משרד האוצר והפיקוח על הבנקים בוחנים את החוק הנובע מדו"ח ועדת הריכוזיות, לפיו כבר בחודש הבא יוקטנו מסגרות האשראי של מאות אלפי בעלי כרטיסי אשראי בארץ. כך דווח היום לוועדת הכספים של הכנסת.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כדי להגביר את התחרות בתחום כרטיסי האשראי הוחלט לצמצם במידה משמעותית את האשראי הניתן לבעלי הכרטיסים של שני הבנקים הגדולים, הפועלים ולאומי, אך לא להפחית את הסכום המותר לשימוש מ-5,000 שקל. כך צפויה להיווצר תחרות מול החברות החוץ בנקאיות ולהביא לירידת תעריפים ולמתן הטבות רבות יותר ללקוחות כרטיסי האשראי.
יו"ר ועדת הכספים, משה גפנייו"ר ועדת הכספים, משה גפני
יו"ר ועדת הכספים, משה גפני
(צילום: אוהד צויגנברג)
עם זאת, כפי שדווח ב-ynet בסוף השבוע, גורמים רבים סבורים שהוראת החוק בעת הזאת נשמעת בלתי הגיונית לחלוטין, כאשר במשרדי ראש הממשלה ובאוצר דווקא מעוניינים בהנעת המשק באמצעות צריכה רחבת היקף ולכן גם הוחלט על תכנית המענקים של צ'ק לכל אזרח.
ועדת הכספים, בראשות ח"כ משה גפני, קיימה היום דיון בנושא "השלכות משבר הקורונה על מדיניות האשראי של הבנקים". הדיון עסק בהקטנת מסגרות כרטיסי האשראי ללקוחות שני הבנקים הגדולים, במסגרת רפורמת שטרום.
במהלך הדיון עלה כי חלק מהצמצום כבר בוצע על ידי הבנקים, וכי חלקו הנוסף יסתיים עד לתחילת 2021. הצעד נעשה על מנת להגדיל את התחרות, כאשר את האשראי יוכלו להעמיד חברות כרטיסי אשראי.

גפני: "ייתכן שטוב יעשו אם ידחו את הקיצוץ בכמה חודשים"

יו"ר הוועדה, ח"כ גפני, ציין כי "לפי החוק שהתקבל, הבנקים מקצצים במסגרות האשראי של משקי הבית. המשמעות של העניין היא שאם יש מישהו שיש לו אשראי מבטלים לו את מסגרת האשראי.
הפגנה בתל אביבהפגנה בתל אביב
קיצוצים במסגרות האשראי, דווקא בזמן משבר כלכלי. הפגנת הקורונה בתל אביב
(צילום: AFP)
"כל אחד מבין, שמשק בית שהבנק מודיע לו שהוא לא יכול להשתמש יותר במסגרת האשראי, המשמעות היא שבסופו של דבר אנשים בתקופה הקשה הזאת נקלעים למצוקה מאוד משמעותית מבחינת האשראי שלהם בבנקים. ייתכן שטוב יעשו אם ידחו את הקיצוץ באשראי בכמה חודשים, עד שיהיה חיסון לקורונה, ויאפשרו לאנשים להתנהל בצורה נורמלית".

"זו פגיעה בכל השכבות"

ברי רוזנברג, בנק לאומי: "מבחינת מוכנות, בלחיצת כפתור אנחנו ערוכים לצמצם את המסגרות, אבל אני רוצה להסביר מה הולך לקרות. זו פגיעה בכל השכבות, בלקוחות חזקים וחלשים. לא מדובר על מסגרת שלא מנוצלת אלא על מסגרת בכללותה.
"צריך להבין שהאשראי בכרטיסי האשראי הוא אשראי חינם, זמין, לכל אחד במסגרת", מוסיפים בבנק לאומי. "אנשים מבינים שיש פה בעיה. יכולות להיות דעות שונות אבל ברור שנדרשת התערבות וטיפול. לולי הקורונה לא היינו פה, אבל בתקופה הזו אנשים משוועים לאשראי ואין אלטרנטיבות, לבוא בצורה פטרונית ולחתוך, זה לפגוע בכולם בעת הזו, ולא יודעים כמה זמן הקורונה תישאר, לקצץ את המסגרת ב-50%, זה יכניס אנשים לסחרור".
נציגת חברת מקס: "אנחנו רואים בנתונים שהמסגרות לא השתנו והבנקים חיכו לדקה ה-90. אנחנו הצגנו נתונים שחיתוך האשראי לא יפגע בציבור, ולגבי אוכלוסיות מסוימות צריך מענה ספציפי. מטרת ההליך היא לצמצם את הריכוזיות, נערכנו להעמיד מסגרות תחרותיות בתנאים טובים יותר. ואנחנו מבקשים שלא ישתנה שום דבר, ושהסעיף הזה יישאר כמות שהוא".

