האנושות צורכת אנרגיה בקצב מסחרר. יותר מ-80 אחוז מהאנרגיה הזו עדיין מגיעה מדלקי מאובנים כמו פחם, נפט וגז טבעי. שריפתם היא הגורם המרכזי לעלייה הדרמטית בריכוז הפחמן הדו-חמצני וגזי חממה אחרים באטמוספרה שלנו. אז מה עושים עם הבעיה העצומה הזו, וכיצד אנרגיה יכולה להיות דווקא המפתח לפתרון משבר האקלים?
צפו בפרק של מיזם °מעלה וחצי שמראה איך אנרגיה היא הפתרון:
בלי רכב פרטי ובלי טיסות? לא בטוח שזה יספיק
כמדענית, אני חושבת על הבעיה בצורה מתמטית: סך פליטות גזי החממה נקבעות על ידי הכפלה של שלושה גורמים: גודל האוכלוסייה, כמות האנרגיה שנצרכת לנפש, וכמות הפליטות הכרוכה בייצור כל יחידת אנרגיה. כדי להפחית פליטות, יש לנו שלוש אפשרויות תיאורטיות: לצמצם את מספר האנשים, להפחית את צריכת האנרגיה לנפש, או להפחית את הפליטות מתהליך ייצור האנרגיה.
מספרים מראים שהאתגר המרכזי אינו הפחתה אישית בצריכה, אלא דווקא העלייה המתמשכת בביקוש העולמי לאנרגיה. למרות זאת, לעיתים קרובות הדיון מתמקד בפעולות אישיות: ללדת פחות ילדים, לוותר על רכב פרטי, להימנע מטיסות, לעבור לאנרגיה ירוקה או לאמץ תזונה טבעונית. כל אלה הן פעולות חשובות מאין כמותן – הן מעלות מודעות לנושא ומשנות את התפיסות לגביו. אך מבחינה מספרית, וביחס לפליטות הגלובליות, ההשפעה שלהן די מצומצמת.
מדוע? כי למרות עליית המודעות האישית למחיר האקלימי של בחירות אישיות והתייעלות אנרגטית (בעיקר באירופה), צריכת האנרגיה לנפש במדינות מפותחות ירדה רק במעט בעשורים האחרונים. מצד שני, במדינות מתפתחות (למשל באפריקה) קיים שיפור מתמיד ברמת החיים של האזרחים, מה שמוביל לעלייה בצריכת האנרגיה לנפש בהן. בנוסף, קצב הילודה הגבוה במדינות מתפתחות מוביל לעלייה מהירה בצריכת האנרגיה הכוללת שלהם. גם אם מדינות עשירות (כמו ישראל) יפחיתו דרמטית את צריכתן, רוב הגידול העתידי בביקוש לאנרגיה צפוי להגיע ממדינות מתפתחות – שבהן מיליארדי אנשים שואפים לשפר את רמת חייהם. לכן, גידול הביקוש לאנרגיה במדינות מתפתחות הוא הגורם המרכזי בעיצוב מסלול הפליטות העולמי. ברוב המדינות קיימת קורלציה ברורה: ככל שהתוצר לנפש גבוה יותר, כך פליטות הפחמן גבוהות יותר. מכיוון שבלתי אפשרי, וגם לא רצוי, לעצור את מסלול ההתפתחות והעלייה ברמת החיים של מדינות העולם השלישי, ברור לנו שהמיקוד האמיתי חייב לעבור למרכיב השלישי: הפחתת פליטות גזי החממה בעת ייצור האנרגיה.
מעלה וחצי - הכתבות הקודמות:
השפעת משבר האקלים על חיי היום-יום בישראל
לא נבואה, כך בונים תחזיות על העתיד האקלימי
פחות חורף, יותר מדבר
שוניות האלמוגים, הקנרית שמתריעה על התחממות כדור הארץ
מה הקשר בין האוקיינוסים למשבר האקלים
מעלה וחצי: האחראי המרכזי לעליית הפחמן הדו-חמצני
מעלה וחצי: כישלון התרמוסטט הטבעי של כדור הארץ
מעלה וחצי: למה כדור הארץ הוא לא גוש קרח ענקי?
מעלה וחצי: המגן הבלתי נראה של כדור הארץ
מעלה וחצי: ההתחממות הגלובלית היא לא טבעית
מעלה וחצי: מה מניע את היקום?
כאן נכנסות לתמונה האנרגיות המתחדשות: אנרגיה סולארית, אנרגית רוח, אנרגיה גיאו-תרמית (מבוססת חום) ואנרגיה הידרו-אלקטרית (מבוססת מים). אלה מקורות שיכולים לספק את הביקוש העולמי לאנרגיה, תוך פליטות פחמן מזעריות.
