בשנה האחרונה ובחודשים האחרונים בפרט, הממשל בסין מטיל עוד ועוד גזרות רגולטוריות וכלכליות קשות על כמה מהחברות הגדולות ביותר במשק הסיני. החל מקנסות כספיים, דרך הגבלות מסחר ותעסוקה ועד לתופעת עליבאבא (Alibaba) - מייסד ומנכ"ל החברה, ג'ק מא, "נעלם" מעיני הציבור למשך מספר חודשים לאחר שהעז לבקר את המשטר בפומבי.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לרבים עדיין לא ברור מדוע פועל המשטר הסיני ביד כה נוקשה כלפי חברות שבעיניים מערביות רבות נחשבות ל"יהלום שבכתר" של הכלכלה הסינית המודרנית. מה האינטרס הכלכלי של המשטר בפעולות הללו - ואיך זה קשור למלחמת הסחר בין סין לארה"ב ואל החשש המתמיד של השלטון מפני אובדן המושכות?
11 צפייה בגלריה
נשיא סין, שי ג'ינפינג
נשיא סין, שי ג'ינפינג
נשיא סין, שי ג'ינפינג
(צילום: shutterstock)
פרופ' שין סאן הוא מרצה בכיר לסין ולמזרח אסיה בבית הספר לעסקים של קינגס קולג' (King's College) בלונדון ומומחה ליחסי המשטר והשוק הפרטי בסין. בשיחה עם ynet, הוא מסביר כי הכול מתחיל ונגמר בסדר העדיפויות של המפלגה הקומוניסטית, המונע כולו בראי מטרה אחת: שמירה על יציבות השלטון.
"בכל שנה האליטות של השלטון בסין נפגשות במסגרת מה שמכונה 'המליאה השנתית' של המפלגה. בוועידה האחרונה שהתקיימה בשנה שעברה, מאוד ברור מה מוקד העניינים - המילה 'ביטחון' הופיעה למעלה מ-20 פעמים, ובכך השתנה סדר העדיפויות של המפלגה מהתפתחות כלכלית לסוגיות של ביטחון, כולל היבטים כלכליים ותחומים כמו סייבר וביטחון מידע.
פרופ' סאן, מומחה ליחסי המשטר והשוק הפרטי בסין: "המפלגה הקומוניסטית בסין תמיד פעלה בחשדנות כלפי המגזר הפרטי"
"בשנה האחרונה אנו רואים שהמפלגה יותר ויותר רואה בחברות הפרטיות ובחברות טכנולוגיה פרטיות בפרט - איום פוטנציאלי על ביטחונה. זה לא משהו חדש, המפלגה הקומוניסטית בסין תמיד פעלה בחשדנות כלפי המגזר הפרטי. בשלושה העשורים הראשונים לשלטונה היא פחות או יותר אסרה על פעילותו וגם אחרי הרפורמה הגדולה של סוף שנות ה-70, במסגרתה כן ניתן לשוק הפרטי בסין סוג של עצמאות, המפלגה המשיכה להיות חשדנית כלפיו", הוא אומר.
11 צפייה בגלריה
חוששת ליציבות המשטר. חגיגות 100 השנה למפלגה הקומוניסטית
חוששת ליציבות המשטר. חגיגות 100 השנה למפלגה הקומוניסטית
חוששת ליציבות המשטר. חגיגות 100 השנה למפלגה הקומוניסטית
(צילום: EPA)
"מה שהשתנה בשנים האחרונות הוא העלייה של חברות הטכנולוגיה הגדולות כמו עליבאבא, דידי (DiDi) וטנסנט (Tencent). אלו כבר לא החברות של השוק הפרטי המסורתי שהסתמכו בעיקר על נדל"ן, מפעלים או נכסים פיזיים אחרים בסין. החברות החדשות מחזיקות בהרבה מאוד מידע וכסף ועלולות להוות איום ישיר ליציבות המשטר הסיני", מסביר פרופ' סאן.
