טראמפ: הסיפוח "לא על השולחן" לעת עתה
(צילום: רויטרס )

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ השיג אמש (ה') ניצחון דיפלומטי נדיר שצפוי לסייע לו להציג את עצמו כמדינאי ממולח בפני הציבור האמריקני, לקראת הבחירות לנשיאות שייערכו בעוד פחות משלושה חודשים, ב-3 בנובמבר. זאת בשעה שהוא מפגר בסקרים אחרי יריבו הדמוקרטי ג'ו ביידן, סקרים שמצביעים גם על אי-שביעות רצון רבה בקרב האמריקנים מהאופן שבו הגיב הנשיא למגפת הקורונה בארצו ולמחאות ההמוניות נגד הגזענות שפרצו בעקבות רצח ג'ורג' פלויד.
לא לחינם היה זה טראמפ שהכריז ראשון על ההסכם לנרמול היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, בציוץ בטוויטר שבו כתב כי מדובר ב"פריצת דרך ענקית". בטקס בחדר הסגלגל בבית הלבן שבו חשף את ההסכם התגאה טראמפ בהישג ואמר: "כולם אמרו שזה לא יכול לקרות". באותו טקס טראמפ אמר בעליצות כי ההסכם, שאותו מכנים אנשיו "הסכם אברהם" (על שם הדמות התנ"כית שמקודשת לשלוש הדתות המונותאיסטיות), צריך להיקרא "הסכם דונלד טראמפ". היועץ לביטחון לאומי רוברט אובראיין אמר שטראמפ צריך לקבל פרס נובל לשלום.
6 צפייה בגלריה
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ
המבקרים לגלגו, הוא הוכיח להם. טראמפ
(צילום: AFP)
במסיבת עיתונאים מאוחרת יותר, בלילה שבין חמישי לשישי, טראמפ אף הכריז כי בכוונתו לערוך טקס חתימה על ההסכם בבית הלבן בתוך שבועות ספורים, לפני הבחירות. טקס שכזה עשוי להידמות לטקסי חתימה היסטוריים קודמים שנערכו בבית הלבן, כמו זה שבו נחתם הסכם השלום בין ישראל למצרים ב-1979.

האסטרטגיה של טראמפ

השגרירה האמריקנית באו"ם, קלי קראפט, כינתה את ההסכם בין ישראל לאמירויות – הסכם השלום השלישי בלבד של ישראל עם מדינה ערבית – "ניצחון אדיר" לטראמפ ולעולם כולו. בראיון לסוכנות הידיעות AP אמרה אמש קראפט כי ייסוד קשרים דיפלומטיים בין שתי המדינות – שניהלו כבר זמן רב יחסים חשאיים על רקע התנגדותן המשותפת לאיראן – מראה כמה "כולנו בעולם הזה מייחלים לשלום" ועד כמה האומות במזרח התיכון מבינות את הצורך "לעמוד איתן נגד המשטר שהינו התומך המדינתי מס' 1 של טרור – איראן".
6 צפייה בגלריה
טראמפ גם רוצה. טקס החתימה על הסכם השלום עם ירדן, 1994
טראמפ גם רוצה. טקס החתימה על הסכם השלום עם ירדן, 1994
טראמפ גם רוצה. טקס החתימה על הסכם השלום עם ירדן, 1994
(צילום: סער יעקב, לע"מ)
"ההכרזה הזו היא עדות לכך שהמדינות במזרח התיכון מתקרבות אחת לשנייה, בגלל שהן מכירות, הן מבינות את החשיבות של ריסון המשטר הרצחני הזה", הוסיפה קראפט. "אני חוגגת את החזון של הנשיא, את האסטרטגיה שלו. הוא דיבר על זה, הוא עבד על הסוגיה הספציפית הזו מאחורי הקלעים, ועכשיו זה הוכרז ואנחנו כולנו חוגגים".
במסגרת ההסכם, נזכיר, ישראל הסכימה "להשעות" את כוונתה לספח שטחים ביהודה ושומרון שיועדו עבורה בתוכנית השלום עם הפלסטינים של טראמפ, שנחשפה בתחילת השנה. ראש הממשלה בנימין נתניהו הדגיש אתמול כי לא ויתר על כוונתו להחיל ריבונות על השטחים הללו, אך הטענה הזו עומדת בניגוד לדבריו של טראמפ עצמו, שהלילה אמר במסיבת עיתונאים בבית הלבן כי סוגיית הסיפוח "לא על השולחן" כרגע.

