מלון רמדה, ירושליםמלון רמדה, ירושלים
משבר כזה עוד לא ידענו ולא רואים את הסוף. מלון "רמדה", ירושלים
(צילום: גילי מרין)
הסגר השני בישראל, שמגיע בדיוק על התקופה לה ציפו מאות אלפי עובדים בענף התיירות בארץ, בהם ואולי בעיקר - עובדי המלונות, גורם לענף הפצוע קשות שרק החל להתאושש חזרה, לגסוס ובחלק מהמקרים אף לקבל מכה קטלנית שממנה כבר לא יוכל לחזור יותר.
"הענף הזה נסגר ראשון ולמרות שנראה כאילו הוא מתאושש הוא עדיין היה - לפני הסגר הנוכחי - על הברכיים. כך אומר אמיר חייק נשיא התאחדות המלונות בריאיון ל-ynet. לא כל מהמלונות נפתחו בין הסגרים, רק כ-65% מהם פעלו, שזה 270 בתי מלון מתוך 400 שרשומים בהתאחדות, וגם אלו היו בתפוסות מאוד נמוכות.
"ואז הגיעו חגי תשרי - שהיו אמורים להוות פיק קטן עבור המלונות כדי שיוכלו למלא מצברים לתקופות קשות כמו החורף, אבל אז סגרו אותנו שוב, כשאנחנו נמצאים על הגחון".
עוד כתבות בנושא:
(צילום: שחר גולדשטיין)

אינפוגרפיקה
"קשה לי להבין איך סוגרים את המלונות פה ובאותה נשימה פותחים את הדרך למלונות ביוון ובבולגריה", אומר חייק שמדמה את מצב המלונות לגוף האדם. "זה כמו אדם שנגמר לו החמצן. הכלכלה כאן קורסת ואני מתחיל לדאוג לאנשים שהיו נורמטיביים, שעבדו בצורה מסודרת, שילמו הכל בזמן ופתאום הפכו להיות אנשים שאין להם איך לקנות לחם וחלב.
"אי אפשר להנשים משק כזה הנשמה מלאכותית, זה טוב לחודש, חודשיים, חצי שנה אבל אנחנו נמצאים במצב שיש לנו אחריות כלפי הילדים והנכדים שלנו להשאיר פה משהו חי, בועט ונושם".
מלון דריסקומלון דריסקו
מצב המלונות בארץ - כמו אדם שחסר לו חמצן. מלון דריסקו, תל-אביב
(צילום: אבי זק)
"אני חושש שאם המדינה לא תדאג להזרים תזרים מזומנים וחמצן למלונאים, כדי שיוכלו להחזיק את הראש מעל המים, יהיו כאלה שלא ישרדו.
"בעודנו מדברים על זה אנחנו רואים התנהגות לא ברורה בממשלה שמצד אחד סוגרת את המלונות בארץ ומצד שני אפשרה לישראלים לטוס למלונות בעולם, ששם אין תו סגול ואין פיקוח ועוד דווקא בתקופת השיא פה. הסגר הזה מודבק ברוק. רובו מורכב מפירוטכניקה ולא מסגר אמיתי. סגרו את מי שהיה קל לסגור".

כמה מספרים חשובים במצב הנוכחי של המלונות בארץ:

88% מהמלונות בישראל סגורים כעת. 12% שכן עובדים - 49 מלונות - הם מלונות קורונה ומלונות שפתוחים בתפוסות נמוכות לטובת צוותי אוויר ועובדים שנמצאים בארץ.
מתוך41 אלף עובדים ישירים במלונות, 20 אלף עובדים נשארו בחל״ת מאז הסגר הראשון. השבוע, עם הסגר השני, שוחררו שוב עוד 18 אלף עובדים. כלומר 38 אלף עובדים שעובדים באופן ישיר במלונות נמצאים כרגע בחל"ת, ועוד כמאה אלף עובדים לא ישירים.
אינפוגרפיקה מלונות 2020 2019
על מנת להבין את גודל המשבר בענף, צריך לקחת צעד אחורה ולהסתכל על שנים קודמות; בנתונים שהתקבלו מהתאחדות המלונות בישראל ניתן לראות עד כמה התיירים מחו"ל חשובים להפעלת ענף המלונות בארץ, בעיקר בערים: ירושלים ותל-אביב, אחריהן בים המלח, בנתניה, בטבריה, בנצרת ובחיפה.
