תארו לכם שאתם נכנסים לבר השכונתי, מזמינים בירה קרה, לוגמים לגימה ראשונה: אותה מרירות עדינה, אותה תחושת שחרור קטנה בסוף יום. אבל הפעם, בלי ששיניתם דבר בהרגלים שלכם, המשקה שביד עושה הרבה יותר מזה. למעשה, הוא תורם לבריאות שלכם. רגע, מה?
אלכוהול ובריאות בדרך כלל לא באים יחד באותו משפט, בטח לא בשנת 2026, בתקופה שבה יותר ויותר מחקרים מצביעים על הקשר בין צריכת אלכוהול לפגיעה בגוף. ובכל זאת, דווקא בתוך הפרדוקס הזה, הסטארטאפ הישראלי רוזלינד מנסה להפוך את המשוואה: לחבר בין בירה לבין תחום הלונג'ביטי ואריכות הימים. במילים אחרות: המוצר הוא בירה שהשמרים שלה מייצרים במהלך התסיסה NAD+, נגזרת של ויטמין B3 שנחקרת בהקשר של אנרגיה תאית והזדקנות.
מאחורי הרעיון עומדים מנשה חסקין, מנכ"ל רוזלינד, וד"ר מורן גנדלמן, סמנכ"לית הטכנולוגיות. החיבור בין רקע יזמי-טכנולוגי לבין מומחיות בתחום הביוטכנולוגיה הוא זה שמאפשר לרעיון הלא שגרתי הזה להתקיים. חסקין, יזם סדרתי, כבר נמצא בסיבוב השלישי שלו בעולם הסטארטאפים, אחרי קריירה שהחלה ב-8200 ונמשכה דרך מיזמים בתחומי דחיסת הווידאו והראייה הממוחשבת. בין לבין בילה תקופה בעמק הסיליקון, שם עבד באמזון והיה מעורב בפיתוח פלטפורמת הטלוויזיה החכמה שלהם – Fire Tv.
לצדו, ד"ר גנדלמן מביאה זווית שונה לחלוטין, מדעית במהותה: ד"ר לביוטכנולוגיה מהטכניון, עם יותר מעשור של ניסיון בתעשייה, כולל הקמה והובלה של חברת Nextferm שהגיעה עד להנפקה בתל אביב. במהלך השנים עסקה בפיתוח שורה של מוצרים מבוססי תסיסה - מחלבונים אלטרנטיביים ועד נוגדי חמצון - ניסיון שמחבר בין מחקר בסיסי ליישומים מסחריים. היה ברור שהמפגש בין השניים יצאו דברים מעניינים, וכמו לא מעט רעיונות טובים - גם זה התחיל במקרה.
"לפני קצת יותר משנתיים נפגשנו באירוע חברתי, ואתה יודע, אני פיזיקאי בהשכלתי, מורן ביולוגית, אז הייתה כימיה", אומר חסקין וממהר להוסיף: "כן, זו בדיחה מטופשת, אבל בכל מקרה אמרנו שאנחנו רוצים לעשות משהו ביחד. מורן בדיוק יצאה מ-Nextferm, היא מאוד הדליקה אותי על הרעיון של שמרים ובירה, ולא היה כל כך ברור מה נעשה. חשבנו על כל מיני כיוונים, ובסופו של דבר הכיוון שננעלנו עליו הוא הכיוון של בירה בריאה".
הכיוון הזה, לדבריו, לא הגיע משום מקום. "כבר עשרות שנים, ובעיקר בשנים האחרונות, מייצרים כל מיני חומרים בפרמנטציה - לוקחים כל מיני שמרים או מיקרואורגניזמים אחרים ומתכנתים אותם בשיטות ביולוגיות לייצר חומרים", מגלה חסקין. אלא שלצד ההבטחה יש גם מגבלות.
"התפוקה של הדבר הזה היא נורא נמוכה. במקרה הטוב, בערך אחוז מהחומר זה החומר שאתה רוצה. בנוסף, התהליך מייצר המון פסולת, המון מי שפכים שאתה צריך להיפטר מהם - ובהנחה שהנדסת את השמרים בשיטות הנדסה גנטית - צריך להכניס אותם למכון טיהור. אלה תהליכים נורא יקרים. אגב, זו גם בעיה מרכזית אצל המון חברות פוד-טק שמייצרות חלב ללא פרה או ביצים ללא תרנגולת, למשל".
מכאן חשבו השניים על פתרון בעל היגיון בריא: למה ללכת נגד הטבע כשאפשר לשחק לפי הכללים שלו? במילים אחרות, אם כבר יש תהליך טבעי שמשמש להתססה – למה לא פשוט להשתמש בו? "חשבנו שבעצם יש עוד תהליך שמשתמשים בשמרים כדי להתסיס, שזה בירה, ואם אנחנו יכולים לקחת ולאלף את השמרים להפריש את החומרים הבריאים בצורה בטוחה לשתייה, וגם טעימה, אנחנו יכולים להפוך את המשקה ממשהו טעים גלמשקה עם ערך מוסף", אומר חסקין.
