בדיוק שבוע חלף מאז אנחנו, אזרחי אומת הסייבר, הסטארט-אפ ניישן, נדרשנו לכתת רגליים אל הקלפיות בפעם השלישית בתוך שנה. הכרעה בשאלת הרכבת הממשלה עוד אין, אבל גם בסיבוב הזה כבר ברור מי המפלגה שהוכיחה עליונות טכנולוגית ושליטה בלתי מעורערת בזירת המדיה הדיגיטלית - וזה לא בהכרח דבר חיובי.
בנימין נתניהובנימין נתניהו
בנימין נתניהו
(עיבוד תמונה. צילום: AP, Shutterstock)
קמפיין הבחירות של מפלגת הליכוד רתם לצרכיו שורה של אמצעים טכנולוגיים, והצליח להתעלות אפילו מעל לשערוריות הטכנולוגיות שאפיינו את הקמפיינים של המפלגה בסבבים הקודמים: מפעל הבוטים והחשבונות המזויפים באפריל 2019, או הפעולות השנויות במחלוקת בחסות הצ'אטבוט של נתניהו בספטמבר אותה שנה. אלה נראים היום כמו משחק ילדים מקוון לעומת השימוש שנעשה באפליקציית אלקטור - לניהול והמרצת בוחרים, שאפיינה את סבב הבחירות האחרון.
עוד בטרם נחשפה דליפת המידע החמורה מ"אלקטור", ששחררה לאוויר העולם מידע מפנקס הבוחרים העדכני, שהכיל שמות, כתובות ומספרי טלפון של כ-6.5 מיליון אזרחים ישראלים בעלי זכות הצבעה, הצליחה "אלקטור" לעורר קמטים של דאגה בקרב מומחים, עד כדי הגשת עתירה ליו"ר ועדת הבחירות - שהחליט לדחות אותה מתוקף חוסר סמכות משפטית לעסוק בסוגייה.
ראש הממשלה נתניהו לפעיליו על תוכנת הבחירותראש הממשלה נתניהו לפעיליו על תוכנת הבחירות
ראש הממשלה נתניהו לפעיליו על תוכנת הבחירות
חששות אלה נבעו מהעובדה שאלקטור שימשה לצורכי מעקב בצורה חדשה לגמרי: היא הכילה את המידע המלא מפנקס הבוחרים, אבל הרבה מעבר לזה - עודדה פעילים להזין לתוכה גם מידע רגיש כמו שיוך פוליטי או מצב בריאותי, ובעלם כל פרט שעשוי לשמש לצורך הנעת מצביעים אל הקלפי, וכן שימשה למעקב בזמן אמת אחר המצביעים.
אפליקציית "אלקטור" קיבלה קמפיין משל עצמה במסגרת קמפיין הבחירות של הליכוד: בנימין נתניהו דאג באופן אישי לקדם אותה כמעט בכל רשת חברתית, עם סרטונים ושידורים חיים, פוסטים ממומנים ומסרונים. בליכוד הבינו שהכוח של "אלקטור" נשען על היקף השימוש בה - ככל שיותר פעילי ותומכי ליכוד יתקינו את האפליקציה ויזינו לתוכה מידע על בני משפחה, חברים ומכרים - כך היא תהפוך לכלי אינסטרומנטלי בהגדלת מספר מצביעי הליכוד.
דליפות המידע מהאפליקציה היו הדובדבן שמומחי סייבר ופעילי הזכות לפרטיות חיכו לו - אבל זה ממש לא הספיק. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית הכריע שלא להכריע בסוגייה, ואיפשר לליכוד להמשיך לעשות שימוש באפליקציה מתוקף העובדה שאין בסמכותו החוקית לאסור על המפלגה שימוש שכזה. בינתיים, הוגשה תביעה מטעם 19 אזרחים בסכום כולל של מיליון שקל בטענה ש"אלקטור" חשפה את המידע הפרטי שלהם.
זו כמובן לא הפעם הראשונה שבה בליכוד מסתבכים עם אבטחת מידע. לקראת סבב הבחירות הראשון, במרץ 2019, חשפה חברת צ'ק פוינט פרצת אבטחה באפליקציית מפלגת הליכוד, שאיפשרה גישה לפרטים האישיים של כלל חברי המפלגה. חודש לפני כן נחשף כי מערכת ממוחשבת להזנת ספירת הקולות בפריימריז של הליכוד הייתה חשופה לכל, ואיפשרה מניפולציה של תוצאות הספירה. החזית הטכנולוגית, כך מתברר, נעדרת כל מחשבה על פרטיות, מעקב ואבטחת מידע בסיסית.
בסוף השבוע האחרון פורסם קטע מתוך ריאיון שנתן גילי ארג'נטרו, פרסומאי שעבד בקמפיין הבחירות של הליכוד, בפודקאסט בשם EarCatcher. ארג'נטרו צוטט כשהתפאר בהישגים הטכנולוגיים של הקמפיין: "ידענו לעקוב אחרי הטלפון של כל אחד, זה היה בדאטה שלנו, האם הוא הלך לאזור הקלפי או נשאר בבית", אמר ארג'נטרו. לדבריו, "ראינו מי צבוע ליכוד, ומי לא הלך מביתו לקלפי הקרובה לביתו – הפעלנו מערכות של דגימה מקומית ברמה של 15 מטר, מה שפייסבוק וגוגל לא יודעים לעשות".
