קודם כל, כמו שאומר ידידי רפי רשף, ברכות. לא היה גביע מוצדק כזה. קבוצה שעוברת את הפועל באר שבע בטרנר, את הפועל חיפה בסמי עופר, את אשדוד באשדוד, את מכבי חיפה בסמי עופר ואת הפועל ת״א בבלומפילד, אין ראויה ממנה להניף את גביע. לשם השוואה, הפיינליסטית האדומה ממול עברה בדרך את מכבי נתניה אבל גם את כפר שלם, אשקלון ואת בית"ר ת"א/בת-ים בפנדלים. אכן, הגרלה אכזרית. וכשהתואר מגיע בדרבי, מול אצטדיון מתפקע ומבעבע מרגשות, אין מתוק ומענג ומהפנט מזה. הגביע ה-24 נחרת אתמול בלב של כל אוהד צהוב, מלא בייסורים, זיעה ודמעות, כמו רוב העונה.
זה הריח כמו הפסד כבר מיום ראשון בערב, כשמכבי ת"א נראתה כבויה ונטולת אנרגיות על רקע האליפות האובדת. מנטלית, הקבוצה הייתה גמורה, עייפה, שחוקה ומחכה רק לסיים עם הכל כדי לנוס לקיץ. השער של מייקל אמאנגה עשה בסופו של דבר שירות טוב להפועל ת"א. הוא נטע אשליה במכבי ת"א, למרות שהיה ברור שמכבי חיפה לא תאבד את זה, והכריח אותה להישאר עמוק בשתי חזיתות עד לרגע האחרון.
הפועל נהנתה מימי חופש, הגיעה בלי לחץ - כדברי ניר קלינגר - ובתחושה שאין כאן מה להפסיד. תנצח, עשתה את הבלתי ייאמן נוכח פערי האיכות. תפסיד? נו, התרגלו שם להפסיד. בפועל צריך להעריך את הפועל כמועדון גדול שידע לתת פייט אדיר אתמול לקבוצה טובה בהרבה, עם קהל מעולה, למעט החלאות הקבועות ושירי השואה שלהם. עם זאת, אני חייב לומר שממשחק למשחק הקולות הקיצוניים באדום מתמעטים. עוד קצת הפועל, עוד טיפה, עד להעלמה טוטאלית, ויהיה לכם גם רוכש מכובד. עלי.
כולם מדברים על ניר קלינגר, סלים טועמה והתנועות המגונות. עוד מעט נגיע אליהם. אבל קודם חייבים לדבר על שי אייזן והעבירה המכוערת על דור פרץ בדרך לשער שנפסל בצדק. אייזן איים אתמול לחסל את הקריירה של פרץ עם כניסה מסוכנת באזור שממנו לפעמים אין חזרה. בזכות מגיני העצם, פרץ יצא מזה רק מדדה. אחרת, סאגת רובן ראיוס ורפי דהן הייתה עלולה לחזור. אייזן צריך להיזרק מהמגרשים לתקופה ארוכה, שתלמד אותו לכבד את הרגליים של הקולגות. כהתחלה, טלפון מתנצל לדור פרץ יתקבל בברכה ואני בטוח שייענה בחיוך מבויש מהצד השני. כי כזה הוא דור פרץ, שחקן העונה שלנו.
וידוי: קשה לי לשנוא את ניר קלינגר. כמכביסט, תמיד אזכור לו את התארים כשחקן מכבי אחרי 13 שנה ללא אליפויות ואת האליפות כמאמן, יחד עם ההעפלה לליגת האלופות. עמוק בפנים, אני בטוח שקלינגר נשאר מכביסט. אלא שבעולם הכדורגל אתה נקלע לפעמים לסיטואציות מוזרות שבהן אתה הופך לציר של היריבה הכי שנואה.
קלינגר לקח את התפקיד ברצינות, והתחבר לקהל של הפועל. זה הגיוני, זה מובן, זה בסדר. אבל אתמול הוא לקח את החליפה של האוהד צעד אחד יותר מדי. לא צריך קלישאות כמו "מאמן אמור להיות דמוי לחיקוי", כדי להבין את הביזיון שהתרחש מכיוון קלינגר. אני לא מזלזל בעוצמת האמוציות אחרי שער שנפסל, אבל בהתנהגותו בייש מאמן הפועל מועדון גדול. גם במקרה הזה, התנצלות תתקבל בברכה, בוודאי אם רואה עצמו מועמד לנבחרת ישראל. סלים טועמה נמצא מאתמול באותה בריכה מכוערת כמובן, בדיוק כמו אלה שקוראים לו מחבל. כמו במקרה אייזן, גם קלינגר וטועמה חייבים לקבל עונש כבד.
הנהי של הפועל על השיפוט היה צפוי. שכחו שם עבירה לפני הוצאת החוץ שהביאה לגול של אלטמן (יופי של שחקן) ושכחו שבדיקת VAR הצילה אותם מפנדל בדקה ה-90. קצת אירוני שקבוצה שלקחה גביע עם היד של גילי לנדאו מתבכיינת על השיפוט, אבל אני מודה שזה הופך את הכל לקצת יותר משמח.
האליפות של מכבי חיפה מוצדקת
בהזדמנות הזו, ברכות למכבי חיפה וברק בכר על אליפות מוצדקת. מכבי חיפה קבוצה מצוינת, אם כי קצת פחות טובה ממכבי ת״א, כפי שהוכח בחמישה משחקים בין הקבוצות. דווקא בשל כך, האליפות של חיפה היא הישג עוד יותר גדול, מאחר שאיכותית הקבוצה נופלת מסגניתה.
"בדיוק כפי שמכבי ת"א של 1995 הייתה פחות טובה ממכבי חיפה, לא ניצחה אותה בליגה - אבל לקחה אליפות. חיפה ניצלה היטב את העובדה שמכבי התישה עצמה באירופה, סבלה ממכת קורונה וגם ממאמן יווני לא מתאים שיצר בור בטבלה. מגיע לירוקים לשמוח אחרי עשר שנים קשות, וגם מהצד הצהוב היה מאוד מרגש לראות את עופרי ארד ואביו על הדשא.
לגבי התופעות ששמן עומר אצילי ודולב חזיזה - שני שחקנים טובים מאוד אבל אנשים קטנים, עילגים ועלובים - אין יותר מדי מה לומר. כשראיינתי פעם את האדום אריק איינשטיין ז"ל ושאלתי אותו לגבי ביקורת של אחד הקולגות עליו, הוא נשען לאחור ואמר לי: "אני אפילו לא מתעלם ממנו". אז במקרה הזה, אפילו לא אתעלם מאצילי וחזיזה, שמביישים גם הם מועדון גדול.
מקצועית, נראה שמכבי ת"א צפויה לבעיה בעונה הבאה אחרי שתעבור מהפכה בהרכב. מכבי חיפה תגיע הרבה יותר טובה ומחוברת, ובכר יוביל אותה הפעם כמועמדת מספר אחת לאליפות נוספת. צריך יהיה לקחת בחשבון גם את הפועל באר שבע שתתחדש כנראה בדור מיכה ואולי הפעם גם את בית"ר ירושלים עם המאמן ארווין קומאן. אחרי עונה תשיעית רצופה של ריצה לאליפות, העונה הבאה תהיה המבחן הכי גדול של הצהובים בעשור האחרון. ניפגש.