כדי לסבר את האוזן באוקטובר 2019 - שבו חלו יום כיפור וסוכות, נרשמו כ-1.1 מיליון לינות תיירים, שהיוו כ-50% מסה"כ הלינות במלונות בארץ בתקופה זו. מרבית לינות התיירים נרשמו בירושלים (כ-36%) ובת"א (כ-21% מכלל הלינות).
בסך הכל בעשרת החודשים הראשונים של השנה שעברה (ינואר-אוקטובר 2019) נרשמו כ-10 מיליון לינות תיירים, עליה של 4% לעומת 2018. מגמת עלייה ששמרה על גרף עולה מ-2015 והייתה צפויה להמשיך לעלות גם השנה.
עוד עולה מהנתונים כי באוגוסט האחרון תפוסת החדרים של כלל בתי המלון הסתכמה ב-52% לעומת 71% באוגוסט 2019 וירידה של 27% בסה"כ התפוסות. יש לציין כי רק כ-65% מבתי המלון בישראל היו פתוחים.
אינפוגרפיקה
בשלב מסוים בריאיון פונה נשיא התאחדות המלונות לממשלה ואומר – "מדינת ישראל – אם הענף הזה יקר לך, כי הוא מנוף כלכלי חזק עם פוטנציאל גבוה ומהיר, זה ענף שמעסיק כוח אדם בכל הרמות: מכוח אדם פשוט שלא צריך השכלה ועד כוח בכיר מאוד. כוח האדם פרוש בכל המדינה בעיקר בפריפריה, אם המדינה חפצת חיים היא חייבת לשמור על הענף הזה ובראש ובראשונה על המלונות".
חוף הרצל, נתניהחוף הרצל, נתניה
אחת הערים שנפגעו קשה כתוצאה מסגירת השמיים לתיירות נכנסת לישראל. נתניה
(צילום: ניר שדה)
אחת הערים שנפגעה הכי קשה במשבר הקורונה ובעיקר מאז נסגרו שערי השמיים הישראלים לתיירים מחו"ל, היא נתניה. "70% מבתי המלון בנתניה מתבססים על תיירות נכנסת. כולם מסתמכים על השוק הצרפתי והרוסי וקבוצות תיירים שמגיעות לארץ", מסביר דני רונן, יו"ר התאחדות המלונות בנתניה ומנכ"ל מלון "מגדל דוד" בעיר.
מלון "מגדל דוד", היחסית חדש שנפתח לפני שלוש שנים בנתניה, היה סגור במשך חמישה חודשים ונפתח מחדש רק בחודש אוגוסט האחרון. לפני כעשרה ימים נאלץ לסגור שוב את שעריו, בתחילת הסגר השני.
אינפוגרפיקה
לדברי רונן, לקוחות ואנשים שלא מהתחום לא תמיד מבינים שלסגירה ולפתיחה של מלון יש המון עלויות. "תהליך של פתיחת מלון זה לא להרים מתג וזהו, הוא נפתח. כשפותחים מלון קודם כל נדרשים לכסף. יש ספקים שאתה חייב להם כסף עוד מהסגר הקודם, אם אתה סגור אין לך תזרים מזומנים לשלם בשוטף, אז אתה אומר להם 'אני לא יכול לשלם עד שלא נפתח מחדש'.
"ועכשיו, כשפתחנו מחדש צריך להתחיל לשלם לספקים כדי שיחזרו לעבוד איתך. המדינה נתנה את ההלוואה מעט מדי מאוחר מדי ונאלצנו לקחת מהבעלים". רונן אף מספר כי נאלץ לא להוציא לעצמו משכורת במשך חודשיים מאחר שההלוואות בערבות המדינה לקחו יותר מדי זמן.
