שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הרב של ג'סטין טרודו לרבנות הראשית: תסבירו לי, למה פסלתם אותי?
    רב הקהילה האורתודוכסית הגדולה בעולם, המקורב לראש ממשלת קנדה ומי שהיה רבו של לאונרד כהן, טען בכנסת כי הסחבת בהכרה ברבני חו"ל, שנחשפה ב-ynet, פגעה במעמדו ובאמון הציבור בו: "הרבנות פסלה אותי בלי להרים טלפון". אמא של כלה שהתבקשה להוכיח את יהדותה: "אם אנסה לעזור לה, אולי ישללו את מעמדי ולא אוכל להיקבר כיהודייה". מנכ"ל הרבנות: "אין לנו רשימות שחורות, אך אנחנו מתנצלים בפני מי שנפגע"

     

     

    הפנים והשמות שמאחורי פסילת הרבנים: הרב אדם שאייר הוא מנהיג הקהילה האורתודוכסית הגדולה בעולם - "שער השמים" במונטריאול. מהרבנות הראשית אפילו לא טלפנו אליו לפני שפסלו מסמך טריוויאלי למדיי, שבו העיד על יהדותו של אחד מחברי בקהילה ועל היותו רווק. גם יהדותה של יעל אלוני לא הוכרה, למרות עדות הרב שלה מבית חב"ד במישיגן, והעובדה כי אחותה התחתנה כיהודייה. היא רצתה לסייע לבתה כדי שתוכל להתחתן בישראל, אך חששה לפתוח את הנושא מחשש שהרבנות הראשית תערער על מעמדה-שלה והיא לא תוכל להיקבר בעתיד כיהודייה.

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות >> 

     

    הרב אדם שאייר ויעל אלוני הופיעו בפני ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת, והביאו בפניה את סיפוריהם האישיים. הוועדה התכנסה ביוזמת ח"כ אלעזר שטרן ("יש עתיד"), בעקבות הפרסום ב-ynet על סחבת מצד הרבנות בדרך לפתרון המשבר: יותר משנה חלפה מאז שהכריזה על הקמת צוות מיוחד לגיבוש קריטריונים להכרה ברבני חו"ל, אך עד היום קיימו חבריו רק דיון אחד בנושא.

     

    קראו עוד בערוץ היהדות:

     

    הרב שאייר, שנודע כמקורב לראש ממשלת קנדה, ג'סטין טרודו, וכרבו של ליאונרד כהן המנוח, הגיע ארצה במיוחד כדי להשתתף בישיבת הוועדה. קהילתו, שנוסדה ב-1846, היא אורתודוכסית מובהקת ומונה כ-1,400 משפחות. ב-2016 הגיע אחד מחבריה עם אישור יהדות ורווקות על מנת להתחתן ברבנות בישראל - ונדחה. על המסמך הופיע שמו של הרב ומספר הטלפון שלו, אך איש לא טרח לברר איתו את העניין לפני שפסל את עדותו.

     

    "הרבנות הראשית בישראל גורמת לחילול השם"

    הרב שאייר סיפר בכאב על הקשר העמוק שלו לישראל ועל אכזבתו ממנה: "את תפילת נעילה ביום כיפור מסיימים אצלנו בשירת 'התקווה'. כשחברי קהילה רוצים להתחתן בארץ, אני אומר שאין מקום טוב יותר בעולם להתחתן בו. אבל כשמבקשים ממני לחתן בישראל, אני מזהיר שאולי לא אוכל לעשות את זה כי אין לי את אישור הרבנות. כל כך כואב לי לומר את זה, אבל הרבנות הראשית בישראל גורמת לחילול השם".

