האם טיסה אחת מניו-יורק לטורניר בישראל, נטול ערך מבחינה מקצועית אבל בעל עוצמה רגשית אדירה, מסוגלת לשנות מהלך חיים של כדורסלן ענק, ואיתו ענף ספורט מוביל של מדינה שלמה? התשובה הכי קלה בעולם: ברור שכן!
זה מה שקרה לטלבוט (לימים טל) ברודי, הגארד המדהים של מכללת אילינוי. זמן קצר לאחר שנבחר במקום ה-12 בדראפט ה-NBA ב-1965 ע"י בולטימור בולטס, החליט טל לטוס ארצה עם נבחרת ארה"ב למכביה ולחתום את הפרק הלא מקצועי בחייו לפני הקריירה המתוכננת. אלא שה"טיול" לישראל הביא לתפנית בלתי צפויה.
ברודי נזכר: "אחרי הטורניר שבו ניצחנו בגמר את ישראל (64:90, א.פ), לקחו אותי רלף קליין וחבר ההנהלה אמנון שליין לפגישה עם נח קליגר, יו"ר מחלקת הכדורסל של מכבי ת"א. הוא שיכנע אותי לתת שנה מחיי לקידום הכדורסל בארץ. זו הייתה הפעם הראשונה שבה יצאתי מיבשת אמריקה. באותו זמן היו לי הימים החופשיים האחרונים לפני מחנות האימונים של הקבוצות ב-NBA, זו הייתה תקופה של התרגשות גדולה.
"ראיתי בהצעה שקיבלתי ממכבי ת"א אתגר גדול, והסכמתי לוותר על שנה חשובה בליגה הטובה ביותר בעולם. בהמשך, בזכות הצלחות מדהימות ששינו אצלי סדרי עולם, השנה הזו התגלגלה והפגה לקריירה כולה". אגב, בנבחרת הסופר-איכותית ההיא הופיע גם סטיב צ'ובין, שחקן שהגיע ל-NBA, שיחק במילאנו ומתחילת שנות ה-70' במכבי ת"א.
"הגעתי לארץ כיהודי רגיל והפכתי לציוני"
החל מ-2008, טל ברודי בן ה-82 מתעורר בכל בוקר סמוך לשעה 6, בביתו בקומה ה-16 בפארק צמרת בת"א. הוא אוכל ארוחת בוקר, ואז מתיישב ליד המחשב כדי להתחיל בעיסוק העיקרי בחייו. כבר 18 שנים שהוא משמש כ"שגריר של רצון טוב", להגדרתו, לחדשות טובות מישראל ליהדות העולם וידידי ישראל בתפוצות. הוא משתמש בכל מדיה אפשרית, כולל אינסטגרם ("אל תשאל אותי כמה עוקבים יש לי, אני חדש בתחום הזה"), ומספר: מדי יום אני מעביר חומר לכ-25 אלף איש, שמצידם מעבירים את המסר למאות אלפים אחרים. זה התחיל ביוזמת שר החוץ בתקופה ההיא, אביגדור ליברמן, ומנכ"ל משרד החוץ דאז דני איילון. למעשה, הקשר התחיל כשביבי נתניהו רצה שאצטרף לרשימת הליכוד לכנסת, אבל הפסדתי בפריימריז בכמה אחוזים לדני דנון. ליברמן, שהיה אז איש הליכוד, מאוד רצה שאקבל תפקיד להעברת המסרים של המדינה".
תן דוגמה למשהו ששלחת.
"אני משתמש במה שאני קורא כל בוקר, ומתרגם אייטם עם כותרת. לדוגמה, איך מרתון ת"א התקיים עם 50 אלף רצים למרות שהיה סמוך מאוד לתחילת המלחמה נגד איראן. אני שולח כתבות במגוון נושאים, כולל פוליטיקה, אבל לא פוליטיקה פנימית של המפלגות בארץ. הקשר הזה עם העוקבים ממלא את רוב הלו"ז שלי. מפעם לפעם אני יוצא לארה"ב, בעיקר למפגשים עם אוהבי ישראל בתיאום עם הקונסוליות המקומיות. זה למעשה כמו עבודה במשרה מלאה".
ובינתיים, אנחנו במלחמה.
