סערת אנבידיה מסרבת לרדת מהכותרות, והפעם היא מקבלת תפנית דרמטית בזירה הפוליטית והביטחונית בארצות הברית: חבר הקונגרס הדמוקרטי ביל פוסטר מאילינוי חשף למגזין MIT Technology Review כי נציגי אנבידיה הודו בפניו בשיחות סגורות שהחברה מסוגלת להתקין בשבבי ה-AI המתקדמים שלה מערכת שתאפשר לעקוב אחר מיקומם הגיאוגרפי, במטרה למנוע את הברחתם לסין.
הדברים נאמרו חרף עמדתו הפומבית של איגוד תעשיית המוליכים למחצה, שאנבידיה וענקיות השבבים האמריקאיות חברות בו, שטען בחודש מרץ האחרון כי דרישות החוק החדש "אינן ישימות".
החשיפה מגיעה בעיצומו של משבר חסר תקדים בחברה, לאחר התפטרותו של המייסד והמנכ"ל הוותיק ג'נסן הואנג בעקבות דיווחים על שורת רומנים שניהל, בהם עם אליס הואנג, מנהלת בחברת Megaspeed הסינגפורית החשודה כמרגלת סינית.
אליס הואנג חשודה במעורבות בהברחת שבבים מתקדמים באמצעות שרתים של חברת Supermicro, ששמה כבר נקשר בעבר לפרשה ביטחונית. בתחקיר שפרסם בלומברג לפני מספר שנים נטען כי בהוראת סין הושתלו בשרתים מתוצרת החברה רכיבים זעירים שאפשרו לכאורה לגורמים זרים לחדור למערכות, לגשת למידע רגיש ולעקוף מנגנוני אבטחה, מבלי שבעלי השרתים ידעו על כך.
במקביל, בהתארגנות חסרת תקדים של עובדים, משקיעים ובכירים בתעשיית הטכנולוגיה העולמית, פורסמה אתמול (שבת) עצומה מקוונת הקוראת לדירקטוריון החברה להשיב את הואנג לתפקידו. העצומה צברה עד שעות אחר הצהריים של יום שבת יותר מ-115 אלף חתימות.
על פי נתוני אתר העצומה, בין החותמים נמנים 5,965 עובדים פעילים של אנבידיה, 1,108 עובדים לשעבר ו-63,063 בעלי מניות, המביעים חשש כבד לעתיד החברה ולניהולה. לצד העובדים והמשקיעים, הצטרפו לקריאה שורה של דמויות מפתח בעמק הסיליקון, ובהן מנכ"ל טסלה ו-SpaceX אילון מאסק, מנכ"ל חברת המשחקים Epic Games טים סוויני, מנכ"ל Replit אמג'ד מסאד ומנכ"ל קרן ההון סיכון Y Combinator גארי טאן.
מנסחי העצומה טוענים כי הואנג הודח מתפקידו ללא הליך הוגן ומשמעותי, ודורשים ממועצת המנהלים להחזירו להגה הניהול בזמן שחקירה עצמאית ובלתי תלויה תברר את העובדות לאשורן. עוד נדרש הדירקטוריון להבטיח שקיפות מלאה ולמסור מידע מפורט יותר לציבור ולמשקיעים. "ג'נסן ראוי להליך הוגן, לא למשפט שדה", מדגישים מחברי העצומה.
ג'נסן הואנג, אילון מאסק, פגישה בבית הלבן עם הנשיא טראמפ
(רויטרס)
מה קורה באנבידיה?
הסוגיה עומדת כעת במרכז הדיונים על "חוק אבטחת השבבים", המקודם במסגרת תקציב הביטחון השנתי של הסנאט האמריקני, ונועד להקשות על הברחת שבבים מתקדמים לסין. אלא שמתברר כי לפחות חלק מהטכנולוגיה הנדרשת לכך כבר נמצא בידי אנבידיה.
בדצמבר 2025 השיקה החברה את Fleet Intelligence, כלי תוכנה המאפשר ללקוחותיה לעקוב אחר פעילות השבבים בחוות שרתים שונות ולזהות באילו מדינות הם פועלים. למרות זאת, באנבידיה מסרבים להבהיר אם ניתן להשתמש בטכנולוגיה הזו גם כדי לאתר שבבים שהוברחו לסין. בחברה אף טוענים כי היקף ההברחות למדינה זניח בהשוואה ליכולות ייצור השבבים המקומיות שלה.
כאמור לדבריו של פוסטר, נציגי אנבידיה אישרו בפניו בשיחות סגורות כי החברה מסוגלת מבחינה טכנולוגית לשלב בשבבים שלה מנגנונים שיאפשרו לעקוב אחר מיקומם, אך נמנעו מלהתחייב לכך בכתב.
לעומת כלי הניטור הקיים של אנבידיה, הצעת החוק של פוסטר ושותפיו בוחנת מנגנון אימות מבוסס אותות רשת (Ping), המחייב את המעבד הגרפי לשדר אות מיקום עם חיבורו לרשת. מחקר של המרכז לביטחון וטכנולוגיות מתפתחות קבע בספטמבר האחרון כי שיטה זו היא היעילה והחסכונית ביותר, אך גם לה מגבלה מהותית: היא מתריעה על הברחה רק בדיעבד ואינה מאפשרת לנתק את השבב מרחוק.
הנשיא טראמפ וג'נסן הואנג לוחצים ידיים
(רויטרס)
לכן מתכנן פוסטר להגיש בתחילת השנה הבאה הצעת חוק מחמירה יותר, שתחייב אימות רישיון פעיל כתנאי מקדים להפעלת השבב - בדומה למנגנוני נעילה דיגיטליים מתקדמים שימנעו מהחומרה לפעול ללא הרשאה תקפה.
הפרשה מעוררת דריכות רבה בכלי התקשורת הכלכליים והטכנולוגיים ברחבי העולם. בארצות הברית דווח על התגבשות קונצנזוס דו-מפלגתי בקונגרס לקידום חבילת חקיקה רחבה, הכוללת גם פיקוח הדוק על השכרת כוח מחשוב בענן לחברות סיניות.
המהלכים שמגבש משרד המסחר האמריקאי לחסימת הגישה הסינית מרחוק למרכזי נתונים מחוץ לסין, הינו מהלך שעשוי להשפיע ישירות על מפת תשתיות הבינה המלאכותית העולמית.
באירופה מתמקד הסיקור בהשלכות על שרשרת האספקה של היבשת, ובפרט בהצעת חוק מקבילה לזו המקודמת בוושינגטון ונועדה להפעיל לחץ על מדינות האיחוד, בהן הולנד וענקית ציוד השבבים ASML, להחמיר עוד יותר את הגבלות הייצוא והתחזוקה מול סין.
מנגד, בבייג'ינג דוחים בתוקף את הטענות. כלי התקשורת הממלכתיים בסין ציטטו את דובר משרד החוץ הסיני שכינה את האשמות הריגול "השערות חסרות בסיס", והאשים את ושינגטון בניצול המשבר באנבידיה כתירוץ להטלת "מצור טכנולוגי" שנועד לבלום את התקדמותה של סין בתחום הבינה המלאכותית.
