המאבק על השליטה במכבי ת"א מזכיר יותר ישיבת דירקטוריון סוערת מאשר מועדון כדורסל. זכויות סירוב, אחוזים, עסקאות, ריצ'רד דיץ, שמעון מזרחי, משפחת רקנאטי, ג'ייסון לוין וברקע כל הזמן גם הכוח החדש אריק שטילמן. אפשר להסתחרר מכל המספרים והשמות, אבל את האוהדים מעניינת שאלה הרבה יותר פשוטה: למי יש את הכיסים הכי עמוקים, ובעיקר הכי נזילים, ומי מוכן לפתוח אותם. מילים יפות ללא כיסוי לא יסייעו פה.
הדרמה הניהולית במכבי ת"א:
מכבי צפויה שוב לעונה שבה אי־אירוח משחקי היורוליג בבית פוגע אנושות בהכנסות הטבעיות. לכן בעלות היא לא רק שאלה של שליטה אלא של יכולת להזרים כסף כשצריך. לכל משפחות הבעלים, בטח לשמעון מזרחי שהופך לבעל השליטה, למשפחת פדרמן שכבר עזבה, ברור שגם למשפחת רקנאטי, מגיע קרדיט גדול על כך שגם בתקופות קשות מכבי נשארה חזק על הרגליים.
זה לא עניין של לצאת בסדר עם כולם, אלא השורה התחתונה: על אף ולמרות הכל, מכבי ת"א כדורסל נותר מותג הספורט החזק בישראל, זה שגם בעונה בינונית ביורוליג מביא רייטינג גבוה בעשרות אחוזים מזה של משחקי הפועל ת"א, שהייתה קבוצה טובה יותר במפעל. זה שבעונות חלשות עדיין מצליח למלא את יד אליהו. בעונה שעברה מכבי גם לקחה דאבל מול הפועל, שהחזיקה בסגל היקר ביותר בתולדות הכדורסל הישראלי. עכשיו נותר לבדוק מי מהם מוכן ויכול להשקיע יותר. על כך צריך ליפול ולקום דבר.
לשטילמן מגיע פרק קטן משלו. ראפיד שבשליטתו מלווה את מכבי כספונסרית ובין לבין העלתה את החסות לשלושה מיליון דולר לעונה והפכה לספונסר הראשי. גם אם שטילמן לא יהיה בסופו של דבר בעל השליטה, הוא כבר השפיע משמעותית. במובן הקנטיאני, שטילמן העיר את בעלי הצהובים מתרדמתם הדוגמטית והכריח את כולם לחשוב מחדש כמה באמת צריך להשקיע כדי להחזיר את הקבוצה לרמות הגבוהות של אירופה. אבל כסף הוא רק חצי מהעניין. החצי השני הוא שקט. מי שיהיה בעל השליטה חייב להבין שחלק מהאתוס של מכבי הוא גם הפאסון שלה. נכון, אלה כבר לא שנות ה־70 וה־80, והיום כל ויכוח מחדר ההלבשה יכול להגיע לטלפון של אוהד בתוך דקות. ועדיין, ההנהלה צריכה לשדר שהיא רמה אחת מעל. פחות ציוצים, פחות מלחמות אגו, פחות הצגות.
העיר את כל הבעלים מתרדמת. אריק שטילמן
(צילום: קובי קואנקס)
גם קרבות הבעלים ראוי שיישארו מחוץ לחדר ההלבשה. עודד קטש צריך לקבל מעטפת הרמטית ככל האפשר: תקציב ברור, עצמאות מקצועית ושקט מהקומה שמעליו. פה, למרבה האירוניה, מכבי יכולה סוף־סוף ללמוד משהו מהפועל.
הרעש סביב עופר ינאי הפך יותר מדי פעמים לחלק מהמוצר המקצועי עצמו. הכסף, הציוצים, הנרקיסיזם, העימות מול האוהדים. בסוף כל התארים ברחו. מכבי צריכה להיות יותר אפל ופחות חברת סטארטאפ עליזה במסיבה אחרי הגיוס הראשון. יותר שקט, פחות שואו.
