"הצמרת הכלכלית": ynet כלכלה מביא אליכם מדי שבוע את הכתבות הנצפות של השבוע, אלה שעשו הכי הרבה כותרות ועוררו שיח, ולצידן המלצה אישית שלנו – כתבה אחת שחמקה מתחת לרדאר ולדעתנו ראויה לתשומת לב מיוחדת.
מחירי הדירות במחצית 2026: ת"א מובילה בעליות, בת ים שיאנית הירידות
מחירי הדירות בישראל הציגו במחצית הראשונה תמונה מעורבת: המחיר הממוצע הארצי עמד על כ-2.392 מיליון שקל, עלייה של 3.9% לעומת התקופה המקבילה ב-2025. בתל אביב נרשמה העלייה החדה ביותר מבין הערים שנבדקו, 6.6%, למחיר ממוצע של כ-4.45 מיליון שקל, ואחריה אשדוד עם עלייה של 6.1%. מנגד, בת ים הובילה את הירידות עם ירידה של 3.1%, וגם בחדרה, אשקלון, הרצליה, רמת גן ופתח תקווה נרשמו ירידות.
העלייה החדה ביותר לפי גודל הדירה נרשמה דווקא בדירות הקטנות: דירות 2-1 חדרים התייקרו בממוצע ב-8.3%, לעומת עליות מתונות יותר בדירות הגדולות. עם זאת, מספר העסקאות השתנה בין הערים ובין התקופות, עובדה שעשויה להשפיע על הממוצעים. במקביל, שוק המשכנתאות דווקא מתחזק: מתחילת 2026 נלקחו משכנתאות בהיקף של 79.6 מיליארד שקל, עלייה של 13.8% לעומת התקופה המקבילה ב-2025.
יוסי כהן מונה לנשיא ועדה מייעצת לסטארטאפ – המניה זינקה
ראש המוסד לשעבר יוסי כהן מונה לנשיא הוועדה המייעצת המדעית של הסטארטאפ הישראלי קוואנטום X לאבס, שמנסה לפתח תשתית מודולרית למחשוב קוואנטי. בעקבות ההודעה זינקה מניית החברה בכ-10%, ושווי השוק שלה הגיע לכ-100 מיליון דולר. כהן, המשמש כיום גם כיועץ אסטרטגי לסופטבנק היפנית, אמור לסייע בגיבוש האסטרטגיה הטכנולוגית והמסחרית של החברה.
יוסי כהן
(צילום: יובל חן)
קוואנטום X שואפת לפתח תשתית למחשב קוואנטי של כמה אלפי קיוביטים עד סוף 2027, לצד פעילות בתחומי הסייבר, התקשורת והחיישנים הקוואנטיים. החברה, שבמאי האחרון החלה להיסחר בנאסד"ק, עדיין אינה מציגה הכנסות או רווחים משמעותיים. המינוי מצטרף למגמה שבה בכירי מערכת הביטחון לשעבר עוברים לחברות טכנולוגיה וביטחון, ובאחרונה מונה גם ראש המוסד הקודם דדי ברנע לנשיא וליו"ר הגלובלי של החברה האמריקנית אונדס.
רגע לפני הבחירות: היועץ של נתניהו מציע לבטל הפרשות לפנסיה עד גיל 40
המועצה הלאומית לכלכלה בראשות פרופ' אבי שמחון מציעה לבטל את חובת הפרשת העובד לפנסיה עד גיל 40, מהלך שאמור להגדיל את שכר הנטו של צעירים עובדים בכ-6%. לפי התוכנית, הפרשות המעסיק יישארו במלואן והעובד ימשיך להיות מבוטח, אך לא יחויב להפריש משכרו עד גיל 40. לאחר מכן תחזור חובת ההפרשה המלאה, ולעובדים תישמר האפשרות לבחור להמשיך לחסוך גם קודם לכן.
יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה אבי שמחון
(צילום: דני שם טוב/דוברות הכנסת)
במועצה טוענים כי כיום עובדים חוסכים יותר מדי בשנים שבהן ההוצאות על הקמת משפחה, ילדים ומשכנתא גבוהות במיוחד, וכי ניתן להגדיל את הנטו בלי לפגוע יתר על המידה בקצבה העתידית. מנגד, גורמים כלכליים מזהירים מפני פגיעה משמעותית בחיסכון הפנסיוני לאורך עשרות שנים ומבקרים גם את עיתוי פרסום התוכנית, כחודש וחצי לפני הבחירות. ההצעה צפויה לעלות לדיון לאחר הבחירות.
"תעביר לי בביט": המלחמה השקטה על החזרים כספיים בין חברים
כולנו מכירים את הרגע שבו מישהו משלם על כל החבורה ומבקש שיחזירו לו אחר כך, אבל מתברר שלא תמיד הכסף מגיע. דוח אמריקני של Zelle מצא כי 76% מבני דור ה-Z ששילמו מראש על הוצאה קבוצתית לא קיבלו בחזרה את מלוא הסכום, ויותר ממחציתם דיווחו שהעיכובים יצרו מתח או פגעו ביחסים. אצל חלקם כבר לא מדובר בכמה דולרים: 46% מאלה שחייבים לעיתים כסף לחברים או לבני משפחה דיווחו על חוב של יותר מ-1,000 דולר.
אילוסטרציה
(צילום: נוצר באמצעות בינה מלאכותית)
הטכנולוגיה אמנם הפכה את העברת הכסף לקלה מאי פעם, אבל היא לא פתרה את אי הנעימות שבגבייה. גם בישראל העברות בין אנשים הן השימוש הנפוץ ביותר באפליקציות תשלום, וכ-80% מהעסקאות הן בסכום של עד 300 שקל. הסקר האמריקני אינו מלמד בהכרח על היקף התופעה בישראל, אך הדילמה מוכרת היטב: האם לרדוף אחרי חבר על סכום קטן יחסית, או לוותר ולגלות שהנדיבות הפכה בדיעבד לסבסוד.
חשש כבד בנמל אילת: ההישגים של החות'ים בתימן יביאו להשבתה מוחלטת
התקדמות החות'ים לאורך חופי תימן והתחזקות אחיזתם באזור מצר באב אל-מנדב מעוררות חשש כבד בנמל אילת, שכבר מתמודד עם משבר חריף מאז תחילת מתקפות החות'ים. יבוא כלי הרכב עבר ברובו לנמלי חיפה ואשדוד, הכנסות הנמל שעמדו בעבר על כ-240 מיליון שקל בשנה צנחו כמעט לאפס, וכיום מגיעה אליו בממוצע אונייה אחת בלבד בחודש.
מכולות בנמל אילת
בנמל הצליחו להפעיל נתיב עוקף דרך עקבה, אך הוא מאפשר להביא רק 15%-20% מכמות כלי הרכב שהגיעה בשגרה, וגם זאת תוך הנחות של עד 90% על אגרות מסוימות. כעת חוששים שההישגים החות'יים יפסיקו גם את הפעילות המצומצמת שנותרה. בנמל דורשים רשת ביטחון ממשלתית והארכה של הזיכיון, ובחברת נמלי ישראל מזהירים כי חסימת נתיבי השיט מחייבת פיתוח חלופות יבשתיות שיבטיחו את רציפות הסחר של ישראל.
