בהרצאה שנשא החודש בפני עמיתים הציג להם ג'ון נקנגסונג, מנהל הסוכנות הכלל-אפריקנית לבקרת מחלות ומניעתן, תמונות שפעם רדפו את אפריקה. אחת מהן הייתה של שער מגזין שבו התנוססה הכותרת: "היבשת חסרת התקווה". אחר כך ציטט בפניהם את אמירתו המפורסמת של הנשיא הראשון של גאנה, קוואמה נקרומה, שאמר: "אנחנו חייבים למצוא פתרון אפריקני לבעיותינו, ופתרון כזה יכול להיות מושג רק באמצעות אחדות אפריקנית".
הקורונה בעולם – הכתבות האחרונות:
• ציון דרך עגום: כבר 200,000 מתו בארה"ב
• "נקודת מפנה מסוכנת": הגבלות חדשות בבריטניה
• אהבה בסגר: הזוג האיטלקי שהכיר מהמרפסת מתחתן
• "אווירת ייאוש": הדיווחים בעולם על הסגר בישראל
ואכן, בעוד מגפת הקורונה מאיימת למוטט בריתות ישנות ומעוררת מתח עמוק ביחסים בין ממשלות ברחבי העולם, באפריקה היא הצליחה דווקא לקרב את 54 מדינות היבשת זו לזו, וכעת הברית שלהן זוכה לשבחים ונתפסת בעיני רבים ככזו המתמודדת עם הקורונה יותר טוב מכפי שמתמודדות עם הנגיף מדינות עשירות בהרבה, בהן ארה"ב.
המנהל נקנגסונג בעצמו עבד בעבר במרכזים האמריקניים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC), הסוכנות הממשלתית האחראית לשמירה על בריאות הציבור בארה"ב, ובדמותה הוא עיצב את סוכנות הבריאות הכלל-אפריקנית שבראשה הוא עומד כעת. עכשיו זה דווקא הוא שמודה שכואב לו לראות כיצד ה-CDC של ארה"ב מתקשה להתמודד עם המגפה. נקנגסונג אינו נוקב אמנם בשמו של הנשיא דונלד טראמפ, המואשם על-ידי רבים באחריות להתפשטות הנגיף שם, אך הוא שולח רמז עבה כשהוא אומר שהסיבה למכה הקשה שספגה אמריקה מהווירוס היא "גורמים שידועים לכולנו".
בארה"ב הגיע הערב (יום ג') מספר המתים מקורונה ליותר מ-200 אלף בני אדם, ומספר המתים בכלל העולם מתקרב כבר למיליון. באפריקה, לעומת זאת, המצב נראה סביר יותר: עד כה נמנו בה כ-1.4 מיליון נדבקים – הרבה פחות מתרחיש הזוועות שחזו לה. מספר המתים מקורונה באפריקה עומד נכון לעכשיו על 34 אלף בני אדם, ובהתחשב בכך שביבשת חיים כ-1.3 מיליארד איש זהו נתון לא רע, גם אם כל אדם הוא כמובן עולם ומלואו.
"אפריקה עושה נכון הרבה דברים ששאר העולם לא עושה", אומרת גייל סמית', שעמדה בעבר בראש USAID, הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי. "אפריקה היא סיפור נהדר, וצריך לספר אותו". ואם יש מי שלוקח על עצמו יותר מכל אחד אחר את המשימה לספר את סיפורה של אפריקה בימי הקורונה, נראה שזהו נקנגסונג, שקיבל היום מקרן גייטס פרס הוקרה על פעילותו למען שיתוף פעולה בינלאומי.
יבשת צעירה, וירוס מאוחר
נקנגסונג, וירולוג מקמרון, מזכיר שבתחילת המגפה פורסמו הערכות שלפיהן מספר החללים שהיא תפיל באפריקה עלול להיות עצום. ההערכות ההן התבססו בין השאר על העובדה שאזורים רבים באפריקה סובלים מעוני קשה, ושהגישה בהם לשירותי בריאות ראויים נדירה. עוד שיערו באותם ימים כי העובדה שהיבשת התמודדה לאורך השנים עם שורה ארוכה של מגפות, האחרונה שבהן מגפת האבולה הקטלנית באמצע העשור הקודם, מתחה עד לקצה גבול היכולת את צוותי הרפואה בה.
דרום אפריקה צחקה: הנשיא הסתבך עם המסכה
אבל אל מול ההערכות הללו החליטה הסוכנות שבראשה עומד נקנגסונג שלא לפרסם תחזיות משלה, ונראה שהוא ידע מדוע. "כשהבטתי בנתונים ובהערכות – לא השתכנעתי", מסביר נקנגסונג. "אמרתי 'תהיו סבלניים. יש עדיין הרבה דברים שאנחנו לא יודעים'".
מומחי בריאות מציגים כעת כמה סיבות לכך שהנגיף לא גבה מאפריקה מחיר כבד כמו זה שצפו לה. אחת מהן היא השיעור הגבוה של צעירים בקרב תושבי היבשת, אבל סיבות אחרות הן הסגרים שמדינות האזור מיהרו להטיל והעובדה שהווירוס הגיע אליהן מאוחר יותר מלמקומות אחרים בעולם.
כך או כך, נקנגסונג מזהיר משאננות, ומזכיר שדי במקרה אחד של הדבקה כדי לעורר גל הדבקות חדש. הוא ואנשיו כבר מביטים קדימה, לעבר האתגרים הגדולים שעדיין מצפים לאפריקה בהתמודדות עם הנגיף. כמי שמחזיק בתפקיד של מומחה הבריאות מספר אחת ביבשת ומוביל סוכנות שהוקמה רק לפני שלוש שנים, התמסר נקנגסונג למרוץ אחר ציוד רפואי – ובימים אלה הוא משקיע עצמו במרוץ אחר חיסון.
זיכרונות מהאיידס
נקנגסונג מודה שבתחילה נדהם לגלות כיצד מתנהלות ממשלות שונות מול הנגיף. באותם ימים הסתערו מדינות העולם על הציוד הרפואי, סירבו לתרום מסכות ומכונות הנשמה זו לזו, וניסו כל אחת לאגור כמה שיותר משאבים עבור תושביה שלה. "שיתוף הפעולה בין המדינות התמוטט ולא הייתה סולידריות בינלאומית", כתב נקנגסונג באפריל במגזין Nature, "והתוצאה הייתה שאפריקה נדחקה אל מחוץ לשוק הציוד הרפואי". הוא הזהיר אז: "אם אפריקה תפסיד, העולם יפסיד".
עם הזמן השתפרה בהדרגה הספקת הציוד, ומדינות אפריקה הצליחו לערוך במצטבר 13 מיליון בדיקות קורונה – מספיק כדי לבדוק אחוז אחד מתושבי היבשת. ובכל זאת, זה כמובן לא מספיק: לדברי נקנגסונג המצב האידיאלי הוא זה שבו תערוך אפריקה 13 מיליון בדיקות בחודש. הוא ומנהיגי אפריקה זוכרים עדיין בחרדה את העשור הארוך שעבר מראשית התפרצות האיידס ביבשת ועד שטיפול בר-השגה לנגיף ה-HIV הגיע אליה לראשונה. 12 מיליון אפריקנים מתו בתווך מהמחלה. הוא מזהיר שאסור שזה יקרה שוב.
