רק מעטים מהם יודו בכך, אבל חלק מעובדי מלאנוקס – ענקית מחשוב בת 20 מיקנעם, פאר תקוות ההייטק הישראלית – נעו בכיסאם באי-נוחות כשהתבשרו לפני ארבע שנים בדיוק כי החברה נמכרת לאנבידיה (Nvidia), חברת-על אמריקאית שהתפרסמה בעולמות הגיימינג, בכרטיסי המסך המשובחים שלה למחשב האישי, ובמנכ"ל צבעוני בשם ג'נסן הואנג, שהפך את מעיל העור הנצחי שלו לסמל מסחרי.
4 צפייה בגלריה
המנכ"ל עמית קריג במעבדת בדיקות השבבים של החברה ביקנעם. "כשאני מסתובב היום במטה בסנטה קלרה, אני מרגיש בבית" | צילום: אלעד גרשגורן
היום הם חושבים אחרת. עידן הבינה המלאכותית, ה-AI, הפך את אנבידיה, שמזוהה עם הטכנולוגיה, לחברה הלוהטת ביותר בשוק העולמי. במהירות חסרת תקדים היא הפכה להיות החברה השלישית בגודלה בעולם – עוקפת בסיבוב את אמזון וגוגל (אלפאבית) – עם שווי שוק דמיוני של כמעט 2 טריליון דולר, הכנסות של 61 מיליארד דולר בשנה ורווח נקי של כמעט 13 מיליארד דולר. בתוך חמש שנים המניה שלה זינקה כמעט ב-2,000%. הסיבה פשוטה: אנבידיה מספקת לעולם כולו את יכולות המחשוב שמאפשרות לו לזנק בקלות יחסית למהפכת הבינה המלאכותית – למשל, לאמן ולהריץ מודלי שפה גדולים כמו ChatGPT. והטכנולוגיה שמסייעת לה לעשות את זה מגיעה מהשלוחה שלה בישראל, לשעבר מלאנוקס. עוד מעט תבינו איך.
"אנחנו במלאנוקס הכרנו את אנבידיה מצוין, כי היא הייתה לקוחה שלנו", אומר עמית קריג, 50, מנהל מרכזי הפיתוח של אנבידיה בישראל וסגן נשיא בכיר בחברה, בזמן שאנחנו מבקרים במשרדי החברה ביקנעם. "ידענו שהיא הרבה מעבר לחברת גיימינג – הכרנו את עולמות המחשוב הגבוה שלה, את החישוב המקבילי. ולא שיש איזו בעיה עם הגיימינג: אצלי בבית, בכל שנותיי במלאנוקס, לילדים שלי לא היה מושג במה אני עוסק. כשהפכנו לאנבידיה זה נהיה פתאום כבוד גדול שאבא עובד שם".
האמת היא, שמייסד מלאנוקס ומי שכיהן בה כמנכ"ל וכיו"ר, חתן פרס ישראל הטרי אייל וולדמן, בכלל התנגד בהתחלה לעסקה, ולא בגלל התדמית: הוא היה משוכנע, בדיעבד כנראה בצדק, שהחברה שווה אפילו יותר מסכום העתק שבו נמכרה לבסוף, 6.9 מיליארד דולר. וולדמן התווכח, נאבק, אבל לבסוף התיישר עם עמדת הדירקטוריון שתמך בעסקה. לפי הערכות, הוא עצמו, שהחזיק ב-3.61% מהחברה, הרוויח מן העסקה כ-245 מיליון דולר; קרן ההשקעות האמריקאית סטארבורד, שהחזיקה ב-5.8%, גרפה את הסכום הגבוה ביותר – 393 מיליון דולר. אחרי 4 שנים – לפי הערכה שמרנית של האתר הכלכלי "ביזפורטל" מחודש מארס האחרון, יש בארץ בין 1,500 ל-2,000 עובדי אנבידיה, שהרווח שלהם מאופציות ומניות מגיע לכ-400 עד 450 אלף דולר בממוצע (בין 1.5 ל-1.7 מיליון שקל). מדובר בממוצע: חלק לא מבוטל מהם הרוויח סכום של מעל מיליון דולר.
"האומץ שלהם מדהים"
האם הנדוניה שהביאה איתה מלאנוקס לאנבידיה תרמה להצלחתה הפנטסטית? אין ספק. רק המוצרים המיועדים לשיפור ביצועי רשתות, שהפיתוח שלהם מתבצע ברובו בישראל, מניבים הכנסות של 13 מיליארד דולר בשנה. "לפני שנה", מספר קריג, "הפצנו מן חידה כזו בחברה: איך יכול להיות ש-93 ועוד 7 שווה 1,000? התשובה: אנבידיה הייתה שווה 93 מיליארד דולר, קנתה את מלאנוקס בכמעט 7 מיליארד, ובשנה שעברה אנבידיה כבר הייתה שווה 1,000 מיליון – טריליון דולר. מאז החידה היא כבר הכפילה את עצמה לשני טריליון".
ובכל זאת, מגאווה ישראלית, פאר ההייטק כחול-לבן, הפכתם להיות "מוח להשכיר" – חלק מחברה אמריקאית. לא צבט לכם בלב?
קריג: "אין ספק שבהתחלה, כמו בכל מערכת יחסים, היו חששות, והאינטגרציה בין החברות העלתה אמוציות. במיוחד כשמדובר במכירה של חברה ישראלית מאוד לחברה אמריקאית עם מתודולוגיה מובנית ונהלים ומסורת. אני מודה שבתחילת התהליך אמרתי לעצמי שזה כבר לא יהיה אותו הדבר. בפועל, כמעט כל הבכירים בחברה נותרו בתפקידם, אחוזי הנאמנות של העובדים הם מהגבוהים בתעשייה, ובתוך אנבידיה המוצר שלנו תורם חלק משמעותי מאוד להצלחה. אני משוכנע שהחיבור של אחד פלוס אחד נתן כאן הרבה יותר משלוש".
"נוצר גם חיבור רגשי של האנשים לחברה – קבוצות ממדינות שונות עובדות ביחד, שלא לדבר על מערכת היחסים האישית יוצאת הדופן שנוצרה לנו, המנהלים, עם המנכ"ל ג'נסן הואנג. אני יכול לומר היום שהחברה חזרה להיות בית. גם כשאני מסתובב במטה בסנטה-קלרה, אני מרגיש היום בבית".
אנבידיה, בניגוד לענקיות בינלאומיות כמו אפל ומיקרוסופט, לא חוששת לתת קרדיט מלא ובגלוי לשלוחה שלה בישראל, שהיא אתר הפיתוח השני בגודלו של החברה אחרי זה שבארה"ב, עם ארבעה אתרי משנה בתל-אביב, רעננה, באר-שבע ותל-חי, ועם 4,000 עובדים – פי שניים ממספרם במועד הרכישה – שמעורבים בכל מגוון המוצרים של החברה העולמית. לאלה נוספו מהשבוע עוד 100: שלשום הודיעה החברה כי היא רוכשת את סטארט-אפ התוכנה הישראלי לניהול תשתיות בינה מלאכותית, Run:ai. שווי העסקה מוערך בכ-700 מיליון דולר. על פי פרסומים אתמול, אנבידיה גם במו"מ מתקדם לרכישת חברת סטארט-אפ ישראלית נוספת, Deci.
המנכ"ל הואנג, יליד טייוואן שהיגר עם משפחתו לארה"ב בגיל 9, הוא מאוהדי ישראל הנלהבים ביותר בהייטק העולמי, ולא מפספס שום הזדמנות להרעיף שבחים על הזרוע הישראלית שלו. גם בימים הסוערים של מלחמת חרבות ברזל, סרטוני הווידיאו והודעות המייל שלו הם מן המרגשים שנראו בתעשייה. "יש לכם קולגות בישראל?" הפציר בעובדיו בארה"ב אחרי 7 באוקטובר, "יש שם כמה אלפי אנשים שעזבו את בתיהם, כולל עובדים שלנו. שלחו להם מייל, דברו איתם, תאמרו להם שאתם חושבים עליהם. מאות עובדים שלנו שם נלחמים נגד טרוריסטים. האומץ שלהם מדהים, המלחמה לא עוצרת אותם. אמרנו להם להישאר בבית ולשמור על עצמם, אבל הם ממשיכים לעשות את העבודה ולבנות את כל מוצרי הרשת שלנו. זה צוות מדהים – תמכו בהם בכל דרך שאפשר". החברה, מצידה, תמכה בדרכה: כל אחד מעובדיה בישראל קיבל מענק של 10,000 דולר.
