ענקית הטכנולוגיה מרדמונד בסוג של הודאה בכישלון מול גוגל ומטא בזירת הצ'אטבוטים האישיים, הודיעה שהיא ממזגת את שתי הגרסאות של "קופיילוט" (Copilot) למוצר אחוד שמיועד בלעדית ללקוחות עסקיים. מאחורי ההחלטה עומדות כנראה עלויות תשתיות עתק למשתמשי קצה מול מנוי ארגוני של 30 דולר לחודש, לצד היסטוריה רצופת כישלונות בניסיונות לפתח סייענים אישיים ידידותיים למשתמש.
במשך שנתיים ניסתה מיקרוסופט לשכנע את שוק הטכנולוגיה העולמי שהיא מסוגלת להמציא את עצמה מחדש. לאחר עשורים שבהם נתפסה כספקית תשתיות משרדיות אפורות, החברה ביקשה למצב את קופיילוט כסייען אישי רב-תכליתי, מעין בן לוויה דיגיטלי שילווה משתמשים בשיחות חולין, יסייע בלימודים ויפיק פודקאסטים אישיים.
כעת מגיע שלב ההתפכחות. החברה הודיעה על ביטול החלוקה בין הגרסה הצרכנית לעסקית ומיזוגן למוצר ארגוני יחיד, צעד שמשמעותו המעשית היא נסיגה מוחלטת מהתחרות על משתמשי הקצה לטובת התבצרות במגזר העסקי.
מיקרוסופט מהמרת על השוק הארגוני
על פי דיווח של סוכנות בלומברג, באירוע סגור שנערך בסיאטל בפני בכירי תעשייה, הציגו מנהלי החברה את התוצר של תהליך שנמשך כחצי שנה. במסגרת זו נבלע הסייען האישי לתוך המערך המשרדי, כשהוא משאיר מאחור את רוב האלמנטים הצרכניים הפונים לקהל הרחב. הפיצ'רים המונפשים שהציגו אווטאר מדבר בשיחה נמחקו, וגם שאיפות הסיוע האישי בנושאי בריאות ופנאי עברו התאמה לצורכי פרודוקטיביות.
במקומם, המערכת מאפשרת מעתה עריכה מובנית של מסמכי וורד וגיליונות אקסל ישירות מתוך ממשק הסייען, לצד כלי אוטומציה וכתיבת קוד ארגוני. הבוט המשרדי Scout מותג מחדש תחת השם Autopilot, והוא ישתלב כסייען רקע אוטונומי בתוך פלטפורמות התקשורת הארגוניות.
הרומן של מיקרוסופט עם סייענים אישיים תמיד התאפיין בפער עמוק בין החזון השיווקי לבין התועלת המעשית - בסוף שנות התשעים היה זה "קליפי", אטב הנייר המונפש של חבילת אופיס, שהפך לאחד הסמלים המושמצים ביותר בתולדות ממשקי המשתמש בשל התערבותו המעיקה והבלתי מועילה בכתיבת מסמכים.
עשור וחצי לאחר מכן השיקה החברה את "קורטנה" (Cortana), בניסיון להתחרות בסירי של אפל ובאלכסה של אמזון. למרות השקעות עתק, קורטנה כשלה לחלוטין ברכישת אחיזה בקרב הצרכנים, נדחקה מחוץ לסמארטפונים, ובסופו של דבר בוטלה בשקט והוסרה לחלוטין ממערכות ההפעלה.
קופיילוט. לא הצליח עם הקהל הפרטי
(צילום: Koshiro K / Shutterstock)
מינויו של מוסטפא סולימאן, ממייסדי מעבדת DeepMind של גוגל, להובלת חטיבת הצרכנים במיקרוסופט, נועד לשבור את הרצף הזה, אך המציאות בשטח הוכיחה שהצרכנים פשוט אינם מעוניינים באינטראקציה רגשית או יומיומית עם מוצרי החברה.
