מינהל הדיור הממשלתי במשרד האוצר, האחראי על ניהול אלפי מבנים ונכסים של המדינה, פועל ללא מיפוי מלא ועדכני של נכסיו, ללא מידע מספק בנושאים מהותיים ובהם מיגון מבנים ועמידותם בפני רעידות אדמה, ותוך ניהול נכסים ריקים בשווי של יותר מ-100 מיליון שקל. כך עולה מדוח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, שפורסם היום (רביעי) ובחן היבטים בפעילות המינהל.
מינהל הדיור הממשלתי הוא יחידה בחטיבת נכסים, רכש ולוגיסטיקה באגף החשב הכללי במשרד האוצר. תפקידו המרכזי הוא לרכז, לנהל ולפקח על כלל נכסי המקרקעין והמבנים המשמשים את משרדי הממשלה ויחידות הסמך, בפריסה ארצית. לפי הדוח, המינהל מנהל 6,607 מבנים בשטח כולל של כ-3.5 מיליון מ"ר, מהם 1,225 מבני משרדים בשטח של כ-1.7 מיליון מ"ר. כ-65% משטחי המשרדים נמצאים בבעלות המדינה, כ-30% בשכירות וכ-5% במיזמים משותפים עם המגזר הפרטי.
המבקר מצא כי מיפוי הנכסים מבוסס על סקר מלפני כ-25 שנה וכי למעשה, בידי מינהל הדיור קיים מיפוי חלקי בלבד של נכסי הדיור הממשלתי. המיפוי הקיים נערך ברובו בשנת 2001, ומסמכי הסקר נשמרים בארכיון פיזי ולא במאגר ממוחשב. בנוסף, מיפוי בתי החולים הממשלתיים הושלם רק בשנת 2020.
לפי הדוח, היעדר מיפוי מלא ועדכני פוגע ביכולת לקבל החלטות ניהוליות בנוגע למכירה, רכישה או שכירה של נכסים, לגבש אסטרטגיית דיור ממשלתי לטווח הקצר והארוך ולייעל את השימוש בנכסי המדינה. המבקר מצא גם כי מלאי נכסי הדיור הממשלתי המוצג במאזן נכסי המדינה הוא חלקי ואינו משקף את כלל הנכסים שבבעלות המדינה. עוד עלה כי הערכת שווי לנכסי הדיור הממשלתי, שאמורה להתבצע לפחות אחת לעשור בהתאם לתקנות, לא בוצעה מאז שנת 2013.
אין מידע מלא על מיגון המבנים
אחד הממצאים הבולטים בדוח נוגע למידע החסר במערכות מינהל הדיור בנוגע למצבם הפיזי של המבנים. מהדוח עולה כי במערכות המידע של מינהל הדיור קיים מידע על עמידות בפני רעידות אדמה לגבי כ-235 מבני משרדים בלבד מתוך 1,225 מבנים – כ-20% בלבד מהמלאי.
עוד נמצא כי אין בידי מינהל הדיור מידע בדבר היקף המבנים הממוגנים שבניהולו. המבקר מציין כי על אף החשיבות הרבה של קיומו של מיגון תקני במבני הממשלה, וביתר שאת על רקע מלחמת חרבות ברזל, מבצע "עם כלביא" ומבצע "שאגת הארי", אין בידי המינהל נתונים שיאפשרו להעריך את יכולת הממשלה לשמור על רציפות תפקודית במצבי חירום.
המבקר בחן גם את קידום התקנת המערכות הפוטו-וולטאיות על גגות מבני הממשלה. מהדוח עולה כי מינהל הדיור מנהל מאות מבנים בעלי פוטנציאל לייצור חשמל סולארי, אולם עד מועד הביקורת בוצע סקר לכ־150 נכסים בלבד, ובפועל הותקנו מערכות על 16 גגות בלבד. לפי חישוב שערך משרד מבקר המדינה, העיכוב של לפחות ארבע שנים בקידום הפרויקט גרם למדינה לאובדן הכנסות פוטנציאלי של כ-248 עד 288 מיליון שקל. ההפסד השנתי הוערך ב-62-72 מיליון שקל.
הדוח מצביע גם על ליקויים בניהול נכסים שאינם משמשים את משרדי הממשלה. לפי המבקר, בידי מינהל הדיור 57 נכסים בשווי כולל של יותר מ-100 מיליון שקל שלא הושכרו במשך תקופות ארוכות. בין היתר מדובר ב-13 נכסים ששווי כל אחד מהם עולה על 5 מיליון שקל, מהם שישה נכסים ששווים מוערך ביותר מ-10 מיליון שקל, ואחד מהם בשווי העולה על 65 מיליון שקל. תשעה מהנכסים עומדים ריקים יותר משלוש שנים.
המבקר מצא כי למינהל הדיור אין מדיניות או תוכנית ארוכת טווח לניהול או למכירה של נכסים שאינם משמשים את משרדי הממשלה, וכי בפועל מתקבלות החלטות על מכירת חלק מהנכסים בעיקר לצורך מימון גירעון בתקציב מינהל הדיור. בנוסף, אין במערכות המידע של המינהל מידע מהימן המשקף את היקף הנכסים המושכרים לצדדים שלישיים, לרבות שטחיהם. המבקר מציין כי הנתונים שהועברו לצוות הביקורת היו חלקיים וכללו הסתייגויות מפורשות בנוגע למהימנותם.
מחלוקת ארוכת שנים מול רמ"י
הדוח מצביע על מחלוקת רבת שנים בין מינהל הדיור הממשלתי לבין רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) בנוגע למאות נכסים בבעלות המדינה, מחלוקת שטרם הוכרעה ואשר לדברי המבקר, ממשיכה להשפיע על קידום פרויקטים ממשלתיים. לפי הדוח, בחלק מהמקרים קיימת מחלוקת באשר לעצם הסמכות לנהל נכסים שהועברו לניהול מינהל הדיור עוד לפני חקיקת חוק מקרקעי ישראל.
במקרים אחרים הצדדים חלוקים בשאלת הזכויות בנכסים מסוימים ובשאלה מי זכאי לתמורות כספיות הנובעות מהם. מחלוקות נוספות עוסקות בפיצויים ובהסדרים הנדרשים כאשר נכסים שבניהול מינהל הדיור מועתקים או מפונים לצורך מיזמים אחרים.
רשות מקרקעי ישראל רמ"י. מחלוקת על מאות נכסים
(צילום: אוהד צויגנברג )
המבקר מציין כי לדברי רמ"י נעשתה בעבר פנייה ליועץ המשפטי לממשלה במטרה להסדיר את חלוקת הסמכויות בין שני הגופים, אולם מאז תחילת שנות ה-2000 לא נעשו ניסיונות נוספים להביא את הסוגיה להכרעה. כתוצאה מכך נותרו מחלוקות פתוחות במשך שנים ארוכות, וחלק מהפרויקטים נתקלו בקשיים, בהתנגדויות ובהתמשכות הליכים בשל חוסר ההכרעה.
הדוח אף מצביע על כך שכ-20% מהנכסים שבבעלות המדינה שמנוהלים על ידי מינהל הדיור מצויים במחלוקת בין שני הגופים באשר לזהות הגורם האחראי לניהולם. מצב זה יוצר אי ודאות ניהולית ומקשה על קבלת החלטות בנוגע לפיתוח, השכרה, מכירה או קידום פרויקטים בנכסים אלה.
על רקע זה ממליץ המבקר לרמ"י ולמינהל הדיור להגיע להסכמות באשר לנכסים שבמחלוקת. אם לא יצליחו לעשות זאת בתוך פרק זמן סביר, הוא ממליץ לפנות ליועצת המשפטית לממשלה לצורך גיבוש מנגנון מוסכם שיסדיר את חלוקת הסמכויות ויאפשר לקדם פרויקטים ללא עיכובים מיותרים.
בסיכום הדוח קורא המבקר למינהל הדיור ולחטיבת הנכסים באוצר לבצע מיפוי מקיף, עדכני וממוחשב של כלל נכסי המדינה, להסדיר את המחלוקות מול רמ"י ולגבש תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח שתתחשב בצורכי הממשלה המשתנים, בשינויים בשוק העבודה ובשאלה האם נכון להחזיק נכסים בבעלות המדינה או להמשיך להסתמך על שכירות.
ממשרד האוצר טרם נמסרה תגובה נכון למועד פרסום הכתבה.