איום באיזה אופן? "לדוגמה, הממשל הסיני מאמין שהמודל העסקי של קבוצת עליבאבא עלול להוות איום ממשי ליציבות הפיננסית של המשטר ולמוסדות הפיננסיים של המדינה ובראשם הבנקים, בהם החברה נתמכת. כלומר, הם חוששים ממצב של משבר כלכלי כמו ב-2008 שעלול לגרור את אותן חברות למטה ולקחת איתן את הכלכלה הסינית. הן לא תמיד מראות את הסיכון הכלכלי הטמון בפעילות שלהן".
אבל הפעולות של הממשל נגד אותן חברות עושות בדיוק את זה - מפילות את השווי שלהן. "זה נכון", אומר פרופ' סאן, "אבל ההיגיון של המשטר ושל הרגולטורים אומר שאם הם יצליחו 'לשלוט' על אותן חברות כשהן עוד יחסית קטנות, יהיה להם יותר סיכוי למתן את הסיכון הפוטנציאלי".
11 צפייה בגלריה
חברת דידי
חברת דידי
"דידי מכילה מידע על כל הנהגים, הנוסעים והתחבורה במדינה בכל רגע נתון"
(צילום: shutterstock)
היבט נוסף שמהווה איום פוטנציאלי בראי המשטר הסיני, הוא ללא ספק המידע עצמו שאותן חברות מחזיקות. "דידי למשל (רשת תחבורה, סוג של אובר הסינית - ד.ר), מכילה המון מידע על כל הנהגים, הנוסעים והתחבורה במדינה בכל רגע נתון. פוטנציאלית, ניתן להשתמש במידע הזה בשביל למשל לזהות אזורים ללא תנועה בסין שעשויים להעיד על אזורים מוגבלים ביטחונית ועל אתרים רגישים או צבאיים".
אז מה המטרה? להגביל את כמות המידע שיש לאותן חברות? "בסופו של דבר, הוויכוח העיקרי של המשטר אל מול חברות כמו דידי נוגע גם לסוג המידע שהן שומרות, אבל גם לצורה בה הן מאחסנות את המידע ולמי יש גישה אליו. בשביל 'להרגיע' את הפעילות של המשטר נגדה, דידי חייבת להוכיח למשטר שאף אחד חוץ ממנה או מהממשל לא יכול להגיע לאותו מידע".
ופה מגיעה הסיבה בגינה חלק גדול מהפעולות של המשטר מתבצעות נגד חברות שנסחרות בחו"ל, ספציפית - בארה"ב. "חברות שנסחרות בוול סטריט למשל, יכולות להירכש על ידי גורמים זרים. יתרה מכך, הנשיא לשעבר, דונלד טראמפ, דרש שחברות שנסחרות בארה"ב יעברו ביקורות על ידי הרשויות האמריקניות. כל אלו הן פרצות אבטחה אפשריות בראי המשטר לאותו מידע".
11 צפייה בגלריה
דונלד טראמפ
דונלד טראמפ
דרש שחברות שנסחרות בארה"ב יעברו ביקורות על ידי הרשויות האמריקניות. הנשיא לשעבר, דונלד טראמפ
(צילום: EPA)
אין למשטר אינטרס שאותן חברות יונפקו מחוץ לסין וייתמכו על ידי הון זר? "אכן. המשטר הסיני כן מעוניין בכך, אבל הרבה יותר חשוב לו לשמור על הביטחון של המפלגה. לכן, אפשר גם לראות שלא כל החברות סובלות באותו האופן מגזרות המשטר - רק אלו שמהוות סיכון ביטחוני ממשי, לתפיסתו. אפילו שלדידי עצמה ולחברות דומות לה אין אינטרס שהמידע יצא החוצה, חוסר הביטחון של הממשל באותן חברות הוא שמוביל לגזרות".

סין לא תוקפת חברות טכנולוגיה בלבד

ובכל זאת, לפני כשבועיים ראינו מגמה שונה: המשטר החליט שהיעד הבא שלו הוא חברות העוסקות בשיעורים פרטיים, לרבות לימודים אונליין, כאשר הנחית עליהן גזרות חסרות תקדים, בהן איסור לגיוס כספים בשוק ההון, איסור על רכישת חברות נוספות בכדי לצמוח, חובה להירשם כמוסדות ללא מטרת רווח ואף איסור על קיום שיעורים בסופי השבוע ובחופשים. מניות החברות המובילות בתחום - המוערך לפי רויטרס בכ-120 מיליארד דולר בשנה - ספגו מפלה מיידית, עד עשרות אחוזים.
