שתף קטע נבחר

יהודית רביץ: טרגדיה של משפחה אחת נתנה חיים לאחייני

פעמיים נאלצה משפחתה של הזמרת יהודית רביץ להתמודד עם השתלות לב. בפעם הראשונה, לפני כ-20 שנה, זה הסתיים במות אחיה. בפעם השניה, 10 שנים אחר-כך, כשבנו עבר השתלה, נקלט הלב וזוהר רביץ קיבל את חייו מחדש. לראשונה, מדברת רביץ על הנושא, ומבקשת מכולם להצטרף ולחתום על כרטיס אדי: "לגוף יש חלקי חילוף. זה מציל חיים של בן אדם"

"זה היה נורא כשזה קרה לאחי וזה נורא לא פחות כשמדובר באדם צעיר". הזמרת יהודית רביץ משחזרת באיפוק כיצד התמודדה משפחתה פעמיים עם מחלת לב חמורה שהצריכה השתלת לב, התמודדות שהסתיימה באכזבה ואבל בפעם הראשונה ובשמחה בפעם השנייה.

 

רביץ, וזה לא סוד, לא אוהבת לדבר על החיים הפרטיים שלה. כמה שלא תלך אחורה בכתבות הארכיון על הזמרת, לא תמצא יותר מדי פרטים שעוסקים בדברים שמעבר למוסיקה, להופעות וליצירה. כאן, לראשונה, כשהיא יושבת בסלון ביתה, מדברת רביץ על הטרגדיה שבמות אחיה, ועל הנס, כלשונה, שבהצלת חייו של בנו הצעיר בזכותה של השתלת לב מוצלחת. 

 

זה התחיל לפני 20 שנה כשאריה, אחיה הצעיר של רביץ, סבל מאי ספיקת לב קשה וכדי לחיות היה חייב לעבור השתלת לב. בהיעדר תרומות איברים בארץ, יצא ב-1987 לניתוח בבלגיה, שם נמצא לו לב תוך זמן קצר. הניתוח הוגדר כמוצלח ובתחילה נראה היה שהכל עבר בשלום, עד שהגוף החל דוחה את השתל. אריה רביץ לא הספיק אפילו לחזור לישראל מניתוח ההשתלה ונפטר בבית החולים בבלגיה בגיל 38, כשהוא מותיר אחריו אישה וארבעה ילדים. זוהר, הצעיר שביניהם, היה אז בן 3. 

 

פרויקט תורמים לחיים:

  • 31 אלף חותמים - שיא כל הזמנים באדי
  • רוצים לדבר על זה? היכנסו לפורום אדי ב-ynet

     

    זוהר רביץ גדל להיות ילד מופנם, קצת חולני, מאותם ילדים שמשתרכים קצת מאחור, אבל לחלוטין לא חריג בסביבתו. בוודאי שלא היה בכך רמז לכך שהמחלה בה לקה בגיל 13 תהיה זהה לזו של אביו - ניוון בשריר הלב. שוב דיברו הרופאים על אי ספיקת לב, שוב התייצבה המשפחה בבית החולים. "כואב הלב לראות ילד שרק התחיל, שנפתחים לו התריסים לחיים, פתאום צריך להיות מרוכז בדבר כזה", אומרת יהודית רביץ, "זוהר רק התחיל את הלבלוב שלו".


    זוהר רביץ. הטרגדיה של משפחת קירשטיין הצילה את חייו (צילום: דבורה שרר)

     

    זוהר המשיך את חייו כרגיל. כמעט: הוא נאלץ לבלוע כמויות עצומות של תרופות, לא יכל להשתתף בשיעורי הספורט ונאסר עליו להשתתף בטיולים השנתיים. כך במשך שנתיים, עד לדלקת ריאות גורלית שטרפה את הכל.

     

    בגיל 15 מצא את עצמו זוהר חולה אנוש. דלקת הריאות דירדרה את מצבו במהירות וכפתה עליו אשפוז בבית החולים. במהרה הדרדר מצבו והרופאים החלו מדברים על השתלת לב. במשפחה זכרו כמובן בחרדה את ההשתלה הכושלת שעבר אביו

    אריה, וחיפשו דרך לבשר לבן על ההתפתחות. בעיקר ניסו להימנע מהמחשבה שמדובר בגזר דין מוות. "מנסים שלא לחשוב על המוות. לחשוב על האופציות להציל", מספרת רביץ.