בימים אלה נערך, הפעם באופן וירטואלי בצל המגפה, הכינוס השנתי של עצרת האו"ם. זהו האירוע הדיפלומטי הגדול ביותר שהתקיים מאז פרוץ המגפה, ונקנגסונג מקווה שהוא ינוצל להידוק שיתוף הפעולה הבינלאומי מול הנגיף. נשיא גאנה נאנה אקופו-אדו אמר אתמול למשתתפי הכינוס שמגפת הקורונה הראתה למדינות העולם כי אין להן ברירה אלא לסמוך זו על זו, אבל נקנגסונג קורא למדינות אפריקה שלא לחכות לעזרה, אלא למרוד בתדמית שהצטיירה לה – תדמית של יבשת האוחזת בקערה לקיבוץ נדבות. כסף, הוא אומר, לא חסר.
7 צפייה בגלריה
שיעור זומבה לאחיות המטפלות בחולי קורונה בקניה. "האזור היחיד שבנה רשת אספקה"
(צילום: AP)
בדיוק בשם הרעיון הזה הקימו לאחרונה מוסדות ציבוריים ופרטיים באפריקה פלטפורמת רכישה מקוונת שתמקסם את יכולת המשא ומתן של מדינות היבשת ותקל עליהן לקנות ציוד ישירות מהיצרנים. באמצעות הפלטפורמה הזו יכולות ממשלות אפריקה לחפש ולקנות ערכות לבדיקה מהירה, מסכות N95 ומכונות הנשמה, וחלק מהציוד הזה אפילו מיוצר עכשיו באפריקה עצמה. מדינות באיים הקריביים התרשמו מהיוזמה, והצטרפו גם הן. "למיטב ידיעתי אפריקה היא האזור היחיד בעולם שממש בנה רשת אספקה", אומרת סמית', המנהלת לשעבר של USAID.
1.5 מיליארד מנות לחסינות עדר
כשהמגפה החלה, רק שתי מדינות אפריקניות יכלו לערוך בדיקות קורונה, אבל עכשיו כולן מסוגלות לכך. "אני מביטה באפריקה ומביטה בארה"ב, ואם לדבר בכנות, אני אופטימית יותר לגבי אפריקה, כי ההנהגה שם עושה כמיטב יכולתה למרות המשאבים המוגבלים", אומרת סמה סגאייר, מנהלת קרן סורגו, שגיבשה מדד המגדיר את רמת הסכנה שאורבת לכל אזור בעולם מנגיף הקורונה.
כעת, כשהאנושות כולה מצפה להשלמת פיתוחם של החיסונים הראשונים נגד הנגיף, מדינות אפריקה ממתינות גם הן בדריכות. נציגיהן קיימו לאחרונה ועידה שבה דנו בצורך להתעקש על מתן גישה הוגנת לחיסונים שייוצרו.
לדברי נקנגסונג, אפריקה זקוקה ל-1.5 מיליארד מנות חיסון לפחות, ובהנחה שיידרשו שתי מנות חיסון לאדם יהיה די בכך כדי להשלים את חיסונה של 60% מאוכלוסיית היבשת – השיעור הדרוש להשגת "חסינות עדר". עלות המבצע הזה תהיה כ-10 מיליארד דולר.
אבל גם כשהחיסון יגיע, נקנגסונג יודע, המכשולים יישארו רבים. אפריקה היא היבשת בעלת התשתיות הגרועות ביותר בעולם, והפצת החיסון לכל חלקיה תהיה מסובכת. הוא עצמו מזכיר שרק לפחות מחצי ממדינות אפריקה יש גישה למתקנים רפואיים מודרניים.
גם אם ההתמודדות שלה עם הנגיף מרשימה יחסית לציפיות, השפעות הקורונה על אפריקה היו הרסניות, מהחינוך, דרך הכלכלה ועד למאבק במחלות אחרות. בדיוק בגלל זה, אומר נקנגסונג, צריך להביט הרבה יותר רחוק. בשנה הבאה הוא מתכוון לכנס ועידה גדולה וללחוץ על מדינות העולם להשקיע הרבה יותר כסף בשירותי הבריאות לקראת המגפה הבאה. "אם לא נעשה את זה", הוא אומר, "משהו ממש ממש מקולקל אצלנו".
