מבקר המדינה מתניהו אנגלמן ממליץ, נוכח ריבוי ההעברות התקציביות המבוצעות מדני שנה, שמשרד האוצר יבחן לקראת תקציבי המדינה הבאים את הליך השינויים בתקציב, וכמו כן יבחן את האפשרות להפחית את כמות השינויים והיקפם ולהקדים במידת האפשר את השינויים. זאת, כדי להגביר את יכולת הפיקוח של הכנסת על השנויים התכופים ולטייב את הניהול והביצוע של התקציב על ידי משרדי הממשלה.
יצוין, כי רק לאחרונה הוגשו עתירות לבג"ץ, בין השאר על ידי חברי כנסת מהאופוזיציה, להפסקת ההעברות התקציביות התכופות, שחלקן מועברות על ידי משרד האוצר לוועדת הכספים בבהילות ורק שעות ספורות לפני הדיון בהן. עם זאת, דוח המבקר מתייחס להעברות התקציביות שבוצעו בסוף שנת 2024.
המבקר מציין בדוח כי רק בחודש דצמבר 2024 בוצעו 77 העברות תקציביות, לבקשת משרד האוצר, בסכום כולל של 30.4 מיליארד שקל, לעומת 18.4 מיליארד שקל בדצמבר 2017.
הסכום הגדול ביותר של תוספות תקציביות הגיע ל-4 מיליארד שקלים לטובת משרד החינוך, וזאת רק יום אחד, לפני תום שנת הכספים.
עוד מציין המבקר כי שיעור השינויים היה 5.95% ממגבלת ההוצאה בתקציב המדינה, שהם כ-35 מיליארד שקל. סכום עודפי התקציב שהעברתם אושרה בדצמבר היה 10.8 מיליארד שקל, סכום המהווה 33% מסך עודפי התקציב שאושרו במהלך כל השנה. זאת, שלא בהתאם להחלטת הממשלה הקובעת כי העודפים יועברו על ידי אגף התקציבים באוצר עד אמצע חודש מרץ בלבד.
עוד מדגיש הדוח כי 69% - 110 מתוך 160 - מכלל הבקשות להעברת עודפי תקציב המדינה משנה קודמת אושרו בחודש האחרון של שנת 2024.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הגיש, בין השאר, לאישור ועדת הכספים בששת הימים האחרונים של דצמבר 2024 עוד 19 פניות, כאשר על שולחן הוועדה היו כבר 67 פניות. בין ה-26 ל-31 בדצמבר דנה הוועדה במספר עצום של 55 פניות.
המבקר מציין בדוח כי הגשה של פניות תקציביות בסוף שנת הכספים אינה מאפשרת את מימוש התקציב במהלך השנה, ועלול להיווצר מצב שהוצאת כספים על ידי משרדי הממשלה במהלך השנה, לפני אישורה של העברת התקציב בוועדת הכספים, "תעקוף את חוק התקציב ותהיה שלא כדין".
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן
(צילום: משרד מבקר המדינה)
המבקר מדגיש בהמלצותיו כי על משרד האוצר לפעול בכפוף לחובות שנקבעו בחוק ובהתאם לנוהל העבודה של ועדת הכספים. על אגף התקציבים לחזק את הבקרה על הביצוע בפועל של תוכניות תקציביות שבהן מתעורר במהלך השנה חשש לסטייה מאומדנים מוקדמים שנעשו.
על משרדי הממשלה והשרים העומדים בראשם, ועל חשבי המשרדים, לפעול בהתאם לחוק ולא להוציא כספים שתקציבם טרם אושר על ידי ועדת הכספים (כפי שנעשה השנה והגיע לבג"ץ – ג.ל.).
חשבוניות בסכום של 42 מיליארד שקל נדחו בשנת 2025
בפרק אחר בדוח דן מבקר המדינה בתפעול הראשוני של מערכת חשבוניות ישראל על ידי רשות המסים, מערכת שנועדה להיאבק בתופעת החשבוניות הפיקטיביות.
הדוח מתייחס לתקופה הראשונה שבה החלה רשות המסים ב-1 בינואר 2024 במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית להקצות באמצעות המערכת החדשה של חשבוניות ישראל מספרי הקצאה לאישור חשבוניות מס שערכן עולה על 25 אלף שקל (ב-1 ביוני השנה הסכום הוקטן כבר עד ל-5,000 שקל ומעלה – ג.ל.).
מהדוח עולה כי עד ל-18 בדצמבר 2025 מספר החשבוניות שהופקו באמצעות מערכת חשבוניות ישראל הגיע ל-15 מיליון. סך ההיקף הכספי של החשבוניות שהופקו הגיע ל-763 מיליארד שקל בין ה-1 בינואר 2025 ל-18 בדצמבר 2025.
המבקר מציין כי סך ההיקף הכספי של החשבוניות שנדחו באמצעות מערכת חשבוניות ישראל החדשה בשנת 2025 הגיע ל-42 מיליארד שקל, המהווים 5.5% מתוך סך ההיקף הכספי של החשבוניות שהופקו – 62 אלף מתוך 15 מיליון חשבוניות.
בבדיקת המבקר נמצאו מקרים המעידים על חולשות במערכת חשבוניות ישראל, המהוות פרצות לעבריינים לצורך הפצה וניכוי של חשבוניות פיקטיביות.
רשות המסים
(צילום: יובל חן)
בין השאר נמצא כי במערכת חשבוניות ישראל קיימות חולשות מבניות וחולשות בקרה העלולות לשמש עדיין גורמים עברייניים להפצת חשבוניות פיקטיביות ולניכוי מס תשומות שלא כדין, תוך עקיפת המנגנונים שהמערכת נועדה להבטיח מלכתחילה.
המבקר קובע כי על רשות המסים לפעול לסגירת כלל הפרצות שהתגלו, לבצע בחינה חוזרת של האבטחה והבקרה ולוודא כי יוטמעו מנגנונים מתקדמים שימנעו באופן אפקטיבי כל אפשרות לעקיפת מערכת חשבוניות ישראל לצורך הפצה וניכוי חשבוניות פיקטיביות.
המבקר דורש מרשות המסים לעשות שימוש שיטתי בהעלאת שיעור ניכוי מס במקור או ביטול הפטור מניכוי מס במקור ככלי מהיר ויעיל למאבק בהפצה ובניכוי חשבוניות פיקטיביות "אשר יגרום לירידה מיידית במוטיבציה של העוסקים המנכים להשתמש בחשבוניות פיקטיביות".