הואנג שיתף עם עובדיו גם הספד על דניאל, בתו של מי שהפך לידידו, אייל וולדמן, שנרצחה בעוטף עם בן זוגה נועם שי, והחברה מתחזקת קשר הדוק עם משפחתו של עובד אחר, מהנדס המחשבים אבינתן אור, שנחטף לעזה בשבת השחורה עם חברתו נועה ארגמני. בסוף השנה שעברה הודיעה אנבידיה על תרומה של 15 מיליון דולר, התרומה הגדולה ביותר שגייסה בכל שנות פעילותה, לארגונים התומכים בנפגעי המלחמה.
הקסם של מלאנוקס
אם ה"מנוע" העיקרי של כל מחשב בעולם, יחידת העיבוד המרכזית שלו שכולנו מכירים, הוא מעבד המכונה CPU, שמייצרות חברות כמו אינטל, AMD ואפל – אנבידיה התמקדה כל השנים בעיקר בפיתוח ובייצור של מאיצים גרפיים. אלה שבבים המכונים GPU, ולאורך שנים הם נועדו במיוחד לגיימרים, חובבי משחקי מחשב, ולמעצבים ומתכננים שנדרשים לביצועים גרפיים מתקדמים.
כשבאזז הבינה המלאכותית החל לבצבץ בשוק, אנבידיה זכתה בפיס. ב-2012, כמעט בדרך מקרה, גילתה קבוצת חוקרים מאוניברסיטת טורונטו כי מעבדי הגרפיקה המתקדמים שלה מתאימים יותר ממעבדי ה-CPU ה"רגילים" לצורך אימון והרצה של מודלי AI. כך הפך ה-GPU בן-לילה לבסיס הטכנולוגי של רבים מהפרויקטים המתקדמים ביותר בתחום ה-AI.
ג'נסן הואנג וחבריו הבינו מיד שאצבע אלוהים נגעה בהם, והגיבו במהירות. הם ידעו שהמפץ הגדול בתחום ה-AI מתחיל באקדמיה ובסטארטאפים, עוד לפני חברות הענק, ובחוכמה רבה פיתחו כלים לאימון ולהרצת מודלי AI במערכות מחשבים עם שבבי GPU, שהפכו בתוך זמן קצר לבחירה הראשונה של חוקרים ומתכנתים.
נתי אמסטרדם, כיום מנהל הפעילות העסקית של אנבידיה בישראל ("דירקטור אזורי"), הצטרף ב-2016 למה שהייתה אז שלוחה קטנה של אנבידיה כאן – מרכז פיתוח שכלל גם קבוצת מכירות. הוא מספר: "עברנו במחלקות המחקר באוניברסיטאות, נפגשנו עם סטארטאפים, דילגנו מתעשייה לתעשייה – מיפינו את הצרכים של כל אחת בנפרד, ובמטה בארה"ב בנו פלטפורמות תוכנה עבור כל תחום. אגב, בפגישות הראשונות התברר לי שגם החוקרים וגם המנכ"לים החשובים בתעשייה היו גיימרים; כולם הכירו את אנבידיה קודם כל מהמחשב האישי שלהם בילדות, או שקנו לילד כרטיס כזה. פתחנו בפניהם את עולם הבינה המלאכותית. הצענו להם האצה משמעותית באימון מודלים – תהליך הכרחי ב-AI – וגם הפקה של יכולות חדשות מהמידע שבידיהם, הרבה מעבר לניתוח שגרתי: גם המלצות ותובנות על משמעותו".
4 צפייה בגלריה
(נתי אמסטרדם, מנהל הפעילות העסקית. "לאנבידיה ברור שמה שנעשה פה, בישראל, ישפיע על המוני בני־אדם בעולם . זה Win Win " | צילום: ריאן פרויס)
במקביל ניהלה אנבידיה בעמק הסיליקון מסע רכישות אגרסיבי של חברות העוסקות בתחומים משלימים, שיאפשרו לה להציע לעולם ה-AI החדש, כולל לענקיות התעשייה, מוצר עוצמתי שלם. מלאנוקס הישראלית הייתה אולי החשובה בין החברות הללו, כיוון שהיא פתרה בעיה שאנבידיה כמעט לא עסקה בה: ה-GPU הוא אמנם שבב עם ביצועים נאים, אבל למשימות האדירות של הבינה המלאכותית יש צורך לחבר בין רבים כמוהו, שיפעלו יחדיו לא רק במחשב שולחני קטן אלא ברשתות ענק.
"כשאתה מריץ אלגוריתם של זיהוי תמונה למשל", מסביר קריג, "אתה יכול להריץ אותו על שבב GPU בודד. אבל כשאתה רוצה להריץ אתגר משמעותי יותר על מאגר נתונים אין-סופי, השבב הזה כבר צריך את החברים שלו. וכדי שזה יעבוד בצורה מהירה ויעילה – אתה צריך אותנו. עד שהגיעה מלאנוקס, חיבור בין מחשבים היה כל כך לא יעיל, שככל שהגדלת את מספר המחשבים שקישרת ביניהם, היעילות ירדה. ואז, בשנת 2004 בערך, הרמנו במלאנוקס אשכול של 1,000 מחשבי אפל, שבעזרת הטכנולוגיה שלנו הפכו בבת אחת למחשב השלישי החזק בעולם, בעלות של 5 מיליון דולר בלבד. שתבין, המחשב מספר 1 בעולם אז היה אמנם חזק פי 3 אבל עלה פי 100: 500 מיליון דולר".
זה היה בדיוק הקסם של מלאנוקס: יצירת תקשורת סופר-מהירה בין מעבדים. מלאנוקס ידעה לא רק למנוע את הירידה בביצועיהם ברשת – אלא גם להגדיל ולהשביח אותם ולשפר את אמינותם. יותר מזה: היא הביאה לעולם גם את ה-DPU, מעבד מיוחד הפועל בזמן מעבר הנתונים ברשת, שמייעל עוד יותר את העבודה של מעבדים רבים במקביל, ועושה זאת במהירות שיא. היום, מעל 80% מהחומרה של הרשתות בחוות השרתים בעולם הם מתוצרתה. במילים אחרות, בשביל אנבידיה, מלאנוקס הייתה ביצת זהב.
במקביל, ובלי קשר, אנבידיה הרחיבה את מרכזי הפיתוח שלה בארץ עם קבוצות לפיתוח AI, מעבדים עתידיים ומערכות לרובוטיקה ורכב. היא מחזיקה גם מרכז פיתוח בעיר רוואבי שברשות הפלסטינית, שהוקם עוד ב-2010 על ידי מלאנוקס ומונה כ-100 מהנדסים. מ-2016 הועסק גם צוות קטן בעזה באמצעות קבלני משנה. "בשלב הזה", אומר קריג, "בשל המלחמה ולבקשת הספק, הופסק שיתוף הפעולה הזה".
לגדול עם יידיש ופולנית
עמית קריג היה מראשוני העובדים במלאנוקס – הוא הצטרף אליה שנה בלבד לאחר הקמתה. תושב טבעון, נשוי לעדי, מדריכת יוגה לילדים, ואב ליעל, 17, למאיה, 14, ולנדב, 10. סיפורו האישי רחוק מהסטריאוטיפ הקלאסי של מצליחן הייטק תל-אביבי. הוא נולד בחיפה להורים שהתגרשו כשהיה בן 3. לאחר שאביו עזב את ישראל, נדד עם אמו ושתי אחיותיו בין דירות שונות בקריות ובשכונת המצוקה המעורבת חליסה. כשהיה בן 8 היגרו האם והאחות הקטנה לארה"ב, ועמית עבר עם אחותו הגדולה להתגורר עם סבו וסבתו, ניצולי שואה מפולין. הזוג המבוגר גידל למעשה את נכדיו, ובזכותם קריג דובר יידיש ופולנית על בוריין.
למרות התהפוכות בתא המשפחתי, הילד עמית, שנאלץ לדלג מבית ספר אחד למשנהו, הצטיין תמיד במתמטיקה ופיזיקה. אחרי שירות בצה"ל כחוקר במצ"ח למד הנדסת מחשבים בטכניון. כבר בסוף השנה הראשונה ללימודים החל לעבוד באינטל. בשנה הרביעית עבר למלאנוקס.
ככה, מאינטל הגדולה, עם התנאים המפנקים, לסטארטאפ עלום בתחילת דרכו?
"כן, היה משהו מחשמל באווירה שם. הייתה רוח צעירה, תחושה של שינוי. והיה גם משהו חשוב נוסף: ידענו שמיכאל כגן, שהיה הארכיטקט הראשי באינטל ואיש מאוד מוערך בחברה, עבר מאינטל למלאנוקס. היום הוא מנהל הטכנולוגיות הראשי (CTO) של אנבידיה העולמית. כשניגשתי אז למנהלת שלי באינטל ובישרתי לה על המעבר למלאנוקס, היא אמרה: אם מיכאל כגן שם, כנראה שזה סטארטאפ מצוין. המעבר לא היה קל. מעולם מתגמל, מסודר, שיטתי, ברור ומאורגן – לעולם כאוטי. מלאנוקס שכנה אז בבניין הישן של סולתם ביקנעם. לאורך השנים הראשונות עבדנו כל יום עד 2-3 לפנות בוקר".
