בכל רחבי הארץ מוכרים בורקס "מקורי". הוא כל כך לא מקורי עד שאני אישית לא כותב על אף אחד מהם. כולם מוכנים להישבע ולשקר לי בפנים שהם עצמם הכינו אותו על הבוקר.
חבר'ה, לפחות אל תשקרו לשמנמן כמוני, בטח אם לא לקחתם בחשבון שאני אישית מספיק בשטח כדי לאכול ממאפיית המקור של אותו בורקס, ולזהות מיד שאתם מביאים לי אותו קפוא ומחממים אצלכם.
בבורקס פרישמן החדש שנפתח בתל אביב, לא רק שלא משקרים, אפילו מתגאים באמת. את הבורקס שלהם הם מביאים כל הדרך מבורקס לוינסקי בשכונת פלורנטין בדרום תל אביב, ומחממים אותו במקום.
המונה טועם בורקס
לא קל למצוא על מה לכתוב בתוך תל אביב. תל אביב יקרה לי בדרך כלל, לא במקרה החלטתי להתמקד רק באוכל זול באמת ואפשרי מבחינת הארנק. אבל אין ספק שיש סצנת אוכל רחוב חזקה בתל אביב, למרות שלפעמים מנסים לפתוח מתחם חדש וממותג מדי, שבדרך כלל לא צולח ונסגר מהר מאוד. אבל בפינת פרישמן-דיזנגוף יש אוכל רחוב זול, טעים ונגיש, שמצליח להחזיק מעמד לעיתים למשך שנים.
הבורקס החדש ממוקם בין טמבוריה לחנות בגדים, ליד עוד דוכן של אוכל רחוב. אתה צועד לך למעלה אל עבר הדלפק עצמו, התנורים מאחורה, ומבחין בשלט קטן שמתגאה במוצא ובמקור הבורקס המדובר, כולל לוגו של בורקס לוינסקי.
בגלל הכנות הזאת ישר התחברתי למקום. הזמנתי בורקס גבינה-תרד, כי זאת מנת הדגל של "בורקס לוינסקי" ואני תל אביבי ואכלתי את המנה הזאת כבר מספיק פעמים. אבל יש גם את שאר האופציות הרגילות - בורקס עם תפוח אדמה ובורקס גבינה רגיל. יש אפילו זיווה עם תוספות, אבל זה פחות בשבילי.
עוד אוכל רחוב:
הבורקס המחומם יוצא מהתנור בטמפרטורה של כוויה בדרך כלל, עם אדים מרשימים שיוצאים החוצה. לא נבהלתי מהם, נתתי ביס וגיליתי שיש אמת בפרסום. זה אכן אותו הבורקס כמו בשוק לוינסקי, יחד עם מיטב התוספות, רוטב עגבניות מרוסקות של ג'חנון, שאין לי מושג איך התוספת הזאת תפסה, זיתים ירוקים, סחוג, אריסה ומלפפונים חמוצים.
את הבורקס חותכים על המקום ואז ממתינים ששאר האדים יצאו להם. הגבינה עם התרד נוזלת לה מכל נקודת תורפה מהשכבות הרבות של בצק העלים, וכל נגיסה היא הנאה צרופה של טעם ומסורת תל אביבית ותיקה. ולחשוב שכל זה במחיר מצחיק של 30 שקלים בלבד, בתוך מרכז תל אביב. בתיאבון!