"אין ארוחות חינם - בסוף המסגרת חוזרת לחשבון הבנק"

דרור שטרום, שהיה יו"ר ועדת הריכוזיות, הוסיף כי "ישנם שני סוגים של מסגרות - מסגרת בנקאית על החשבון שבה אף אחד לא נוגע, ויש מסגרת על כרטיסי האשראי.
דרור שטרום, יו"ר ועדת הריכוזיות לשעברדרור שטרום, יו"ר ועדת הריכוזיות לשעבר
דרור שטרום, יו"ר ועדת הריכוזיות לשעבר
(צילום: גיל יוחנן)
"במסגרות כרטיסי האשראי יש להבין, אין ארוחות חינם, בסוף המסגרת חוזרת לחשבון הבנק שלנו וכאשר יש לנו כיסוי בחשבון הבנק זה בסדר וכאשר אנחנו חורגים אנחנו מחויבים בריביות אוברדראפט מאוד משמעותיות. אז הבלון שנותנים מתנות חינם ליתומים ואלמנות חינם אין כסף, מתפוצץ.
"החוק נעשה כדי להפריד את חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, אבל לא נותנים להן להתחרות. מה שמבקשים כאן, זה לחסום את התחרות. כיום האשראי במסגרת כרטיסי האשראי, הוא בשליטת הבנקים ב-100%".

מחכים להכרעת שר האוצר

יובל טלר ממשרד האוצר, טען כי "אנחנו עדיין באיסוף נתונים סביב הנושא הזה. זו סוגיה מורכבת, יש לה צדדים לכאן ולכאן. היינו שותפים מרכזיים של החקיקה, אנחנו עדיין מאמינים שהתחרות חשובה, מצד שני אנחנו בתקופה מורכבת. ברגע שנגבש עמדה, נעלה לשר, שיכריע בנושא. אני מאמין שזה יהיה בשבועות הקרובים. אנחנו מנסים להבין מה והאם תהייה פגיעה בלקוחות בעת הזו".
ישראל כץישראל כץ
שר האוצר, ישראל כץ
(צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)
ערן פאר, מנהל יחידת הרגולציה בבנק הפועלים, הוסיף כי "כבר הורדנו חצי מהיקף המסגרות, את הפעימה של יולי עיכבנו נוכח המצב. משמעות החוק היא שהבנק יהיה חייב לפגוע בלקוחותיו, למעלה ממיליון לקוחות שהגדילו את המסגרת שלהם.
"אין כוונה לגעת באוברדרפט, אלא רק באשראי. דחינו הלוואות בתקופת הקורונה, אבל ביד שנייה אנחנו מצמצמים אשראי בשל הוראת המדינה. החוק מאפשר לעגן מסגרת ללקוח של 5,000 שקל, אנחנו מציעים לעגן 12 אלף שקל".

אנשים מוציאים הרבה פחות בכרטיסי אשראי

ד"ר זיו נאור, מנהלת היחידה הכלכלית בפיקוח על הבנקים, הוסיפה כי "ננתח את הדברים, תמונת המצב השתנתה כתוצאה מהקורונה. אנחנו בקשר עם משרד האוצר למתווה נכון. אנחנו חוששים שעלולה להיות פגיעה בחלק מתושבי המדינה.
המונים יצאו למתחמי הקניות בצל הקורונההמונים יצאו למתחמי הקניות בצל הקורונה
"מבטא פגיעה מאוד קשה בצריכה הפרטית". קניות בתקופת הקורונה
(צילום: עמית הובר)
"המצב של המשק השתנה, הוא לא כמו שהיה לפני חצי שנה. מה שקרה בעצם הוא שאנחנו רואים שאנשים מוציאים הרבה פחות בכרטיסי אשראי, בשיא היה 40%, היום זה בערך 12%, זה מבטא פגיעה מאוד קשה בצריכה הפרטית, מצד שני זה גם מבטא את הדרך בה אנשים נוהגים להתנהל.
לכן, אנחנו רוצים לבחון, אין כוונה להתעלם מלשון החוק, נקיים זאת, ייתכן שכדאי לקיים אילו סייגים על החוק. אפשרות לדוגמא היא במקום לקצץ עד 5,000 שקל, שהקיצוץ יהיה מרמה גבוה יותר".
יוני רגב, נציג ישראכרט, הוסיף כי "אנחנו ערוכים לקלוט את כל המסגרות שהבנקים יורידו, נערכנו לזה, בתוכניות העבודה שלנו, זה לחלוטין משהו שציפינו שיקרה, לא רואים סיבה שזה לא יקרה עכשיו. זו מסגרת ללא עלות, אין ריבית".