11 צפייה בגלריה
לא רק חברות טכנולוגיה. מפעל בסין
לא רק חברות טכנולוגיה. מפעל בסין
לא רק חברות טכנולוגיה. מפעל בסין
(צילום: shutterstock)
הסיבה הרשמית של המשטר לגזרות: הפחתת המעמסה הכלכלית על ההורים במטרה להגדיל את קצב הילודה במדינה ולאזן את התחרות בין תלמידים ותלמידות סיניים, אשר הפכה במידה רבה למבוססת משאבים כלכליים. אולם, לפי פרופ' סאן, מדובר בעוד חלק מאותה "מלחמה" שהמשטר מנהל על מנת לשמור על יציבותו.
"לממשל לא אכפת מהעול הכלכלי והלחצים שנופלים על ההורים הסטודנטים, אלא הוא חושש ליציבות מערכת החינוך הממלכתית"
"תמיד היה בסין דיון על ההשפעות השליליות של תעשיית השיעורים הפרטיים על מערכת החינוך הסינית. הנושא הזה עולה מחדש כל כמה שנים בקרב הממשלה והסיבה לכך היא לא רק כי לממשל אכפת מהעול הכלכלי והלחצים שנופלים על ההורים והסטודנטים, אלא בשל הסכנה ליציבות מערכת החינוך הממלכתית.
"לדוגמה, על מנת לשמור על יציבות המערכת, אתה חייב להיות מסוגל לשלוט על המשכורות של המורים. אחרת תתמודד עם לחצים מצד המורים להעלות את שכרם, מה שיגביר את הלחץ הכלכלי הכללי על הממשל. השוק הפרטי בתחום הזה שינה את כללי המשחק וגרם לעלייה בטווח המשכורות המוצעות למורים, שיכולים להרוויח הרבה יותר בשוק הפרטי, במיוחד בערים גדולות. הפחד כאן הוא מתגובת שרשרת - בית הספר בבייג'ינג למשל יגדיל את המשכורות על מנת להתחרות עם השוק הפרטי ובכך יגרום לבתי ספר ברחבי המדינה להגדיל את המשכורות", מסביר סאן.
לדבריו, "החששות של המשטר בתחום הזה שונות מאשר בדוגמאות של דידי ועליבאבא, שם עיקר החשש נוגע למידע, אבל בסופו של דבר הכול מתנקז לאותה מטרה - שמירה על יציבות השלטון".
11 צפייה בגלריה
"חשש ליציבות מערכת החינוך הממלכתית"
"חשש ליציבות מערכת החינוך הממלכתית"
"חשש ליציבות מערכת החינוך הממלכתית"
(צילום: AP)
יש עוד מגזרים בשוק הפרטי שעלולים לחוות לחצים דומים? "בתי החולים והמרפאות הפרטיות הן דוגמה לתחום כזה, כי המשכורות בבתי החולים ובמרפאות הממשלתיות הן בפיקוח הדוק של הממשלה. לכן, הממשל הסיני לא יכול לאפשר לשוק הפרטי בתחום הזה להתחרות עם השוק הממשלתי, כי זה יגרום לרופאים לעבור לשוק הפרטי, מה שיוביל ללחץ פוליטי על הממשלה להעלות את שכר הרופאים במגזר הממשלתי ויעמיק את החוב הכלכלי של המדינה.
"יחד עם זאת", מדגיש סאן, "החלקים היחידים בשוק הפרטי שנמצאים 'בסכנה' מפני הממשל הם אותם חלקים שמהווים איום ישיר על השוק הציבורי. למשל, חברות שעוסקות בייעוץ מקצועי או בלימודי אנגלית - תחומים שאינם חופפים עם התחומים שמספק הממשל - עדיין יכולות לעשות זאת לרוב".