מה משך אתכם?
"הראשוניות. התחושה שאנחנו הולכים לעשות משהו שאיש עוד לא עשה, ושאתה תופס בו חלק מאוד חשוב".
מה היה כל כך מהפכני ברעיון של מלאנוקס?
"אפשר להמחיש את זה בעזרת רשת הכבישים שאנחנו מכירים. היא מורכבת מכבישים ראשיים וצדדיים ורמזורים, וכשאתה מגיע לצומת – אתה תקוע בפקק. תאר לך שתוכל להגדיל בבת אחת את רוחב הכביש פי עשרה, או – כמו בווייז – שתקבל המלצה לא לצאת מהבית ולחכות 5 דקות עד לשחרור הפקק. ברגע שהתיאום מושלם בין כולם – כולם נוסעים ללא פקקים. תמיר את זה לרשת מחשבים, ותבין את העיקרון".
בעצם כל העולם היה זקוק לפתרון הזה. ובכל זאת, לא כולם אימצו מיד את המוצרים שלכם.
"הצענו ביצועים הרבה יותר טובים מהקיים, אבל לא היו לנו את כלי הגישה שפרוטוקול הרשת הקלאסי הוותיק 'את'רנט' סיפק אז. לא היה לנו אפילו כלי למעקב אחר הביצועים. תאר לך שאני אמציא עכשיו חיבור שהוא יותר יעיל פי עשרה משקע ה-USB במחשב ובטלפון שלך – הכבלים שיש לך בבית לא יתאימו לו, וכך גם החיבורים של כל החברות הפועלות בשוק. לוקח המון זמן עד שחידוש מוטמע בשוק, וכדי שכל סביבת המחשוב תטרח בכלל להתחיל להשקיע בהתאמות האלה – הערך המוסף שההמצאה שלי מביא לה חייב להיות מאוד-מאוד גבוה ביחס למצב הקיים. ובאמת, בשנת 2005, אשכול המחשבים הראשון שהוצאנו היה כזה. נוקאאוט. רשת ה'את'רנט' הקלאסית עדיין מתאימה להרבה רשתות בסיסיות, אבל הטכנולוגיה הייחודית שלנו, שקרויה InfiniBand, פורחת בעיקר במקומות שבהם נדרשים מחקרים וחישובים מאוד אגרסיביים. למשל, כשאתה רוצה לעשות סימולציה מדויקת של מזג אוויר, או כשאתה מפעיל שירות צ'אט כמו ChatGPT המשרת מיליארדים.
"היום אני ואתה זקוקים כבר למחשב-על כמעט כל יום. כשאתה רוצה שה-ChatGPT ינסח לך את המייל מחדש או יסכם עבורך טקסט – אתה אפילו לא יודע שברקע בעצם מחשב-על עושה את העבודה, ומפעיל לשם כך עשרות מעבדי GPU. הצורך הזה גדל כל הזמן באופן אקספוננציאלי. אימון מודלי בינה מלאכותית ליצירת תמונות או סרטים או מכוניות, דורש כוח עיבוד עצום. הגענו למצב, שגם מהנדסי בינה מלאכותית נעזרים במודלים של בינה מלאכותית כדי לייצר בינה מלאכותית. זמני הפיתוח יורדים משמעותית, כי כל דבר נבנה כבר על מה שקדם לו".
יקנעם-על
האופוריה כנראה מוגזמת, ובוודאי זמנית: אם בסוף 2023 נהנתה אנבידיה ממונופול כמעט מוחלט בתחום, וכמעט כל חברה שביקשה לאמן מודלי בינה מלאכותית נדרשה לרכוש ממנה את מעבדי ה-GPU, לקראת אמצע 2024 יש כבר שורה של חברות ענק – מאינטל, AMD וקוואלקום ועד מיקרוסופט, גוגל ואמזון – לצד עשרות חברות סטארט-אפ בעולם, כולל בישראל, שמשקיעות מאמץ בפיתוח מעבדים מתחרים. חלקן בכלל לא מתמקדות בתהליך האימון והלמידה של מודלי הבינה המלאכותית, אלא דווקא בתהליך ה"היסק" (inference) – שלב יישום הלמידה שבא אחריו. אינטל, למשל, כבר הכריזה בשבועיים האחרונים על מאיץ AI חדש ועל מערכת המדמה את פעילות תאי העצב במוח לביצוע משימות בינה מלאכותית.
