מרצדס נחשבת אומנם לחלוצת התעשייה מבחינות רבות, אבל דווקא בקטגוריית דגמי הפנאי מצאה עצמה רק שניה לב.מ.וו. בעיקר עם דגמים קומפקטיים כמו GLK שהוצג חמש שנים אחרי ה-X3, או קטנים עם GLA שנחשף ארבע שנים אחרי X1.
3 צפייה בגלריה
מרצדס GLC
מרצדס GLC
(צילום: ניר בן זקן)
ה-GLC החדש הוא ניסיון שלישי של מרצדס בקטגוריה, הפעם תוך שילוב מיטב המערכות הטכנולוגיות שיש ליצרנית להציע, חלקן מתקדמות אפילו מאלה בהן מצויד ה-GLE הגדול והיקר יותר. המשמעות היא שמחירו גבוה משמעותית ממתחריו הישירים - אודי Q5 וב.מ.וו X3.
סיכום: ה-GLC החדש הוא רכב פנאי מאוד מרשים, עם סביבת נהג איכותית, מודרנית ונוחה לתפעול, כזו שנעים להעביר בה שעות רבות. הוא גם כולל מערכות בטיחות מתקדמות ומציע איכות נסיעה גבוהה במיוחד, ויעשה כך גם ללא חבילת AMG המיותרת של רכב המבחן. שילוב היכולות האלה הופך אותו לבחירה די מתבקשת בקטגוריה. ואז מגיע שלב המחיר.
רכב המבחן, שמחירו לאחר התוספות שהצמידה לו היבואנית נושק ל-600 אלף שקלים, פשוט יקר לטעמנו. ברור, מי שידו משגת, מוזמן להתפנק בכל האקסטרות אבל חבילת AMG למשל שמחירה 40 אלף שקלים, מיותרת ואינה מוסיפה דבר למעט אופטיקה ויותר גומי (מוגזם) מאחור. גם פער המחיר בין ה-300 ל-200 (עוד 40 אלף שקלים), אינו מוצדק שכן התועלת שבתוספת הכוח כאן אינה באמת רלוונטית. אפרופו רלוונטיות, הגרסה ההיברידית נטענת עם 119 ק"מ של טווח חשמלי, יקרה מה-300 רק ב... ניחשתם נכון, 40 אלף שקל. ואם כבר, היא עדיפה.
לא היינו מוותרים על חבילת הפלטינום שאחראית להיגוי האחורי ובעיקר למתלי האוויר שמשפרים משמעותית את הנוחות. כך שה-300, נופל בין הכסאות בבחינה של תמורה למחיר, ורכב המבחן עצמו עולה כבר כמו מתחרים בקטגוריה גבוהה יותר כמו ב.מ.וו X5 ואודי Q7. במילים פשוטות, לכו על ה-200 עם מתלי האוויר, או ההיברידי אם אתם ממש עשירים.
איך נראה: הוא דומה מאוד ל-GLC היוצא, למעט סבכה ויחידות תאורה שונות. וזה קצת חבל, שכן מרצדס יכולים (וצריכים) היו לרענן את מראה הדגם באופן מעט יותר מושקע. ואולי לוותר על הדרך על פתחי המפלט המזויפים. די, עבר זמנם.
סביבת הנהג לעומת זאת שודרגה באופן מקיף. עם לוח מחוונים דיגיטלי ("12.3) שמציע מגוון אפשרויות תצוגה ומסך מגע גדול ("11.9) שנראה וממוקם מצוין, עם תפעול נוח מאוד. כזה שבין היתר סילק את משטח המגע המסורבל והמיותר בדגם היוצא לטובת תא אחסון גדול יותר בקונסולה שבין המושבים. כרגיל במרצדס, איכות החומרים מצוינת, עם שילוב דיפונים דמויי אלומיניום וריפודי עור דו-גוניים ברכב המבחן. המושבים הקדמיים נוחים ותומכים גם לאורך זמן, אבל את מתגי כיוון התנוחה העדכניים על הדלת פחות חיבבנו.
3 צפייה בגלריה
מרצדס GLC
מרצדס GLC
(צילום: ניר בן זקן)
בהשוואה לקודמו הוא ארוך ב-6 ס"מ (471.5 ס"מ) עם בסיס גלגלים ארוך ב-1.5 ס"מ (289 ס"מ) וקצת יותר מרחב מחיה ליושבים מאחור שיאלצו במפתיע להסתדר ללא שקעי USB. תא המטען הנדיב ממילא גדל בעוד כ-70 ליטר (620 ליטר), תוך שהוא שומר על גלגל חלופי.
