"הצמרת הכלכלית": ynet כלכלה מביא אליכם מדי שבוע את הכתבות הנצפות של השבוע, אלה שעשו הכי הרבה כותרות ועוררו שיח, ולצידן המלצה אישית שלנו – כתבה אחת שחמקה מתחת לרדאר ולדעתנו ראויה לתשומת לב מיוחדת.

ספקית הרחפנים של צה"ל נזרקה מניו יורק: "100% הוראה של ממדאני"

חברת ‏Easy Aerial‏, ספקית רחפנים לצה"ל ולצבא ארה"ב הפועלת גם מתל אביב, קיבלה ‏הודעת פינוי ממתחם ‏Brooklyn Navy Yard‏ בניו יורק תוך 60 יום בלבד. החברה, ‏שמערכותיה שימשו לניטור הגבול בעזה ולאבטחת גמר הסופרבול, סבלה עוד לפני המלחמה ‏מהפגנות פרו-פלסטיניות ומאירועי ונדליזם. יו"ר ומנכ"ל החברה שחר אבוחצירא, שעבר ‏שלושה סבבי מילואים במלחמה, טוען כי ההסבר על שיקולים עסקיים הוא "שקר מוחלט", והוא מייחס את ההחלטה ללחץ מלשכת ראש העיר זוהראן ממדאני.‏‏
5 צפייה בגלריה
זוהראן ממדאני
זוהראן ממדאני
זוהראן ממדאני
(צילום: Amir Hamja/Pool via REUTERS)
אבוחצירא מציין כי החברה דווקא הרחיבה את השטח שלה במתחם לפני חצי שנה בתיאום ‏מלא עם ההנהלה, ומוסיף כי הטון השתנה רק לאחרונה. בשיחות עם הנהלת המתחם נאמר לו ‏מופרשות כי המניע הוא "רצון לשנות את תרבות העסקים" ב-‏Navy Yard‏. גורם מעורב אמר כי ‏נוכחות החברה והמחאות נגדה דרשו תגבור אמצעי אבטחה יקרים והפכו לעצם בגרון עבור ‏כולם. המקרה מוצג כחלק מ"אפקט ממדאני" - רצף אירועים שבהם עסקים עם זיקה לישראל ‏נקלעים לרצף אירועים שמהווה פגיעה מעשית, כפי שקרה בניסיון לעכב מכירת 5,100 דירות מפוקחות שכירות לקבוצת ‏סאמיט הישראלית בעסקה של 451 מיליון דולר.‏

בדרך להדפסת בתים: המדינה בוחנת שינוי תקנות לראשונה זה 50 שנה

לראשונה זה כ-50 שנה, מינהל התכנון בוחן שילוב חדשנות בשיטות הבנייה בישראל ושינוי ‏התקינה של טכנולוגיות הבנייה המתועשות, לנוכח המחסור בכוח אדם מקצועי בעקבות ‏המלחמה והצורך להפחית את עלויות הבנייה, שהתייקרו בשנתיים האחרונות. הבחינה כוללת ‏עבודת מטה הנדסית, סקירת תקינה וסטנדרטים בינלאומיים וניתוח השפעות על בטיחות, ‏איכות הבנייה ועלויות. משלחת ממשלתית ביקרה לאחרונה בתערוכת ‏World of Concrete‏ ‏בלאס וגאס ונחשפה לשיטות קונסטרוקציה מתקדמות וטכנולוגיות בנייה מתועשות.‏‏
5 צפייה בגלריה
בית שנעשה בהדפסת תלת ממד
בית שנעשה בהדפסת תלת ממד
בית שנעשה בהדפסת תלת ממד
(צילום: AP Photo/Peter Dejong)
במסגרת המהלך נבדקת האפשרות לשילוב חומרים מבוססי סיבים כחלופה או כהשלמה ‏לפלדה, שיטות המאפשרות צמצום תלות בכוח אדם וקיצור לוחות זמנים, לצד התאמת התקנות ‏לטכנולוגיות עתידיות כגון הדפסת מבנים בבטון. ‏‏"המחסור בכוח אדם לצד קפיצת מדרגה טכנולוגית מחייבים בחינה מחדש של רגולציות ‏ישנות", אמר בעניין מנכ"ל מינהל התכנון רפי אלמליח. לדברי אריאל פוקוטינסקי מחברת אקו קיר תדהר, ענף הבנייה בישראל מצוי בפיגור טכנולוגי אדיר מאחורי ענפי תעשייה אחרים. לטענתו, מעבר לבנייה מתועשת יכול ‏להוריד את עלויות הבנייה ב-10%-15% ולקצר את משך הבנייה משלוש שנים לשנה וחצי.‏

אקסודוס מקליפורניה: הסיפור מאחורי בריחת המיליארדרים מהמדינה

בריחת העושר הגדולה מקליפורניה נמצאת בעיצומה: עיתונאי עצמאי ששוחח עם 21 ‏מיליארדרים במדינה מדווח כי 20 מתוכם מתכננים לעזוב את קליפורניה, וחלקם כבר החלו בהליכיםאו כבר ביצעו מהלכים בפועל לקראת ‏מעבר למדינה אחרת. הסיבה היא הצעת חוק "מס המיליארדרים" לפיה יוטל מס חד פעמי ‏של 5% על בעלי הון נקי של יותר ממיליארד דולר, שיחול על רווחים שלא מומשו. אם ההצעה ‏תעלה להצבעה בנובמבר, היא תחול רטרואקטיבית החל מ-1 בינואר 2026. בין העוזבים: ‏מארק צוקרברג, שרכש נכס יוקרתי בפלורידה, לארי פייג', שהעביר בפועל חלק מעסקיו ‏לדלאוור וטקסס, סרגיי ברין ופיטר טייל.‏
5 צפייה בגלריה
מימין: סרגיי ברין, לארי פייג' ומארק צוקרברג
מימין: סרגיי ברין, לארי פייג' ומארק צוקרברג
מימין: סרגיי ברין, לארי פייג' ומארק צוקרברג
(צילומים: Paul Sakuma/AP, Evelyn Hockstein/Reuters)
הבעיה היא שה-5% אינם באמת 5%: ציוץ ויראלי הסביר שמס העושר כפי שהוא מנוסח ‏יחרים 50% ממניות אלפאבית שבבעלות לארי וסרגיי. הסיבה היא שהמס מתייחס למניות עם ‏כוח הצבעה גבוה פי 10 כאילו הם מחזיקים פי 10 יותר מניות, כלומר מס של 5% על 1.2 ‏טריליון דולר שווה ל-60 מיליארד דולר - 50% מהאחזקות האמיתיות. המהלכים העיקריים ‏שמבצעים אנשי העסקים הם קניית נדל"ן מחוץ למדינה, התקשרות עם משרדי עורכי דין ‏מומחים במיסוי והנחיה למנהלי החברות לחפש הזדמנויות להתרחבות מחוץ לקליפורניה. ‏היעד הלוהט ביותר הוא דלאוור, שבה נרשמות יותר מ-60% מחברות ‏Fortune 500‎‏ בזכות ‏מערכת משפט עסקית ייחודית וחוקי תאגידים גמישים.‏

‏"לא למועמדים מדור ‏Z‏ עם מנטליות של ימי חופש": המודעה שעוררה סערה

ספק שירותי סיעוד בשווייץ פרסם מודעה למשרת מנהל צוות סיעודי, ובה צוין במפורש "לא ‏למועמדים מדור ‏Z, לא למנטליות של ימי שני/שישי חופש מחלה". הביטויים נמחקו מהפוסט ‏לאחר סערה ברשתות החברתיות, אך צילומי מסך כבר הופצו וגרמו לקרבות מקלדת בין-‏דורית במדינה. חוקי התעסוקה בשווייץ אמנם אינם אוסרים במפורש על הגבלת גיל במודעות ‏דרושים, אך ברשתות החברתיות האשימו את החברה באפליה ובתיוג אנשי מקצוע צעירים ‏כעצלנים.‏
5 צפייה בגלריה
צעירים במשרד (אילוסטרציה)
צעירים במשרד (אילוסטרציה)
צעירים במשרד (אילוסטרציה)
(צילום: shutterstock)
גם התגובות מצד בכירים בשוקי העבודה לא איחרו לבוא: "הדרת דור ‏Z‏ כולו והתעלמות מציפיותיו משוק ‏העבודה היא קצרת רואי וחסרת אחריות", אמרה יעל מאייר, יועצת בחברת ‏Cheam, ואילו החוקר הדורי פרנסואה הופפלינגר הזכיר כי הטענות נגד הדור הצעיר העצל לכאורה נשמעו כבר לפני אלפי שנים, כולל מצד הפילוסוף ‏סוקרטס, והוסיף כי דור ה-Z הוא דור מגוון למדי, וכי אי אפשר להכליל לגביו באופן כה פשטני. לדברי חוקרי דמוגרפיה בשווייץ, ‏הדרת קבוצת גיל שלמה מחברות סיעוד עלולה להחמיר את המחסור בכוח אדם דווקא כאשר ‏המדינה נערכת לעלייה בביקוש לטיפול בקשישים.‏

שר הכלכלה ברקת: "רק חברות נכות מנפיקות בבורסה בישראל"‏

ענקית הסייבר האמריקנית פאלו אלטו אמנם הפתיעה כשהודיעה על כוונתה להירשם למסחר בבורסה בתל אביב, נוסף על היותה נסחרת בנאסד"ק; אבל זה לא ממש הפריע לשר הכלכלה של ישראל ניר ברקת להתבטא בצורה חריגה בוועידת ההייטק הביטחוני של ‏ynet‏ ו"ידיעות ‏אחרונות", באומרו "רק חברות נכות מנפיקות ‏בישראל". ברקת השמיע את האמירה השערורייתית הזו ברקע רצונו לראות את רפאל והתעשייה האווירית מנפיקות בנאסד"ק, ‏והוא טען כי אם יעשו זאת, השווי שלהן "יגדל לפחות ב-50%", מה שיכניס לדבריו יותר מ-100 מיליארד שקל ‏לישראל.
5 צפייה בגלריה
ועידת ההייטק הביטחוני של ynet ו-"ידיעות אחרונות" בשיתוף לשכת המהנדסים
ועידת ההייטק הביטחוני של ynet ו-"ידיעות אחרונות" בשיתוף לשכת המהנדסים
שר הכלכלה ניר ברקת
(צילום: אביגיל עוזי)
ברקת דחה את החשש של מערכת הביטחון מהפרטה. לדבריו, ההנפקות הללו יאפשרו לתגמל את העובדים במניות ולהביא ‏את העובדים הכי טובים, והן ישוו את כוחן של החברות הביטחוניות לכוחן של חברות ההייטק והסייבר הישראליות המצליחות. ברקת התייחס גם לתוכנית "הסל של ישראל" השנויה במחלוקת, והודיע שהגיש ‏תלונה לרשות התחרות בטענה שהרשתות תיאמו ביניהן את ההחלטה שלא להגיש הצעה כדי ‏לשמור על מחירים גבוהים.‏
‏>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות – הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו