תגיות

אוניברסיטת בן גוריון

המחאה באוניברסיטת בן גוריון
דגלי פלסטין בעצרת יום הנכבה בקמפוס בבן גוריון: "מותר להם". ראש העיר: "אני מתבייש"
באוניברסיטה בנגב התקיים אירוע בהשתתפות מאות סטודנטים בדואים, שטענו: "הדגל לא צריך לאיים על אף יהודי. אנחנו בעד שתי מדינות". רוביק דנילוביץ' פנה לנשיא האוניברסיטה: "קו אדום נחצה. אל לך לשדר רפיסות ואסור להסכים לכך". בבן גוריון הגיבו: "יש מקום למגוון דעות. החוזקה - למחות ללא אלימות"
אילנה קוריאל | 23.05.22
התמונה של דויד גרוסמן
הסופר דויד גרוסמן יקבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בן-גוריון
חוקרת ארגוני טרור, רבה רפורמית, פילנתרופ המקדם שיח באמצעות ספורט, מדען, יזם טכנולוגי וגם סופר רב פעלים בין מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, במסגרת מושב חבר הנאמנים ה-52 המתקיים השבוע
ynet | 16.05.22
הכנס המשותף של האוניברסיטאות
ברית קיימות: כנס ראשון לאוניברסיטת בן-גוריון והאוניברסיטה העברית
בית הספר לקיימות ושינויי אקלים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב יחד עם מרכז הקיימות של האוניברסיטה העברית על שיתוף פעולה מחקרי בתחום הקיימות. במסגרת זו נשיאי שתי האוניברסיטאות העניקו 100,000 דולר כל אחד, לטובת מחקרים משותפים בתחומי קיימות וסביבה
ynet | 02.05.22
טקס קבלת הפנים לסטודנטים ולחוקרים, שנערך אתמול
אוניברסיטת בן-גוריון קלטה 19 סטודנטים וחוקרים מאוקראינה
אחת הסטודנטיות, שהגיעה מאוקראינה, אמרה: "למדתי באוניברסיטה בלוצק, אבל כשהחלה המלחמה והתקפות הרקטות על העיר, קרובים שלנו הזמינו אותי לארץ. עם הגעתי לישראל לא יכולתי לדמיין שאלמד כאן"
ynet | 26.04.22
פסלו של דוד בן-גוריון צופה על משלחת אוניברסיטת מוחמד השישי במרוקו עם עמיתיהם מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב
משלחת אקדמית ממרוקו בביקור היסטורי באוניברסיטת בן-גוריון
משלחת מאוניברסיטת מוחמד ה-6 ממרוקו הגיעה לביקור באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. זהו ביקור גומלין בהמשך לחתימה על הסכם שיתוף פעולה מחקרי ואקדמי שנערך במרוקו. " יש לנו הרבה במשותף", אמר פרופסור דניאל חיימוביץ, נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
ynet | 30.03.22
החוקרים בתמונה קבוצתית
תלמוד, עטלפים וגם פיזיקה: איך יוצרים מחקרים בינתחומיים?