ביקורים חשאיים, צוות מעבדה במטוס

מי שהוביל את המגעים שהובילו להסכם ההיסטורי הוא יועצו הבכיר של טראמפ וחתנו ג'ארד קושנר. בשיחות היו שותפים גם השגריר האמריקני לישראל דייוויד פרידמן, השליח המיוחד של טראמפ למזרח התיכון אבי ברקוביץ', מזכיר המדינה מייק פומפאו והיועץ לביטחון לאומי רוברט אובראיין. אמש אמר קושנר כי השיחות החלו כבר לפני כשנה, אך קיבלו תאוצה לפני כשישה שבועות. בשבוע שעבר כבר הושג לדבריו הסכם עקרוני.
6 צפייה בגלריה
שער עיתון עיתונים ב איחוד האמירויות על הסכם השלום עם ישראל
שער עיתון עיתונים ב איחוד האמירויות על הסכם השלום עם ישראל
שערי העיתונים הבוקר באמירויות. מדגישים את הוויתור הישראלי על הסיפוח
(צילום: AFP)
קושנר ציין אמש כי אחד הגורמים להאצה בשיחות הוא אותו מאמר דעה יוצא דופן שפרסם ביוני שגריר האמירויות בוושינגטון יוסוף אל-עוטייבה, בעיתון "ידיעות אחרונות", שבו הזהיר מפני סיפוח והדגיש שהאפשרות המנוגדת היא נורמליזציה. ב"ניו יורק טיימס" כתבו כי השיחות בין הצדדים נשמרו בסודיות רבה. הפגישות שקיימו, וגם שיחת טלפון בין מנהיגי שלוש המדינות אתמול, הוסרו מלוח הזמנים של הבית הלבן או תוארו בשפה מעורפלת.
להסכם, כאמור, קדמו שנים ארוכות של יחסים חשאיים בין ישראל לאמירויות והוא מדגיש את התקרבותן לישראל של המדינות הסוניות במזרח התיכון, על רקע הדאגה הגוברת שלהן מאיראן. ראש המוסד יוסי כהן ערך, כך לפי הידיעה ב"טיימס" שעליה חתום גם עיתונאי "ידיעות אחרונות" רונן ברגמן, כמה וכמה ביקורים חשאיים באמירויות בשנה האחרונה.
לפי העיתון שיתוף הפעולה בין המדינות גבר גם על רקע המאבק במגפת הקורונה, כמו למשל ברכישת הציוד לבדיקות קורונה שישראל רכשה מהאמירויות בתחילת המשבר. בטיסה הפומבית הראשונה מהאמירויות לישראל ביוני האחרון, כך לפי הדיווח, היה צוות להקמתה של מעבדה בארץ. בעיתון ציינו שההכרזה של נתניהו על הסכם משותף לשתי המדינות למלחמה בקורונה הייתה מוקדמת מדי עבור האמירתים באותה עת והם ניסו להרחיק את עצמם מישראל.
6 צפייה בגלריה
יוסי כהן
יוסי כהן
ביקורים חשאיים שקדמו להכרזה היסטורית. ראש המוסד יוסי כהן
(צילום: אלכס קולומויסקי)
עם ההכרזה המפתיעה על ההסכם ציינו גם בישראל וגם בארה"ב כי בקרוב עשויות מדינות נוספות במזה"ת להצטרף לאמירויות. פרשנים ששוחחו עם ה"טיימס" אמרו לעיתון כי הם סבורים שגם יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, שליטה בפועל של סעודיה, מעוניין לנקוט בצעד דומה – אך נמנע בינתיים מחשש לתגובה שתהיה לכך מצד גורמים שמרנים בתוך המדינה המוסלמית.
לפי העיתון, כאשר האמירויות החלה לשקול הסכם שלום עם ישראל לפני כשנה, אחד מיועציו של בן סלמאן אמר לו שהמפתח להסכם שכזה הוא התייחסות לישראלים כאל שכנים שווים במזרח התיכון, אך אותו יועץ הדגיש גם שהסכם עם ישראל צריך לתת דבר מה לפלסטינים (כפי שעשו בסופו של דבר האמירתים בהשגת הוויתור הישראלי על סיפוח, לעת עתה).