     

    לבסוף ניצבה המשפחה לצד מיטתו של זוהר במחלקה לטיפול נמרץ, וסיפרה לו כי הוא זקוק להשתלה. מצבו המשיך להידרדר והוא הורדם והונשם. במרוץ נגד הזמן שכפה הטבע, הושתל בגופו של זוהר לב מלאכותי והוא הוצב בראש רשימת הממתינים להשתלה, תלוי בין חיים ומוות. "חיפשו לב וממש חיכו לטרגדיה של מישהו אחר. מותו של אדם הוא מין הולדת של מישהו אחר", אומרת רביץ.

     

    בפרפראזה על דברי רביץ, הטרגדיה שפקדה את משפחת קירשטיין הייתה רגע הולדתו המחודשת של זוהר. לידיה קירשטיין נהרגה בתאונת דרכים. בעלה, אמיר, התייחס לכרטיס אָדי שהחזיקה כאל צוואתה ותרם את איבריה. זוהר זכה בליבה. "הם היו בשעה הכי קשה, עמוק בתוך הצער שלהם, ודווקא שם, באצילות מדהימה, הם החליטו לתרום", אומרת רביץ ומגלה כי גם כיום ממשיך זוהר לשמור על קשר עם משפחת קירשטיין.

     

    היום, בגיל 23, זוהר מנהל חיים רגילים, עוסק בפעילות גופנית ועושה כל מה שצריך כדי לשמור על ליבו החדש. "הוא חי עם זה כהרגל שני. כמו שאני רואה אותו, הוא חי חיים רגילים, הוא בחור שמח, אוהב מוזיקה, הולך להופעות, יש לו חברים".

     

    כמי שהצורך בהשתלה פגע במשפחתה פעמיים, מבקשת רביץ לזנוח את העמדה הרגשית בנוגע לתרומת איברים. "העולם כיום מכיר יותר ויותר בכוחה של הרפואה. אם האופציה של השתלת איברים קיימת ומדובר בקיפוח נפש, אז למה לא? לגוף יש חלקי חילוף. זה מציל חיים של בן אדם". 

     

    רביץ עצמה חתומה על כרטיס אָדי. "איברי גופי יכולים להציל אדם מכל גזע, מין וצבע. זה מציל חיים. אני לא צריכה יותר מדוגמה חיה אחת. כמה שאני מתרגשת בכל פעם מחדש כשזוהר משמיע לי דברים שהוא כותב ושר. בלי קשר לזה שהוא כותב שירים טוב ויפה, כל הסיפור שלו הוא ממש נס".


     

  • כבר חתמו על כרטיס אדי ומפצירים גם בכם להציל חיים:

  • נינט טייב: מדוע חתמתי על כרטיס אדי?
  • הרב שלמה אבינר:  בעוד אנחנו מתלבטים - אנשים מתים
  • ח"כ יוסי ביילין: אם אני כבר מת - לפחות שישתמשו בגופי
  • מירי מסיקה: שהלב שלי ימשיך לפעום אצל מישהו אחר
  • רון חולדאי: זו לא זכות, זו חובה של כולנו
  • זבולון אורלב:  הרבנות ממליצה להציל חיים ולחתום
  • ראש הממשלה אהוד אולמרט: בקליק אחד אתם יכולים להציל חיים
  • הרב יהודה משי-זהב: תרומת אברים היא המצווה הכי גדולה
  • שוש עטרי: ללא השתלת הכליה הייתי מתה מזמן
  • טל ברמן: לא לחתום על אדי זה מעשה אגואיסטי
  • הג'ודוקא אריק זאבי: הזדמנות לעשות משהו אלוהי
  • שרת החינוך יולי תמיר: החתמתי גם את כל בני משפחתי
  • גילה אלמגור-אגמון:  תרומת אברים זה כמו לידה מחדש
  • זאב בילסקי: חתימה על אדי - מאמץ כל-כך קטן
  • מיכל (סופר-נני) דליות: לחתום על אָדי זה מובן מאליו, אפילו נדרש
  • עינת שרוף: תחילה פחדתי, אבל חתמתי על כרטיס אָדי

     


  •  

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מנסים שלא לחשוב על המוות. לחשוב על האופציות להציל. רביץ
    צילום: קוקו
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים