"הצמרת הכלכלית": ynet כלכלה מביא אליכם מדי שבוע את הכתבות הנצפות של השבוע, אלה שעשו הכי הרבה כותרות ועוררו שיח, ולצידן המלצה אישית שלנו – כתבה אחת שחמקה מתחת לרדאר ולדעתנו ראויה לתשומת לב מיוחדת.
העלות הכוללת של מבצע שאגת הארי ומה יקרה עם דמי החל"ת?
השבוע, לאחר כמעט חודש וחצי של לחימה באיראן, נכנסה לתוקפה הפסקת אש זמנית שסיימה את המלחמה עם איראן, אך לא בצפון. במשך שבועות ארוכים אזרחי ישראל נעו בין מקלטים לשגרה חלקית, עסקים נסגרו, מילואימניקים גויסו בהמוניהם והמשק כולו פעל תחת מגבלות. כעת מתחילה להתברר גם העלות הכלכלית של התקופה הזו - והיא כבדה במיוחד.
ההערכות מדברות על לפחות 65 מיליארד שקל, עוד לפני הפגיעה בצמיחה, בהשקעות ובצריכה. עלות יום לחימה הגיעה עד כמיליארד שקל, והמדינה צפויה להתמודד עם הרחבת הגירעון, קיצוצים ודחייה של פרויקטים לאומיים. בסך הכול, מאז אוקטובר 2023, עלות המלחמה כבר חצתה את ה-350 מיליארד שקל.
בניו יורק טיימס טוענים שחשפו את ממציא הביטקוין
האם אחת התעלומות הכי גדולות בכלכלה העולמית נפתרה? בניו יורק טיימס טוענים שכן. לפי פרסום של העיתון, אדם בק, קריפטוגרף בריטי ואחד הדמויות הבולטות בעולם הביטקוין, הוא למעשה סאטושי נקאמוטו, השם הבדוי והמסתור שניתן למי שהמציא את המטבע ב-2008 ומאז מסתתר מאחורי הכינוי.
4 צפייה בגלריה
אדם בק, והפסל של סאטושי נקאמוטו בבודפשט
(צילומים: מתוך האתר הרשמי של חברת blockstream, ועמוד הפייסבוק של Bitocin Magazine)
בק בן ה-55, הוא מתכנת מחשבים בהכשרתו, שפיתח את Hashcash מערכת פתרון חידות מתמטיות ש"סאטושי" שאל ממנה בעת פיתוח הביטקוין. בנוסף, הוא חבר ב"סייפרפאנקס", סוג של קבוצת אנרכיסטים שפעלה משנות ה-90 ופיתחה רעיונות של "כסף אלקטרוני", ומייסד Blockstream, חברת הייטק בשווי 3.2 מיליארד דולר. לפי פרסומים שונים, לסאטושי יש 1.1 מיליון מטבעות של ביטקוין, אוצר ששוויו הגיע ל-118 מיליארד דולר.
העיר הזאת השקיעה מאות מיליונים בהומלסים כדי לראות אותם שוב ברחוב
אוהלים על מדרכות, פארקים שהפכו למרחבי מגורים, ולחץ ציבורי גובר למצוא פתרונות - הומלסים היא סוגיה שמטרידה כל עיר גדולה בעולם, ובקליפורניה בפרט - ובלוס אנג'לס זה כבר נהפך למציאות יומיומית. כל אלה הביאו את העירייה לנסות פתרון אחר - ויקר. לוס אנג'לס השקיעה מאות מיליוני דולרים בתוכנית "Inside Safe", שמטרתה להוציא אלפי אנשים מהרחוב ולהעבירם לדיור זמני בדרך לשיקום.
אלא שעל אף ההשקעה האדירה והיקפי הפעילות, הנתונים מצביעים על קושי ממשי לייצר שינוי יציב לאורך זמן. בתוך שלוש שנים בלבד, שיעור המשתתפים שחזרו לרחוב עלה מכ-20% לכ-40%, כאשר רבים מהדיירים מתקשים לעמוד בכללים הנוקשים של התוכנית או לא מצליחים להתקדם לדיור קבוע. לצד ירידה מסוימת במספר חסרי הבית החיים ברחוב ושיפור בנראות המרחב הציבורי, העיר נאלצת להתמודד עם שאלות קשות על יעילות המודל - במיוחד כשברקע ההכנות לאולימפיאדת 2028 כבר בעיצומן והלחץ הציבורי להציג פתרון אמיתי רק הולך וגובר.
עשו עליכם קופה והחבילה מאחרת: כך תזהו אתרי דרופשיפינג
לקוחה שקנתה מאתר ישראלי של מוצרי יצירה והמשלוח שלה מאחר מאוד, גילתה שהמוצרים שמוצעים באתר בעצם נמכרים אחד לאחד בעלי אקספרס במחיר בדיחה, לעומת התמחור שלהם באתר הישראלי. היא קנתה שם ב-350 שקל והמשלוח לא מגיע גם אחרי חודש.
המקרה הזה אינו חריג: יותר ויותר אתרים "ישראליים" פועלים בשיטת דרופשיפינג - בלי מלאי, בלי מחסן, ועם תלות מלאה במשלוחים מחו"ל, שמתעכבים כעת בגלל המלחמה. התוצאה היא שילוב בעייתי במיוחד. צרכנים משלמים מחירים גבוהים מתוך הנחה שמדובר באתר מקומי - ומגלים בדיעבד שהם היו יכולים להזמין את אותו מוצר בעצמם, בזול יותר ועם אותה רמת שירות.
ביט מקפיצה את העמלה ב-33% למעבירי סכומים גדולים
ביט הודיעה כי מ-1 במאי תייקר את העמלה על קבלת הכספים מ-0.6% ל-0.8% על סכומים העולים על תקרה שנתית של 25 אלף שקלים - התייקרות של 33%. העדכון ישפיע על כ-7% מכלל משתמשי האפליקציה, אשר מוגדרים כבעלי "היקף פעילות מסחרי", וכולל בעיקר עסקים קטנים ומשכירי דירות המקבלים תשלומים באמצעות השירות.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות – הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
