"החל משנה הבאה, בכוונת משרד הבריאות להגביר את הרגולציה על כל המחלבות ולקבוע דרישות מחמירות שיכולת העמידה בהן היא בלתי סבירה לאותן עשרות מחלבות קטנות. אני מתריע כי אם לא תעשה פעולה מתקנת מהירה בנושא, הדבר יביא לסגירתן של כ-50 מחלבות קטנות כבר בשנה הבאה", כך אומר מנכ"ל מועצת החלב איציק שניידר, בעקבות כוונת משרד הבריאות להחיל תקן פיקוח מחמיר (HACCP) גם על מחלבות קטנות. התקן למעשה יחייב את המחלבות להקים מערכת בקרה עצמית כדי להבטיח את בטיחות המוצר לצרכן.
מדובר במחלבות שמעסיקות מספר עובדים בודדים, כולל מחלבות בחוות בודדים. שניידר שלח מכתב בנושא לשר החקלאות אבי דיכטר, למנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב וליו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
2 צפייה בגלריה
פרות
פרות
מחלבה
(צילום: shutterstock)
לדברי שניידר, משמעות הדבר היא שכ-50 מחלבות קטנות הפועלות היום בישראל לא יוכלו להמשיך לייצר מוצרי חלב, ומחלבות חדשות לא יוכלו להיכנס לתחום: "בשנתיים האחרונות פעלה מועצת החלב ביחד עם הדרג המקצועי במשרד הבריאות לגיבוש מסמך שבו ייקבעו דרישות אחידות מכל המחלבות הקטנות, אך הנושא לא קודם והמהלך הנוכחי יגרום לסגירת מחלבות וצמצום התחרות. כמו שהתרענו בנושא החמאה, והמדינה לא הקשיבה לנו, על החלטתה להסיר את פיקוח המחירים מהחמאה ולעוד יבוא - מה שגרם לעליית מחירי החמאה - כך גם הפעם אנחנו זוכים לחוסר שת"פ".
דני ברזילי, בעלי מחלבת הנוקד בגוש שגב: "רוצים להשית עלינו תקן פיקוח מחמיר, שמתאים למפעלים גדולים ובינונים. אנחנו מחלבה של עובדים בודדים, זה לא מתאים לגודל שלנו. לפני מספר שנים כבר פנינו למשרד הבריאות להקל עלינו ברגולציה, ובמקום להקל הם מכבידים עלינו עם עודף רגולציה שיגרום לסגירה מחלבות. כל שנה נוחתות עלינו עוד גזירות. באף מדינה בעולם זה לא קיים. האבסורד שמבחינת משרד הבריאות דורשים מאיתנו אותן דרישות שנדרשות מתנובה ומשטראוס. רובן של המחלבות הקטנות לא יצליחו לעמוד בכך, גם תקציבית וגם מבחינת כוח אדם. רוב בעלי המחלבות הם אנשים מבוגרים ולא ילכו למהלך הזה. כדי לעמוד בתקן אני צריך להקים מערך שיעלה מינימום 50 אלף שקלים, והתחזוקה של המערכת היא עוד 12,000 שקלים בשנה. זה לא כלכלי. כנראה שהממשלה מעוניינת לצמצם את מספר המחלבות לטובת היבוא. מעלים לנו את מחיר החלב הגולמי, ומנגד מורידים מכסים על יבוא גבינות מחו"ל מחקלאים שנהנים מסובסידיה של האיחוד האירופי".
מיכל מלמד מובילת שיירת רועים מלוטם: "אין בזה שום הגיון. צריך בשביל זה להחזיק טכנולוג ולפקח על תהליכים בדרך מסוימת ותחת בדיקות. זה לחנוק את היצירתיות ויגרום לכך שיהיו כל כך הרבה הוצאות שהמחלבות יסגרו אחת אחת כי לא נוכל לעמוד בזה. זה חוצפה לאמץ את התקן גם על מי שמייצא וגדול. אני מבינה שעושים הכל להקשות עלינו, אולי כדי שיהיה להם פחות על מה לפקח".
2 צפייה בגלריה
חלב תנובה 1 ליטר בקרטון
חלב תנובה 1 ליטר בקרטון
חלב
(צילום: יריב כץ)
כזכור, מחירי מוצרי החלב שבפיקוח צפויים לעלות בכ-15% במאי. לפי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מאז 2019 עלו המחירים לצרכן של מוצרי החלב בישראל ב-7.2% בלבד בזמן שמחיר המטרה, אותו משלמות המחלבות לרפתנים, עלה ב-23.2%. לפני כחצי שנה ועדת המחירים המליצה לפי הנוסחה בחוק החלב, להעלות את מחירי מוצרי החלב המפוקחים ב-6.5%. השרים סרבו לחתום ורק לאחרונה אישרו התייקרות של 4.9%.
הפער בין העלייה הנדרשת של מחיר מוצרי החלב המפוקחים - בהתאם לנוסחה שקבעה הממשלה, לבין מה שאושר להם בפועל, בתוספת התייקרויות שנוספו מאז בעיקר של מזון בעלי חיים (גרעינים המיובאים מחו"ל, שמחירם זינק מאז הקורונה והמלחמה באוקראינה במאות אחוזים והם מהווים 50% מעלות יצור החלב) - שווה להתייקרות של 15%. אם נוסיף את העלייה שכבר אושרה בשיעור של 4.9%, יהיה מדובר בהתייקרות חריגה של כ-20% במחיר מוצרי החלב המפוקחים לצרכן, תוך פחות משנה.
וועדת הכלכלה קיימה היום (ראשון) דיון בנושא, ויו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ דוד ביטן אמר: "תראו לאן הגענו, המחלבות הקטנות לא מסוגלות לייצר, הגדולות לא רוצות ואין חלב מפוקח אז שולחים אנשים לקנות חלב יקר יותר. מחיר החלב הולך לעלות ב-16%, המחלבות הקטנות מפסידות ובחלב המפוקח גם הגדולות מפסידות והממשלה והאוצר צריכים לטפל בזה".
תגובת משרד הבריאות: "כחלק מרפורמת המזון שנועדה להקל על הצרכנים, היבואנים ועל יצרני המזון כאחד, ובהתאם לחוק ההסדרים מסוף שנת 2021, בוצעו תיקונים רבים לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון). בין תיקונים אלו, החל מאוגוסט 2026, עוד כשלוש שנים וחצי, יחויבו כל מפעלי המזון השונים, בהם המחלבות, בקיום מערכת בקרה עצמית וזאת בדומה לאיחוד האירופי.
"המחלבות מסווגות כעסק רגיש המייצר מוצרי חלב שדורשים פיסטור, כך שהשינוי המדובר הכרחי להבטחת בטיחות המוצרים עבור הצרכן, ומחייב לפעול בהתאם לתוכנית בטיחות עצמית המבוססת על ניתוח גורמי סיכון וקביעת נקודות בקרה קריטיות (HACCP). חשוב לציין שמתוך הבנת המשמעות שיש לעסק קטן בעלויות הרבות הנלוות לשימוש במערכת חיצונית לבקרת מערכת בטיחות המזון, ניתן יהיה לקיים את עקרונות הבטיחות המתחייבות גם במסגרת תכנית בטיחות עצמית שעלותה פחותה". בנוגע לטענה כי משרד הבריאות לא מקדם תוכנית לסיוע למחלבות, נמסר: "לפני מספר חודשים פורסמה להערות הציבור טיוטת הנחיות כלליות שנכתבה בשיתוף פעולה מקצועי של שירות המזון במשרד הבריאות ומועצת החלב, ונועדה להקל על המחלבות הקטנות".
פורסם לראשונה: 09:27, 19.02.23