לאורך העשור האחרון צמח האשראי הצרכני בעשרות אחוזים, כאשר הצמיחה בלטה בשנים האחרונות בעיקר בחברות כרטיסי האשראי. אולם המשבר הנוכחי הפוגע במשקי הבית הביא את הפעילות הזו לכדי חריקת בלמים.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
העלייה החדה באבטלה, והירידה בצריכה ובביקושים לאשראי גרמו לגופים הפיננסיים לחשב מסלול מחדש. נתונים ראשונים המתפרסמים בנוגע לרבעון השני כוללים ממצאים מפתיעים של ירידה בריבית הממוצעת בהלוואות. אולם הירידה בריבית הממוצעת אינה נובעת מהוזלה, אלא ממדיניות של התמקדות במתן הלוואות ללווים חזקים, בעלי רמת סיכון נמוכה, שכמעט ולא נפגעו מהמשבר. לווים אלה ממילא נהנים מריבית נמוכה מהממוצע, וכעת חלקם בעוגת האשראי מתעצם, שכן הגופים הפיננסיים נרתעים ממתן הלוואות מסוכנות יותר. המשמעות היא שאוכלוסיית מודרי האשראי גדלה במשבר. ייתכן ואין זה שלילי, שכן הלוואה רק יכולה להחמיר מצוקה פיננסית. אולם מנגד, יש משקי בית רבים שפשוט נותרים ללא מענה פיננסי לבעיותיהם.
אילוס כספומט אילוס כספומט
אווכלוסיית מודרי האשראי רק הולכת וגדלה
(צילום: דנה קופל)

"התאמה בין הסיכון למחיר"

בתחילת השבוע פרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת עבודה המנתחת את האשראי במערכת הבנקאית בתקופת המשבר. מהעבודה, המתבססת על נתוני בנק ישראל, עולה כי באשראי למשקי בית נרשמה ירידה בריבית הממוצעת מ-5.6% בממוצע בחודש מרץ ל-5.2% בחודש יוני. אמנם באפריל ירדה ריבית בנק ישראל מ-0.25% ל-0.1%, אולם עדיין הירידה בריבית הממוצעת בהלוואות חדה יותר. כמו כן בתחומים אחרים כמו אשראי למגזר העסקי, לא נרשם כמעט שינוי בריבית הממוצעת בבנקים.
השבוע פרסמה חברת כרטיסי האשראי ישראכרט דו"חות טובים מהצפוי לרבעון השני. בישראכרט ומקס, שהופרדו בשנה האחרונה מהבנקים, נרשמה מגמה של עלייה בריבית הממוצעת בהלוואות מאז הוחלט להפרידן מהבנקים הגדולים. אלא שדו"חות הרבעון השני של ישראכרט מעידים על כך שמגמה זו נבלמה.
רון וקסלררון וקסלר
רון וקסלר, מנכ"ל קבוצת ישראכרט
(צילום: עמית שעל)
בעוד הריבית הממוצעת בתיק ההלוואות של ישראכרט עמדה על 9.2% בסוף הרבעון הראשון, בסוף הרבעון השני היא ירדה ל-9.1%. ישראכרט גם מפרסמת את הנתון של הריבית הממוצעת בהלוואות שהעניקה בחודש האחרון, ושם כבר רואים ירידה חדה יותר: הריבית הממוצעת שהעניקה החברה בהלוואות שניתנו ביוני עמדה על 8.2% - ירידה של 10% לעומת הריבית הממוצעת בתיק בסוף הרבעון הראשון. "הריביות שלנו מציגות התאמה בין סיכון למחיר", מסבירים בישראכרט. כלומר גם כאן ההסבר לירידה החדה היא התמקדות בלקוחות בסיכון נמוך יחסית.
מנכ"ל ישראכרט רון וקסלר אומר בהתייחסו למדיניות האשראי של החברה בהלוואות למשקי בית כי "שמרנו על יציבות בתיק ההלוואות (היקף האשראי הצרכני של החברה עמד על 4.2 מיליארד שקל, כמו בסוף רבעון הראשון - ע.א). צריך לזכור שבמשך הרבעון יש פירעון של הלוואות, ולכן אם שמרנו על יציבות בהיקף ההלוואות, זה אומר שנתנו גם הלוואות חדשות.
"בעבר היינו משווקים הלוואות לכולם, עכשיו אנחנו מתמקדים בלקוחות הקיימים שלנו. צריך לזכור שאחרי משבר מגיע 'אחרי משבר', ולקוחות מסתכלים עליך איך תפקדת במשבר, והאם נתת להם פתרונות. הכי קל זה לעצור את הגלגלים. מצד שני אי אפשר להמשיך על אוטומט".

על הפרק: קיצוץ מסגרות האשראי

אחת הסוגיות המרכזיות העומדות כיום על הפרק היא קיצוץ המסגרות בכרטיסי אשראי בהיקף של 15 מיליארד שקל שבנק הפועלים ולאומי מחויבים להשלים עד סוף השנה, במסגרת יישום חוק שטרום.
טען שייתכן שעדיף לדחות את הקיצוץ במסגרות. יו"ר ועדת הכספים, משה גפניטען שייתכן שעדיף לדחות את הקיצוץ במסגרות. יו"ר ועדת הכספים, משה גפני
טען שייתכן שעדיף לדחות את הקיצוץ במסגרות. יו"ר ועדת הכספים, משה גפני
(צילום: אוהד צויגנברג)
לאור המשבר הכלכלי ומאות אלפי המובטלים, עולה השאלה האם נכון לבצע את הקיצוץ במתכונתו הנוכחית, או לבצע התאמות כשם שהחוק מאפשר לעשות, שכן כפי שהנתונים מראים - הגופים הפיננסיים מצמצמים חשיפה ללווים ברמת סיכון גבוהה. בימים אלה בוחנים במשרד האוצר ובבנק ישראל את הסוגיה. "יש חוק, והיתה תקופת היערכות ארוכה, שכל השחקנים היו צריכים להיערך בה. נערכנו, והציפייה שלנו, שהחוק יעמוד בעינו ויקוים", אומר וקסלר.
בהתייחסו לשאלה האם ישראכרט תעניק מסגרות אשראי גם לכל המובטלים ונפגעי המשבר שיספגו קיצוץ מהמסגרות מהבנקים, הוא משיב כי "אני לא יכול לתת תשובה פרטנית על אדם כזה או אחר, אבל היכולת שלנו מבחינת ההון לתת מענה קיימת. זה חלק מהתכלית של חקיקת שטרום, כדי להאיץ את התחרות. כמו כן, ללקוחות החלשים מאוד החוק נתן הגנה דרך מסגרת מינימום של 5,000 שקל שלא נוגעים בה, כך שהיתה חשיבה על זה".

ירידה מתונה ברווח הנקי

כאמור, ישראכרט הפתיעה השבוע עם דו"חות טובים יחסית למצופה מהרבעון השני, שבו היה הסגר. החברה אמנם ספגה ירידה של 15% במחזורי הפעילות בכרטיסי אשראי ל-35.3 מיליארד שקל, ועלייה בהפרשות להפסדי אשראי של 70%, אך למרות זאת רשמה ירידה של 18% "בלבד" ברווח הנקי ל-64 מיליון שקל, זאת בין היתר בזכות ריסון בהוצאות.
בעקבות זאת, מניית החברה טיפסה ב-7% בבורסה, לעומת עלייה של 3% במדד הפיננסים. ההפרשות להפסדי אשראי אמנם צמחו ב-70% ל-66 מיליון שקל, אך היו נמוכות משמעותית לעומת הרבעון הראשון אז עמדו על 110 מיליון שקל.
בחברה מסבירים כי ביצעו עלייה בהפרשות ברבעון השני, ומהבדיקות שעשו ובהתאם למצב המשק, מדובר בהפרשה מספיקה לעת עתה.
פרסום ראשוני: 09:04 , 13.08.20