     

    "נפגעתי אישית מזה שהרבנות דחתה אותי ואת ההסמכה שלי. היא פוגעת ביכולת שלי לשרת את העם היהודי". הרב שאייר עם ג'סטין טרודו, ראש ממשל קנדה (צילום: מוזיאון אושויץ) (צילום: מוזיאון אושויץ)
    "נפגעתי אישית מזה שהרבנות דחתה אותי ואת ההסמכה שלי. היא פוגעת ביכולת שלי לשרת את העם היהודי". הרב שאייר עם ג'סטין טרודו, ראש ממשל קנדה(צילום: מוזיאון אושויץ)

     

    על הפגיעה האישית בו אמר: "לא אמרו לי למה נדחיתי, רק שלחו לי מכתב שאולי אני לא מאושר... כל אחד עם גוגל יכול בשנייה להגיע למייל שלי, לחשבונות ברשתות החברתיות שלי, ומי שרוצה למצוא אותי יכול לעשות זאת בקלות. אני רב אמיתי והסמכתי לגיטימית. נפגעתי אישית מזה שהרבנות דחתה אותי ואת ההסמכה שלי. היא פוגעת ביכולת שלי לשרת את העם היהודי".

     

    הרב שאייר הוסיף כי המצב הקיים גורם לחוסר אמון בינו, כמנהיג קהילה גדולה, לבין חבריה, שחוששים לעלות ארצה ולהתחתן בישראל, מחשש שלא יוכרו בה כיהודים. הדבר פגע במעמדו ובמוניטין שלו, עד שרבנים אחרים ממליצים לזוגות שלא לפנות אליו לעריכת החופה. שאייר פנה למנכ"ל הרבנות הראשית, משה דגן, שנכח בדיון, והטיח בו: "בפעם הבאה, לפני שאתם שוללים אותי, אני מזמין אתכם לבקר את בית הכנסת שלי. זו בהחלט תהיה חוויית למידה".

     

    "הרגשתי מושפלת"

    יעל אלוני סיפרה כי בתה וארוסה פנו לפני מספר חודשים לרבנות בירושלים על מנת לפתוח תיק נישואים, ונשלחו לבירור יהדות. מאחר שגם אם הכלה וגם סבתה לא נישאו כדת משה וישראל, הציגו בני הזוג מכתב מרב חב"ד במישיגן שבו הוא מעיד על יהדותה של יעל, אך נענו כי "אפשר לעשות את זה בפוטושופ". גם הטענה כי אחותה של האם התחתנה כיהודייה לא עזרה להם.

     

    "לפני שאתם שוללים אותי, אני מזמין אתכם לבקר את בית הכנסת שלי. זו בהחלט תהיה חוויית למידה". הרב בדיון בוועדה היום (צילום: אביעד ויצמן) (צילום: אביעד ויצמן)
    "לפני שאתם שוללים אותי, אני מזמין אתכם לבקר את בית הכנסת שלי. זו בהחלט תהיה חוויית למידה". הרב בדיון בוועדה היום(צילום: אביעד ויצמן)

     

    "ברוך ה' הבת שלי התחתנה בסוף, הכל בסדר", סיפרה יעל בוועדה, "אבל התהליך היה מייגע ומייאש. הרגשתי מושפלת. כבר חשבתי שאצטרך לנסוע לפולין, איפה שכל המשפחה של סבתא שלי נספתה בשואה, כדי להשיג את המסמכים שיוכיחו את יהדותי. חששתי לפתוח את זה, שלא יקבעו שאני לא יהודייה ולא יכולה להיקבר בבית עלמין יהודי".

     

    מנכ"ל הרבנות הראשית, משה דגן, דחה את ההאשמות לניהול "רשימה שחורה" של רבנים מחו"ל שנפסלו אישית על ידי הרבנות, וטען: "הדמגוגיה הזו שכביכול יצרה רשימה של לא מוכרים - זה שקר". לדבריו, הרבנות ובתי הדין אישרו את הרב שאייר, אך הם מחויבים לבדוק את אמיתות המסמכים שהוצגו להם מטעמו.

