תגיות

רוחמה וייס

רוחמה וייס
לך לך: ללקק את הפצעים ולצאת לדרך חדשה
קריאתו של אלוהים לאברהם "לך לך" דרמטית, ומזמינה אותנו להרהר בשאלה מתי יש להישאר במקומנו ומתי יש לעזוב הכול וללכת. רוחמה וייס דלתה מפרשת השבוע את הסיבות להיענות לקריאה "לך לך", והיא מקווה שראש הממשלה ימצא בהן צידה לדרך
פרופ' רוחמה וייס | 30.10.20
רוחמה וייס
בני האלים ובנות האדמה: בעיניי הח"כים מהימין, נשארנו רק רחם
הפוליטיקאים חסידי "ערכי המשפחה" לא מבוהלים מהחוק למניעת אלימות כלכלית, הם מבוהלים מהכרסום המתמשך במעמדה של הפטריארכיה. בחברה מתוקנת רצח הוא רצח. בעולם פטריארכלי - רצח הוא מושג נזיל שמחירו נקבע לפי המעמד של הרוצח והנרצח - ולא לפי חומרת המעשה
פרופ' רוחמה וייס | 23.10.20
אנסטסיה קלין ז"ל
גם אישה היא "צלם אלוהים": הנשים שאנחנו מסרבים לראות
המלאכיות של אנסטסיה קלין בחרו במסורת הבריאה של פרקים א' וה' בבראשית, המסורת התובענית הגורסת שכולנו נבראנו בדיוק באותו צלם אלוהים. עבורן, מותה של קלין הוא אובדן של עולם מלא, עשיר ראוי ויקר, ככל עולם אחר. מסורת זו לא מבחינה בין יהודים למי שאינם יהודים, בין נשים לגברים ובין עשירים לעניים
פרופ' רוחמה וייס | 16.10.20
רוחמה וייס
המנהיג שלא רצה לבוא - וזה שלא רוצה ללכת
תהום פעורה בין משה רבנו, המנהיג שהפך למנהיג בעל-כורחו - לנתניהו, המנהיג שלא רוצה ללכת. בניגוד לחבורה המקיפה אותו, חברותיי ואני לא מפרות את כללי הסגר. אנחנו מעדיפות לנהוג לחומרא ולא לסכן חיים. אבל את ההפגנות נגדו לא נפסיק
פרופ' רוחמה וייס | 09.10.20
ירושלים
מטען האשמה היהודי: "על חטא שחטאו אבותיי באונס וברצון"
בסתר הלב ידעתי שאלה לא החטאים שלי ואני לא חלק מתפילת הווידוי, ועם הזמן הפך בית הכנסת של הימים הנוראים לאזור סכנה. ואז נחשפתי לווידוי "על חטא" שכתב ביאליק בגיל 17, ובמרכזו ההבנה שהוא לא החוטא כי אם הקורבן
פרופ' רוחמה וייס | 25.09.20
רוחמה וייס
כשנתניהו התנצל: תרבות הסליחה המסוכנת
הסליחה משאירה את החטא בחוויה הבין-אישית ומשחררת את פרנסי הקהילה מאחריות. כשאני רואה כמה בקשת סליחה אהודה על מנהיגים - אני מתחילה לחשוד. ראו את משחקי הכוח האכזריים שמכילה בקשת הסליחה של ביבי
פרופ' רוחמה וייס | 11.09.20
"צמחי איאד" - המחווה לאיאד אלחאלק ז"ל
האישה שקראה לחמלה: טיול במנהרת הזמן הלמדנית
בניגוד לעונשי מוות, לנקמה ולמלחמות, חזרה בתשובה היא תהליך הדורש מחנכות ומחנכים עם לב רחב וחומל. עם הבנה עמוקה שכולנו מועדות לחטוא וכולנו יכולות לעשות טוב. הנסיבות הן המשפיע העיקרי על הבחירות שלנו – מי שתקבל אהבה, ביטחון ויציבות בילדותה, חזקה עליה שתעביר זאת הלאה בבגרותה
פרופ' רוחמה וייס | 04.09.20
רעננה
ברוכות הבאות לסדום: על תרבות האונס וצלם אלוהים
כאילו בשביל לאתגר את השיח סביב האונס המזוויע באילת, מצטופפים בפרשת השבוע שלל חוקים שמקורם ב"תרבות האונס". בתרבות בה מהותה של האישה היא שמירת נאמנותה לגבר, לבתולים יש ערך כספי והם גם גוזרים את דינה לחיים או למוות
פרופ' רוחמה וייס | 28.08.20
שרוני ב'היהודים באים'
היהודיות באות: כשנשים מרעידות את עמודי הפטריארכיה
כשמדובר בעבודה "זרה" אלוהים לא מרגיש בנוח עם השפה הממוגדרת שהביא לעולם - ומקפיד להשתמש גם בלשון אישה. הרבנים שיוצאים נגד "היהודים באים" מבינים היטב ששמירה על כבודו של האל האחד מכל עבודה זרה, מובילה לשמירה על כבודו של הרב האחד וכבודו של ראש המשפחה האחד
פרופ' רוחמה וייס | 21.08.20
פרופ' רוחמה וייס
חרון אפו של אלוהים: על אדנות והאומץ להתנגד לה
הברית המקראית בין אלוהים לבני ישראל היא ברית שבין עבד לאדוניו. כל קשרי הדם והנפש נמחקים ביום פקודה. כשמנהיג מקבל את השלטון לזמן ממושך מדי, הוא מתחיל להתבלבל בהבנת החוזה שבינינו לבינו. בשביל שלא נשקע ביחסי "אדון ועבדים", עלינו להחליף את המנהיג אחת לכמה שנים קצובות
פרופ' רוחמה וייס | 14.08.20
רוחמה וייס
פחד לא יעצור אותי: להיות קורבן של טרור פוליטי
כשראש ממשלת ישראל מכניס את תמונתי ודבריי לרשימת המאיימים עליו, הוא מצייר לי מטרה על הגב וזה מפחיד. בעודו יושב מול מסך המחשב ומחפש קורבנות לאיום בהסתה לרצח - הוא מחמיץ את הדבר האמיתי שקורה פה: סולידריות ואהבת חינם. הלחם של פרשת "עקב" מעלה על נס את עיקרון החמלה - העיקרון הקהילתי החשוב ביותר
פרופ' רוחמה וייס | 07.08.20
כתבות קודמותכתבות נוספות
תגיות חמות
היום
השבוע
החודש
24 שעותChatGPTOpenAIאבו מוחמד אל-ג'ולאניאוזמפיקאוניברסיטאותאוניברסיטהאוניברסיטת קולומביהאונסאוסקר
תגיות חמות
היום
השבוע
החודש
24 שעותChatGPTOpenAIאבו מוחמד אל-ג'ולאניאוזמפיקאוניברסיטאותאוניברסיטהאוניברסיטת קולומביהאונסאוסקר
תגיות קשורות
חז"למדרש אגדה