חלקי פלסטיק במעבד מזון לתינוקות, כלור באבקת כביסה ועוד. תפקידו של מנהל התקינה במשרד הכלכלה הוא לאכוף את התקנים של המוצרים שאנחנו צורכים (חוץ ממזון), וליידע אותנו על בעיות וסכנות - שלא חסרות. איגור דוסקלוביץ, שמונה לממונה על התקינה בינואר השנה, מסביר מהם התחומים שמועדים לפורענות ומדוע לא מפרסמים את שמותיהם של היבואנים ש"סורחים" באופן סדרתי.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

2 צפייה בגלריה
איגור דוסקלוביץ
איגור דוסקלוביץ
איגור דוסקלוביץ, ההמוננה על התקינה במשרד הכלכלה
(צילום: מיכאל פריסקר)
איך אוכפים את התקנים? "בדגימות, ובבדיקות בשטח הולכים רק עם ידע מוקדם וניהול סיכונים".
מנין מגיע המידע? בעיקר ממתחרים, והוא נכון ב-99% מהמקרים. מקור שני – פניות ממעבדות. יבואן מזמין בדיקות של מוצרים שהוא מתכוון לייבא ופתאום נעלם. יש גם מידע מחו"ל.
ומה לגבי תלונות מצרכנים? "אין להם כלים להבחין בין מוצר תקין ללא תקין. לפני כחצי שנה קיבלנו עשרות תלונות שכיסאות אוכל לפעוטות מתפרקים כשילדים יושבים בתוכם. התברר שעל המוצרים הייתה אזהרה מפורשת שאין להזיז את הכיסא כשהפעוט בפנים. עם זאת, אנחנו עוסקים בפיתוח כלים אזרחיים, בין השאר תוך גיוס צרכנים, להבטחת שמירה על תקנים".
שנים מדברים על הוזלת בדיקות המעבדות של מכון התקנים. התחרות נכנסה, וזה לא קרה. הנתח העיקרי נותר בידי המכון. הפתיחה לתחרות לא נכשלה? "מחירי הבדיקות לא ירדו, אם כי על פי בדיקותינו השירות שופר מאוד. מוקדם מדי לשפוט אם המהלך לא צלח. כיום יש פרט למכון התקנים יותר מ-40 מעבדות מורשות לבדיקות לפי חוק התקנים ו-3 מעבדות מורשות לבדיקות יבוא. ליבואנים נוח לעבוד מול גוף אחד. שינוי המצב הוא עניין של זמן".
אילו תחומים מועדים לפורענות? "במוצרים כמו מקררים, תנורים ומכונות כביסה אין בעיות למעט חריגים. גם במוצרים רגישים כמו מוצצים אין כמעט בעיות. הבעיה היא במוצרים יומיומיים זולים: כלי אוכל חד פעמיים, צעצועים פשוטים, כבלים, מאריכים, בתי תקע".
2 צפייה בגלריה
"הבעיה היא במוצרים יומיומיים זולים". אילוסטרציה
"הבעיה היא במוצרים יומיומיים זולים". אילוסטרציה
"הבעיה היא במוצרים יומיומיים זולים". אילוסטרציה
(צילום: shuterstock)
אתם תמיד מציינים את אחד הכלים שיש לכם לפעול נגד יבואנים סורחים, להכריז עליהם כ"מפירי אמון". כמה כאלה יש? מדוע אינכם מפרסמים את שמותיהם? "כיום יש 81 מפירי אמון מ-25 אלף יבואנים רשומים. איננו מפרסמים את שמותיהם מסיבות משפטיות".
על יבוא אישי באונליין אין פיקוח, וצרכנים יכולים להביא מוצרים מסוכנים. מה עושים? "ההתמודדות היא מצד אחד הסברה מול הצרכנים, כמו בפורטל הישראלי לבטיחות מוצרי צריכה שאנחנו מפעילים, ומצד שני, שיח ואֲמָנוֹת מול האתרים. העולם מודאג ממה שקורה באמזון, עלי אקספרס או איביי שמוכרים הכל. המדינות המערביות מנסות לייצר אֲמָנוֹת עם כלים. למשל, ברגע שיש ריקול על מוצר מסוים האתרים יחסמו את מכירותיו. האיחוד האירופי חתם הסכמים כאלה עם אמזון ועם עלי אקספרס. אנו מנסים לייצר דיאלוג מול אמזון ועלי אקספרס. הבעיה הגדולה היא אתרים הכתובים בעברית אבל רשומים מחוץ לישראל. איננו יכולים לפעול נגדם".
לצרכן הישראלי אכפת מתקנים וריקולים? "בשנתיים האחרונות אנחנו מזהים אכפתיות גדולה במוצרי הילדים והתינוקות. זה מתבטא בתגובות לריקולים. עוקבים, מגיבים ומיישמים".