אנרגיות מתחדשות אינן חפות מבעיות
אבל גם עם אנרגיות מתחדשות יש בעיות. למשל, חלקן (למשל אנרגיה סולארית או אנרגיית רוח) דורשות המון שטח – אתגר שרלוונטי במיוחד בישראל. עם זאת, מחקר של המשרד להגנת הסביבה מראה שאפשר להקים פאנלים סולאריים על שטחים "מופרים" כמו חניונים, חממות ורפתות, ולספק כך עד 46 אחוז מצריכת החשמל בישראל. אפשרות יצירתית נוספת היא הצבת פאנלים סולאריים בשטחים חקלאיים מסוימים כדי לייצר דו-שימוש – למשל הצללה על ירקות שונים כמו תרד ועגבניות, וכך להשיג ניצחון כפול: גם חיסכון בשטח לפאנלים וגם סיוע לגידולי השדה. בשיטה זו ,בשילוב פאנלים סולריים על שטחים מופרים, ניתן להגיע אף לאספקה של 100 אחוז מהחשמל בישראל על ידי אנרגיות מתחדשת. יתרה מכך, מחקרים מצביעים על כך שגם שימוש בפחות מאחוז אחד מהשטחים החקלאיים בעולם לצורך אנרגיה סולארית עשוי להספיק כדי לספק את צריכת החשמל העולמית.
ומה לגבי המחיר של אנרגיות מתחדשות? זהו אחד הטיעונים המרכזיים לטובתן: בעשור האחרון עלות החשמל הסולארי ירדה בכ-90 אחוז, וכיום באזורים רבים בעולם היא מקור החשמל הזול ביותר. גם אנרגית רוח ואנרגיה גיאו-תרמית משתלמות כלכלית באזורים מתאימים.
אומנם בשביל זמנים נטולי שמש ורוח, צריך לאגור אנרגיה, אך אתגר האגירה הוא תחום מחקרי שמתפתח במהירות עם הישגים טכנולוגיים מדהימים. סוללות ליתיום-יון שבהן משתמשים היום לאגירה משתפרות במהירות, המחירים שלהן יורדים, ונבדקים פתרונות חדשניים נוספים. עם ההשקעה הנכונה, ניתן להתגבר על החסם הזה.
קיים גם חשש מפגיעה בסביבה, או השפעה על חיות בר: האם אנחנו "מחליפים טרפה בנבלה"? אך המחקרים מראים כי גם אם קיימים נזקים סביבתיים כלשהם מאנרגיות מתחדשות, הם קטנים באופן משמעותי מאלה של דלקי מאובנים. אל לנו לשכוח: בעולם מתים כל שנה 9 מיליון בני אדם מזיהום שנגרם משריפת דלקי מאובנים. זה מספר עצום ששווה ערך לכל אוכלוסיית ישראל, כך שהנזק הוא לא רק אקלימי – אלא גם בריאותי וחברתי.
שינוי אמיתי – רק דרך מדיניות
השוק העולמי כבר מגיב - ההשקעות באנרגיות מתחדשות עולות בהתמדה, בעוד שהשקעות בדלקי מאובנים יורדות. ובכל זאת, יש חסם עיקרי: תעשיית דלקי המאובנים היא אחת התעשיות הגדולות והמשפיעות בעולם. חברות נפט, גז, חשמל ורכב מובילות את דירוגי החברות העשירות מזה עשרות שנים; זהו כוח פוליטי וכלכלי אדיר.
אז מה כן עובד מול כוח כזה? לחץ אזרחי. מחאות הנוער, הפגנות ענק, הכרזות על מצב חירום אקלימי – כל אלה כבר מביאים לתוצאות. באנגליה, למשל, מעל מחצית מהחשמל מיוצר מאנרגיות מתחדשות, חברות ביטוח ובנקים מפסיקים לממן חברות פחם ונפט ואוניברסיטאות מסיטות השקעות.
למרות חשיבותן של פעולות אישיות, ההשפעה האמיתית והמהירה תגיע רק דרך שינוי מדיניות עמוק ומתואם. זה אומר חקיקה תומכת, השקעות ענק בתשתיות, בחירת נציגות ונציגי ציבור שמוכנים להוביל שינוי והסרת חסמים ביורוקרטיים. זהו שינוי שצריך להיות למשימה לאומית, דחופה ומובנת על ידי כל משרדי הממשלה. יש לנו היום את היכולת הטכנולוגית והכלכלית לעבור לאנרגיות מתחדשות, עכשיו נדרש רק ליישם זאת.
פרופ' עינת אהרונוב היא גיאופיזיקאית מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית וחברת פורום מדעני ומדעניות האקלים. הפורום הוקם במטרה ליצור חיבור אפקטיבי בין המחקר המדעי העוסק במשבר האקלים למקבלי ההחלטות והתקשורת.
הכתבה הוכנה על ידי פורום מדעני ומדעניות האקלים וסוכנות הידיעות זווית מבית האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