     

    "אני יכול להביא דוגמאות של בקשות שנשאו תאריך לאחר פטירת הרב החתום עליהן, בקשות מחוקות בטיפקס, בקשות של זוגות שהיו רשומים כנשואים במדינתם ועוד", אמר דגן. כשנשאל על ידי ח"כ רחל עזריה ("כולנו") האם היה בודק וחוקר כך גם עדות של רב חרדי, השיב: "גם רבנים הם בני אדם ויכולים לעשות טעויות".

     

    את העובדה שהרבנות כלל לא פנתה לרב ממונטריאול בעניין, הסביר מנכ"ל הרבנות בעומס העבודה, ואמר: "למחלקת האישות והגירות מגיעים 3,000 אישורים בשנה, ורק עובד אחד ושני סטודנטים מטפלים בכל הבקשות".

     

    דגן הוסיף כי אף שהחלטות הרבנות הוצאו מהקשרן, הוא מיצר על הפגיעה ברבנים כתוצאה ממה שהוצג על ידי אחרים כ"רשימה שחורה", ומתנצל על פרסומה. הוא הצהיר כי טיוטת הקריטריונים להכרה ברבני חו"ל כבר גובשה, והיא נשלחה לארגוני הרבנים בעולם. לאחר קבלת התייחסותם, התחייב, הם יידונו ויאושרו במועצת הרבנות הראשית.

     

    "גם את הרב שגייר את איוונקה הם פסלו"

    ראש מכון עתים, הרב ד"ר שאול פרבר, המוביל את המאבק הציבורי והמשפטי בעניין, חשף בדיון כי על פי מידע שהתקבל מהרבנות הראשית, כמעט רבע מהבקשות לאישור מעמד אישי שהתקבלו במחלקת אישות וגרות בשנת 2016 נדחו, ובסך הכל 627 מתוך 2,823. "לא כולם תושבי חו"ל", הדגיש פרבר. "רובם עלו ארצה ואז מישהו שולל להם את היהדות. הקרקע נשמטת מתחת לרגליהם. יש כאן קרע. זו בעיה לא רק של הגולה, של יהדות התפוצות, אלא גם של מדינת ישראל".

     

    רבה של אפרת, שלמה ריסקין, שהשתתף אף הוא בדיון, אמר: "אני רוצה שהרבנות הראשית תהיה מכובדת בחו"ל, שמדינת ישראל תהיה מכובדת בחו"ל, שהלכה תהיה מכובדת בחו"ל - וכאן עושים את הכול כדי שזה לא יקרה. גם את הרב שגייר את איוונקה טראמפ הם פסלו".

     

    הוא הוסיף כי רבנים בכירים ביותר מהאורתודוכסיה המודרנית נפסלו על ידי הרבנות, והתבדח: "הרגשתי רע שלא הייתי ברשימה שחורה". ובנימה רצינית אמר: "הייתי רוצה לראות את הקריטריונים של הרבנות הראשית. לא בטוח שאני עומד בהם".

     

    ח"כ יהודה גליק ("הליכוד") טען כי "לא יכול להיות שהרבנות תחליט ב'אן-דן-דינו' מי רבנים ומי לא", ואילו ח"כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס) השיב: "גם הרב עובדיה עבר מבחן. ההלכה לא ניתנת לשינוי. אי אפשר לרקוד על שתי החתונות. אם רוצים רבנות ויהדות - היא לא השתנתה".

     

    יו"ר הוועדה, ח"כ אברהם נגוסה ("הליכוד"), סיכם: "חשוב לנו הקשר בין המדינה לתפוצות. אני מאמין שצריך לקרב את התפוצות, לבנות יחסי אמון ולא להעמיק את הקרע. עלינו לפעול בשקיפות כדי שזוגות מהתפוצות יוכלו להינשא כדין, ולהנגיש להם את כל המידע לשם כך".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: מוזיאון אושויץ
    הרב שאייר עם ראש ממשלת קנדה
    צילום: מוזיאון אושויץ
    מומלצים