סטף קרי עדיין לא מתכוון לפנות את הבמה, אבל בגולדן סטייט כבר מתחילים לפנטז על היום שאחריו. ואולי, בלי שאף אחד באמת תכנן את זה, היורש כבר נמצא בחדר ההלבשה. קוראים לו יקסל לנדבורג, הוא רק בן 24, נבחר במקום ה-11 בדראפט האחרון ורק לפני כמה שנים עוד שיחק בג'וניור קולג' באריזונה. עכשיו הוא כבר מסעיר את ה-NBA, קולע 37 נקודות בערב אחד, שובר שיאים שנשאו את שמו של קרי ומאלץ את סטיב קר ואת חבריו לקבוצה לשפשף את העיניים. הדרך לפסגה עוד ארוכה, וההשוואות לאחד הקלעים הגדולים בהיסטוריה אולי מוקדמות, אבל לנדבורג מביא איתו משהו שאי אפשר ללמד: כישרון מתפרץ, ביטחון של ותיק ושמחת חיים של ילד שרק עכשיו הגשים חלום. בגולדן סטייט, כך נדמה, מתחילים להבין שאולי נפלה לידיהם מציאה גדולה בהרבה ממה שחשבו.
37 נקודות, 13 מ-19 מהשדה, שש שלשות ב-11 ניסיונות, שישה אסיסטים וארבעה ריבאונדים. כל אלה בדרך לניצחון 112:124 על הקליפרס, הרביעי ברציפות של גולדן סטייט נרשמו בלילה בין ראשון לשני האחרון. אבל המספרים, מרשימים ככל שיהיו, מספרים רק חלק מהסיפור. לנדבורג הפך לרוקי של הוורייורס שקולע הכי הרבה נקודות במשחק מאז אפריל 2010, אז סטף קרי קלע 42 נקודות במשחקו האחרון של עונת הרוקי שלו. פתאום, 16 שנים אחרי, מגיע שחקן צעיר אחר ומזכיר לאוהדים מה יכולה להיות התחושה כשמגלים כוכב חדש.
היורש של סטף? יקסל לנדבורג
(צילום: Darren Yamashita-Imagn Images)
וזה לא רק משחק אחד. אחרי שבעה משחקים בלבד, לנדבורג כבר צבר 156 נקודות - הנתון השלישי בטיבו בתולדות המועדון לרוקי בשבעת משחקיו הראשונים. רק שני שמות גדולים הקדימו אותו: ווילט צ'מברליין, עם 262 נקודות, וריק בארי, עם 160. שני משחקים של 30 נקודות כבר רשומים לזכותו העונה, מספר הזהה לסך משחקי ה-30 נקודות של כל הרוקיז של גולדן סטייט בחמש השנים הקודמות יחד.
הנתונים האלה הופכים את הבחירה בו במקום ה-11 בדראפט האחרון למעניינת במיוחד. בגיל 24, אחרי דרך ארוכה בהרבה מזו שעוברים בדרך כלל כישרונות שמגיעים לליגה, הוא כבר נראה כמו שחקן שהוורייורס יכולים לבנות סביבו חלק משמעותי מהעתיד. הוא קולע במגוון דרכים, מסוגל לייצר לעצמו מצבים, מוסר לחברים ולא מפחד לקחת אחריות. בקבוצה שבה במשך שנים כמעט כל התקפה התחילה ונגמרה בסטף קרי, זו תכונה שיכולה להתברר כבעלת ערך עצום.
מהלילה הגרוע בחייו לערב בלתי נשכח
כדי להבין עד כמה ההתפוצצות מול הקליפרס הייתה יוצאת דופן, צריך לחזור 48 שעות לאחור. במשחק מול הלייקרס, לנדבורג סיפק את מה שהוא עצמו הגדיר כ"משחק הגרוע בחיי". הוא סיים עם שש נקודות בלבד, איבד חמישה כדורים, ביצע עבירות רבות והורחק לאחר 24 דקות בלבד. גולדן סטייט אמנם ניצחה, אבל הרוקי התקשה ליהנות מהערב. הוא הרגיש שהוא מאכזב את חבריו, ובעיקר לא הצליח להוציא את עצמו מהתסכול.
"ניסיתי לא לתת לניצחון להפוך את ההפסד האישי שלי לגרוע עוד יותר", סיפר לאחר מכן. "ניסיתי להישען יותר על החברים שלי לקבוצה, לדבר איתם, אבל עדיין ניסיתי להוציא את עצמי מזה לבד".
"ניסיתי להוציא את עצמי מזה לבד". לנדבורג מול הקליפרס
(צילום: Ezra Shaw/Getty Images/AFP)
הסיפור שלו מול הלייקרס היה טעון עוד לפני המשחק. במפגש הקודם מול לוקה דונצ'יץ', לנדבורג לא הסתיר את חוסר שביעות רצונו מהדרך שבה הכוכב הסלובני מתנהל על הפרקט. הוא התעמת איתו מילולית, ספג עבירה טכנית ובהמשך אף הצהיר כי איבד את כל הכבוד שרחש לו, בעקבות מה שתפס כהתחזויות וניסיונות לסחוט עבירות. לקראת המפגש הבא הוא הבין שעליו לשנות גישה.