רשימת האבזור בגרסת הבסיס כוללת בין היתר ריפודי עור, כיוון חשמלי וחימום למושבים הקדמיים, דלת תא מטען חשמלית וחלון שמש. עוד 40 אלף שקלים לגרסה הבכירה יוסיפו מצלמות חניה היקפיות, תצוגת נתונים עלית, בקרת אקלים מפוצלת לארבעה אזורים, מערכת שמע איכותית יותר ותאורת לד דיגיטלית. מערכות הבטיחות בכל הגרסאות כוללת בלימה אוטונומית, שמירת נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית והתרעת שטח מת אקטיבית (מונעת כניסה לנתיב לא פנוי) ועל פתיחת דלת כשהשטח לא פנוי.
איך נוסע: ה-GLC משווק אצלנו עם מנוע בנזין מוגדש, ארבעה צילינדרים, 2.0 ליטר ומערכת היברידית קלה (48V). עם 204 כ"ס ב-GLC200, או 258 כ"ס ב-GLC300 הנבחן, בשניהם עם תיבת תשעה הילוכים אוטומטית והנעה כפולה-קבועה. הביצועים נותרו ללא שינוי והם טובים למדי. הזינוק ל-100 קמ"ש אורך 6.2 שניות ויכולת השיוט המהיר מרשימה. האצות ביניים קצת פחות, בעיקר עקב תגובות איטיות מדי של תיבת ההילוכים להורדת הילוך.
צריכת הדלק בממוצע המבחן הייתה סבירה, עם 9.5 ק"מ לליטר. שווה בהקשר זה לציין כי בקרוב ינחת כאן GLC300e היברידי-נטען, עם טווח נסיעה חשמלי כפול ממתחריו הישירים (119 ק"מ).
רכב המבחן הגיע בגרסה הבכירה הכוללת גם מיתלי אוויר אדפטיביים המשנים קשיחות בהתאם למצב הנהיגה הנבחר. וזה עובד לא רע - עם שיכוך טוב של מפגעי סלילה עירוניים - אבל לא מצוין כפי שניתן היה לצפות מהמערכת המתקדמת. התרשמנו יותר ממערכת ההיגוי האחורי האקטיבי (4.5 מעלות) שאחראית לכושר תמרון יוצא דופן לרכב בגודלו, עם קוטר סיבוב של 10.9 מטרים בלבד, צנוע אף מ-A קלאס קומפקטית. גם מערך ההיגוי מקבל יחס העברה מהיר יותר, עם 2 סיבובים בלבד מקצה לקצה.
3 צפייה בגלריה
מרצדס GLC
מרצדס GLC
(צילום: ניר בן זקן)
היכולת הדינמית גבוהה מבעבר הודות לתכנון חדש של מערך המיתלים (עצמות עצה כפולות מלפנים, רב חיבורי מאחור), עם מפסקי סרנים מורחבים (6 מ"מ מלפנים, 23 מ"מ מאחור) ותגובה מהירה ומדויקת להפניית הגה הודות להיגוי האחורי. בהקשר זה נציין כי רכב המבחן בגרסת AMG-ליין (עוד 40 אלף שקלים לגרסת הבסיס) נבדל במספר אלמנטים עיצוביים אבל גם בצמיגים אחוריים רחבים יותר (285/40). זה נראה מרשים אבל משפיע לא לטובה על הנוחות, חדירת רעש דרך לתא הנוסעים ואפילו התנהגות. אפשר ומומלץ לוותר.
יש גם שטח, אבל ממש מעט. מיתלי האוויר מאפשרים הגבהת מרכב של 2 ס"מ, ויש גם מצב שטח בבורר הנהיגה ואפילו תצוגת נתונים ייעודית במסך המגע ובתצוגה העלית. מערכת ההנעה מתמודדת בקלות עם אובדן אחיזה בהצלבת צירים למשל, והיכולת עדיפה כך על-פני מתחרים ישירים. אבל, השארו על שבילים.
  • מנוע: 4 צילינדרים, 2.0 ליטר, טורבו-בנזין
  • הספק: 258 כ"ס ב-5,800 סל"ד
  • מומנט: 40.8 קג"מ ב-2,000 סל"ד
  • תמסורת: 9 הילוכים אוטומטית, הנעה כפולה
  • אורך: 471.6 ס"מ
  • רוחב: 189 ס"מ
  • גובה: 164 ס"מ
  • בסיס גלגלים: 288.8 ס"מ
  • משקל עצמי: 1,925 ק"ג
  • נפח תא מטען: 620 ליטר
  • זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית: 6.2 שניות, 240 קמ"ש
  • צריכת דלק, פליטת מזהמים: 12.8 ק"מ לליטר, 176 גרם CO2 לק"מ
  • כריות אוויר: 8
  • דירוג בטיחות (Euro NCAP): חמישה כוכבים
  • מחיר רכב מבחן (בסיס): 590 אלף שקל (510 אלף שקל)