"עברתי כאן את כל המלחמות, החל מששת הימים. במלחמת המפרץ שירתתי ביחידה ששמרה על בית החולים איכילוב. תמיד הרגשתי בטוח. עכשיו אני עוד יותר בטוח בזכות השילוב הקטלני בין צבאות ארה"ב וישראל. ישראל צודקת תמיד. כבר אי אפשר להפתיע אותה, היא מנוסה, מכירה כל תרגיל של איראן ויודעת להתכונן אליו. אי אפשר שלא להעריץ את חיל האוויר המצוין. הסיוע של ארה"ב טבעי מצידם, ואני לא חושב שמדובר ביום זה או אחר של הנשיא טראמפ. באחרונה, מאז המלחמה אני עסוק בהסברה כמעט בכל שעות היממה".
טל הצעיר לא היה חולם על זה ב-1965.
"הגעתי לארץ כיהודי רגיל והפכתי לציוני. הדברים הנהדרים שקרו לי בספורט ובכל השאר בישראל, עשו אותי ציוני נלהב. לפני זה, כל מה שידעתי על ישראל היה מהתנ"ך, מהלימודים שלי לבר-מצווה".
לא אדבר על עצמי ובטח לא אפחית מהיכולת הנהדרת של דני. מדובר בשתי תקופות שונות, מה שהן תובעות או תבעו מהשחקנים, כך שמאבק בינינו זה לא דבר רלוונטי. אני לא כועס על מי שמנסה להשוות, זו זכותו. אין מאושר כמוני מדני, אני גאה בו כשחקן ישראלי שמצטיין ב-NBA.
בחודשים הקרובים יתפרסם ספר על חייו של ברודי – וסביר להניח שלא יהיה ספר קצר נוכח החוויות המדהימות הרבות שעבר עם השנים. לא רבים יודעים זאת, אבל ההיכרות הראשונה של משפחת ברודי עם ישראל הייתה הרבה לפני המכביה ההיא, עם עליית אביו מקס מפולין ב-1921. המטרה הייתה להמשיך בעיסוק שפירנס אותו יפה בגלות - טיפול ומכירת מנעולים לדלתות הבתים. אלא שנוצרה בעיה: האב גילה כי אין קונים למפתחות, משום שבזמנו לא היו נועלים את הדלתות בת"א. האב בילה מספר שנים בארץ-ישראל, לפני שהתאחד עם בני משפחתו בטרנטון, ניו-ג'רזי.
בגיל 8 התאהב טלבוט הקטן בכדור הכתום, ובהמשך הוביל את נבחרת התיכון שלו לזכייה באליפות בתי הספר של ניו-ג'רזי. לא פלא שעם סיום לימודי התיכון קיבל מספר חריג של 40(!) הצעות למלגות למכללות, ובחר באוניברסיטת אילינוי שהקבוצה שלה נחשבה לאחת הבולטות בארה"ב. "כבר כטינאייג'ר תיכננתי להיות כדורסלן ב-NBA, הוא אומר. "המרתק הוא שנבחרתי ע"י בולטימור, שהפכה עם השנים לוושינגטון וויזארדס, כך שבהפרש של 55 שנה אני ודני אבדיה הגענו לאותו מועדון".
רק שברודי ויתר לבסוף על ה-NBA כדי לעזור לכדורסל הישראלי, בעוד אבדיה משנה את ההיסטוריה בדרכו שלו, כולל הופעה ראשונה עבור שחקן משלנו באולסטאר. וזו לא נקודת ההשקה היחידה בין שני הכוכבים.
ברודי: "ההתחלה של דני הייתה בבית הספר לכדורסל שפתחתי בהרצליה. כבר אז הוא נראה טוב לגילו. לא היה ספק שאבא שלו, זופר, ידע היטב איך להביא את הכישרון שלו לידי ביטוי משמעותי בהמשך. כשסגרתי את בית הספר, דני היה בין אלו שהבאתי למכבי ת"א". אגב, עוד הרבה לפני כן, ברודי סייע באיתור כישרונות וטיפוחם במועדון הצהוב, תוך כדי הקריירה הפעילה, ובין השאר היה זה שבחן את מוטי ארואסטי.
רבים הכתירו העונה את דני ככדורסלן הישראלי הגדול בכל הזמנים בזכות הזינוק שעשה. צריכים לדבר עליך בדיון הזה?
ברודי: "אני לא מסתכל זה כמאבק על התואר מספר 1. ראשית, לא אדבר על עצמי ובטח לא אפחית מהיכולת הנהדרת של דני. מדובר בשתי תקופות שונות, מה שהן תובעות או תבעו מהשחקנים, כך שמאבק בינינו זה לא דבר רלוונטי. אני לא כועס על מי שמנסה להשוות, זו זכותו. אין מאושר כמוני מדני, אני גאה בו כשחקן ישראלי שמצטיין ב-NBA".
לא היה לך קשה לוותר על פרק ה-NBA בחייך?
"כשפגשתי את חבריי שהפכו למקצוענים, אמרתי להם שאני לא מצטער, ואם היו נותנים לי שוב את ההזדמנות, לא הייתי משנה כלום. לא הייתי מוותר על המסע לכדורסל הישראלי ולמדינת ישראל כולה. מה שנכון, החמצתי הזדמנות לשחק מול הכדורסלן היחיד בהיסטוריה שקלע 100 נקודות ולקח 55 ריבאונדים במשחק אחד - ווילט צ'מברליין. במשך השנים, בחופשות שלי, עבדתי בהדרכה בבית הספר לכדורסל של השחקן הענק הזה ונוצר בינינו קשר טוב".
סביר להניח שההגעה לכדורסל הישראלי הייתה חוויה מוזרה.
"האמת היא שהתנאים בארץ, עם מגרשים פתוחים וגרועים, לא היו נחמדים בהשוואה לקהל של 15 אלף צופים שראה את המשחקים שלי בתיכון בארה"ב. אבל הקשיים לא השפיעו עליי, כי רציתי מאוד לעמוד באתגר".
ארואסטי אמר שהכדורסל בארץ לפני שהגעת ואחרי שהגעת היה אחר לגמרי.
"מה אתה רוצה ממני, שאגיב? שידברו אחרים עליי, לא אני. אני התעסקתי בעשייה".
ארה"ב לא שכחה מברודי גם אחרי שעבר לישראל. מלחמת וייטנאם השתוללה, וברודי קיבל צו גיוס. הוא היה מחויב לישראל, אבל גם לאמריקה, וכך הוא שיחק בין 1968 ל-1970 במדי צבא ארה"ב במשחקי ראווה, ואפילו יצא עם הנבחרת האמריקאית לאליפות העולם. עם סיום שירותו הוא שב לישראל וקיבל אזרחות. כן, גם כאן הוא שירת בצה"ל.
7 צפייה בגלריה
לצד אולסי פרי, רוני בוסני, צביקה שרף וניב ברקוביץ' בטקס של מכבי ת"א למיקי ברקוביץ'
(צילום: עוז מועלם)
מנס בדאלונה עד הגמר בבלגרד
החותם הזוהר הראשון שהותיר ברודי על הענף בארץ עם הגופייה מספר 6 בצהוב היה בקמפיין בגביע אירופה למחזיקות גביע ב-1967: "עד אז מכבי לא עברה שלב בשום מפעל באירופה, ככה שזו הייתה גם בעיה מנטלית", אומר ברודי.
האגדה התחילה בתבוסה לחובנטוד בדאלונה בספרד, 101:69. במילים אחרות: הפרש 32 נקודות לקראת הגומלין בת"א. מי מהמר על מכבי? טבעי שרק מעטים האמינו במהפך. המשחק נערך באצטדיון יד-אליהו הבלתי מקורה על 5,000 המושבים שלו. והספרדים, שדווקא חששו מלכתחילה ממהפך, הצליחו להעביר את המחצית הראשונה בפיגור מינימלי, 28:24. נותר למחוק "רק" עוד 28 נקודות. הצופים במגרש כבר השלימו עם ההדחה של קבוצתם האהודה.
ברודי: "בחדר ההלבשה ניסינו להעלות את המוראל אחד לשני ולייצר הרגשה שלא הכל אבוד. אפילו משה דיין, שהיה ידיד המחלקה, ירד לחדר ההלבשה ועודד את השחקנים. לא רציתי לדבר על מחיקת הפרש 28 נקודות בסיכום, דבר עצום, ולכן אמרתי להם: 'הכל אפשרי, רק צריך לקלוע 14 סלים יותר'. צריך גם לזכור שבתקופה ההיא לא היו שלשות".