"ניסיתי בעיקר לשמור על קור רוח, לא להיגרר לחילופי דברים ולשלוט בעצבים שלי", אמר. "היו הרבה רגעים שבהם יכולתי להתפוצץ, אבל נשארתי רגוע". אלא שהרוגע הזה, לדבריו, הפך לעיתים למוגזם: "אולי הייתי קצת רגוע מדי, ונכנסתי למצב שבו הייתי בתוך הראש של עצמי כל המשחק".
סטיב קר: המשחק עדיין מהיר מאוד עבורו, אבל הוא כל כך מיומן וכל כך מוכשר, שהוא מצליח לעשות כל מיני מהלכים. אני חושב שהוא עוד ישתפר מאוד, כי הוא יתחיל לזהות דפוסים
יומיים לאחר מכן, מול הקליפרס, הגיע התיקון המושלם. לנדבורג חזר לשחק עם חיוך, אנרגיה ובעיקר עם הביטחון שמאפיין אותו. "רציתי לשנות את זה ב-100 אחוז. זה לא מי שאני", אמר. "במשחק הקודם שיחקתי כמו מישהו שמוריד את כל מצב הרוח. הייתי צריך לחזור לשחק בדרך שבה אני תמיד משחק - עם הרבה שמחה, חיוכים, ריקודים וכל הדברים האחרים".
ואז, כמעט באגביות, הגיע גם החיבור לקרי. "בסוף אני עוד אנסה לגנוב כמה מתנועות הריקוד של סטף", הוסיף בחיוך. עבור שחקן שרק מתחיל את דרכו בליגה, זו אמירה שמסמלת היטב את האווירה שהוא מביא איתו: רצינות כשצריך, אבל גם הנאה גדולה מהמשחק.
"בסוף אני עוד אנסה לגנוב כמה מתנועות הריקוד שלו". סטף קרי
(צילום: Jayne Kamin-Oncea-Imagn Images/File Photo)
"הוא עדיין לא באמת מכיר את ה-NBA"
ההתלהבות סביב לנדבורג לא נובעת רק מהמספרים. גם סטיב קר, שכבר ראה כמעט הכול בכדורסל, מתקשה להסתיר את ההתרגשות. המאמן הוותיק מזהה שחקן מוכשר בצורה יוצאת דופן, אבל גם אחד שעדיין נמצא בתחילת תהליך הלמידה שלו.
"אני אוהב את הדרך שבה הוא משחק, והוא עדיין לא באמת מכיר את משחק ה-NBA", אמר קר. "המשחק עדיין מהיר מאוד עבורו, אבל הוא כל כך מיומן וכל כך מוכשר, שהוא מצליח לעשות כל מיני מהלכים. אני חושב שהוא עוד ישתפר מאוד, כי הוא יתחיל לזהות דפוסים, להבין מתי מגיעות שמירות כפולות ואיך להתמודד עם משחק הפיק אנד רול. גם בהגנה יש לו עוד הרבה עבודה, אבל ההשפעה שלו על המשחקים בשבועות הראשונים היא פשוט יוצאת דופן".
קר גם התייחס לדרך שעבר הרוקי, והדגיש עד כמה מהירה הייתה הקפיצה שלו. "יש לו כל כך הרבה ביטחון, אבל גם תמימות מסוימת - זה שילוב מעניין מאוד. הוא כל כך מתרגש להיות ב-NBA. לפני חמש שנים הוא שיחק בג'וניור קולג' ביומה, אריזונה, ועכשיו הוא קולע 37 נקודות במשחקי NBA. זה סיפור מדהים".
הדברים של קר חשובים במיוחד משום שהם מצביעים על הפוטנציאל שעוד מסתתר מתחת להופעות המרשימות. לנדבורג אמנם כבר מצליח לייצר נקודות כמעט בכל דרך, אבל הוא עדיין לומד את הקצב, את ההגנות ואת הדרישות של הליגה הטובה בעולם. אם יצליח לחבר את הכישרון הטבעי שלו להבנה טקטית עמוקה יותר, התקרה שלו עשויה להיות גבוהה במיוחד.
"זה סיפור מדהים". סטיב קר עם לנדבורג
(צילום: AP Photo/Ross D. Franklin)
גם חבריו לקבוצה מתקשים להישאר אדישים. דיאנתוני מלטון הודה שהוא מופתע מאוד מהיכולת של הרוקי, אך הדגיש שהדבר שהכי בולט בו הוא הפשטות שבה הוא משחק. "אני לא רוצה להציב לו תקרה", אמר מלטון. "אני רוצה שהוא יהיה יקסל לנדבורג הכי טוב שהוא יכול להיות. כל מה שאני יודע הוא שברגע שהוא מתייצב לזריקה, זה כמעט אוטומטי. כשהרגליים שלו מסודרות, כנראה שהכדור ייכנס".
