על רקע ההודעה על "יום השבתה" נוסף בשבוע הבא במחאה על התקדמות החקיקה להחלשת מערכת המשפט, חברת הכנסת נעמה לזימי (העבודה) התייחסה בראיון לתוכנית "כסף חדש" ב-ynet radio לעובדה שמי שלא מופיע נכון לעכשיו במחאות אלה הם דווקא ארגוני העובדים ובראשם ההסתדרות כמובן, למרות הטענות שהתוכנית יכולה בהחלט לפגוע בעובדים ובזכות השביתה - כפי שעלה מניתוח שערך סמנכ"ל מדיניות ותוכן בקרן ברל כצנלסון, אביעד הומינר-רוזנבלום, שהתראיין גם הוא לתוכנית בתחילת השבוע.
"לא ייאמן שארגוני העובדים לא מבינים מה מתדפק על הדלת", טענה לזימי. "עילת הסבירות זו העילה הכי חשובה היום של ארגוני עובדים. תדמיינו עכשיו צו מניעה לסכסוך עבודה או שביתה בבית המשפט ופוגשים שופט מטעם פורום קהלת מה אתם חושבים שהוא יפסוק? פסקת ההתגברות יכולה להתגבר על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. כיום אין חוק שמסדיר את זכות ההתארגנות, זכויות העובדים, זכויות חברות מוחלשות. היום הכל מתבסס על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. לבטל את זה זה להגיד שלא יהיה יותר מי שיפסוק לבטל ניתוקי חשמל מאזרחים עניים".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
1 צפייה בגלריה
ח"כ נעמה לזימי
ח"כ נעמה לזימי
ח"כ נעמה לזימי
(צילום: מייק יודין)
לזימי התייחסה גם לנאום התגובה שלה בכנסת ל"נאום הרולקסים" של ח"כ דודי אמסלם שעשה זאת כשהוא עונד שעון יוקרה בעצמו, וטענה שלא מדובר בקרב עם הליכוד על מי מייצג את "מעמד הפועלים". "זה לא קרב. זה נרטיב שבא להגיד העם מול הגמוניה. ההגמוניה מדומיינת ואני אגיד לך למה. אני חושבת שאני ודודי אמסלם נסכים כנראה על תת הייצוג של חברות מגוונות במערכת המשפט, ועל כל מיני עיוותים. אלא שהרפורמה הזו לא נוגעת בזה בשום צורה. היא מקטינה את היכולת של הציבור לקבל הגנה וסעד ממערכת המשפט.
כשהייתם בשלטון לא התעסקתם בגיוון המערכת המשפט. "בכנסת האחרונה כשאפרת רייטן חברתי למפלגה הייתה בועדה, הם שאפו ל-50% ייצוג מגזרי, הוסיפו שופטים ערבים ושופטת לעליון, היה תהליך חיובי בכיוון של גיוון כמובן על בסיס גם כישורים של האנשים שנבחרו. גם אם יש מה לשפר, הכנסות האחרונות של ביבי לא עשו את זה. הרפורמה שלהן בטח לא משנה את זה, זו צביעות לכל דבר ועניין".
אבל את רואה שמי שמפגין היום, או מובילים את זה יותר, הם הייטקיסטים. פחות האנשים שאת מדברת עליהם. "זה לא נכון. בדיוק הנרטיב שאמסלם ניסה להראות. הוא ניסה לקרקע. אבל ראינו את הרכבות הצפופות וקווי האוטובוסים המלאים, זה בדיוק ההפך. ויותר מזה, גם בכל הקשור לציבורים שמצטרפים, ההייטק מצטרף כי הם מבינים ששקיעה דמוקרטית מוציאה הון והמשקיעים שלהם דופקים על הדלת לא כי הם נלחמים בהגמוניה. עשיתי השבוע דיון בועדה של ועדת הצעירים על השלכות הרפורמה על צעירים וצעירות. הגיעו מנהלי חברות הייטק ואמרו משקיעים רוצים להוציא כסף אין לנו בכלל עניין פוליטי.
יש גוף שאמור לייצג את הפועלים, ההסתדרות. למה הם לא מצטרפים? "זאת שאלת השאלות. כי אני חושבת שגם אם יש הבטחה מהח"כים בליכוד והשרים בליכוד לא לפגוע בעובדים, יו"ר ועדת החוקה ממש הניח את החוק הכי דורסני ומסוכן שאי פעם הונח בכנסת לעבודה המאורגנת בישראל ואנחנו צריכים לסמוך על ליבו הטוב?".
אז את אומרת שהליכוד השתלט על ארגוני העובדים ובגלל זה הם כנראה לא פועלים נגד הסיפור הזה? "אני חושבת שהליכוד פה מחושב, בליכוד יש הרבה אנשים מאוד חברתיים, אני לא אקח את זה, אבל יש מקום של ליברליים נגד עבודה מאורגנת לא מהמקום החיובי אלא המקום השלילי, שהיום מחשקים את הצד החברתי ומטשטשים את הסכנות ובסוף זה יבוא בדלת האחורית. אבל לא ניתן לזה לקרות. אין ספק כי ככל שהמחאה מתרחבת עוד ציבורים מבינים מה קורה. בסוף העובדים יבינו גם שזה הולך לבוא אלינו ברע".
סמנכ"ל מדיניות ותוכן בקרן ברל כצנלסון, אביעד הומינר-רוזנבלום, הסביר כאמור גם הוא את ההשלכות לטענתו: "כולם מתמקדים בשליטה של הקואליציה בועדה לבחירת שופטים ברפורמה המוצעת בסיפור של בית המשפט העליון אבל הוועדה למינוי שופטים לא בוחרת שופטים רק לביהמ"ש העליון, אלא בכל רמות המשפט גם בבית הדין לענייני עבודה. זה בית הדין שדן בכל נושאי העבודה בין השאר בדין השביתה, ואנחנו חוששים שאם הוא ישלט בידי הקואליציה ספציפית הזאת וגם באופן כללי הוא ישלט בידי קו מאוד שמרני שמקדמים גורמים כמו מפלגת הציונות הדתית סמוטריץ' ופורום קהלת וזה יפגע בזכות השביתה וזכויות עובדים".
במחקר, השווה הומינר-רוזנבלום את המצב בישראל למה שקרה בהונגריה: "הממשלה השתלטה שם ב-2010 והדבר הראשון שהם עשו זה לבטל את מערכת המשפט, ומה שהוא עשה אח"כ זה שהוא העביר חוק שבאופן מעשי ביטל את זכות השביתה. ובעשור שחלף מאז הוא דרדר דרמטית את זכויות העובדים שם לדוגמא הוא הכפיל ושילש את מספר השעות הנוספות שעובדים צריכים לעשות, הוא הוריד את התגמול לשעות נוספות, הוא הגדיל משמעותית את האפשרות לפיטורין והקטין את הפיצויים לפיטורין. בכל סעיף וסעיף הוא דרדר את זכויות העובדים, והיום בדירוג זכויות העובדים הונגריה ממוקמת ליד צ'אד וסרי לנקה. הוא יכל לעשות את זה כמעט בלי מחאה כי זכות השביתה בוטלה בפועל ובית המשפט לא יכל לבקר את המעשים שלו. אנחנו מאוד חוששים שגם ישראל תלך לכיוונים האלה".