הפעם הגעתי עם המונית לאזור המלאכה של רעננה, שילוב מעניין של הכל מכל. יש לכם מסעדה ולידה בית מלאכה ואז ליד יש חנות ציוד ואז פתאום בניין משרדים גבוה מדי. חוסר הסדר הזה מקסים בעיניי. לקראת קצה האזור שוכן חניון ענק, ולידו מתחבאת לה כבר שנים רבות מאפיית ארטיזן, מאפיה ותיקה מאוד.
צפו במונה טועם לחמון חגיגה
(קרדיט: קובי רובין, המונה טועם)
כבר שנים שאני פוקד מפעם לפעם את המאפייה המיוחדת הזאת. פעם היתה להם דלת שכמעט נשברה בכל פעם שפתחו אותה. לאחרונה הזדמנתי שוב למקום, כמו דבורה הנמשכת לצוף. ככה אני עם מאפים, תמיד תימצא לי הסיבה לדחוף עוד פחמימה ככה על הדרך, ואם אני נתקל במאפייה מוכרת, אז בכלל.
פעם, בימים עברו, ארטיזן הייתה מאפיית אותנטית, פחות ממוסחרת, שהציעה לחמים מעניינים, אפילו מוזרים. הייתי חוזר הביתה עם שקיות של לחמים מיוחדים. לאחרונה ארטיזן התקדמה עם הזמנים. זה ניכר גם במראה של המקום וגם עם הדלת, שכבר נפתחת מעצמה הצידה.
במרכז החנות תמצאו את כל החשודים המיידים: מאפים ובורקסים מוכרים ואהובים. על הדלפק מיני מאפים דמויי פיצה ועוד כריכים איטלקיים מכמה סוגים. כאן המחירים קצת הבהילו אותי, אז התחלתי להסתובב בחנות, כשלפתע צד את עיניי "לחמון חגיגה". על שם כזה לא חשבתי, אבל הנה הוא מולי, מאפה צבעוני למראה שנראה כמו כיכר לחם קטן ומלא בכל טוב, תרתי משמע.
בפתק שלידו חיכה לי ההסבר: "בצק שאור מחמצת טבעית מיוחד, המבשיל לאורך זמן ומקבל טעם ייחודי, בתוספת צימוקים, חמוציות, פיסטוקים, תפוזים ושוקולד מעולה. מרקם רך מבפנים, קליפה חיצונית עדינה, חגיגת טעמים". מטורף. ואני בסך הכול חיפשתי לסגור את הפינה על הדרך כמו רובנו, לאכול לי משהו מספיק מעניין, שלפחות הימים לא יחזרו על עצמם, אותו הדבר בכל פעם.
"לחמון חגיגה" של מאפיית לחם ארטיזן. 19 שקלים של כל טוב
(צילום: קובי רובין)
לשנייה תהיתי מה המאפה הזה עושה כאן?! מי חשב בכלל על המאפה הזה? זה נראה כמו קונדיטור שבמקרה נשאר לעבוד בתוך המאפייה בטעות. הרי אם הייתי משטיח את הלחמון ומשאיר אותו בתנור לעוד כמה דקות, ואז חותך לפרוסות, הייתי מקבל ביסקוטים מעולים. גם לא בטוח שאכן מדובר בלחם שאור, יותר לכיוון של לחם יותר בהיר למראה ולטעם, אבל מה אכפת לי?
עוד אוכל רחוב:
בדרך הביתה עם המונית, מצאתי את עצמי אכלתי את המאפה הזה לאט-לאט, בוצע כל חתיכה, ולועס לי להנאתי, פעם טועם את השוקולד המעולה דרך המאפה ואז קצת חתיכות של קליפת תפוז מומתק מידי, אחר כך צימוק מעולה וחמוציות לרוב. תשמעו, גיליתי מאפה יחסית יותר בריא מהרגיל, מלא כל טוב. מי אמר שלאכול צבעוני זה לא בריא?
