תחשבו על אוהדי כדורגל צעירים באוסטריה, כאלה שממש לא מזמן ראו את הנבחרת שלהם מנצחת שני משחקים ביורו ומודחת בשמינית הגמר לאלופה שבדרך איטליה רק לאחר הארכה. "עוד פעם אלה", הם אמרו אחד לשני אתמול בלילה. "איך כל הזמן אנחנו נדפקים עם ישראל בהגרלה?".
הרי סיפרו להם שפעם, בסוף שנות התשעים, ישראל הזו פירקה אותם עם חמישה שערים וכדורגל חלומי. נכון, האוסטרים לא תמיד הפסידו, השיגו גם תוצאות טובות, אבל בזיכרון של אותם צעירים נמצא גם ערן זהבי, שרק לפני שנתיים וחצי חגג מולם שלושער ואתמול הוא וחבריו כבשו שלושה שערים תוך חצי שעה.
7 צפייה בגלריה
שחקני נבחרת ישראל
שחקני נבחרת ישראל
האוסטרים שאלו: "איך כל הזמן אנחנו נדפקים עם ישראל בהגרלה?"
(צילום: אורן אהרוני)
7 צפייה בגלריה
ערן זהבי
ערן זהבי
ברזיל של המזרח התיכון? זהבי והחברים חוגגים בסמי עופר
(צילום: עוז מועלם)
7 צפייה בגלריה
שער מוסף הספורט של "דיעות אחרונות", היום
שער מוסף הספורט של "דיעות אחרונות", היום
שער מוסף הספורט של "ידיעות אחרונות", היום
מונס דאבור, שכבש את השני בסמי עופר, היה שחקן העונה באוסטריה, פעמיים מלך השערים של הליגה שם, ומי שהחליף אותו בזכייה בתואר האישי הוא שון וייסמן, עוד שחקן שהבקיע שער ענק. תאי בריבו, שחלק מיושבי סמי עופר אתמול ודאי לא יודע שנולד באילת והיה בעונה שעברה חלוץ מכבי פ"ת, כבש שלושה שערים בשלושת המשחקים האחרונים של וולפסברגר ואולי יהיה מלך השערים הבא באוסטריה.
"תראו איזה שערים, איזו רמת ביצוע", חשבו אולי כמה אוסטרים אתמול, מחברים את כל העובדות מהפסקה הקודמת ומסיקים שישראל היא ברזיל של המזרח התיכון. שלוש פעמים בהיסטוריה ניצחה ישראל את אוסטריה, כבשה מולה חמישייה, רביעייה ואתמול שוב חמישה שערים. אז ברזיל היא לא, אבל ישראל היא בהחלט חתיכת כבשה שחורה, לא כמו אלה שרועות בהרי טירול.
7 צפייה בגלריה
נבחרת אוסטריה
נבחרת אוסטריה
פגשו שוב את הכבשה השחורה שלהם. שחקני נבחרת אוסטריה
(צילום: אורן אהרוני)
המשחק הזה בהחלט הזכיר לפעמים את עולמות הסמבה, את הליגה הברזילאית חסרת ההגנות, עם שיא מוקדם בו הבקיע מנור סולומון את אחד השערים הגדולים ביותר של שחקן במדי נבחרת ישראל. כן, אחד הגדולים, טופ של הטופ מבחינת ביצוע. זווית הבעיטה, הדיוק שלה, גורם ההפתעה שהפכה מיד לשאגה. הכל היה מושלם בביצוע הזה שאחריו נשארה במקום ממנו בעט סולומון בליטה בדשא, מנותקת משאר המשטח הירוק, ונותרה כך עד סיום המשחק כאילו באה לציין את המקום לעד – הנה, פה זה, מנור סולומון היה כאן.
סולומון, איזה כוכב כדורגל הוא, היה איש המשחק יחד עם חאתם אל-חמיד. הבלם של הפועל באר-שבע אולי לא הורגש או דובר עליו כמו סולומון, אבל הוא סיפק יופי של ערב, שהתחיל בכלל בקישור, בעמדה של דור פרץ. הזזת הכדור של אל-חמיד מהמקום הזה הייתה טובה, והוא עלה עוד מדרגה במחצית השנייה, כשזז לעמדת הבלם.