מלון מגדל דוד, נתניהמלון מגדל דוד, נתניה
מלונות העיר מתבססים בעיקר על השוק הצרפתי והרוסי. מלון מגדל דוד, נתניה
(צילום: דני רונן)
רונן מספר גם על קושי חדש שנוצר כעת, בפתיחת מלון אחרי כל כך הרבה זמן שהיה סגור ובהשקעה נוספת שנזרקת לפח: "גייסנו חזרה את העובדים אבל חלקם לא רצו לחזור מחל"ת ואחרים מצאו לעצמם עבודה אחרת. אז פתחנו עם חלק מהצוות הקודם וחלק חדש, ואז היה צריך להשקיע בהדרכות לצוות החדש. בינתיים נגמר אוגוסט והתחיל ספטמבר והנה שוב סגרנו", אומר רונן ומסביר כיצד כל ההשקעה בכל ההדרכות לעובדים החדשים ירדה לטמיון.
דני רונן, מנכ"ל מלון מגדל דוד נתניהדני רונן, מנכ"ל מלון מגדל דוד נתניה
דני רונן, מנכ"ל מלון "מגדל דוד" ויו"ר התאחדות המלונות נתניה
(מגדל דוד)

אינפוגרפיקה
בערים נצרת וירושלים, שמבוססות על תיירות נכנסת בצורה אף גדולה יותר מנתניה ואולי יותר מכל עיר בארץ - ספגו מכה קשה מאוד במשבר הנוכחי.
כל עצם קיומו של מלון "טבר" (TABAR) בנצרת מסתמך על תיירים מחו"ל, בעיקר תיירות צליינית. ווייסאם טבר, בעל המלון כבר דור שלישי, לאחר שסבו הקים אותו ב-1959, מספר בגרון חנוק על התקופה הקשה ביותר שידע אי פעם. "עד לקורונה היינו מבוססים על תיירים מכל העולם וברגע שהם לא מגיעים יותר אנחנו יורדים לאפס אורחים, אפס הכנסה.
מלון טבר בנצרתמלון טבר בנצרת
המדינה הפקירה אותנו. מלון טבר בנצרת
(צילום: ג'וזף טבר)
"זו פעם ראשונה שאני מרגיש ככה. תמיד המדינה עמדה לצידנו, גם במשברים הקודמים, הביטחוניים והכלכליים. הייתי בטוח שגם הפעם היא תעמוד לצידנו אבל זה לא קרה במשבר הזה. אני מבין מצד אחד שזה נוגע בכל המשק ובכל המדינה אבל מצד שני הנזק אצלנו הוא אדיר, וכשהמדינה לא מתייחסת אלינו בכלל, לא רואה אותנו - זה הפתיע אותי לגמרי".
המלון של טבר סגור ממרץ ולא נפתח כלל. "ניסינו לפתוח ביולי-אוגוסט לישראלים אבל כולם רצו בריכה ומאחר שאין לי בריכה זה לא עבד. עכשיו, תכננתי לפתוח מחדש בחגים ואז בא הסגר", מסביר טבר שהוציא כסף רב לאחרונה על פרסום ושיווק המלון מחדש עבור הקהל הישראלי, "ואז בא הסגר והוריד הכל לטמיון".
לשאלה אם נשארה בו עוד פיסת אופטימיות ענה טבר "הייתי אופטימי עד לפני כמה זמן. היום כבר מאוד פסימי. לא רואה עתיד טוב בקרוב".
מה היה הצפי מבחינת תפוסת חדרים לחגים?
"תפוסה ממש קטנה. לא הצלחנו לעבור את העשרה אחוז", אומר טבר שבשגרה מעסיק כ-50 עובדים וכיום נשארו רק כשבעה בשמירה ובתחזוקת המלון.
וויסאם טבר, בעלי מלון טבר. נצרתוויסאם טבר, בעלי מלון טבר. נצרת
וויסאם טבר, בעלי מלון TABAR, נצרת
(צילום: ג'וזף טבר)
גם במלונות "רמדה" ו"רויאל" בירושלים נראה מצב דומה. "רוב הפעילות שלנו לכל אורך השנים היא עם תיירות נכנסת. אנחנו מאוד חזקים בצד הזה", מסביר מנכ"ל המלונות דיויד טוקר.
"באילת, בים המלח ובצפון הארץ היה להם עוד קיץ יחסית טוב הודות לתיירות פנים. אך בירושלים אין הרבה ישראלים שבאים להתארח במלונות כאן ואלו שכן הגיעו הלכו למלונות היוקרתיים יותר. אבל יתר המלונות - שברובם מושתתים על תיירות נכנסת, הם מלונות בתקציבים נמוכים יותר ואלו נפגעו מאוד", אומר טוקר.
