פדיחת הבחירות של המפלגה הדמוקרטית באיווה החזירה את הוויכוח על בחירות ממוחשבות למרכז הבמה. מצד אחד מתנגדי החדשנות שמצקצקים - או כמו הנשיא טארמפ, לועגים - ליכולת העגומה של אנשי המחשבים להבטיח את תקינות הבחירות. מצד שני, חסידי המעבר הטכנולוגי, שמזכירים שמדובר בסך הכל בתקלה במערכת סיכום התוצאות, לא מערכת הצבעה. דיון אמוציונלי יותר מהצפוי.
צילום: אלי סגל, אלי מנדלבאום
טריוויה: בשנת 1949 המחשב הראשון בעולם ENIAC שימש את ג'ון רנץ' לחישוב הערך המתמטי של פאי עד לספרה ה-2037, התקליט המודרני הומצא על ידי חברת קולומביה וארה"ב שיגרה טילים לחלל, אבל בישראל דיברו על הקמת יחידת יונאים להעברת מסרים באמצעות יונים, ספסרו באבקת ביצים ועשו הכנות אחרונות לקראת הבחירות הראשונות לאסיפה המכוננת.
עובר ל-2020, המחשב הקוונטי של גוגל כבר הוכיח את עליונותו, תקשורת הדור החמישי מסחררת את הדימיון במהירותה ואימפסיבל פודס מייצרת סטייקים מצמחים. אבל הבחירות הקרובות לכנסת ה-23 יערכו בדיוק באותה דרך בה נערכו הבחירות להנהגת היישוב בתקופת המנדט: פתקי נייר.
בחירות אלקטרוניותבחירות אלקטרוניות
בחירות דיגיטליות? בינתיים לא בישראל
(צילום: Shutterstock)
השאלה כיצד אומת הסטארט-אפ נותרת מפגרת בתחום הבחירות נשאלה פעמים כה רבות, שכדאי לחתוך ישר לשורה התחתונה: הבחירות הקרובות בישראל לא יהיו בחירות דיגיטליות. גם לא אלה שלאחריהן. אפילו המקרים הרבים של זיופי בחירות, הצבעות כפולות ותקלות מביכות בתפקוד ועדות הקלפי ו-ועדות הבחירות לא מניעות תהליך לשינוי המצב. שילוב של טכנופוביה מפתיעה מצד אנשי הטכנולוגיה עם חוסר עניין לשנות את המצב מצד מקבלי ההחלטות כנראה מנציח את המצב הנוכחי לשנים רבות קדימה.
גם אם תאמץ ישראל את הבחירות הדיגיטליות, היא לא תהיה חלוצה בתחום. אסטוניה, אולי המדינה המתקדמת בעולם בתחומי ממשל דיגיטלי, מובילה את חזית טכנולוגיית הבחירות עם אפשרות לכל בעל זכות בחירה להצביע מכל מקום באמצעות הסמארטפון או המחשב. והיא לא היחידה. במערב וירג'יניה חתם המושל ג'ים ג'סטיס על צו שיאפשר לכל בעלי המוגבלות במדינה להצביע באמצעות הטלפון. כבר ב-2018 הייתה המדינה חלוצה, כשאפשרה הצבעה ממובייל לתושבים וחיילים השוהים בחו"ל. גם רוסיה נמצאת בחזית הטכנולוגית ובבחירות במוסקבה שנערכו לאחרונה נעשה שימוש חלקי במערכת הצבעה דיגיטלית מוגנת טכנולוגיית בלוקצ'יין.
מכונת הצבעה בפנסילבניהמכונת הצבעה בפנסילבניה
מכונת הצבעה בפנסילבניה
(צילום מסך)
בארה"ב מופעלות טכנולוגיות בחירות מגוונות, שונות זו מזו בין מדינות ובין מחוזות. הצבעה באמצעות מכונות הצבעה אלקטרוניות (EVM) בקלפיות נהוגה במקומות רבים. דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מעלה שהצבעה כזו נהוגה ב-25 מדינות, בהן בנורבגיה, אוסטרליה, ניו זילנד, דנמרק, הודו ועוד. בחלק מהמקרים המכונות משמשות לאחסון ההצבעה ובמספר מקרים הן מדפיסות את פתק ההצבעה שמשולשל אחר כך לקלפי.

החשש גובר על החדשנות

יש הרבה פרשנויות למונח "בחירות דיגיטליות", אבל מכנה משותף אחד: מעבר משיטת הפתק בקלפי להצבעה על גבי מסך. היתרונות ברורים: כך אפשר למנוע טעויות, להיפטר מהצורך במעטפות כפולות, ולקבל את תוצאות הבחירות מייד עם סיום ההצבעה. החשש העיקרי הוא מכשל בהקמת המערכת או בהגנתה מפני מתקפות האקרים. חשש כזה היה קיים למשל בעת פרישת הכספומטים בישראל בשנות ה-70, או בהקמת מערכת כיפת ברזל ב-2011, אבל איכשהו רק בתחום הבחירות הדיגיטליות החששות גוברים על השאיפה להתקדם.
ערן עובדיה, מנהל פעילות טלדור ברשות לניירות ערך, שולף את הבאזוורד החם "בלוקצ'יין" כדי לשכנע שהגיע זמן הבחירות הדיגיטליות. טלדור היא החברה שפיתחה את פלטפורמת ההצבעה של הרשות לניירות ערך, שמשמשת לניהול הצבעות של בעלי המניות. מדובר במערכת מאובטחת שמזהה את המשתתפים באמצעות טכנולוגיית בלוקצ'יין ושאמינותה הוכחה. עובדיה אומר שהמדינה יכולה לאמץ את המערכת, שנמצאת בבעלותה, וליישם אותה בקלות לצורך בחירות לכנסת או ובחירות מוניציפליות. הוא גם מציג שורה של שיטות להדיפה של כל ניסיון לרמות את המערכת.
עובדיה אומר שמערכת כזו תחסוך מיליארדי שקלים למדינה אבל השיקול העיקרי לדבריו, הוא הגנת הדמוקרטיה: "יש לנו היום את אחת ממערכות הבחירות הכי פרימיטיביות בעולם, שהיא לא כל כך דמוקרטית בגלל קבלני הקולות ומרכזי הכוח. השקיפות הדמוקרטית של בחירות דיגיטליות תיצור פה דמוקרטיה אחרת".
ערן עובדיה, טלדורערן עובדיה, טלדור
ערן עובדיה, טלדור
(צילום: יח"צ)
מערכת טכנולוגית לבחירות דיגיטליות צריכה לענות על שתי דרישות עיקריות: זיהוי ודאי של המצביע, והעברת הבחירה שלו בצורה מאובטחת למאגר תוצאות ההצבעה. הניסיון מלמד שככל שהמערכת המוצעת מנסה להקיף חלק גדול יותר מהתהליך, כך היא נחשפת ליותר תקלות והתקפות חיצוניות.
אולי זו הסיבה שזאב שטח, מנכ"ל חברת קומסיין, מציע פיתרון מינימליסטי, זערורי ממש: לפי הצעתו, כל מה שישתנה הוא שההצבעה תיעשה על מסך הצבעה. המסך יוצב מאחורי הפרגוד בקלפי המוכרת, ובדרך אליו נידרש לעבור תהליך זיהוי באמצעות תעודת זהות ממש כמו היום. מערכת ההצבעה לא תהיה מחוברת לרשת, ותוצאות ההצבעה יוסעו על ידי נהג לוועדת הבחירות המרכזית. גם עובדיה מוכן להתחיל בקטן ומציע להתחיל בעשירית מהקלפיות בלבד, רק ליתר ביטחון.
זאב שטח מנכ"ל קומסייןזאב שטח מנכ"ל קומסיין
זאב שטח, מנכ"ל קומסיין
(צילום: יח"צ)
יש סיבה למינימליזם של השניים. הניסיונות לקדם את הטכנולוגיה בתחום הבחירות נתקלים בכל כך הרבה הפחדות, שהיזמים משתבללים למינימום האפשרי. "יש כל כך הרבה אנשים שאומרים לך למה לא, אותם דקלומים בטונציה אחרת, ואף אחד לא אומר איך כן", אומר עובדיה.
"יש לנו היום את אחת ממערכות הבחירות הכי פרימיטיביות בעולם, שהיא לא כל כך דמוקרטית בגלל קבלני הקולות ומרכזי הכוח. השקיפות הדמוקרטית של בחירות דיגיטליות תיצור פה דמוקרטיה אחרת"
חברת קומסיין מתמחה באישור חתימה דיגיטלית והכרטיס החכם שלה משמש להזדהות באתרי הממשלה המאובטחים כמו אתר בתי המשפט, אתרי רשות המיסים, משרד הביטחון עוד. "הזיהוי הוא ההתמחות העיקרית שלנו", אומר שטח, "אם רוצים לוותר על תהליך הזיהוי על ידי ועדת הקלפי, זה אפשרי, אבל הערכתי שזה רק מסבך ועדיף להתרכז בתהליך ההצבעה ולא הזיהוי".
עמדה הפוכה מציעה בועז דולב, מנכ"ל חברת קלירסקיי ולשעבר מנהל מערך האינטרנט הממשלתי והאיש שמאחורי תעודות הזיהוי החכמות: "בישראל קשה לזהות אנשים ויש טענות לזיופים. אם יהיה לנו זיהוי חזק בקלפי, באמצעות תעודת הזהות והחתימה האלקטרונית שכבר נמצאת עליה, ואם תהיה אפשרות לשנות את מיקום ההצבעה, לפני הבחירות, או להצביע בכל קלפי בישראל, היינו פותרים סדרה של בעיות ומגדילים את אחוזי ההצבעה, במקום לחוש את ההתלהבות מצעצוע טכנולוגי של בחירות דיגיטליות מלאות, שעלולות שלא לתת את הפתרון לבעיות האמיתיות בשטח".
בועז דולב מנכ"ל קלירסקייבועז דולב מנכ"ל קלירסקיי
בועז דולב, מנכ"ל קלירסקיי
(צילום: לביא בן ברוך)
דולב ושטח נמצאים מאותו צד של המתרס. מבחינת המתנגדים למעבר הדיגיטלי, זה לא משנה אם ימחשבו את הזיהוי או את ההצבעה. החששות גוברים בכל מקרה. אי אפשר שלא להתרשם מהרשימה הארוכה של המתנגדים, שכוללת מומחי טכנולוגיה שאצים ליישם חדשנות בכל תחום, רק לא בבחירות. למשל פרופ' אור דונקלמן, ראש המרכז לחקר סייבר משפט ומדיניות באוניברסיטת חיפה, שחושש מהטיית הבחירות על ידי מי שיכתוב את תוכנת המערכת, ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה שחוששת מפגיעה בפרטיות של המצביעים או בלוגר הטכנולוגיה רן בר-זיק שמשוכנע שכל מערכת שהממשלה תיזום תוכח כמחוררת ונתונה להטיות.
גם אודי ורטהיימר, יועץ בלוקצ'יין וחבר איגוד הביטקוין הישראלי, מפרט בפוסט ארוך בפייסבוק מדוע ישראל צריכה להישאר בינתיים עם הצבעה בפתקים. "הצבעה עם בלוקצ'יין לא פותרת אף אחד מהחסרונות של הצבעה ידנית ומצד שני מאבדת חלק מהיתרונות", הוא אומר, "אם מישהו רוצה לרמות אז בלוקצ'יין לא נותן הגנה מעבר לטכנולוגיות אחרות. לדעתי לעבור לבחירות דיגיטליות לכנסת זה הרבה יותר מדי מוקדם".

הפקידים מפחדים

גם בארה"ב מתנהל ויכוח עז על הנושא בו שותפים מומחים, מקבלי החלטות ואמצעי התקשורת. בספר שכתבו על הנושא מציינים המחברים מייקל אלוורז ותד הול שהתקשורת האמריקאית בוחרת לסקר בהרחבה את הסיכונים שבמעבר הדיגיטלי ולא את התועלת והפוטנציאל.
מה שמפתיע בישראל, זה שהדיון מתנהל בזירות אקדמיות, בדיונים ברשתות, אבל לא בחדרי ישיבות של הממשלה או הכנסת. המשרד שאחראי לתחום הוא משרד הפנים, ובתקופתו של מאיר שטרית כשר הפנים אף אושרה יוזמה ממשלתית למעבר לבחירות דיגיטליות ונערך פיילוט שהצליח בבחירות המוניציפליות ב-2008. אבל אז התחלפה הממשלה ומאז מתה היוזמה כליל.