בקבוק אחד ביום
בבסיס הפיתוח עומד שינוי עדין אך מהותי בתהליך הייצור עצמו. במקום להוסיף רכיבים מבחוץ, ברוזלינד מנסים לגרום לשמרי הבירה לייצר את החומר הפעיל כחלק טבעי מהתסיסה. במקרה הזה, מדובר כאמור ב-NAD - נגזרת של ויטמין B3 שמושכת בשנים האחרונות תשומת לב הולכת וגוברת - גם בעולם המחקר, אך גם בתרבות הפופ ובקהילת הביוהאקינג, שם היא נתפסת כאחד המרכיבים המזוהים ביותר עם השאיפה להאטת תהליכי הזדקנות. בין מי שכבר הזכירו שימוש בה נמצאים גם קים קרדשיאן והביוהאקר המיליונר בריאן ג'ונסון, שהפכו אותה לחלק מהשיח הציבורי סביב לונג'ביטי. לדברי החברה, בקבוק בירה אחד מספק את הצריכה היומית המומלצת של החומר, באופן טבעי וללא תוספים מלאכותיים.
"באמצעות שיטות של מיקרוביולוגיה קלאסית שכוללת רבייה מינית, גרמנו לשמר הבירה לייצר כמויות מאוד גדולות של ויטמין B3", מסבירה ד"ר גנדלמן. " NAD+אחראי על ייצור תהליכי האנרגיה ברמה התאית-מיטוכונדריאלית: הוא משתתף בעשרות מנגנונים בחיים של התא, החל משכפול של התא, תיקון של טעויות בדנ"א, התאוששות וסילוק פסולת אחרי שיוצרה האנרגיה ברמה התאית".
"כמות ה- NAD בגוף שלנו מגיעה לשיא בסביבות גיל 20 ומשם היא יורדת", מוסיף חסקין,"בגיל 40 יש לנו כבר חצי מהכמות שהייתה לנו בגיל 20. התופעות שקשורות לחסר שלו מתחילות בקושי של תאים לייצר אנרגיה, להתרבות ולהשתקם אחרי שהם סבלו פגיעה בדנ"א. זה גורם לפגיעה בזיכרון, פגיעה בתפקוד מוחי, ירידה ביכולת ההתאוששות אחרי פציעה ואחרי מאמץ, קמטים בעור".
לצד הרכיב הביולוגי, יש כאן גם שינוי נוסף. המשקה שמפתחת רוזלינד מכיל אחוזי אלכוהול נמוכים יותר מבירה רגילה. כל זה מתחבר גם למגמה הולכת וגוברת של צמצום צריכת האלכוהול בעולם. מגמה שמתחילה בדור הצעיר, ובעיקר בקרב בני דור ה-Z, אבל כבר מזמן מחלחלת גם לדורות מבוגרים יותר.
"יש בכל העולם, ובעיקר בעולם המערבי - באירופה ובארה"ב - מגמה מאוד חזקה של משקאות פונקציונליים, שמשתלבת עם זה שאנשים שותים פחות ופחות אלכוהול", אומר חסקין. "אנשים רוצים להפחית את צריכת האלכוהול שלהם, אז חשבנו שאנחנו יכולים לייצר משקה שלא רק שהוא בריא, אלא תוך כדי אנחנו יכולים 'לשכנע' את השמרים לייצר פחות אלכוהול. הייצור של ה-NAD מפעיל על השמרים איזשהו סטרס שגורם להם לייצר פחות אלכוהול. ייצרנו כבר בירה עם 3% -2.5% אלכוהול ואנחנו עובדים כרגע על שמר שיוכל לייצר פחות משני אחוז אלכוהול. קיבלנו שני ציפורים במכה אחת".
כיף בריא
אך העניין סביב הפיתוח לא נשאר רק בגדר רעיון תיאורטי או ניסוי מעבדה. בשנים האחרונות מתחילה רוזלינד לקבל גם חותמות חיצוניות שמעידות על הפוטנציאל, ובראשן הזכייה ב-2024 בתחרות הסטארטאפים ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, אחת הבמות הבולטות בישראל לחדשנות בתחום הפוד-טק.