אינפוגרפיקה
שני המלונות אותם טוקר מנהל עומדים סגורים כבר מעל חצי שנה, מאז 16.3.20. "המלונות שלנו לא התארגנו לפתיחה מחודשת כי אין לי למה, אין תיירות נכנסת. היום אני מפסיד בין 800 ל-900 אלף שקל בחודש ואם הייתי פותח זה היה מגדיל את ההפסדים שלי בעוד כ-30%. אבל הכי כואב לי זה על העובדים שלי".
מלון רמדה, ירושליםמלון רמדה, ירושלים
מלון "רמדה", ירושלים
(צילום: גילי מרין)
טוקר מעסיק כ-460 עובדים במצב רגיל, כעת רובם בחל"ת. "כרגע נשארו רק כ-20 איש שעובדים בביטחון, אחזקה וכדומה. כלומר זה יותר מ-400 משפחות שיושבות בבית".
מבחינת העובדים בענף – לטוקר אין ספק שהרבה לא יחזרו. "ענף התיירות הוא ענף מאוד שביר. אם מסתכלים אחורה כל שנתיים-שלוש יש מכה חדשה אם זה אינתיפאדות למיניהן, משברים בעזה וכו'. עכשיו זה משבר יותר גדול מתמיד וגם לא רואים את הסוף", אומר טוקר.
דיויד טוקר, מנכ"ל מלונות רמדה ורויאל בירושליםדיויד טוקר, מנכ"ל מלונות רמדה ורויאל בירושלים
דיויד טוקר, מנכ"ל מלונות "רמדה" ו"רויאל" בירושלים
(רמדה)
אתה חושב שמדובר במכת מוות לענף? חושב שיהיו מלונות שלא יחזרו לפעול יותר?
"קודם כל כן. הראשונים שייפגעו הם המלונות בירושלים ובתל אביב שאין להם אלטרנטיביות, וגם מלונות שבעליהן שכרו את המקום או שיש להם משכנתאות גדולות. כלומר מי ששוכר מלון יש לו שכר דירה לא קטן לשלם או יותר נכון שכר בניין וזו תהיה התרסקות ללא ספק", עונה טוקר.
אל טוקר מצטרף אבי זק, מבעלי מלון דריסקו בתל-אביב ואומר כי הוא שומע לאחרונה על כוונות של בעלי מלון ומסעדות ברחבי הארץ שלא לפתוח יותר את העסקים. "הרבה מאוד קולגות שלי, גם במסעדנות, אומרים שהם לא בטוחים שיצליחו לשאוב את האנרגיות לפתוח שוב. דרכו עליהם מפה ומשם וזה באמת מעורר תהיות. חלק מדברים שלא ייפתחו לפחות עד פסח".
המבנה הוזנח במשך שנים רבות. מלון דריסקו היוקרתיהמבנה הוזנח במשך שנים רבות. מלון דריסקו היוקרתי
בניין שהיה נטוש 80 שנה. מלון דריסקו בגבול תל-אביב ויפו
(צילום: אסף פינצ'וק)
זק הקים את המלון מאפס. "אפילו פחות מאפס כי זה היה בניין שהיה נטוש 80 שנה והחיינו אותו", מספר זק. "כשאתה לוקח מלון כזה במצב נטוש ועירום ולאט לאט מטפל בו, זה מעבר להשקעה כספית. הכסף הוא כמובן חשוב אבל זה כבר הרבה מעבר לזה. זה גולש למצבים שאף פעם לא חוויתי אותם. זה נוגע בעצבים מאוד מוזרים. אתה כבר לא יודע מה לחשוב או לצפות".
אינפוגרפיקה
המבנה המיוחד של מלון דריסקו שנמצא במושבה האמריקאית, בגבול שבין תל-אביב ליפו, הוקם ב-1866 וננטש ב-1940 על ידי בעלי המלון הקודמים. יש האומרים שמדובר במלון הראשון שהוקם ביפו. "מ-1950 אף אחד לא נכנס או התקרב לכאן מלבד כמה חולדות ונרקומנים. עברנו עם המלון הזה 'ויה דלרוזה'. אז במקום לחבק אותנו מבחינת העירייה ומשרד התיירות כמו שעושים בחו"ל וזה לא קרה".
