צפו: רה"מ נתניהו בהצהרה מיוחדת על הסגר השני
(צילום: לע"מ )
השבר הכלכלי: ראש הממשלה, בנימין נתניהו, התפאר אתמול בערב (א') כי מצבה הכלכלי של ישראל טוב בהרבה מזה של מדינות רבות בעולם, בהן ארה"ב וגרמניה. נתוני הצמיחה שהציג ראש הממשלה אמנם נכונים, אולם התמונה שונה עד מאוד.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ישראל היא המדינה היחידה בעולם שצועדת לתוך סגר שני ארוך, שיפגע קשות בכלכלתה. לא צריך להיות חתן פרס נובל לכלכלה כדי להעריך שמצבה הכלכלי של ישראל אחרי הסגר הזה יתדרדר לסוף רשימת המדינות בנתוניה הכלכליים.
בנימין נתניהובנימין נתניהו
בנימין נתניהו בהצהרה על הסגר הנוסף
(צילום: לע"מ )
הנתונים שהציג נתניהו מתייחסים לרבעון השני של השנה. הכל יודעים כי את תחילת מגיפת הקורונה עברה ישראל בהצלחה מסוימת, בעיקר בתחום התחלואה הנמוכה יחסית. הבעיה היא שמאז סוף הרבעון השני, ישראל התדרדרה יותר מכל מדינה אחרת בעולם בתחלואה - מקום ראשון במספר היחסי של הנדבקים לאוכלוסייה - וכתוצאה מכך המצב הכלכלי החמיר. נתוני הרבעון השלישי יתבררו רק בעוד חודש והם יהיו רחוקים מאוד מנתוני הרבעון השני.
אנחנו כבר לקראת סיומו של הרבעון השלישי וכאן כל ההבדל. אף מדינה מפותחת לא מציגה בימים אלה שיעורי אבטלה הנעים, גם לפי הנתונים האופטימיים, סביב 13-12%. אף מדינה גם לא הגיעה בשיא המשבר בגל הראשון ל-27.5% שיעורי אבטלה.
ועוד: אין מדינה שהוציאה עשרות מיליארדי שקלים בפטנט ישראלי בשם "קופסאות" עוקפות תקציב, וכמעט שאין מדינה שנקלעה לגירעון עצום, שיחייב את הדורות הבאים להחזיר חובות עתק שהמדינה נוטלת.

מהיכן יגיע הכסף? ממשלם המיסים כמובן

לפי חישובים ראשונים של משרד האוצר יהיה צורך להגדיל את הכנסות המדינה ממיסים כבר בשנה הקרובה ב-50 מיליארד שקל. את הכספים האלה תשיג הממשלה כאשר תכניס את ידיה הארוכות עמוק לתוך כיסי האזרחים. על העניין הפעוט הזה לא סיפר לנו ראש הממשלה.
ישראל כץישראל כץ
ספק אם יהיו לו הכלים לאושש את הכלכלה הישראלית. שר האוצר, ישראל כץ
(צילום: אבי מועלם)
ועוד: כדי להתגבר על הגירעון העצום תצטרך הממשלה לקצץ כבר בינואר – אם יהיה תקציב מאושר לשנת 2021 – לפחות 13-12 מיליארד שקל. וקיצוץ כזה פירושו צמצום ניכר בשירותים שהממשלה תעניק לאזרחי המדינה. במקום להוסיף לתקציבי החינוך, הרווחה, הבריאות ובטחון הפנים - ממשלה אחראית תיאלץ לקצץ בהם.
העלות שהוצגה הערב על ידי משרד האוצר לסגר השני, 6.5 מיליארד שקל, נראית נמוכה. רק הוצאתם לחל"ת של עשרות אלפי עובדים - ולפי הביטוח הלאומי אולי גם 300-200 אלף עובדים - תעלה למשק קרוב למחצית מהסכום הזה.
הנזק המוערך ב"סגר מהודק", שאינו כללי, היה רק בסוף השבוע לפי האוצר 11 מיליארד שקל, סגר כללי לשלושה שבועות יעלה 14 מיליארד שקל ולחודש שלם העלות עולה כבר לגובה של 20 מיליארד שקל. בהערכה ההיא, דובר על 30% עובדים במשק. השינוי אתמול בערב היה שהמגזר הפרטי יעבוד גם בימי הסגר.
שר האוצר, ישראל כץ, עומד בפני מצב שלא הוא האשם בו, אולם ספק אם יהיו לו הכלים לאושש את הכלכלה הישראלית בחודשים הבאים, כאשר המדינה ניצבת בפני סגר שני, ששר האוצר התנגד לו בתקיפות רבה.
עם זאת, היה זה דווקא כץ שהצליח לשכנע בסופו של יום ארוך בממשלה לא לסגור את כל המדינה ולהשאיר לפחות את המגזר הפרטי על הרגליים. אחרת הדרדור הצפוי בטבלת הכלכלה העולמית היה גרוע עוד יותר.
פרסום ראשוני: 22:18 , 13.09.20