שר הפנים לשעבר, מאיר שטריתשר הפנים לשעבר, מאיר שטרית
שר הפנים לשעבר, מאיר שטרית
(צילום: סבסטיאן שיינר)
אנשים שנלחמו מול הממשלה עד חורמה כנגד הקמת המאגר הביומטרי בישראל ונכשלו, מוצאים את עצמם במקרה הזה לצידה של הממשלה, מרוצים מחוסר היוזמה. מנגד מי שמנסים לקדם את היוזמה, מתוסכלים. אומר עובדיה: "אנחנו הגענו ללוביסטים, לחברי כנסת לשעבר, אבל זרקו אותנו מכל המדרגות, אם באופן מנומס ואם באופן בוטה". שטח: "פקידים בממשלה אומרים: 'אם אני לא אעשה כלום לא יקרה שום נזק אבל אם אני אעשה מי יודע מה יקרה'. צריך מישהו אמיץ שייקח החלטה".
יכול להיות שלא מדובר סתם בפחדנות, אלא שהמצב הנוכחי משרת את מי שרוצה להנציח אפשרות לזייף את תוצאות הבחירות. ייתכן ואומץ הלב יימצא בממשלה הבאה. כדאי גם שההחלטה לא תיפול בשליפה, אלא תתגבש לאחר דיון מעמיק שיבחן שאלות בתחומי הטכנולוגיה ומדע המדינה וישלב את מומחי ועדת הבחירות המרכזית ומערך הסייבר הלאומי. אבל אין ספק שמגיע למדינת ישראל להתקדם ולהיחלץ מתקופת המנדט.
בלילה החלה ספירת קולות החיילים והמעטפות הכפולותבלילה החלה ספירת קולות החיילים והמעטפות הכפולות
ספירת המעטפות הכפולות בוועדת הבחירות המרכזית
(צילום: אלכס גמבורג)
בתגובה אומר דובר ועדת הבחירות המרכזית גיורא פורדס כי הוועדה בוחנת את הטכנולוגיות הקיימות וטכנולוגיות חדשות ומחפשת בכל עת לייעל את הליכי הבחירות באמצעים ממוחשבים. "המעבר לבחירות אלקטרוניות מלאות, קרי הצבעה אלקטרונית, מעלה מספר סוגיות משמעותיות של אמינות, אבטחת המידע, אנונימיות המצביע כך שלא ניתן יהיה לקשר בין פרטי הבוחר להצבעתו, וכמובן הסוגייה המורכבת של הגנת הסייבר (התערבות חיצונית). כמו כן, יש לתת את הדעת על סוגיית הנגשת המערכת לאוכלוסייה ללא אוריינטציה דיגיטלית, שרידות המערכת ועוד.
"יודגש, שסוגיות מחשוב הבחירות נבחנות בכל עת ע"י הוועדה, ונבחנות האפשרויות אל מול החוק והמשאבים. יצויין, כי כל שינוי בהליכי ההצבעה והזיהוי (לרבות עריכת פיילוט), מחייב תיקון חקיקה מקיף, וכזה לא ניתן היה לקדם בעת האחרונה. כל אלה הן סוגיות כבדות משקל שאין להקל בהן ראש, וישנן מדינות מתקדמות באירופה שבהן המהלך האמור (מיחשוב ההצבעה) יצא לדרך, ונעצר בהחלטה מושכלת לאור האתגרים בהם הם נתקלו.
"זיהוי המצביע באמצעות אמצעי חכם או ביומטרי נבחן ע"י הוועדה בשיתוף הממונה על יישומים ביומטריים. זהו פרויקט רב-שנתי ורב שלבי ומחייב חקיקה מתאימה (לא כל האוכלוסייה בישראל מחזיקה בידה אמצעי זיהוי ביומטרי). יצוין, כי הוועדה ומערך הסייבר פנו יחדיו למשרד המשפטים כדי לבחון האם ניתן לקיים פיילוט של שימוש בזיהוי חכם, ותשובת משרד המשפטים (המחלקה למשפט ציבורי - מנהלי) הייתה שלא ניתן לקדם כל שימוש בתיעוד החכם ללא תיקון חקיקה בכנסת".
מערך הסייבר הגיב: "כאשר ועדת הבחירות תקבל החלטה, גם מערך הסייבר יהיה חלק ממכלול השיקולים".