מלון ירושלים בתקופת התיישבות הטמפלרים במושבה האמריקנית ביפומלון ירושלים בתקופת התיישבות הטמפלרים במושבה האמריקנית ביפו
כך נראה בעבר הרחוק: אז נקרא "מלון ירושלים", בתקופת הטמפלרים במושבה האמריקנית ביפו
(באדיבות מלון דריסקו)
החלל המרכזי בקומת הכניסההחלל המרכזי בקומת הכניסה
החלל המרכזי בקומת הכניסה כאשר נפתח לפני כ-3 שנים
(צילום: שירי הדר)
זק מדמה את התהליך שעבר עם המלון לגידול ילד: "טיפחת משהו וראית אותו גדל ומתחיל לצאת החוצה, לזחול וכמעט ללכת. זה תהליך מאוד ארוך ומייגע, זו עבודה סיזיפית של שבעה ימים בשבוע. זו אולי העבודה הכי קשה שיש, כי מלון אף פעם לא נסגר. הטלפון אף פעם לא נשאר על שקט או סגור חלילה", מתאר זק החזקת וניהול מלון בשוטף.
"ופתאום, כשאתה במצב של חוסר שליטה וחוסר הבנה – סוגרים אותך. זה נכון שישראל לא היחידה שיש בה קורונה אבל הבעיה כאן היא הדרך שהדברים נעשים וחוסר הרגש המובהק כלפי אנשים שעומדים מאחורי עסקים כמו שלנו".
אבי זק מנכל מלון דריסקו תל אביבאבי זק מנכל מלון דריסקו תל אביב
שוב סגורים. אבי זק, מנכ"ל מלון דריסקו תל אביב
(דריסקו)
זק מעסיק בדריסקו מאה עובדים ומספר על הקושי הגדול בלשמר אותם בתקופה כזו. "אני לא חושב שמישהו חושב מה זה אומר לשלוח אותם הביתה ואילו תעצומות נפש זה להחזיק אותם במצב הזה, ואז אומרים לך לפתוח ואני מרגיש קצת מטומטם שחשבתי שאיזה יופי, אפשר לפתוח ואז שוב אומרים - תסגרו עוד פעם.
"אין ליווי, אין הסברה אין תמיכה אפילו פסיכולוגית. אין אף נציג שבא לתת איזה חיבור או אמפתיה, אין שום גורם שמנהל את העניין הזה ומסביר אותו או נותן שקיפות גם כלפי בעלי העסקים גם כלפי העובדים. אנחנו מרגישים לבד במערכה ושרק נקבל עוד ועוד סתירות שלא נוכל לצאת מהן עם הראש למעלה בסופו של דבר".
אינפוגרפיקה
אצל דני רונן ממלון "מגדל דוד" בנתניה, המצב היה קצת יותר טוב. "הופתעתי לטובה. הישראלים הצביעו ברגליים. היו ביקושים גדולים מאוד מצד הישראלים, אולי כי לא הייתה ממש אפשרות לנסוע לחו"ל עד לא מזמן. אבל כל זה היה נכון עד ליום שבו המדינה התחילה לדבר על הסגר. מרגע שדיברו עליו זה עצר את ההזמנות. אבל הצפי לחגים היה אמור להיות ממש טוב", אומר רונן.
הצפי לחגים היה אמור להיות ממש טוב. מלון "מגדל דוד", נתניההצפי לחגים היה אמור להיות ממש טוב. מלון "מגדל דוד", נתניה
הצפי לחגים היה אמור להיות ממש טוב. מלון "מגדל דוד", נתניה
(צילום: איתי סיקולסקי)
קשה להסתמך רק על השוק הישראליקשה להסתמך רק על השוק הישראלי
קשה להסתמך רק על השוק הישראלי
(צילום: איתי סיקולסקי)
רונן מתאר את הקושי שטמון בלהחזיק מלון בתקופה זו, כשהוא צריך להסתמך רק על תיירות פנים - של הקהל הישראלי. "כשמסתמכים על השוק הישראלי – רואים את השוק הזה רק בסופי שבוע ובחגים וזה מעט מאוד, זה בטח לא מצדיק פתיחת מלון. באמצע שבוע יש תפוסה של 10-13%, בסופי שבוע התפוסות מלאות. אבל יש רק ארבעה לילות של סוף שבוע - של ימי שישי.
"אף אחד כבר לא מדבר על להרוויח כסף אלא על להפסיד פחות. כי גם מלון סגור עולה כסף", מסביר רונן, שבמלון שהוא מנהל הושקעו 150 מיליון שקלים. לדבריו, קולגות רבים במקצוע מדברים על השארת המלונות סגורים גם אחרי הסגר, "אנשים לא מתכוונים לפתוח לפחות עד האביב הבא, עד פסח".
"אם זה יימשך עוד חצי שנה ורק אז המדינה תתעורר לעזור - זה יהיה מאוחר מדי. אני זועק מהלב: זה הזמן שתתעוררו! מקווה שיש מישהו שיקשיב לנו", וויסאם טבר מנצרת מביע את זעקתו ומספר על סבו ז"ל שהקים כאמור את המלון, "אני בטוח שזה היה בלתי נתפס בשבילו. אני חושב בפעם הראשונה שאני מרגיש פחד שהולך ומתמשך.
"בתי מלון כמו שלנו הם הראי של המדינה. אנחנו שגרירים בארץעבור כל התיירים מאירופה ומכל העולם שבאים אלינו. בגלל זה אני אומר לעובדים שלי שאנחנו הרבה יותר מ'ביזנס'. אנחנו ראי המדינה לתייר שמגיע לפה וחשוב שיראה את הפנים היפות של המדינה שלנו ואחר כך יחזור למולדתו עם רושם טוב על ישראל. אבל היום המדינה הפקירה את כל הענף של בתי המלון שמבוססים על תיירות חוץ כשהיא בעצמה סגרה לנו את השמיים – זה בלתי נתפס", אומר טבר.
אינפוגרפיקה
גם בטבריה מצטייר מצב עגום מאוד. מעבר לסגרים והמשבר הכללי, בכל פעם שהעיר ניסתה להרים את ראשה ולפתוח את עסקיה, היא הוכרזה כאדומה - פעם ראשונה בתחילת יולי - בהודעה מוטעית של משרד הבריאות, טעות שעלתה ביוקר ועשתה את הנזק הבלתי הפיך שלה, ופעם שנייה בתחילת ספטמבר כאשר הודיעו שוב שהעיר אדומה בגלל שני רחובות בלבד ועד שעברה לצבע הכתום ההזמנות למלונות בעיר כבר התבטלו כולן, הזמנות שהיו מיועדות לסופי שבוע ולחגים.
מלון אסטוריה, טבריהמלון אסטוריה, טבריה
מרבית המלונות בטבריה מסתמכים בעיקר על תיירות נכנסת. מלון אסטוריה
(צילום: אבי זנדברג)
לדברי אבי זנדברג, יו"ר התאחדות המלונות בטבריה, מרבית התיירות של העיר נשענת על תיירות נכנסת כך שרוב התיירות בעיר מושבתת מחודש מרץ. מלבד המלונות הגדולים - שמונה במספר - ששייכים לרשתות הגדולות, יתר המלונות בעיר מתבססים 75% על תיירות נכנסת ו-25% על תיירות פנים - שהייתה בעיקר בחגי ישראל, בחודש אוגוסט ובסופי שבוע לפעמים.
"הדבר מורגש יותר במלונות הבודדים בעיר ובאזור שמסביב לטבריה, מאשר במלונות הרשתיים הניצבים על החוף - שם זה 50-50 מבחינת תיירות נכנסת ופנים". בעיר 4,700 חדרים ורובם ככולם סגורים כיום.
זנדברג, הוא גם מנכ"ל ובעלי מלון "אסטוריה" בטבריה, מספר על 27% תפוסה במלון, בתקופה שאמורה להיות עמוסה בהרבה יותר מבחינת כניסת תיירים ישראלים.
