את הסוף של משבר הקורונה אנחנו אולי עוד רחוקים מלראות, אבל כבר עכשיו ברור שמהמחדל הבריאותי הזה אנחנו עומדים לצאת אל מציאות אחרת לגמרי: השוליים החברתייים יתרחבו לאין-שיעור, הכלכלה כבר בדרך להתרסק וממשלה שמנמנה קורמת עור, גידים ותקציבי ענק ברגעים אלה. אבל יש עוד שינוי מהותי שנצטרך להסתגל אליו - מציאות חברתית-טכנולוגית חדשה, שבה בידיים של הרבה מדי גופים יוחזק המידע הכי רגיש שלנו: מיקום מדויק בכל רגע נתון, מידע רפואי וקשרים חברתיים.
נפתלי בנטנפתלי בנט
"מערכת מהמתקדמות בעולם". נפתלי בנט
(צילום: מוטי קמחי )
חודש בלבד אל תוך המאבק בהתשפטות הקורונה, ואנחנו כבר מוצפים בשלל אמצעים טכנולוגיים שאמורים לסייע במלחמה: משרד הבריאות כבר הספיק להשיק שתי אפליקציות - CoronApp המספקת מידע והדרכה לציבור בנושא הנגיף, צ'אט עם נציגים ודיווחים שוטפים; והמגן - המבוססת על נתוני המיקום של המכשיר ומתריעה במקרה של חפיפה עם חולי קורונה מאומתים. על אף שמדובר באפליקציה עם תכנון מהודק לשמירה על פרטיות משתמשים, רק לפני יומיים דיווחנו כי האפליקציה שלחה התראות שווא, הודות להזנת נתונים שגויה.
ובזמן שבמוסד מגוייסים למבצעי מטושים, השב"כ גויס למעקב וניטור אזרחי, באמצעות מאגר מידע מסתורי ובחסות הרבה מאוד עמימות. הפעלת השב"כ גררה ביקורת ציבורית נוקבת, עתירה ודיון בבג"ץ, ובסוף השבוע האחרון פרסם הגוף הבטחוני הודעה רשמית לפיה הטכנולוגיה סייעה באיתור 500 חולי קורונה. כמה אזרחים עברו בדיקה מקרוב על-ידי השב"כ בדרך לאותם חולים? את זה אנחנו ממש לא יודעים.
עוד לא הספקנו למעקבים של השב"כ, ועכשיו מתברר שכל קופות החולים מעבירות שאלונים לדיווח בריאותי עצמי באמצעות הודעות SMS ישירות למכשירים הסלולריים של כולנו. עד כמה יעיל שאלון שצריך לסמוך על כלל הציבור שימלא אותו בכל יום מחדש? לא ברור, אבל יש כאן הזדמנות פז לנסיונות פישינג באמצעות מסרונים מתחזים עם קישורים זדוניים.
והנה, ברוך השם במשרד הביטחון רואים שאנחנו, אומת הסטארט-אפ, מעוז החדשנות, מעבדת העכברים הדיגיטלית - מקבלים בהכנעה כל חתיכת טכנולוגיה חדשה, ורוצים גם: אתמול הודיע השר נפתלי בנט על הקמת "מערכת לאומית לניטור הקורונה, מבוססת AI - בינה מלאכותית", והוסיף "לדעתי היא המתקדמת בעולם". המערכת מבוססת דירוג, והיא אמורה להתריע לגבי כל אדם במדינה מה הדרגה שבה הוא עשוי לדבק אנשים אחרים, על סולם שבין 1 ל-10.
בנט לא מתעכב על היתכנות: האם יש מספיק דאטה רלוונטי הנוגע לקורונה בשביל להפעיל מערכת כזו? מה ההשלכות של דירוג חברתי? מי חשוף לאיזה מידע ובאיזה אופן הוא נשמר ומוחזק? מה היתרונות של מערכת כזו במאבק במגיפה? כל אלה ועוד, ממשיכות לרחף באוויר יום שלם אחרי ההכרזה. מה כן? שורה של קרדיטים: בפרויקט הזה לוקחים חלק "משרד הביטחון, מפא״ת, יחידה 8200 וחברת הייטק אזרחית". מי החברה האזרחית? לפי כל הדיווחים מדובר בלא אחרת מאשר NSO, חברת סייבר התקפי שאפשר להבין למה השם שלה מוצנע בהקשר הזה.
רק לפני שבועיים הוכנסה קבוצת NSO לרשימה מדאיגה שכותרתה "אויבי חופש העיתונות" של ארגון עיתונאים ללא גבולות. היא מעורבת בהליכים משפטיים מול וואטסאפ, שטוענת כי החברה ניצלה פרצות אבטחה באפליקציית המסרים הפופולרית לצורכי ריגול, וכן מול ארגון זכויות האדם אמנסטי, שטוען כי החברה ריגלה אחר פעילים שלו בעולם. דו"ח של האו"ם האשים בשנה שעברה כי ישראל לא מפקחת מספיק על חברות ריגול ובראשן NSO, ונטען כי המוצר המוביל של החברה, תוכנת "פגסוס", סייע לשלטונות הסעודיים בתכנון ההתנקשות בעיתונאי ג'מאל חשוקג'י.
לוגו חברת NSOלוגו חברת NSO
קבוצת NSO
(צילום: אוראל כהן)
לפני כשבוע פורסם בבלומברג כי NSO בודקת מוצר חדש שאמור לסייע בהשתלטות על נגיף הקורונה, בלפחות 12 מדינות שאינן ישראל. אלא שעכשיו מתברר שהקבוצה משתפת פעולה בפרויקט מיוחד של משרד הביטחון. מי שהתכווצו באי-נוחות למשמע תקנות החירום המאפשרות לשב"כ יכולות מעקב וניטור, אמורים עכשיו להתפלץ טוטאלית. בנט משתמש בטריקים הכי שחוקים במדריך להייטקיסט המתחיל: זורק "בינה מלאכותית" פה, "המערכת המתקדמת בעולם" שם, והופ אנחנו מדמיינים את המיטב שיש למוח היהודי להציע, ועל הדרך מקבלים קונטרה לחזון המשיחי של ליצמן. אבל כמה רחוק עוד נסכים ללכת?