נכס יש מאין

שבחים על ההסכם קצר טראמפ מרחבי הקשת הפוליטית בארה"ב, כשאפילו יריבו ג'ו ביידן מברך עליו, גם אם בהודעתו אמש נמנע מלהזכיר את טראמפ עצמו. ביידן אמר כי "ההצעה של איחוד האמירויות להכיר רשמית במדינת ישראל מבורכת ואמיצה והיא פעולה מדינית נחוצה ביותר". לדבריו ההסכם בין המדינות הוא "צעד היסטורי לגישור המחלוקות העמוקות במזרח התיכון". ביידן ציין עוד שמדובר בדוגמה להשפעתה של הדמוקרטיה האמריקנית. ההסכם, אמר, הוא הוכחה שארה"ב מסוגלת "לחדש את המאמצים שהשקיעו הממשלים הקודמים" – כולל של ברק אובמה (שביידן היה סגנו).
גם תומאס פרידמן, הפרשן לענייני חוץ של "ניו יורק טיימס", בירך על ההסכם, והפרשנות שלו שפורסמה הבוקר הודגשה בראש אתר האינטרנט של העיתון. פרידמן כינה את ההסכם "רעידת אדמה גיאו-פוליטית" ופתח את מאמר הדעה שלו במשפט: "לשם שינוי, אני מסכים עם הנשיא טראמפ בשימוש שלו בשם התואר האהוב עליו – ענקי".
6 צפייה בגלריה
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עם חתנו ג'ארד קושנר ו שר האוצר האמריקני סטיב מנוצ'ין
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עם חתנו ג'ארד קושנר ו שר האוצר האמריקני סטיב מנוצ'ין
הפכו לימונים ללימונדה. טראמפ וקושנר בבית הלבן, אתמול
(צילום: MCT)
פרידמן הדגיש כי ההסכם הזה הוא תוצאה ישירה של תוכנית השלום של טראמפ, שאותה הפלסטינים דחו מכל וכל. "הייתה זו תוכנית השלום של טראמפ, שאותה שרטט ג'ארד קושנר, והמוכנות שלהם לדבוק בה, שיצרה למעשה את החומר הגולמי שאפשר את פריצת הדרך", הוא כתב.
בפרשנות של פרידמן ב"טיימס" צוטט פרופ' איתמר רבינוביץ', שגרירה לשעבר של ישראל בארה"ב, שאמר כי טראמפ, קושנר, נתניהו ומוחמד בן זייד, יורש העצר של אבו דאבי ושליטה בפועל של איחוד האמירויות, "הפכו לימונים ללימונדה". לדבריו, הם ניצלו את האפשרות של סיפוח ישראלי שקידמה תוכנית השלום של טראמפ כקלף מיקוח שעליו ישראל ויתרה בשיחות עם איחוד האמירויות. קושנר, ציין רבינוביץ', "יצר למעשה נכס יש מאין, שבו ישראל יכלה לסחור תמורת שלום עם איחוד האמירויות. זה היה שלום תמורת שלום, לא אדמה תמורת שלום".
גם בעולם נשמעו שבחים להסכם. בגרמניה למשל מסרו כי ההסכם הוא "תרומה משמעותית לשלום במזרח התיכון". בעיתון הבריטי "הטלגרף" צוין כי אם ההסכם אכן ייצא לפועל, הוא יוכיח את צדקת דרכו של טראמפ שבחר בקושנר חסר הניסיון המדיני להוביל את מדיניות הממשל בנוגע ליחסי ישראל, הפלסטינים והעולם הערבי. "היעד של הנשיא הוא להפחית באופן דרמטי את המעורבות הצבאית האמריקנית במזרח התיכון, והשיטה שלו היא ליצור קואליציה אנטי-איראנית שתעמוד על המשמר גם כשארה"ב כבר לא תהיה שם", נכתב במאמר המערכת של "הטלגרף".
חושפים את "הסכם אברהם אבינו" בחדר הסגלגל
(מתוך הטוויטר של הבית הלבן)

"המבקרים לגלגו על השאיפות של טראמפ ועל הגישה האישית-מאוד שלו לדיפלומטיה; התפקיד של חתנו ג'ארד קושנר נחשב ללא ראוי. אבל אם הנשיא יצליח באמת לקחת צעד משמעותי לעבר הקמתו של סדר חדש במזרח התיכון, תוכח בכך צדקתו של הבית הלבן", כתבו עורכי "הטלגרף". הם ציינו גם כי מדובר ב"ניצחון בעל תעודות שטראמפ יכול לשים בפרסומות שלו", כלומר בתשדירי הבחירות.

"התשלום הנאה" לאמירויות

פרשנים בארה"ב עסקו אתמול גם בשאלת השיקולים של איחוד האמירויות בהסכמה לייסד קשרים עם ישראל, למרות הביקורת בעולם המוסלמי שלבטח ידעה שתגיע. חלק מהפרשנים סבורים כי האמירתים ניסו בכך לסייע לטראמפ לנצח בבחירות ולזכות בכהונה נוספת. קריסטן פונטנרוז, פקידה לשעבר במועצה לביטחון לאומי בממשל טראמפ שעסקה בתפקידה שם בענייני המזרח התיכון, אמרה לאתר "פוליטיקו" כי גם האמירתים וגם הישראלים "ביקשו לתת לטראמפ ניצחון במדיניות החוץ". לדבריה, "הם רצו לתת לו זריקת עידוד דווקא עכשיו – כדי לסייע לו בבחירות".
6 צפייה בגלריה
מוחמד בן זייד
מוחמד בן זייד
קיבלו תשלום כבר בשנה שעברה. מוחמד בן זייד, שליט האמירויות
(צילום: AP)
פרשנים אחרים סבורים כי הסיבה, לפחות עבור איחוד האמירויות, שונה. "השאיפה היא לבטח לקרב אליהם את הדמוקרטים, שהפכו לסקפטיים יותר כלפי איחוד האמירויות", אמר ל"פוליטיקו" ג'ון אלטרמן, פרשן מהמרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים שמבקר לעתים קרובות במסגרת עבודתו באמירויות. הוא ציין כי באמירויות חוששים מהתפיסה בוושינגטון שהם התקרבו יותר מדי לטראמפ, כשברקע כמובן האפשרות שהדמוקרטים עשויים לתפוס את השלטון בעוד חודשים ספורים. הדמוקרטים הפכו לאחרונה לביקורתיים יותר כלפי איחוד האמירויות, בין היתר בשל מעורבותה במלחמה בתימן נגד המורדים החות'ים.
רוב סטלוף, ראש מכון וושינגטון למדיניות מזרח תיכונית, ציין בראיון ל"פוליטיקו" כי איחוד האמירויות כבר קיבלה "תשלום נאה" בשנה שעברה, כאשר ממשל טראמפ דחף לעסקת מכירה של ציוד צבאי מתקדם – כולל מערכות נשק שבדרך כלל נתונות למגבלות אמריקניות על מנת לשמר את היתרון האיכותי של ישראל במזה"ת. ברברה ליף, לשעבר שגרירת ארה"ב באיחוד האמירויות, אמרה לאתר החדשות כי יש אפשרות שבעתיד יוכרזו עסקאות חדשות של כלי נשק שהאמירתים מעוניינים בהם.