7 צפייה בגלריה
מנור סולומון
מנור סולומון
כוכב כדורגל. סולומון
(צילום: עוז מועלם)
7 צפייה בגלריה
חאתם אל-חמיד
חאתם אל-חמיד
העבודה שלו חריגה כמשווים אותה למה שקרה לבלמים אחרים. אל-חמיד
(צילום: עוז מועלם)
העבודה של אל-חמיד נראית עוד יותר חריגה כשמשווים אותה למה שקרה לבלמים האחרים. כן, היו לא מעט רגעים מפחידים במשחק האלה, דקות של פאניקה הגנתית (9:19 לאוסטרים בבעיטות לשער, אבל 7:7 למסגרת), בעיקר כשאיתן טיבי ואוראל דגני פתחו בתחרות לראות מי מאבד יותר כדורים במצבים מסוכנים. טיבי ניצח, אגב, אבל זה עדיין לא אומר שהתפקיד של דגני הוא לנסות לעבור את דויד אלאבה.
בכל מקרה, השער המוקדם הכריח את האוסטרים לעמוד גבוה יותר, ללחוץ גבוה יותר, ומדי פעם זה נתן לישראל את האפשרות להתקפות מעבר יעילות. מאוד יעילות. חשוב לומר שהסגנון הזה דווקא כן הראה למה ישראל צריכה לשאוף לשחק עם קישור מלא בשחקנים אגרסיביים יחסית, שנותנים אפשרות להגנה טובה יותר מעמדה מעט יותר גבוהה וגם לצאת לאותן התקפות מהירות. מוחמד אבו פאני הראה זאת יפה בדקות שלו, כולל חילוץ גבוה מול אלאבה, ודן גלזר אפילו יותר. אחרי השער המרהיב של וייסמן רצו כמה שחקנים לחבק דווקא את גלזר. החילוץ שלו במהלך שהוביל לשער היה מרשים במיוחד.

הדרך של רוטנשטיינר

וילי רוטנשטיינר מעדיף עדיין ללכת בדרכו שלו והפעם זה הצליח בענק. גם החילופים שלו היו טובים. אפשר להעביר ביקורת על רוטנשטיינר שמחליט לשחק תמיד עם אותו מערך ופלוס-מינוס אותם שחקנים, זה בסדר גמור, אבל גם צריך לומר שמאז שהגיע לישראל, גם כשאנדי הרצוג היה המאמן, קיבלנו לא מעט משחקים שהיו נעימים לעין, רחוקים מערבי שעמום בשנים קודמות.
7 צפייה בגלריה
וילי רוטנשטיינר
וילי רוטנשטיינר
הלך בדרכו, והצליח בענק. רוטנשטיינר
(צילום: עוז מועלם)
עוד דבר ששובר את השעמום הוא הפער העצום שיש בין ההגנה הישראלית להתקפה. לא משהו חדש, כמובן, אבל הפער הזה הוביל למשחק מופרע וללא מעט מהלכים יפים. בשער של דאבור השתתפו לא מעט שחקנים (מילה טובה גם לסאן מנחם), כשאת המהלך שפתח את ההגנה האוסטרית סיפק חלוץ הופנהיים בעצמו עם נגיעה מהירה בכדור. כה מהירה עד שביציעים אפילו לא הספיקו לשרוק לו בוז, ואז גם סיים בנגיעה אחת. הבוז לדאבור הסיט את המחשבה מהמשחק פעמים רבות כי מדובר באירוע נדיר, כזה שנראה מעט מאוד פעמים בהיסטוריה של כדורגל נבחרות.
מה כן ראינו פעמים רבות? משחקים מעולים של ישראל מול אוסטריה. למרות שהמאזן ההיסטורי בין השתיים שווה, אין אף נבחרת בעולם שנתנה לישראל כמות רגעים מהנה בסדר הגודל הזה. בינתיים גם כל השבוע הזה מהנה, עם שערים נפלאים של זהבי, וייסמן וסולומון, שמחיאות הכפיים כשהוחלף סיפקו את הרעש החזק ביותר במהלך הערב.
גם אם ישראל תפסיד לדנמרק מחרתיים, וסיכוי טוב שזה מה שיקרה, פגרת הנבחרות הנוכחית תוגדר כטובה, אפילו טובה מאוד, כזו שפותחת את התיאבון. רק לזכור - עבור ישראל לא כל נבחרת היא אוסטריה.