ארג'נטרו והליכוד התנערו מהאמירות האלה מאוחר יותר, אבל הן כבר הציתו דיונים סוערים בטוויטר. מאחר ואפליקציית אלקטור לא מבקשת הרשאות מיקום בעת ההתקנה, הועלו השערות שאולי מדובר בטכנולוגיה אחרת, ובתרחיש הפחות הגיוני והרבה פחות חוקי - באיכון טלפונים באמצעות חברות הסלולר.
גם אם אין ממש בדבריו של ארג'נטרו, הרי שחבר צוות קמפיין הליכוד הביא לידי ביטוי את המשמעויות וההשלכות של איסוף מידע על בוחרים במהלך קמפיין בחירות. בליכוד מבינים היטב מה אפשר לעשות עם דאטה - ולראייה, גידול של כרבע מיליון מצביעים למפלגה במערכת הבחירות האחרונה.
זה כמובן לא נגמר שם: ביום הבחירות הפיצו אנשי הליכוד ברשתות החברתיות סרטון שבו נראה היריב, בני גנץ, קורא "לא לשים כחול לבן". מדובר בקטע שנערך כך שהוצא מהקשרו המלא, ובו אמר גנץ: "לא נשים כחול לבן בקלפי - נקבל בחירות רביעיות". פרסום הסרטון קיבל מיד פרשנות בטוויטר, כשאראל סג"ל מיהר להסביר עם אמירה מדהימה: "זה לא ערוך, זה חתוך". הסרטון ה"לא ערוך" הופץ באמצעות עמוד הפייסבוק של נתניהו, וכן בצ'אטבוט שלו. פנייה לוועדת הבחירות המרכזית גררה את ההנחייה להסיר את הסרטון המניפולטיבי, ובליכוד נקנסו ב-7,500 שקלים שאותם נדרשו לשלם לכחול לבן.
בסבב הבחירות הקודם, בספטמבר 2019, ועדת הבחירות המרכזית עסקה רבות בשימוש של נתניהו בצ'אטבוט. במקרה אחד הוא השתמש בצ'אט האוטומטי כדי להזהיר מפני "הערבים שרוצים להשמיד את כולנו", ובמקרה אחר פרסם באמצעותו סקרים בסמוך ליום הבחירות. בשני המקרים, הורה יו"ר הוועדה אז, השופט חנן מלצר, להשעות את פעילות הבוט.
בנימין נתניהו ליכוד בחירות 2019 הערבים רוצים להשמיד אותנו בוט פייסבוק בנימין נתניהו ליכוד בחירות 2019 הערבים רוצים להשמיד אותנו בוט פייסבוק
הצ'אטבוט של נתניהו בסיבוב הקודם
השיטה היא אותה שיטה: בליכוד מכירים היטב את החוקים - לא רק את חוק הבחירות, אלא גם את הכללים של הפלטפורמות המקוונות. פייסבוק הודיעה שתתערב רק במקרים שבהם יופצו סרטונים מבוססי טכנולוגיית דיפ פייק, והיא לא פועלת כנגד סרטונים ערוכים (או חתוכים, תלוי את מי שואלים), ולכן הסרטון הוסר מפייסבוק רק אחרי שניתנה הוראה מוועדת הבחירות - וגם אז על-ידי אנשי הליכוד עצמם ולא על ידי הרשת החברתית. השימוש בבוטים איתגר גם הוא את חוק הבחירות ואת הפלטפורמה עצמה, ובכל מקרה אפשר להניח שבליכוד לוקחים בחשבון שעד שייעשו פעולות מניעה זה כבר יהיה מאוחר מדי. טחנות הצדק טוחנות לאט, והטכנולוגיה, לעומת זאת, זזה מהר. אולי מהר מדי.
סטורי בעמוד האינסטגרם של ראש הממשלה בנימין נתניהוסטורי בעמוד האינסטגרם של ראש הממשלה בנימין נתניהו
סטורי בעמוד האינסטגרם של ראש הממשלה בנימין נתניהו
אל כל אלה מצטרפות השיטות שכבר למדנו להכיר אצל נתניהו: לקראת יום הבחירות הוא נכנס לבליץ מדיה חברתית של ממש - עם סרטונים חיים שמשודרים בלי הפסקה; שופך כסף על פרסום ממוקד בפייסבוק (קרוב ל-2 מיליון שקלים בשלושת החודשים האחרונים בלבד); מתחבר למצביעים צעירים באמצעות הסטורי של אינסטגרם; מפעיל מערך פעילים רחב בקבוצות וואטסאפ; משגר מסרים מתואמים באמצעות שלל עמודי פייסבוק מטעם; ויש לו נציגות משמעותית בטוויטר - יאיר נתניהו. בנאום הניצחון שנתן נתניהו בליל הבחירות, ושהיום כבר ברור שהוא ניתן מוקדם מדי, הוא הודה בין היתר לאנשי "החומרה והתוכנה", וכן לצוותים שליוו באמצעות דאטה. "פתאום לליכוד היו נתונים, ראיתם איזה הבדל זה עושה".
עוד אין ממשלה, אבל אם יש לקח שכבר אפשר להפיק מהשנה החולפת על שלושת מערכות הבחירות שהתרחשו במהלכה, הוא שכבר בלתי אפשרי להתעלם מהתפקיד המשמעותי של הטכנולוגיה בקמפיינים פוליטיים. חוק הבחירות מוכרח להתעדכן, מומחים צריכים להתקבץ סביב שולחן ולהידרש לחשוב על סוגיות מורכבות של שימוש בדאטה, בטכנולוגיות מעקב, בפרסום ממוקד, בפייק ניוז, בבוטים, בצ'אטים אוטומטיים, בחשבונות מזוייפים ובמאפיינים ויראליים של רשתות חברתיות - לצורכי השפעה פוליטית.