אם בקיץ שעבר מכבי ת"א הלכה על מהפכה בסגל, השנה זה נראה כמו שיפוץ נקודתי. אם לפני שנה הרשתות החברתיות רתחו עם שלל הודעות וולקאם בצהוב־כחול שבישרו על צירוף של עוד שם מבטיח לקבוצה, הפעם ההחתמות נעשות במשורה. עודד קטש מבין שהחבורה שהייתה במרחק נגיעה מהפיינל־פור צריכה שדרוג, אבל במקומות מאוד מסוימים. השלד עצמו בנוי היטב מבחינת הצוות המקצועי.
איך זה מתבטא בשטח? שמונה שחקנים מהעונה שעברה ממשיכים במועדון, שלד מוצק, והקושי העיקרי היה להשאיר את שלושת הכוכבים: ווייד בולדווין, לורנזו בראון ובונזי קולסון. אחרי שמכבי הבטיחה את המשך דרכם של השלושה, הרצון היה לשמור על ההיררכיה הקיימת. במועדון היו מאוד זהירים בתיקוני הבנייה ולא הביאו אף שם דומיננטי שיכול לאיים על הטריו המוביל ולהפר את האיזון בחדר ההלבשה.
כאמור, בניגוד לקיץ שעבר, אז הוחתמו לא פחות משמונה זרים חדשים, הפעם צורפו רק שלושה, בתקווה שבכך יצטמצמו זמן ההתאקלמות ויצירת החיבור והכימיה. חוסר ההתאמה של אלכס פוית'רס ודארן היליארד לשיטת המשחק של קטש הוביל לכך שהרצון העיקרי היה לפגוע בינגו. בקבוצה התלבטו רבות בקשר לפוית'רס, אך לבסוף הוחלט שלא לממש את האופציה עליו ולהחתים במקומו את חסיאל ריברו. אחת הסיבות העיקריות להחתמתו הייתה ההתאמה המקצועית שאמורה להיות בינו לבין רומן סורקין וג'וש וניבו, והרצון להוסיף לסגל קילר אינסטינקט שהיה חסר בעונה שעברה.
במקרה של היליארד לא היו בכלל ספקות, בעיקר בגלל כל הסיפורים שמחוץ לפרקט, וגם מאחר שהוא לא התאים לשיטה של קטש. את מקומו תפס אנטוניוס קליבלנד, שחקן הפועל אילת, אבל זה קרה אחרי שבראיין אנגולה כבר סיכם את תנאיו במהלך העונה שעברה, נכשל בשתי בדיקות רפואיות וחוזהו בוטל. משמע: קליבלנד לא היה האופציה הראשונה של קטש, ולמעשה מדובר בברירת מחדל מסוימת.
הזר השלישי שצורף הוא הפורוורד ג'יימס ווב שהגיע במקומו של ג'רל מרטין. בקבוצה נרשמה אכזבה מאוד גדולה ממרטין לקראת סיום העונה, ולכן החליטו במועדון על פרידה. על הנייר מדובר בשדרוג: מרטין הגיע לצהובים בלי ניסיון באירופה בכלל וביורוליג בפרט, לעומת ווב שעבר במורסיה הספרדית, טלקום בון הגרמנית ובעונה האחרונה שיחק בוולנסיה, שבה הציג ממוצעים של 8 נקודות ו־4 ריבאונדים.
בלאט והציפיות
ויש גם רכש ישראלי שימשוך תשומת לב: תמיר בלאט. מה לא נאמר על החיבור המצוין בין הגארד בן ה־26 לבין המאמן קטש שהדריך אותו בהפועל ת"א, בהפועל ירושלים ובנבחרת ישראל. היה ברור שלקראת סיום החוזה של בלאט באלבה ברלין המאמן ישגר לכיוונו איתותים – ואכן כך קרה. בלאט אמנם נכנס לתוך מעטפת די מוכרת בשבילו (וזה המקום להזכיר את אבא דייוויד, יו"ר הוועדה המקצועית של המועדון), אבל רמת הלחץ במכבי ת"א היא שונה מכל מה שהכיר עד כה בקריירה.
במובן מסוים דווקא הקרבה לקטש והעובדה שאביו הוא חלק מהצוות המקצועי יוסיפו לציפיות וללחץ של בלאט ג'וניור. במכבי ת"א מייעדים לו את תפקיד הרכז המחליף, מה שאומר שהרבה מוטל על הכתפיים של הישראלי.
הוא אמנם לא הגיע הקיץ, אבל ישראלי נוסף שייבחן בזכוכית מגדלת הוא רומן סורקין (27), שאחרי מו"מ ממושך חתם לשנתיים נוספות. יש לציין שהסנטר הישראלי זכה ללא מעט ימי חסד, בכל זאת הוא היה אחד הצעירים בקבוצה גדולה עם הרבה ציפיות ולחצים כשמסביבו כוכבים. אבל הפעם סורקין מגיע לסיטואציה שונה לגמרי – הוא פותח את העונה השלישית שלו ביורוליג כאחד מהעוגנים המרכזיים של הקבוצה. בעונה שעברה הוא עלה לממוצעים של 6.8 נקודות לצד 3.2 ריבאונדים ב־16 דקות, ובמועדון מצפים שהעונה הוא יעשה את קפיצת המדרגה שכולם מחכים לה.
עם השלד היציב שהתגבש, ארבעה שחקני רכש חדשים ומאמן שמכיר היטב את החבורה, במכבי ת"א יעלו העונה את רף הציפיות באירופה. עם כל הכבוד לעלייה לפלייאוף ביורוליג, במועדון רוצים לחזור לפיינל־פור.
פורסם לראשונה: 11:05, 01.08.23