ויש עוד בעיה, בניגוד לג'מיני למשל או לסירי החדשה (שהיא ג'מיני בתחפושת) קופיילוט לא ידע לספק שום דבר שימושי. אם רציתם להשתמש בו בווינדוס כדי לשנות איזו הגדרה או לארגן מחדש קבצים לא יכולתם, והוא היה מציג לכם רק את ההוראות כיצד לבצע זאת ידנית.
אם ניסיתם אותו כצ'אט בסגנון קלוד או ChatGPT, מהר מאוד הייתם רואים שהוא פשוט לא מלוטש ולא יעיל כמותם. בקיצור, הוא היה מוצר לא מוצלח ומסורס שמעולם לא סיקרן את המשתמשים למעט אולי בניסיון להסיר אותו.
התחרות עשתה את שלה
הכישלון הנוכחי של מיקרוסופט הופך לברור עוד יותר על רקע מפת התחרות הבינלאומית: ChatGPT של OpenAI ממשיך להחזיק בנתח הארי של המשתמשים הפרטיים ומיצב את עצמו כצ'אט ברירת מחדל של רוב המשתמשים בעולם.
במקביל, גוגל נהנית משליטה מוחלטת באקוסיסטם של מערכת ההפעלה אנדרואיד, שבאמצעותה היא מנגישה את ג'מיני ישירות למיליארדי מכשירים ניידים ללא צורך בהתקנת אפליקציות ייעודיות, בעוד שמטא הציגה ממש בימים האחרונים את Muse, סייען חכם שזינק במהירות לראש מצעד ההורדות בארצות הברית הודות לחיבור הטבעי לרשתות החברתיות של החברה.
באירופה, הרגולציה המחמירה במסגרת חוק הבינה המלאכותית מקשה על חברות אמריקאיות להטמיע מודלים פרסונליים הפועלים על נתוני משתמשים פרטיים, בעוד שבשווקים האסייתיים, ובראשם סין, השליטה נתונה למודלים מקומיים דוגמת אלו של באידו ועליבאבא נהנים מתמיכה ממשלתית ומאינטגרציה עמוקה בשירותי היומיום.
אפליקציות בינה מלאכותית. תחרות צפופה
(Getty Images)
בסביבה צפופה זו, למיקרוסופט מעולם לא הייתה דריסת רגל אמיתית מחוץ לשולחן העבודה של המחשב האישי. אולי אם קופיילוט באמת היה מסוגל לשנות משהו בווינדוס אז הוא היה שימושי למשהו - אבל כאמור זה לא קרה וכעת הוא ז"ל.
אבל מעבר לשיקולי מיתוג וממשק, מאחורי הנסיגה עומד גם היגיון פיננסי מובהק - הרצת מודלי שפה עתירי פרמטרים דורשת כוח מחשוב עצום, חוות שרתים עמוסות במעבדים גרפיים ייעודיים, וצריכת אנרגיה ומים של עיר קטנה. אספקת שירותים אלה בחינם, או תמורת דמי מנוי צנועים של משתמשי קצה פרטיים שנוטים לנטוש שירותים במהירות, מייצרת בור תזרימי מתמשך ומודל כלכלי בעייתי שקשה להצדיקו בפני בעלי המניות.
לעומת זאת, המגזר הארגוני מציע אפיק רווחיות ברור ויציב בהרבה. עסקים מוכנים לשלם פרמיה קבועה של כ-30 דולר לחודש עבור כל עובד עבור חבילות אופיס מועשרות בבינה מלאכותית, מתוך ציפייה לייעול שעות עבודה, ניסוח מסמכים מהיר וסיכום ישיבות.
עם מאגר קיים של כ-90 מיליון מנויים משלמים בחבילות M365 ויותר מ-30 מיליון רישיונות שכבר נמכרו לקופיילוט הארגוני, מיקרוסופט הבינה שאין לה שום סיבה לסבסד צ'אטים פרטיים. ההתמקדות בעולם העבודה מחזירה אותה לעמדת כוח טבעית שבה אין לה כמעט מתחרים, תוך השארת המאבק השוחק על תשומת הלב הצרכנית לחברות אחרות.
