"הצמרת הכלכלית": ynet כלכלה מביא אליכם מדי שבוע את הכתבות הנצפות של השבוע, אלה שעשו הכי הרבה כותרות ועוררו שיח, ולצידן המלצה אישית שלנו – כתבה אחת שחמקה מתחת לרדאר ולדעתנו ראויה לתשומת לב מיוחדת.
כך יקבלו ההורים את הכסף בחזרה מהגנים הפרטיים על ימי המלחמה
משרד האוצר הציג בוועדת ביקורת המדינה ובוועדת החינוך מתווה סיוע למעונות יום וגנים פרטיים שנסגרו במלחמה. המתווה כולל שני מסלולים לבחירת המפעיל: במסלול הראשון המעון ממשיך לשלם שכר מלא למטפלות ומקבל מהמדינה 75% מהשכר ו-22% מההוצאות הקבועות (כמו שכירות וביטוחים), והמפעיל סופג את ההפרש בין הפיצוי לעלויות. במסלול השני המפעיל מוציא את המטפלות לחל"ת ומחזיר להורים את התשלום עבור המעון, בעוד המטפלות מקבלות דמי אבטלה בלבד, והמפעיל מקבל פיצוי מהמדינה על ההוצאות הקבועות. ח"כ אלון שוסטר הצביע על כשל במתווה: אין אינטרס למפעיל להחזיר כסף להורים, כי על כל שקל שהוא נותן הוא מפסיד 25%, ומסגרת שהחזירה כסף לפני שקיבלה פיצוי מאפסת את הנזק שלה בעיני האוצר ולא תהיה זכאית לגיבוי כלכלי.
המתווה הזה העלה התנגדויות רבות: נציג המעונות הפרטיים הזהיר כי מסגרת שגדלה מ-14 ל-28 ילדים מאבדת זכאות לפיצוי פשוט מפני שאינה יכולה להוכיח ירידה במחזור, והתוצאה היא מסגרות שנסגרות ומחירים עולים לשאר המסגרות; יו"ר פורום מסגרות החינוך לגיל הרך הזהיר כי הוצאת עובדות לחל"ת תגרור נטישה של כ-25% מהן את המקצוע. שאול מרידור, ראש אגף התקציבים במשרד האוצר לשעבר, הציע פתרון פשוט: מפעילי גנים פרטיים שיתחייבו שלא לגבות תשלום מההורים בתקופה זו יקבלו פיצוי מהיר מהמדינה על אובדן ההכנסות, תוך הבנה שמדובר בעסקים קטנים שלא מלווים ברואי חשבון דרך קבע. המטרה היא כפולה: להקל על ההורים, וגם לאפשר לגנים להמשיך להתקיים בלי לקרוס כלכלית.
בשורה למעמד הביניים: בקרוב תשלמו מאות שקלים פחות למס הכנסה
ועדת הכספים אישרה את ריווח מדרגות מס ההכנסה, המהלך המשמעותי ביותר בחוק ההסדרים לטובת העובדים, אף שהמקור המיועד לעלות הפסד המיסים מהמהלך, שמוערת בכ-4.5 מיליארד שקל, בוטל עם הוצאת הרפורמה להטלת מס רכוש על קרקעות פנויות מחוק ההסדרים בהוראת ראש הממשלה. בינתיים הושג בכל זאת מקור שמכסה חלק ניכר מהסכום, לאחר ששר האוצר ויתר על מיסוי רווחי הבנקים אך סיכם עימם על העברה של 3.25 מיליארד שקל ב-2026 ו-2027.
על פי המתווה, מדרגת המס של 20% תורחב מהכנסה של 10,061-16,150 שקל לחודש עד 19,000 שקל לחודש, כך שעבור השכר שבין 16,151 ל-19,000-לחודש ישולמו 20% מס, ולא 31% כיום. מדרגת המס הבאה, 31%, תחל מ-19,001 שקל לחודש ותורחב עד 25,100 שקל לחודש, כך שעבור השכר שבין 22,441 ל-25,100 שקל לחודש ישולמו 31% מס ולא 35% כיום. מדרגת המס של 35% תחל רק מסכום של 25,101 שקל לחודש.
"לכלכתם" בהתכתבות פרטית בווטסאפ? אתם עלולים לשלם
בית משפט השלום בתל אביב דן בתביעה כספית של 140 אלף שקל שהגישה תובעת בטענה כי הנתבעת פרסמה דברי לשון הרע עליה בהתכתבות שקיימה עם מכר משותף. השתיים, שכנות ופעילות חברתיות שהיו בעבר חברות, מתגוררות באותה שכונה בבניינים סמוכים. במוקד התביעה עמדו דברים שכתבה בווטסאפ הנתבעת על התובעת בהתכתבות עם המכר המשותף, שבהן כינתה אותה "נרקיסיסטית" ו"עבריינית" ורמזה להתנהלות לא תקינה מבחינה כספית. התובעת טענה כי לאחר הפרסומים היא חשה שחלק מדיירי השכונה מתרחקים ממנה, והיא סבורה שהנתבעת פגעה בשמה הטוב, בכבודה ובפעילותה בסיוע בהתנדבות למעוטי יכולת.
הנתבעת טענה כי התביעה הוגשה בחוסר תום לב וכי היא מנהלה שיח פרטי עם המכר ללא מטרת פרסום או הפצה. השופט ליאור גלברד קבע כי די בכך שהדברים הגיעו לאדם אחד פרט לנפגע כדי לענות על הגדרת "פרסום", והמשמעות היא כי גם שיחה פרטית בין חברים עלולה להסתיים בקביעה שמדובר בלשון הרע. עוד קבע השופט כי הביטויים בהתכתבות עולים כדי לשון הרע ויכולים לשנות את דעתו של אדם סביר על התובעת ולבזותה, אך בהיעדר נזק מוכח יש לנקוט צמצום רב ומשנה זהירות בפסיקת גובה הפיצוי. לפיכך, הוא פסק פיצוי סמלי של 4,000 שקל לטובת התובעת, אולם קיזז אותו לחלוטין לאחר שקבע לחייב את התובעת בהוצאות המשפט של הנתבעת בסך 4,000 שקל, בטענה כי התביעה הוגשה בסכום כספי מופרך שאינו תואם את מהות הסכסוך.
האם צינור באורך 1,200 ק"מ יסייע לפתור את משבר הנפט?
סגירתו הכמעט הרמטית של מצר הורמוז, שדרכם עובר כ-20% מיצוא הנפט והאנרגיה העולמיים, הביאה לאחד המשברים החמורים ביותר באנרגיה העולמית. ערב הסעודית מנסה למצוא פתרון לבעיה באמצעות מערכת צינורות הנפט שלה הבנויים ממזרח למערב, שהפכה לתשתית האסטרטגית החשובה ביותר באזור. מערכת הצינורות פטרוליין, שנמתחת על גבי 1,200 קילומטר וחוצה את כל שטח המדינה, נבנתה ב-1981 במהלך המלחמה בין עיראק לאיראן ונועדה לתת לסעודים אלטרנטיבה קרקעית למקרה שאזורי השיט הימיים ייחסמו. הצינור הראשוני נבנה בקוטר של 48 ס"מ והיה מסוגל להעביר 1.85 מיליון חביות ליום, ולאחר שדורגים הגיע ליכולת העברה של 7 מיליון חביות ביום.
עד לתחילת המלחמה עברו בצינור 2.8 מיליון חביות ליום בלבד, וכיום הוא כבר מעביר דרכו כמות כמעט כפולה. מנכ"ל ארמקו אמין נאסר הבטיח כי בימים הקרובים הצינור יגיע לתפוקה המלאה של 7 מיליון חביות ביום, מתוכן 5 מיליון מיועדות ליצוא ועוד 2 מיליון חביות לשימוש מקומי. העברת אספקת הנפט ממכליות בים לצינורות עזרה לסעודיה לשמור על רמה של 70% מיצוא הנפט שלה בשגרה ומנעה מהסעודים קטסטרופה כלכלית. מצד שני השימוש בצינורות יוצר בעיות: מכליות הנפט הופכות שוב לפגיעות מידי החות'ים, האיראנים יכולים לראות במערכת הצינורות ובמסופים בים האדום מטרות לפגיעה ומערכת הצינורות עצמה אינה בנויה לעבוד בתפוקה כזו לאורך זמן.
האם מותר לנהוג 157 קמ"ש בזמן אזעקה? זה מה שהחליט בית המשפט
בית המשפט לתעבורה דן בתביעה של נהג שנתפס נוהג במהירות של 157 קמ"ש בכביש 1, במקום שבו מקסימום המהירות המותרת הוא 90 קמ"ש, וביקש לבטל את פסילת רישיונו. הנהג העיד כי במהלך הנסיעה, שהתרחשה בזמן המלחמה עם איראן, היו שתי אזעקות שחייבו אותו לעצור בצד, וכי הגביר את המהירות מתוך דחף להגיע למקום מוגן. סנגורו עו"ד אילון אורון טען כי יש לבחון את המקרה בראי המצב הביטחוני ולא בזמן שלום, כי יש היגיון בהגברת מהירות כדי לשהות כמה שפחות זמן בדרכים חשופות. עוד ציין כי הכביש היה ריק מכלי רכב וכי עצם החריגה מהמהירות אינה הופכת את הנהג למסוכן בהכרח. המדינה התנגדה נחרצות בטענה כי לנהג 16 הרשעות קודמות בגין נהיגה במהירות.
השופט קבע כי המהירות המוגברת מסכנת לא רק את הנהג אלא גם משתמשים אחרים בדרך, והוסיף כי מצב החירום בעורף אינו מצדיק נסיעה במהירות מופרזת. עוד קבע השופט כי נסיעה במהירות גבוהה לא רק שאינה מקטינה את הסכנה, אלא אף עלולה להגדיל אותה, שכן ככל שמתרחש אירוע חירום באזור, הרי שכאשר נהג נוהג במהירות גבוהה הסיכוי לתוצאה קטלנית גדלה ביחס ישיר למהירות. בשורה התחתונה קבע השופט כי לא נפלה טעות בהחלטת המשטרה, אולם בחר לשקול את "מכלול הנתונים" והחליט לקצר את תקופת הפסילה המינהלית מ-30 ל-20 יום.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות – הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
