ישראל ניצבת בימים אלה בפני צומת דרכים קריטי בכל הנוגע לעתידה הכלכלי והאנרגטי. בשעה שהביקוש הלאומי לחשמל הולך ומאמיר בקצב חסר תקדים, הן בשל הגידול הטבעי באוכלוסייה והן בשל הצורך הגובר בהקמת חוות שרתים זוללות אנרגיה בשל מהפכת הבינה המלאכותית, מתברר כי הפתרונות מתעכבים בשלבי התכנון והפיקוח הממשלתיים. בדוח נוקב שמפרסם היום מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, הוא מטיח ביקורת חריפה על התנהלות משרד האנרגיה, חושף מחדלים מתמשכים בניהול עתודות הגז הטבעי ומשק הגפ"מ (גז פחמימני מעובה) ומזהיר באופן חד-משמעי מפני פגיעה קשה בביטחון האנרגטי של אזרחי המדינה בטווח הארוך.
כבר בפתח הדוח נקבע מפורשות כי בתוך כ-22 שנה בלבד, עצמאותה האנרגטית של מדינת ישראל בייצור חשמל עלולה להיפגע באופן אנוש. המשמעות עבור האזרח הישראלי היא דרמטית. לפי הדוח, המדינה תיאלץ לייבא גז טבעי או לחלופין להתבסס על מקורות אנרגיה אחרים, שטרם התקבלו החלטות לגביהם. עוד מדגיש המבקר בדוח כי עתודות הגז צפויות להתכלות בכל מקרה עד לתחילת שנות ה-50 של המאה הנוכחית, ומזהיר כי אם יאומצו המלצות הוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות משק הגז הטבעי (ועדת דיין) המאגרים יתרוקנו כארבע שנים מוקדם יותר.
הביקורת החריפה ביותר של המבקר מופנית כלפי תהליכי קבלת ההחלטות והעובדה שהממשלה מסתמכת על נתונים חסרים ותחזיות ביקוש המוטות כלפי מטה. המבקר תוקף בחריפות את ועדת דיין, שהוקמה בפברואר 2024 במטרה לבחון מחדש את מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי ולקבוע את האיזון הראוי בין שמירת עתודות גז לשימוש מקומי לבין אישור מכסות ליצוא. לפי המבקר, הוועדה, בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה יוסי דיין, גוררת רגליים כבר שנתיים בלי לגבש את מסקנותיה הסופיות. כל זאת, לטענתו, תוך התעלמות מהביקוש המסיבי הצפוי מחוות השרתים של עולם ה-AI ומאפקט משבר האקלים. על פי ההערכות, גורמים אלו צפויים להוסיף צריכה של כ-41.5 BCM. לפיכך, טענה מרכזית שעולה בדוח המבקר היא שכמות הגז שהוועדה המליצה לשמור למשק המקומי (440 BCM) קטנה ב-75 BCM מהביקוש הממשי שחזתה הוועדה עצמה עד 2048 (515 BCM), והיא תספיק ל-20 שנה בלבד.
לצד אי-העשייה המספקת כדי לייצר ביטחון אנרגטי עבור המדינה בעתיד, המבקר מזהיר מפני חוסר מוכנות מבהיל לחירום ומצביע על כך שקיבולת האחסון של גז טבעי בישראל עומדת כיום על אפס עגול (0 BCM). המבקר מציין בדוח כי רשות הגז אמנם בוחנת חלופות לאחסון מזה 14 שנים, ואף פרסמה פנייה לציבור בנובמבר 2025, אך הוא קובע נחרצות כי פעולה זו קטנה ומאוחרת מדי ואינה מבטיחה ביטחון אנרגטי. המשמעות שעולה מתוך אזהרת המבקר היא שבמציאות הנוכחית, כל פגיעה פיזית או ביטחונית באסדות הגז תשתק מיד את כושר ייצור החשמל של ישראל ותוביל לשיבושים נרחבים בבתי האזרחים, ללא כל רשת ביטחון או מתווה חלופי לחירום.
טענה נוספת שעולה בדוח המבקר היא שחלק ניכר מהכשל במשק האנרגיה נובע מריכוזיות, חסמי כניסה ליזמים וכשלים מבניים עמוקים, הן במשק הגז והן במשק הגפ"מ (גז הבישול) המשפיע ישירות על כל בית בישראל. המבקר מאשים כי המדינה נכשלה בחיבור מאגרים קטנים למשק המקומי, וכי הפטור שניתן להם מחובת חיבור ב-2019 לא משך יזמים חדשים כמצופה. לפי נתוני המבקר, בין 2016 ל-2024 פורסמו 4 מכרזים בלבד לחיפוש גז, כאשר שלושת הראשונים לא הניבו תוצאות משמעותיות, ותוצאות המכרז הרביעי מדצמבר 2022 טרם פורסמו במלואן. חמור מכך, המבקר תוקף את המצב הקיים שבו משרד האנרגיה מחזיק בסמכות בלעדית לאשר ייצוא של כל הכמות הפנויה על פי שיקול דעתו, ללא חובת היוועצות בגורמים גיאופוליטיים, כלכליים וסביבתיים, ותוך שימוש בתחשיב כלכלי שלטענת המבקר לוקה בחסר ורגיש מדי למחירי הגז הנוזלי בעולם. יתרה מכך, המשרד מתהדר כבר חודשים בכך שיפתח מכרז נוסף לחיפוש גז, אלא שמסיבה לא ברורה פרסום המכרז מתעכב והסיכוי להגדלת כמות הגז למשק הישראלי מתרחק.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן
(צילום: משרד מבקר המדינה)
כדי להבין את עומק השבר שמציג המבקר, כדאי לצלול למספרים: התלות של אזרחי ישראל בזהב הכחול היא כמעט מוחלטת, כאשר נכון ל-2024, לא פחות מ-70% מהחשמל בישראל מיוצר באמצעות גז טבעי המופק משלוש אסדות פעילות (תמר, לווייתן וכריש-תנין), המהווה 45% מסך צריכת האנרגיה הראשונית של המשק. למרות זאת, המבקר מזכיר כי משרד האנרגיה לא גיבש תוכנית אב מאושרת למשק האנרגיה בשני העשורים האחרונים, חרף התרעות חוזרות ונשנות של משרד המבקר ב-2012, 2016, 2020 ו-2024. בהיעדר יד מכוונת, המשק הישראלי מתנהל בערפל ומקבל החלטות מבוזרות ללא ראייה אסטרטגית כוללת. יתרה מכך, חברות העוסקות באנרגיה מתחדשת התבטאו לא פעם על כך שהבירוקרטיה הממשלתית מעכבת הליכים והן נאלצות להרחיב את פעילותן בחו"ל במקום בישראל.
במקביל, בעוד האזרח הישראלי נשען בעיקר על תפוקת אסדות הגז הטבעי, כמעט חצי מכמות הגז מופנית החוצה. נכון לתחילת 2024 (ועודכן רטרואקטיבית בסוף 2025 לכ-870 BCM), מתוך עתודות הגז המוכחות של ישראל, יוצאו למצרים ולירדן 49% מכמות הגז המופקת. הגידול בהיקפי הייצוא, לצד עסקאות ענק שנחתמו לאחרונה, מעוררים חשש כבד באשר ליכולת לספק את הצרכים המקומיים בעתיד. בהקשר זה, עוד טוען המבקר כי מאז ועדת צמח גדלו העתודות בכ-126 BCM, אך המדינה בחרה שלא להגדיל את חובת השמירה למשק המקומי, מה שמאפשר למשרד האנרגיה להמשיך ולאשר ייצוא אגרסיבי של כל הכמות הפנויה (105 BCM).
לנוכח הממצאים החמורים, מבקר המדינה קורא לממשלה ולמשרד האנרגיה לשנות כיוון באופן מיידי ולעבור לניהול אסטרטגי, צופה פני עתיד, של משאבי הטבע הלאומיים. המבקר ממליץ למדינה לעדכן ללא דיחוי את מפות הביקוש לחשמל, תוך שקלול אמיתי של צורכי מהפכת הבינה המלאכותית ומשבר האקלים, ולהקים בדחיפות תשתיות אחסון ויבוא שימנעו שיתוק של המשק בשעת חירום. בנוסף, המבקר ממליץ לבחון מחדש את מדיניות הייצוא האגרסיבית ואת המבנה הריכוזי של שוק הגז והגפ"מ, במטרה לעודד תחרות, להסיר חסמים בפני יזמים חדשים ולהבטיח את רשת הביטחון האנרגטית של אזרחי ישראל לעשורים הבאים.
בסיום הדוח מבהיר המבקר את גודל האחריות המוטלת על הדרג הממשלתי ומסכם את המלצתו החד-משמעית בדבר הצורך בהיערכות מיידית ליום שאחרי התכלות המאגרים: "תפקידה של המדינה הוא להבטיח כי משאבי הגז הטבעי ינוצלו באופן שיביא למקסימום את ערכם עבור הציבור בישראל". הוא מדגיש כי לאור הצפי לפגיעה בעצמאות האנרגטית, על הממשלה לפעול בהקדם להכנת משק האנרגיה הלאומי, כדי להבטיח לדורות הבאים אספקת חשמל אמינה, רציפה ובטוחה.
ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה: "עתודות הגז הטבעי הקיימות מספיקות לתקופה העולה על 20 שנה. בנוסף, המשרד מקדם מהלכים שיגדילו את הפקת האנרגיה הירוקה עד ל-35% ב-2035 וכך יפחיתו את השימוש בגז טבעי. כמו כן, המשרד פועל לקדם חיפוש מאגרים נוספים. בנוסף, המשרד מאפשר לקדם קידוחים בזמן הקרוב, ואף יש הליכי חיפושים של BP וסוקאר הצפויים להתחיל בספטמבר הקרוב, כאשר הזיכיונות יינתנו בהליך תחרותי על מנת להבטיח שהזוכים יהיו הטובים ביותר".
אשר לוועדת דיין נמסר ממשרד האנרגיה כי הדוח עם המלצות הוועדה צפוי להתפרסם בשבועות הקרובים.
בעניין המכרז החמישי המתעכב לחיפוש גז נמסר מהמשרד: "מסמכי ההליך התחרותי מוכנים. מכיוון שהם מיועדים בעיקר לגורמים בינלאומיים, הפרסום יהיה מיידית עם התייצבות המצב הביטחוני, וכשהאווירה הבינלאומית תאפשר זאת".