"בעשור לפעילותה של תחרות הסטארטאפים ע״ש קולר, אנחנו רואים כיצד חדשנות בפוד-טק מתורגמת להזדמנויות שוק בקנה מידה עולמי. הידע המצטבר שלנו בטכנולוגיות חלבונים שאינם מן החי, מתחבר ישירות להתרחבות לתחום ה-Animal-Free Technologies - תחום עם פוטנציאל עצום לחומרים מתקדמים החוצים תעשיות, מהמזון והקוסמטיקה ועד לפארמה. מי שבונה כבר היום את התשתית לטכנולוגיות ללא שימוש בבעלי חיים - הוא זה שיוביל את שוק המחר, ואנו קוראים לו להצטרף ולהגיש מועמדות לתחרות", נמסר מטעם אילנית קבסה-כהן, ראש מסלול Animal-Free Tech בתחרות הסטארטאפים ע״ש קולר של אוניברסיטת תל אביב.
במקביל, מאחורי ההכרה הזו עומדת חברה שעדיין פועלת במודל רזה וזהיר יחסית לשלבים המוקדמים שלה. עד כה גייסה רוזלינד כ-310 אלף דולר בסבב פרה-סיד, פועלת בצוות מצומצם, ומתחילה כעת לעבור מהשלב הטכנולוגי לשלב העסקי - עם ניסיונות ראשונים לייצר שיתופי פעולה עם מבשלות, בישראל ובעולם. את האצוות הראשונות של הבירה היא מייצרת כיום בשכניה שבגליל, כחלק מהוכחת ההיתכנות של המודל.
אלא שבניגוד למה שאולי אפשר היה לצפות, ברוזלינד לא מכוונים להפוך למותג בירה חדש על המדף, אלא להישאר דווקא מאחורי הקלעים של התעשייה, ולפעול כמי שמספקים את הטכנולוגיה עצמה.
החוכמה היא למכור לאנשים את מה שהם צריכים במסווה של מה שהם רוצים. אנחנו מנסים כמה שפחות לחנך את השוק. אנחנו רוצים למכור בירה טעימה וטובה, ושאנשים ישתו אותה כי זה כיף להם, ועל הדרך הם יהיו יותר בריאים
"אנחנו לא באמת מאמינים בבניית מותג, בשביל זה צריך המון כסף והמון הבנה בזה", אומר חסקין. "הנתיב שאנחנו בחרנו הוא לעבוד עם מבשלות, דרך זה שנציע להם את השמרים שלנו. אנחנו יכולים להביא את החוזקה הייחודית שלנו של הבנה בשמרים, ולאפשר לכל אותן מבשלות להיות אלה שניגשות לשוק ולהיות מכפיל כוח בשבילן, כי באמת יש המון דרישה לחדשנות, בעיקר לחדשנות מהסוג הזה - גם של בריאות וגם של אלכוהול נמוך ברחבי העולם".
איפה זה עומד?
חסקין: "אנחנו מדברים היום גם עם מבשלות בארץ ובחו"ל לקראת ניסויים. יש המון התלהבות. זאת אומרת, עושה רושם שאנחנו עונים לצורך אמיתי מהלקוחות".
אבל מה זה יותר - משקה אלכוהולי או מוצר וולנס?
"תראה, החוכמה היא למכור לאנשים את מה שהם צריכים במסווה של מה שהם רוצים. אנחנו מנסים כמה שפחות לחנך את השוק. אנחנו רוצים להקטין את החיכוך למינימום, שבנאדם לא יצטרך לחשוב יותר מדי ולשנות את ההרגלים שלו. אנחנו מוכרים בירה. שתהיה בירה טעימה וטובה, ושאנשים ישתו אותה כי זה כיף להם, ועל הדרך אנחנו רוצים לגרום להם להיות יותר בריאים".
האם יש סיכונים?
"לא. אנחנו משתמשים בשמר הכי בטוח בעולם. כל לחם וכל בירה שאנחנו מכירים משתמשים בו. אנחנו משתמשים בשיטות שלא גורמות שינויים פולשניים לגנטיקה שלו, אז הסיכוי שייכנס לתוכו משהו בעייתי הוא מאוד נמוך. גם הכמויות שאנחנו מייצרים הן הרבה מתחת לרמה שנחשבת מסוכנת. אין פה שום בעיה".
יש עוד דברים שאתם מפתחים כרגע?
"אנחנו מתמקדים בשמרי בירה. ה-NAD הוא רק המוצר הראשון. אנחנו מתכוונים לפתח קו שלם של שמרים עם כל מיני יתרונות בריאותיים. בגדול, הכיוונים שאנחנו רוצים לקחת את השמרים אליהם הם כיוונים של וול-בינג מנטלי, אבל בלי להיות משכרים או ממסטלים, אלא דברים שבאמת יעזרו להרגשה טובה ולתפקוד מוחי טוב. כיוונים אחרים יתמקדו בחומרים שיעזרו למערכת החיסון ולמערכת העיכול, דברים שאיכשהו הולכים הרבה פעמים ביחד. ויש עוד כל מיני. כרגע אנחנו רודפים רק אחרי ארנבת אחת – רק על NAD".