לנדבורג קולע ב-48.2 אחוזים מהשדה בשבעת משחקיו הראשונים, והיכולת שלו לשלב בין קליעה, חדירה ומסירה הופכת אותו לשחקן שקשה מאוד להתכונן אליו. בגובה 2.08 מטר, הוא יכול להרים זריקה מעל שומרים נמוכים ממנו, אבל גם לנצל את המרווח שהם מעניקים לו כדי לחדור לסל. מול הקליפרס בלטה במיוחד היכולת לקלוע שלשות אחרי כדרור, כלי שיכול להפוך לאחד מסימני ההיכר שלו.
נקודה למחשבה
ההשוואה לקרי כמעט בלתי נמנעת. לא רק בגלל שיא הרוקי ששבר, אלא גם משום שלנדבורג מגיע לקבוצה שבה כל שחקן צעיר נדרש למצוא את מקומו לצד אחד השחקנים הגדולים בהיסטוריה. הוא עצמו לא מנסה להסתיר את ההערצה לכוכב שלצדו. במשחק מול הלייקרס, למשל, הוא ראה מקרוב את קרי חוצה את דונצ'יץ' בכדרור ומיד קולע שלשה במהלך שהרים את האולם באוויר.
"אני מדרג את זה במקום השני", אמר לנדבורג על המהלך. "בגלל החשיבות של הרגע, ובגלל כמה שהיינו צריכים אנרגיה באותו שלב. זה היה מדהים לראות. האח הגדול טיפל בזה".
סטף קרי "זורק" את לוקה דונצ'יץ'
(צילום: Ezra Shaw/Getty Images/AFP)
אבל דווקא כאן טמונה אולי הנקודה החשובה ביותר: לנדבורג לא צריך להיות סטף קרי הבא. הוא לא חייב להפוך לקלעי ששינה את הכדורסל, ולא צריך לשאת על כתפיו לבדו שושלת שלמה. גולדן סטייט זקוקה לשחקן שיוכל להעניק לה אפשרות התקפית נוספת, לקחת אחריות כשהכוכבים נחים ולסייע לה לעבור בהדרגה לעידן הבא. בינתיים, הוא עושה בדיוק את זה - ובקצב שאפילו במועדון לא ציפו לו.
לצד הביטחון העצמי והיכולת להתפוצץ התקפית, לנדבורג עדיין מתעקש ללמוד, להשתפר ולא לאבד את העקרונות שלו. הוא לא מסתנוור מהמחמאות, לא מתבייש להודות בטעויות, ובעיקר נראה כמי שנהנה מכל רגע במסע החדש שלו
לנדבורג עצמו, כך נראה, מבין היטב שהדרך עוד ארוכה. הוא צופה בווידאו של המשחקים שלו, מנתח את הטעויות ומעיד על עצמו שהוא המבקר הגדול ביותר שלו. אחד הדברים שבהם הוא דווקא גאה הוא השיפור בגישה שלו לקליעה מבחוץ. "בשנה שעברה, אם הייתי מחטיא שלוש או ארבע שלשות, לא הייתי זורק עוד אחת באותו משחק", סיפר. "אני זוכר משחק מול דנבר שבו התחלתי עם 0 מ-5, והמשכתי לזרוק. זה משהו שאני באמת גאה בו".
הגישה הזו גם עמדה למבחן בסיום המשחק מול הקליפרס. חבריו, ובראשם מלטון, ניסו לשכנע אותו לחפש עוד שלשה כדי להגיע ל-40 נקודות. הוא נענה לאתגר, החטיא כמה זריקות, ובהמשך הבהיר שלא אהב את ההחלטה. "מעולם לא הייתי רודף אחרי סטטיסטיקות", אמר. "אני בחור שאוהב כדורסל הוגן ויעיל. נגררתי ללחץ החברתי, וזה היה לא בסדר מצדי. בשתיים-שלוש הדקות האחרונות לא שיחקתי כדורסל יעיל. בפעם הבאה זה לא יקרה. אם זה יגיע אליי, זה יגיע; ואם לא, כנראה שזה לא היה אמור לקרות באותו יום".
"מעולם לא הייתי רודף אחרי סטטיסטיקות"
(צילום: Darren Yamashita/REUTERS)
זו אולי אחת התכונות המעניינות ביותר אצל הרוקי: לצד הביטחון העצמי והיכולת להתפוצץ התקפית, הוא עדיין מתעקש ללמוד, להשתפר ולא לאבד את העקרונות שלו. הוא לא מסתנוור מהמחמאות, לא מתבייש להודות בטעויות, ובעיקר נראה כמי שנהנה מכל רגע במסע החדש שלו.
גולדן סטייט פתחה את העונה עם שלושה הפסדים, אבל מאז ניצחה ארבע פעמים ברציפות. לנדבורג כבר הפך לאחד הגורמים המרכזיים בשינוי המומנטום, ובמועדון מתחילים להבין שהבחירה בו עשויה להתברר כאחת המשמעותיות של השנים הקרובות. קרי עדיין שם, והכתר שלו לא עובר לאיש כל כך מהר. אבל אם לשפוט לפי שבעת המשחקים הראשונים, הווריירס אולי מצאו את מי שיוכל להוביל אותם ביום שאחרי. קוראים לו יקסל לנדבורג, והוא רק מתחיל.
