טורקיה הייתה במשך שנים רבות אתר תיירות מבוקש על ידי ישראלים, שהציפו את המלונות והשווקים שלה, אבל לאחרונה היה להם הרבה פחות נעים להסתובב שם בגלל הכיוון האיסלאמיסטי אליו פנתה המדינה תחת שלטונו של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן, בעיקר אחרי פרוץ מלחמת "חרבות ברזל".
השיא היה שלשום, כשארדואן נאם בהפגנה פרו־פלסטינית בנמל התעופה אטאטורק באיסטנבול וקרא: "ישראל מבצעת טבח בעזה בחשכה, כדי שהעולם לא יידע. נכריז על ישראל כפושעת מלחמה. אני חוזר ומדגיש שחמאס אינו ארגון טרור כפי שטוענים". בעקבות האירועים האחרונים פירסם המל"ל את אזהרת המסע החמורה ביותר וקרא לישראלים לעזוב במהירות את המדינה.
מי שלא עוזבים בינתיים את טורקיה הם שלושת הכדורגלנים ושני הכדורסלנים, חברי נבחרות ישראל שמשחקים במדינה וממשיכים בפעילות כמעט כרגיל. אתמול בערב, פחות מיממה אחרי נאום השטנה של ארדואן, התקיים באצטדיון הכדורגל באנטליה משחק בליגה הטורקית בין אנטליהספור של שגיב יחזקאל ורמזי ספורי לבשקשהיר עם עדן קארצב. יחזקאל וספורי, שבישל את שער הניצחון (0:1) של קבוצתו, הוחלפו בדקה ה־68, ואילו קארצב לא שותף.
חצי שעה לפני כן אירחה פנרבחצ'ה של ים מדר את סמסונספור עם נמרוד לוי למשחק בליגה בכדורסל. מדר הפצוע לא שותף בגלל פציעה, אבל לוי שיחק 22 דקות ותרם 9 נקודות ו־8 ריבאונדים שלא עזרו לקבוצתו, שהובסה 83:53.
בשורות קשות מהארץ
הסיפור הגדול הוא כמובן של קארצב שמשחק בבשקשהיר, קבוצת טיפוחיו של ארדואן. נשיא טורקיה טיפח עוד כשהיה ראש עיריית איסטנבול את שכונת בשקשהיר, שיכן בה אוכלוסייה שמרנית ודתית והפך אותה למעוז איסלאמיסטי שתמך בצורה גורפת במפלגתו AKP. בהמשך, אחרי שארגוני האולטראס של המועדונים הגדולים בעיר יצאו להפגנות נגדו, הוא השתלט על קבוצת הכדורגל של בשקשהיר באמצעות מינוי מקורבים, גייס לטובתה ספונסרים שרצו להתקרב לאיש החזק בטורקיה – והיא הצליחה לזכות באליפות ולשחק בשלב הבתים של הצ'מפיונס. העונה היא הפכה לקבוצת תחתית בליגה.
בינואר חתם בקבוצה קארצב, שעובר עכשיו מטבע הדברים תקופה לא פשוטה. לפני המשחק הביתי בשבוע שעבר מול סמסונספור התקיים באצטדיון מפגן תמיכה בתושבי עזה, שבמהלכו חבריו לקבוצה הניפו דגלי פלסטין וכרזות בגנות ישראל. קארצב נשאר בחדר ההלבשה, ורק אחרי שהסתיים הטקס הוא התיישב על הספסל ועלה לשחק ברבע השעה האחרונה של המשחק. למרות שלא מדובר בקבוצה עם המוני אוהדים, היא בכל זאת מזוהה עם האג'נדה האנטי־ישראלית של ארדואן, אבל בסביבתו של השחקן טוענים כי הוא חזק מאוד ומתמודד בשלב הזה עם הסיטואציה.
העיר אנטליה, שבה משחקים יחזקאל וספורי, פחות מיליטנטית ויש בה תיירים רבים, אבל גם השניים חווים תקופה קשה. באימון הבוקר לקראת הטיסה לגזיאנטפ בשבוע שעבר סיפרו להם ראשי אנטליהספור כי הכדורגל הטורקי החליט לקיים עצרות תמיכה בעזה, וגם בעיר גזיאנטפ עצמה, הסמוכה לגבול עם סוריה, התקיימה הפגנה המונית נגד ישראל. השניים החליטו לא לטוס עם חבריהם לדרום־מזרח טורקיה ונסעו הביתה כדי להימנע מהסיטואציה.
יחזקאל, יהודי מראשל"צ, וספורי, ערבי מיפו, הסבירו את ההחלטה: "לשחק כדורגל עם הבשורות הקשות מהארץ הפך למשימה בלתי אפשרית. במשחק בגזיאנטפ התקיים טקס שתכליתו לגנות את מדינת ישראל, וכמי שגאים להיות שחקני הנבחרת הלאומית אין לנו כוונה לקחת בו חלק או להיות אפילו באצטדיון".
לשניים, שזומנו לקראת ארבעת משחקי הנבחרת הקרובים, יש בעיה נוספת מכיוון שקבוצתם לא מתלהבת לשחרר אותם לקראת ההתכנסות בעוד כעשרה ימים בפרישטינה. בגלל שלא מדובר במועד רשמי, היא מחויבת לשחרר רק אחד מהם. השניים לוחצים על אנשי אנטליהספור לשחרר אותם אחרי משחק הליגה בשבוע הבא מול בשיקטש, ולא לחכות עד למשחק הליגה שיתקיים יומיים לפני המשחק מול קוסובו מול אנקרגוצ'ו. "המשפחות שלהם חוות פחד גדול, וברור שיש קושי גדול. העם פה בחר צד בצורה מובהקת, נראה לאן זה יתפתח", סיפרו מקורבי הכדורגלנים.
התשובה של מדר
המצב לא שונה באולמות הכדורסל. מדר, שמשחק בפנרבחצ'ה, מועדון שנחשב לאופוזיציה לארדואן, חווה בדרבי של איסטנבול עוינות מצד אוהדי גלאטסראיי, שקיללו אותו מהרגע הראשון והניפו שלטים בסגנון "לשחרר את פלסטין" ו"להשמיד את ישראל". מדר ענה להם עם משחק מצוין ו־15 נקודות.
בסביבתו של השחקן, שמשפחתו הגיעה לאיסטנבול כדי לחזק אותו, אומרים שהוא חווה קשיים, אבל מציינים כי פנרבחצ'ה מחבקת אותו, ובעיקר המאמן היווני דימיטריוס איטודיס שמקיים איתו שיחות רבות על מנת לעודד אותו. מדר נפצע בינתיים ולא צפוי להשתתף גם במשחק היורוליג הקרוב מול באיירן מינכן.
נמרוד לוי נמצא פחות על הכוונת. הוא מתגורר בסמסון, עיר על שפת הים השחור, והאולם הביתי של הקבוצה מכיל 2,000 מקומות ישיבה בלבד. מדובר במועדון עם פרופיל נמוך בטורקיה, עולה חדשה לליגה הראשונה, שבה היא מדורגת כרגע לפני אחרונה.
בזמן שליגיונרים רבים התגייסו למשימת ההסברה הבינלאומית דרך הרשתות החברתיות, המצב הרגיש שבו נמצאים החמישה גרם לכך שאף אחד מהם לא העלה מתחילת המלחמה שום פוסט. אפשר להבין אותם שהם לא רוצים להעלות את גובה הלהבות סביבם.