"הרבה מלונות בטבריה, בעיקר הקטנים הקפידו על התו הסגול כך שלא הוגשו ארוחות חמות והגישו מנות קרות רק לחדרים, היינו חרדים לשלום הציבור ובמלונות הקטנים שלנו הקפדנו מאוד על כל נושא התברואה והמסכות, על המרחק החברתי והחיטוי, לא פתחנו מטבחים ולא פתחנו חדרי אוכל, גם שכהיה אפשר לפתוח ל-35% מהאורחים, כי רצינו שהציבור יגיע אלינו. נערכנו לכל הדברים האלה. ואז הגיע הסגר השני וגרם לנזק רב".
מה יהיה אחרי הסגר?
"חלק גדול מהמלונות לא ייפתחו לפני האביב הבא. אבל צריך לראות איך פותחים את השמיים כי בלי תיירות נכנסת לא נשרוד את המצב". זנדברג מסביר את השוני בין עיר תיירותית כמו טבריה לבין אילת. "אנחנו להבדיל מאילת לא ידענו שום חודש טוב, כמו שלושת החודשים הטובים שהם נהנו מהם, שלא לדבר על הטבות כמו מע"מ וההשקעות בעיר. אנחנו רק סובלים כרגע.
מלון אסטוריה, טבריהמלון אסטוריה, טבריה
"לא ידענו עוד משבר כזה". מלון אסטוריה, טבריה
(צילום: אבי זנדברג)
מלון אסטוריה, טבריהמלון אסטוריה, טבריה
מלון אסטוריה, טבריה
(צילום: אבי זנדברג)
"לא ידענו עוד משבר כזה וידענו הרבה משברים בשנים האחרונות אבל לא כזה. המשבר הזה יגרום לכל הענף ובכלל לכל הכלכלה הישראלית לעשות ריסטארט. הרגולציה חייבת להיעלם כי אנחנו רק מפחדים - מה יתחילו לעשות לנו כשנתחיל לפתוח את המלונות".
על האפשרות לטוס לחו"ל שהייתה קיימת עד לסוף השבוע הזה מגיב זנדברג בחריפות. "זה הדבר הכי חמור שיכול להיות. במקום שהישראלים ייצאו לטבע בארץ, כאן בגליל ובגולן מדובר בשטחים הכי פתוחים שיש עם מלונות שערוכים לשינוי תפיסה הזה, לאירוח מהסוג הזה של אירוח כפרי כמו שרואים היום שמעודדים לעשות בארצות הברית או ביער השחור בגרמניה. הכל צריך להשתנות כאן במחשבה. אני חושב שהמלונות הקטנים הבודדים יוכלו לתת את המענה לישראלים מייד אחרי הסגר".
אבי זנדברג, מנכ"ל מלון "אסטוריה", טבריהאבי זנדברג, מנכ"ל מלון "אסטוריה", טבריה
אבי זנדברג, מנכ"ל מלון "אסטוריה", טבריה
(אסטוריה)

אינפוגרפיקה
לסיכום, חייק מדבר על שני דברים מרכזיים שעשויים להציל את הענף הגוסס - הראשון הוא מתווה חל"ת גמיש, שיאפשר לתת לעובדי הענף להיות חלק מהשבוע בחל"ת ובחלקו השני לעבוד במלונות, שכאמור גם לא בתקופת סגר לא עובדים באופן מלא. "המתווה אמור להיות מצב של WIN WIN - גם למדינה שתוציא פחות כסף על העובדים בחל"ת וגם לעזור משמעותית למנהלי ולבעלי המלונות".
אמיר חייק, נשיא התאחדות המלונותאמיר חייק, נשיא התאחדות המלונות
אמיר חייק, נשיא התאחדות המלונות
(צילום: סמדר כפרי)
הדבר השני שלדעת חייק חייב להתקיים הוא הכרה שהמלונות זה ענף שנפגע בצורה חריגה. "אני מצפה לעזרה מיידית, פיצוי על המחזורים שנפגעו כדי שיהיה תזרים מזומנים, פתרונות לנושא השכירויות הכבדות, שהמדינה תעניק למלונות אשרות להלוואות מדינה שיוחזרו כשאותו עסק יעמוד על הרגליים ופתירת השמיים הסגורים והכנת תיירים מחו"ל" חייק מדבר לא רק על המלונות אלא גם על חברות התעופה, סוכני התיירות, השכרת הרכבים ומדריכי הטיולים שנפגעים מסגירת השמיים בפני תיירים. "יש פה ענף שצריך לדאוג שיעמוד על הרגליים".