38 מהמוחות המבריקים בישראל, מכל התחומים, נפגשים השבוע בכנס הנמשך שלושה ימים בשמורת עין גדי, במטרה ליצור שיתופי פעולה מחקריים בין תחומים ידע "רחוקים", כמו: פיזיקה והיסטוריה, ביולוגיה ופילוסופיה ועוד
ynet | 28.03.22
עליאן קרינאוי ועמיר פרץ
ביקורת על נשיא בן גוריון עקב חשיפת משמרת הצניעות: "לטפל באוניברסיטה"
פרופ' עליאן אל-קרינאווי מהמחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטה בבאר שבע מתח ביקורת באולפן ynet על החלטת הנשיא לחשוף בפומבי את התא האיסלאמיסטי שצילם סטודנטיות בדואיות: "זה רגיש, עלול להביא לרצח". על הטיפול במעורבים: "סטודנטים? צריך להעיף אותם לכל הרוחות"
אלכסנדרה לוקש | 27.03.22
צעירות בדואיות מתועדות ללא ידיעתן בסרטוני טיקטוק המסכנים את חייהן
"האדמה צריכה לרעוד": זעם עקב חשיפת משמרת הצניעות באוניברסיטת בן גוריון
נשיא האוניברסיטה פרופ' דניאל חיימוביץ חשף שתא איסלאמיסטי פעל בקמפוס, סירב להגיד כיצד טיפל בו - ועורר מהומה. "אני צריך לשמוע מ-ynet שדבר כזה קורה?", כתב סטודנט. אחד אחר כעס: "למה לא מעיפים אותם?". האוניברסיטה: "דאגנו שהפעילות תיפסק - והיא הופסקה"
אילנה קוריאל, אלון סטרימלינג | 26.03.22
צעירות בדואיות מתועדות ללא ידיעתן בסרטוני טיקטוק המסכנים את חייהן
נשיא אוניברסיטת בן גוריון: חשפנו תא איסלאמיסטי ששימש כמשמרת צניעות
פרופ' דניאל חיימוביץ' חשף כי חברי התא צילמו סטודנטים וסטודנטיות מהחברה הבדואית שלא התלבשו באופן "צנוע" ואיימו לשלוח את התמונות למשפחות. לדבריו, הנושא טופל לאחר שהאוניברסיטה איימה על חברי התא. הוא סירב לומר אם המתעדים עוד לומדים במוסד: "יש דברים שאנחנו סוגרים בתוך הבית"
אילנה קוריאל | 26.03.22
רואים אוסף גדול של "המסלולים הקוואנטיים" של הפולריטונים, כאשר המרחק מנקודת יחוס מסוימת (קצה הזנב שרואים בתמונה הימנית העליונה, נקודת ההתחלה של הסימולציה) מהווה מדד למספר הפולריטונים. פולריטונים נוספים מוזרקים מבחוץ ואחרים נעלמים באופן אקראי (בורחים מחלל התהודה). "המסלולים" מתחילים מאותה נקודה אך אז נפרדים זה מזה בשל ההתרחשויות האקראיות, השונות ממסלול למסלול. תדירות הפוטונים המוזרקים משתנה מתמונה לתמונה. כאוס מופיע בתמונה הימנית העליונה, ובשמאלית התחתונה (האזור הבהיר הגדול)
החוקרים הישראלים ששפכו אור על הכאוס
חוקרים מהמחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בן גוריון בנגב הדגימו שמערכות הלוכדות אור בחלל תהודה מיקרומטרי על טבעת, יכולות לחשוף התנהגות בלתי צפויה, כאשר אור עם תכונה סיבובית (אור כיראלי) מוזרק לתוך החללים הללו
ynet | 03.03.22
ציטה
אריות, דובים וצ'יטות: החיות שנכחדו מישראל וגם מהתודעה שלנו
עד לפני עשרות שנים שימשו שטחי ארץ ישראל כמיני ג'ונגל שבו חיו מינים שונים של חיות: בין היתר תנינים, יענים, צ'יטות, נמרים וברדלסים וגם חרקים לא מוכרים. מבחינת הישראלי, כל אלה שייכים היום לעולמות של אפריקה - אחרי שנכחדו, הם נעלמו גם מהזיכרון הקולקטיבי. החוקר ד"ר אורי רול מאוניברסיטת בן-גוריון מזהיר ש"ההכחדה התרבותית" של חיות וצמחים מאיימת לפגוע יותר ויותר בטבע המועט שנותר לנו, שגם כך ננגס פעם אחר פעם
אילנה קוריאל | 23.02.22
כתבות קודמותכתבות נוספות
תגיות חמות
היום
השבוע
החודש
24 שעותChatGPTOpenAIאבו מוחמד אל-ג'ולאניאוזמפיקאוניברסיטאותאוניברסיטהאוניברסיטת קולומביהאונסאוסקר
תגיות חמות
היום
השבוע
החודש
24 שעותChatGPTOpenAIאבו מוחמד אל-ג'ולאניאוזמפיקאוניברסיטאותאוניברסיטהאוניברסיטת קולומביהאונסאוסקר
תגיות קשורות
מחקראו"םבינה מלאכותיתכלבכלביםארכיאולוגיההיריוןאוניברסיטת תל אביבאוטיזםחיידקים