הממשל לא חושש מלחץ ציבורי בעקבות הגזרות הללו? "יש לחץ ציבורי, אבל בסופו של דבר - אין לאנשים הרבה מה לעשות בנוגע לזה. הממשל כן מקיים שיח עם אותן חברות ומנסה להרגיע את הרוחות ולהקטין את הנזק שנובע מהגזרות, אולם בסופו של דבר מדובר בעדיפות נמוכה יותר לעומת סוגיות ה'ביטחון'".
11 צפייה בגלריה
"יש לחץ ציבורי, אבל מה כבר האנשים יכולים לעשות?"
"יש לחץ ציבורי, אבל מה כבר האנשים יכולים לעשות?"
"יש לחץ ציבורי, אבל מה כבר האנשים יכולים לעשות?"
(צילום: shutterstock)
ומה לגבי הקשר של אותן חברות עם הממשל? ידוע שג'ק מא למשל מקורב, או לפחות היה מקורב, ללא מעט בכירים בסין. "יש לחברות האלה לא מעט גישה לפוליטיקאים ויכולת להשפיע. אם בוחנים למשל חלק ממחזיקי המניות של עליבאבא, אפשר לראות הרבה גופים ממשלתיים וילדים של פוליטיקאים בכירים בסין. אבל על אף שיש לאנשים כמו ג'ק מא לא מעט השפעה, הן בצורה פורמלית והן 'מאחורי הקלעים', יהיה להם מאוד קשה לשכנע את המשטר הנוכחי ואת נשיא סין, שי ג'ינפינג, לשנות את דעתו פתאום ולהחליט שאותן חברות הן לא איום ביטחוני על הממשל.
"יתרה מכך, אפשר לראות שמהרגע ששי הגדיר את סדר העדיפויות שלו, קיימת סוג של 'תחרות' בין גופים ממשלתיים שונים על מי יותר קשוח אל מול החברות הללו - במטרה להוכיח את נאמנותן למשטר ולנשיא", אומר פרופ' סאן.

"מנסים להחזיר את החברות הביתה"

לדברי ד"ר ג'ון יאשודה, מרצה למדעי המדינה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס (Johns Hopkins) בארה"ב ומומחה לרגולציה כלכלית בסין ובמזרח אסיה, ה"מלחמה" נגד חברות ההייטק הגדולות בסין דווקא מונעת משיקול אחר - הניסיון "להחזיר את החברות האלה הביתה".
11 צפייה בגלריה
הבורסה בהונג קונג
הבורסה בהונג קונג
"שוק חיצוני בכל מובן". הבורסה בהונג קונג
(צילום: shutterstock)
בראייתו, לא מדובר בתופעה חדשה או בשינוי מדיניות דרסטי של הממשלה, אלא בניסיון נוסף להחזיר את ההון הסיני אל תוך גבולות המדינה. "יש יתרון בלגייס הון בשווקים הגדולים והמפותחים ביותר בעולם, אבל באיזשהו שלב אתה תוהה איך אפשר להפוך למעצמה כלכלית עולמית כשכל החברות המובילות שלך רשומות בשווקים בחו"ל. המטרה של סין בטווח הארוך, היא שכל החברות האלו יסחרו בסופו של דבר בתוך סין, וזה קשה כי השוק הסיני לא גדול ומפותח כמו שווקים אחרים".
ובכל זאת, הרבה מהחברות האלה נסחרות גם בשווקים מערביים וגם בהונג קונג. "בהקשרים האלה, מבחינה רגולטורית, הונג קונג היא שוק חיצוני בכל מובן. הונג קונג הייתה הדרך הנוחה לקשר בין סין לשווקים העולמיים, אבל המטרה תמיד הייתה להפוך את שנגחאי ואת שינג'יאנג למרכזי הסחר המרכזיים של המדינה".
ד"ר יאשודה, מומחה לרגולציה סינית: "הרגולטור החליט שהוא מוכן לשאת את עלות הפגיעה באותן החברות על מנת להבטיח שהן מתנהגות כפי שהוא מצפה מהן להתנהג"
לדברי ד"ר יאשודה, הלחץ על החברות התחיל להתגבר משמעותית עם הביקורת הפומבית שהשמיע ג'ק מא נגד הממשל בחודש אוקטובר 2020. "מא נכנס לתוך גוב האריות כשהוא ביקר את הרגולטור הסיני בצורה כה פומבית, רק שבועות ספורים לפני שאנט גרופ (Ant Group - חברת פינטק המשויכת לקבוצת עליבאבא - ד.ר) הייתה צפויה להירשם בבורסה. זה הבהיר לממשלה שההייטק הסיני מאבד שליטה וצריך להחזיר אותו למסגרת. הרגולטור החליט שהוא מוכן לשאת את עלות הפגיעה באותן החברות על מנת להבטיח שהן מתנהגות כפי שהוא מצפה מהן להתנהג".
11 צפייה בגלריה
ג'ק מא מייסד עליבאבא
ג'ק מא מייסד עליבאבא
"נכנס לתוך גוב האריות כשביקר את המשטר". ג'ק מא, מייסד עליבאבא
(צילום: רויטרס)
בדומה לפרופ' סאן, גם ד"ר יאשודה טוען כי לא מדובר בתופעה ייחודית לסין וכי הממשל האמריקני הגיע במידה רבה לאותה מסקנה בנוגע לענקיות הטכנולוגיה בארה"ב, כאשר הזמין אותן בשנה שעברה לשימוע בקונגרס האמריקני. "זה דפוס מאוד מוכר אצל הסינים - בהתחלה הם מאפשרים חופש יחסי לחברה לגדול ולהתפתח ואחר כך משנים את הרגולציה ואת החוקים בהתאם".
אז ללחץ של הממשל נגד אותן חברות אין קשר למלחמת הסחר מול ארה"ב? "אין ספק שגם סין צריכה לחשוב על עצמה במסגרת הזו ועל החולשות שלה בהקשרי שרשרת האספקה והחשיפה שלה, אבל להתייחס לזה בתור הגורם המרכזי לדבר הזה מפספס את הפואנטה", טוען יאשודה. "ג'ק מא היה ללא ספק טריגר ומלחמת הסחר העלתה את הצורך להתמודד עם הסוגיות האלה, אבל אלו הן לא הסיבות העיקריות למהלכים הללו. הסוגייה האמיתית תמיד הייתה איך לגרום לאותן חברות להבין שיש להן אחריות גם בתוך גבולות המדינה ואל מול המדינה".
בניגוד לד"ר יאשודה, פרופ' דאגלס פולר, מומחה לכלכלה פוליטית וטכנולוגיה בסין ובמזרח אסיה מהאוניברסיטה העירונית של הונג קונג, סבור כי חלק גדול מהלחץ הגובר של השנים האחרונות נובע ישירות מארה"ב. "כבר שנים שהממשל בסין דוחף את החברות הסיניות לעזוב את הבורסות הזרות ולהירשם בחזרה בסין, אבל הצעדים שנעשים בממשל האמריקני לחייב את אותן חברות לשקיפות מלאה - זה קו אדום עבור הממשל הסיני.
11 צפייה בגלריה
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן מכריז בבית הלבן על הגבלות לעובדים פדרליים שלא קיבלו חיסון נגד קורונה
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן מכריז בבית הלבן על הגבלות לעובדים פדרליים שלא קיבלו חיסון נגד קורונה
"הפוליטיקה בוושינגטון השתנתה". נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן
(צילום: AFP)
"מאז כניסתו לתפקיד של ג'ו ביידן, הפוליטיקה בוושינגטון השתנתה. הגישה כלפי סין היא מאוד שלילית ויש יותר ויותר לחצים לדחוף לשקיפות מצד החברות הללו שהממשל בסין לא יסכים אליה. במקביל, הסינים עוקבים באדיקות אחרי שינויי החקיקה בארה"ב ונמצאים עם יד על הדופק".

לאן הרוח נושבת?

לדברי פרופ' סאן, עדיין לא ברור מה יהיה הצעד הבא של הממשל הסיני ובעיקר מה יהיה היקף הגזרות נגד חברות סיניות שנסחרות בחו"ל. אולם, ללא ספק מדובר בצעדים שמייצרים חוסר ודאות גדולה בקרב עסקים רבים, הן בסין עצמה והן בהקשרי יחסים עם שווקים וחברות בחו"ל.
ומה לגבי בריחת חברות מחוץ לסין? "זו לא אופציה עבור אותן חברות", גורס סאן. "99% מהעסקים שלהם נמצאים בתוך סין ומרביתן יאבדו את היתרון היחסי שלהן ברגע שיעזבו את השוק הסיני ויצטרכו להתחרות עם ענקיות אחרות כמו אמזון, פייפאל ואובר".
11 צפייה בגלריה
"צריכות להוכיח לממשל מעל לכל ספק שהן לא מהוות איום". עליבאבא
"צריכות להוכיח לממשל מעל לכל ספק שהן לא מהוות איום". עליבאבא
"צריכות להוכיח לממשל מעל לכל ספק שהן לא מהוות איום". עליבאבא
(צילום: AFP)
אז מה בכל זאת אותן חברות יכולות לעשות כדי להמשיך להתקיים? "החברות הללו צריכות לחשוב על דרך להוכיח לממשל מעל לכל ספק שהן לא מהוות איום על השלטון שלו בשום סיטואציה - מה שכיום, בעידן הדיגיטלי, הפך להיות דבר שמאוד קשה לעשות. גם אם חברה כמו דידי תצהיר בפני הממשל כי היא לעולם לא תוציא את המידע שלה מחוץ לסין, למה שיאמינו לה?
"אגב", מדגיש פרופ' סאן, "אותו מתח בין ענקיות הטכנולוגיה לבין הממשל לא קיים רק בסין. זהו אותו מתח שאנחנו רואים למשל בין הממשל האמריקני לבין טוויטר ופייסבוק, במיוחד בזמן בחירות (ראו ערך סגירת חשבון הטוויטר של טראמפ - ד.ר).
"למעשה, הפיתרון היחיד שנראה כעת באופק, הוא שהחברות יעבירו חלק משמעותי מהשליטה בהן לממשלה עצמה. כך למשל נטען כי וויבו (Weibo), 'טוויטר הסיני', שוקלת לעשות בימים אלו. אני מעריך כי עוד הרבה חברות יבחרו בשיטה הזו, אולם זו תהייה האופציה האחרונה עבורן".
פרופ' פולר, מומחה לכלכלה פוליטית בסין: "למפלגה הקומוניסטית יש נציגים במועצת המנהלים של מרבית החברות הללו, אבל סביר שהממשל לא ירכוש אותן"
פרופ' פולר מסביר כי הממשל הסיני כבר עושה לא מעט מאמצים על מנת לבסס את נוכחותו באותן חברות. "למפלגה הקומוניסטית יש נציגים במועצת המנהלים של מרבית החברות הללו - עליבאבא, טנסנט ואחרות. לחברות אחרות הממשל פשוט אמר 'אני קונה אתכם'. בתעשיות שלמות כיום בסין אין שום חברה סינית משמעותית שאינה בבעלות כלשהי של הממשלה.
"בכל הנוגע לחברות הטכנולוגיה הענקיות כמו עליבאבא ודידי, סביר שהממשל לא ירכוש 51% מהן, אבל יש לא מעט שחושבים שאנחנו נמצאים רק בשלבים הראשונים של הצעדים הרגולטורים נגדן", אומר פולר.
על ההשפעה של אותם צעדים על הכלכלה העולמית, אומר פולר: "עד כה ארה"ב ספגה את עיקר הנזק בגלל שהם השוק הכי גדול. אולם, כמה מהשווקים הגדולים בעולם, בדגש על יפן ועל האיחוד האירופי, מתחילים להבין שהם לא יכולים להמשיך להתאים את עצמם לפי הצעדים של סין אל מול תעשייה כזו או אחרת". בשל כך, פולר סבור כי אם הצעדים הללו ימשיכו, סין תצטרך להתמודד עם לא מעט קשיים מול התעשייה הבינלאומית, שאליה היא מייצאת חלק גדול מהייצור שלה.
פורסם לראשונה: 08:25, 06.08.21