נחיתת חירום בבולגריה בליווי מטוס קרב, פינוי נוסעים בנתב"ג ועיכוב המראה בניו יורק: בתוך פחות משבוע התקבלו שלוש התרעות על פצצות בטיסות לישראל וממנה, וכולן הסתיימו ללא גילוי מטען חבלה. האירועים התרחשו על רקע הדריכות הביטחונית הגוברת בעקבות ניסיון הפיגוע בטיסת פליי דובאי בסוף ספטמבר, וממחישים כיצד גם שיחת טלפון אנונימית עלולה לשבש טיסה שלמה. אז מה באמת קורה כשמתקבלת התרעה על פצצה במטוס, ומי מחליט כיצד לפעול?
גלריה
מטוס של אוסטריאן אירליינס בנמל תעופה באירופה
(צילום ארכיון: Michael Derrer Fuchs / shutterstock)
ראש ממשלת הודו בשיחה עם קברניט פליי דובאי
(צילום: רויטרס)
המקרה האחרון התרחש ביום ראשון כאשר טיסת אוסטריאן אירליינס OS82, שהמריאה מנתב"ג לווינה, נאלצה לשנות את מסלולה ולנחות בנמל התעופה בסופיה, בירת בולגריה, בעקבות התרעה על פצצה. על המטוס, מדגם איירבוס A320, היו 51 נוסעים ושישה אנשי צוות. לפי משרד ההגנה הבולגרי, חיל האוויר המקומי הזניק מטוסי קרב מסוג מיג-29 בעקבות ההתרעה. משרד התחבורה הבולגרי מסר כי אחד ממטוסי הקרב ליווה את מטוס הנוסעים עד לנחיתתו.
שר הפנים האוסטרי, גרהרד קרנר, אישר כי האיום על המטוס התקבל בשיחת טלפון לנמל התעופה בווינה, וכי הרשויות פתחו בחקירת האירוע. ההתרעה התקבלה כאשר המטוס כבר היה מחוץ למרחב האווירי הישראלי והתקרב לגבול רומניה.
לאחר הנחיתה בסופיה עברו המטוס, הנוסעים ואנשי הצוות בדיקות ביטחוניות. חברת אוסטריאן אירליינס אישרה כי לא נמצאה כל סכנה, וכי לאחר השלמת הבדיקות שבו הנוסעים למטוס והמשיכו בדרכם לווינה, שם נחתו לפנות בוקר יום שני.
אלא שלא מדובר בהתרעה הראשונה מסוגה בתקופה האחרונה. ביום שלישי שעבר התקבלה הודעה אנונימית על פצצה במטוס של חברת דלתא שהגיע מניו יורק ונחת בנתב"ג. בעקבות ההתרעה הורדו כל הנוסעים והמטוס הועבר לאזור חניה מבודד, הרחק מהפעילות השוטפת בנמל התעופה. אנשי הביטחון ערכו בו סריקות, ובסיומן הודיעה רשות שדות התעופה: "המטוס נסרק ביסודיות על ידי גורמי הביטחון של נתב"ג. האירוע הסתיים ללא ממצאים חריגים. חזרה לשגרה".
באותו יום התקבלה התרעה נוספת, הפעם בנוגע לטיסה אחרת של דלתא, שהייתה אמורה להמריא מנמל התעופה JFK בניו יורק לתל אביב. גם הטיסה הזאת נשאה את המספר DL234, כמו הטיסה שנחתה בישראל באותו בוקר לאחר שהמריאה מניו יורק ביום הקודם. המראתה עוכבה בעקבות דיווח על פצצה שהוטמנה לכאורה במטוס, ורק לאחר השלמת הבדיקות הביטחוניות וקבלת האישורים הנדרשים הותר לה להמריא.
מתקשר אנונימי. אילוסטרציה
(צילום: Galileo30 / shutterstock)
גורמי הביטחון מביאים בחשבון גם את האפשרות שהאיום מגיע מתוך מערך הטיפול במטוס לפני ההמראה. כך למשל, נבחנת האפשרות שעובדי קרקע בעלי גישה לכבודה החדירו חפץ חשוד למזוודה, או שטכנאי שעבד על המטוס ניצל את גישתו אליו
בכירים בענף התעופה אמרו בשיחה עם ynet כי אף ששלושת האירועים הסתיימו ללא גילוי מטען חבלה, כל התרעה ביטחונית מחייבת בדיקה והתייחסות רצינית. "כל מקרה לגופו, יש מנעד רחב של אופציות כשמדובר בטרור על מטוס", הסבירו.
לדבריהם, אחד השיקולים המרכזיים הוא מקור ההתרעה. האם מדובר בשיחת טלפון מאדם שאינו נמצא על המטוס, כפי שקרה במקרה של אוסטריאן אירליינס, בדיווח של נוסע במהלך הטיסה או בממצא חשוד שזיהו אנשי הצוות או גורמי הקרקע? גם השלב שבו מתקבלת ההתרעה משמעותי: לפני ההמראה, כשהמטוס כבר באוויר או לאחר שנחת.
לדברי הבכירים, גורמי הביטחון מביאים בחשבון גם את האפשרות שהאיום מגיע מתוך מערך הטיפול במטוס לפני ההמראה. כך למשל, נבחנת האפשרות שעובדי קרקע בעלי גישה לכבודה החדירו חפץ חשוד למזוודה, או שטכנאי שעבד על המטוס ניצל את גישתו אליו. לכן, לצד בירור מקור ההתרעה, יש חשיבות גם לבדיקת הגורמים שהייתה להם גישה למטוס ולכבודה לפני יציאתו.