"גם אנחנו הופתענו כשהגדלנו שוב ושוב את ההפרש. היה לנו משחק מדהים, להם היה יום פחות טוב. אני הייתי באקסטזה, הייתי אמוציונלי. מזכירים לי את המשפט 'אנחנו במפה, לא רק בכדורסל, אלא בהכל', ואני יכול לספר שזה יצא לי טבעי. לא סיגננתי שום דבר. זה מה שהרגשתי"
בניסיון אחרון לריצה דרמטית, המאמן יהושע רוזין הורה לפתוח בשמירה אישית לוחצת. לפתע, בום: מכבי החלה לצמצם את הפער במהירות. ומי ניגן כינור ראשון? טל ברודי כמובן. הוא לא היה ענק, 1.87 מטר, אבל הרמה שלו הייתה אחרת מכל מה שהכירו בארץ. כולו כישרון מתפרץ ודיוק פנטסטי שהאוהדים הישראלים לא הכירו, שתי דקות לסיום, מכבי הובילה 49:83, ההפרש הדרוש להעפלה. רק שאז טל יצא בעבירה חמישית, אחרי שקלע 36 נקודות. הכל הולך לעזאזל? החברים החזיקו מעמד, ניצחו בדיוק בהפרש שבו הפסידו, 51:83, וההתמודדות עברה למשחק שלישי ביד-אליהו. הספרדים הפצועים והשבורים מנטלית לא הצליחו להתאושש, ו-28 נקודות של ברודי שלחו את מכבי ת"א לרבע הגמר. גם ההפסד בגמר הכפול למובילג'ירג'י וארזה בתום אותה עונה לא עימעם את ההשפעה המאסיבית שהיה לניצחון ההוא. נס בדאלונה היה מצפן להישגים שעוד יבואו באירופה. אפילו יד-אליהו הושפע, כוסה בגג והוגדל לתכולה של עשרת אלפים צופים.
"נס בדאלונה היה המשחק ששינה את הכדורסל הישראלי", אומר טל גם כיום. "שום דבר לא הפחיד אותנו, אפילו ההפרש. תוסיפו את הגמר הדי שקול מול וארזה, ותקבלו כדורסל שונה לחלוטין. מי שלא האמין, התחיל להאמין גם בניסים ובהבנה כי עד שמשחקים לא נגמרים - הם לא נגמרים".
אבל ברודי מודה בעצמו שבמקרה אחד אפילו הוא לא חשב שיש סיכוי. "כמובן שהיה קשה להאמין שננצח את צסק"א מוסקבה בווירטון", הוא מספר. "הם היו למעשה נבחרת ברית-המועצות, הטובים ביותר מכל הרפובליקות. אני זוכר שישבתי במלון בווירטון ושוחחתי עם סרגיי בלוב הרוסי. שאלתי אותו מדוע בחרו לקיים את המשחק בבלגיה באולם של 1,000 מקומות בסך הכל. הוא הפתיע כשענה לי שהיה אצלם פחד שיפסידו לנו לעיני קהל גדול. כן, כן, לא רק אנחנו פחדנו, אלא גם הם". זה נגמר ב-79:91 שעלה על כל דמיון.
ברודי: "גם אנחנו הופתענו כשהגדלנו שוב ושוב את ההפרש. היה לנו משחק מדהים, להם היה יום פחות טוב. אני הייתי באקסטזה, הייתי אמוציונלי. מזכירים לי את המשפט 'אנחנו במפה, לא רק בכדורסל, אלא בהכל', ואני יכול לספר שזה יצא לי טבעי. לא סיגננתי שום דבר. זה מה שהרגשתי. אחרי נס בדאלונה עשור לפני כן, נס וירטון נתן לנו את הביטחון לנצח גם את וארזה בגמר בבלגרד, הזכייה הראשונה של מכבי בגביע אירופה לאלופות הפסדנו באותה עונה לווארזה ב-23 הפרש בארץ, אבל הניצחון על צסק"א נתן לנו ביטחון".
"מצטער שלא הלכתי לאולפן"
אחרי פרס ישראל, אינספור תארים וכניסה לרשימות יוקרתיות, ברודי ממתין בימים אלה להחלטה שיכולה לשדרג עוד יותר את מעמדו. בחודש הבא יוכרז אם נכנס הפעם להיכל התהילה של הכדורסל, בקטגוריה של תרומה בינלאומית לענף – אחרי שבעבר היה מועמד אך לא נבחר. ברודי: "זו שנה שנייה כבר שאני מגיע לקו הגמר עם מייק ד'אנטוני, שהצליח כשחקן ומאמן עם טרסר מילאנו ואימן ב-NBA. התוצאות יוכרזו בערב הגמר של טורניר המכללות באפריל. עוד התרגשות".
מבין כל ההישגים שלך, מה הוא הגדול ביותר בעיניך?
"פרס ישראל לספורט, שאני הייתי הראשון לקבל. זה עבור הפרק שמתחיל בעלייה לארץ ועד ההצלחה בכדורסל, שהגיעה לשיא בזכייה עם מכבי ת"א בגביע אירופה לאלופות".
ויש משהו שאתה מצטער עליו?
"העברית... אני מצטער שלא הלכתי לאולפן ללמוד עברית יותר טובה".