קריג: "יש תחרות, ותמיד הייתה, מכל הכיוונים. תמיד יש אלטרנטיבות. זה רק ממקד אותנו בלהיות הכי טובים כל הזמן. זה בריא מאוד. אני קם כל בוקר בחרדה שמישהו עוקף אותי, וכל הזמן חושב מה לעשות כדי להישאר בהובלה. לאנבידיה יש עדיין יתרון בכך שהיא מציעה פתרון מלא, שכולל לא רק את השבבים, אלא גם את הכרטיסים והרשת והתוכנה. יש לי הערכה ענקית לאינטל ולחברות האחרות, אבל כשאני מסתכל על הפתרון המלא, אני חושב שאנחנו במצב של לפחות דור או שניים לפני כולם".
בחודש מאי אשתקד הודיעה אנבידיה במפתיע כי תקים במטה שלה ביקנעם מחשב-על, Israel-1, שיהיה מהחזקים בעולם. המחשב כבר בהרצה, והוא מתבסס על טכנולוגיית תקשורת שפותחה בארץ, ואמורה להאיץ ביצועי ענן לצורך חישובי בינה מלאכותית. בשלב ראשון הוא משמש למחקר ופיתוח פנימי של החברה ושל שותפיה, ובהמשך ישתלב כחלק משירות הבינה המלאכותית בענן שנותנת החברה לתעשייה בישראל.
למה צריך מחשב-על ישראלי?
קריג: "ל-Israel-1 יש שתי מטרות. האחת, לפתח טכנולוגיה שנקראת 'ספקטרום X', שהיא למעשה רשת תקשורת 'את'רנט' מואצת, המשפרת את הביצועים והיעילות של בינה מלאכותית דרך הענן. זו רשת שגם אם ירוצו בה המוני משתמשים במקביל, כל אחד מהם יקבל מקסימום ביצועים בלי הפרעות. היא יעילה ב-30%-40% יותר מרשת 'את'רנט' רגילה. המטרה השנייה היא הנגשה של כוח מחשוב אדיר לאימוני בינה מלאכותית עבור סטארטאפים, שותפים וחוקרים בישראל. בסוף השנה כבר נאפשר גישה מרחוק אליו".
אתה שותף לביקורת על כך שממשלת ישראל לא השקיעה מספיק ב-AI ולכן המדינה לא מובילה בתחום? שאפשר היה לעשות יותר?
"כן, בישראל אין מספיק חברות שעוסקות בתחום, וזה בא לידי ביטוי גם בתשתיות. נניח שיש בארץ חברה שמפתחת מודל חדש של בינה מלאכותית הדורש כוח חישוב אין-סופי – היא לא תמצא כוח חישוב כזה בארץ. זה דורש תשתיות חשמל, ומיקום, ורכש מסיבי של מעבדים יקרים. זו אחת הסיבות שבגללן החלטנו לבנות כאן את Israel-1 – להנגיש יכולות כאלו לסטארטאפים. להשפיע על התעשייה הישראלית. אנחנו כבר בקשר עם כ-1,000 סטארטאפים בתוכנית שמטרתה להאיץ את הצמיחה שלהם. בלי זה אין אפשרות לפתח AI בישראל".
מה האינטרס העסקי של אנבידיה בסיוע לסטארטאפים?
נתי אמסטרדם: "לג'נסן הואנג יש משפט שאומר: 'לנו חשוב התהליך, לא בהכרח התוצאה. התוצאה כבר תגיע בהמשך'. סטארטאפים אמנם לא מבצעים קניות של המוצרים שלנו בהיקפים גדולים כמו חברות ענק, אבל ההשלכות הגלובליות של העבודה איתם עצומות: אם אנחנו מסייעים לסטארטאפ עם פוטנציאל להצלחה לפתור בעיות מורכבות – הוא חוסך המון זמן וכסף בעולם התחרותי, ובבוא הזמן, כשהוא יתפתח וירוץ בעזרתנו בבנקים בצפון אמריקה ובאירופה או בתעשייה, אנבידיה תוכל לעשות מזה מיליארדים. לאנבידיה ברור שמה שנעשה פה, בישראל, ישפיע על המוני בני אדם בעולם. זה Win Win".
פורסם לראשונה: 00:00, 26.04.24