שלושת המקרים האחרונים ממחישים את ההבדלים. בנתב"ג פונו נוסעי דלתא והמטוס הועבר לאזור מבודד לצורך סריקות. בניו יורק עוכבה המראה עד להשלמת הבדיקות. במקרה של אוסטריאן אירליינס, לעומת זאת, ההתרעה התקבלה כשהמטוס כבר היה באוויר, והטייסים נאלצו לשנות את המסלול ולנחות בסופיה.
תיעוד של הישראלים על המטוס מווינה
גם הנהלים שמפרסמת רשות התעופה הפדרלית האמריקנית (FAA) ממחישים כיצד נסיבות האיום משפיעות על התגובה. לפי ההנחיות המיועדות לפקחי הטיסה, יש להבחין בין איום כללי לבין איום ממוקד על מטוס מסוים. במקרה של איום ממוקד נדרשים הפקחים ליידע את הטייס, ובאפשרותם להפנות אותו לייעוץ מקצועי של מומחה לחומרי נפץ. כאשר המטוס נמצא על הקרקע, ההנחיות כוללות גם הרחקתו ממטוסים וממתקנים אחרים והעברתו לאזור מבודד לצורך בדיקות, בהתאם לנסיבות.
אלה נהלים אמריקניים, ולא תיאור של נוהלי האבטחה בישראל, אך הם מדגישים עיקרון מרכזי: התגובה אינה זהה בכל אירוע, והיא תלויה במיקום המטוס, באופי ההתרעה ובהערכת הסיכון.
בכירים בענף התעופה מסבירים כי מערך האבטחה בנתב"ג, הכולל בדיקות ביטחוניות לנוסעים, לכבודה ולמטוסים עצמם, מצמצם מאוד, להערכתם, את האפשרות להחדרת מטען חבלה למטוס הממריא מישראל. עם זאת, גם מערך בידוק קפדני אינו מבטל את הצורך להתייחס ברצינות למידע המתקבל לאחר ההמראה.
"כשמדובר בבטיחות הנוסעים בתעופה לא לוקחים סיכונים", הדגישו הבכירים. בהתייחסם להתרעה משמעותית המתקבלת כשהמטוס כבר באוויר, הוסיפו: "מטוס עם התרעה כזו יבצע נחיתה ביעד הראשון שיתאפשר לו".
הדריכות גברה בעקבות ניסיון הפיגוע בפליי דובאי
הרגישות הביטחונית סביב טיסות לישראל וממנה התגברה בעקבות ניסיון הפיגוע בטיסת פליי דובאי מדובאי לתל אביב ב-30 בספטמבר. באותו אירוע תקף טייס המשנה את הקברניט וניסה להשתלט על המטוס, שהוסט לבסוף לנחיתה בסעודיה. לפי ממצאי החקירה שפרסם התובע הכללי של איחוד האמירויות, טייס המשנה, אזרח עומאן, תכנן להשתלט על המטוס ולרסק אותו אל טרמינל הנוסעים בנתב"ג במסגרת פיגוע התאבדות.
במקרה שבו מתקבל מידע על ניסיון חטיפה של מטוס בדרכו לישראל, עשוי חיל האוויר להיות מוזנק כדי לעקוב אחר המטוס ולמנוע ממנו להיכנס למרחב האווירי הישראלי
בעקבות האירוע גברה הדריכות סביב האבטחה של טיסות אזרחיות לישראל. עם זאת, הבכירים בענף מדגישים כי יש להבחין בין התרעה על פצצה לבין חשש לחטיפת מטוס או לניסיון השתלטות עליו. במקרה שבו מתקבל מידע על ניסיון חטיפה של מטוס בדרכו לישראל, עשוי חיל האוויר להיות מוזנק כדי לעקוב אחר המטוס ולמנוע ממנו להיכנס למרחב האווירי הישראלי, בהתאם להערכת האיום.
במקרה של אוסטריאן אירליינס, ההתרעה התקבלה כשהמטוס כבר היה מחוץ למרחב האווירי של ישראל. הטיפול באירוע נעשה בתיאום בין חברת התעופה לרשויות הרלוונטיות, ובבולגריה הוזנקו מטוסי הקרב בהתאם לנהלים המקומיים. עצם הזנקתם לא העידה בהכרח על כך שהתגלה מטען חבלה במטוס.
לדברי הבכירים, לאחר אירוע ביטחוני משמעותי בענף התעופה עלולות להתרבות גם התרעות אנונימיות שמתבררות לבסוף כשווא. הם מזכירים כי גם בעקבות פיגועי 11 בספטמבר בארצות הברית התקבלו דיווחים רבים על פצצות במטוסים. עם זאת, בשלב זה אין נתונים המאפשרים לקבוע כי שלושת האירועים האחרונים מעידים על גל מתרחב של התרעות שווא, או כי קיים קשר בינם לבין ניסיון הפיגוע בפליי דובאי.
שלושת האירועים האחרונים הסתיימו ללא גילוי מטעני חבלה וללא נפגעים, אך המחיר שלהם היה מוחשי: נוסעים שפונו ממטוס לאחר נחיתה, טיסה שהתעכבה לפני ההמראה ומטוס נוסעים שנאלץ לשנות את מסלולו ולנחות במדינה אחרת בליווי מטוס קרב. מבחינת חברות התעופה וגורמי הביטחון, זו הדילמה בכל התרעה כזאת: גם איום שמתברר כשווא עלול לגרום לשיבושים משמעותיים, אבל התעלמות מאיום אמיתי עלולה להסתיים באסון.
