כנהג מונית, תשומת הלב שלי די קבועה. היא מרוכזת בכביש עצמו. אני לא באמת מרשה לעצמי לאבד ריכוז על הכביש, עד שאני נהיה רעב ומתחיל לחפש מקומות שווים שמציעים אוכל רחוב ששמנמן כמוני חייב לעצור בשבילו. עוד לפני שהפכתי את התחביב למקצוע צדדי מעניין עד מאוד, הייתי עסוק בלגלות על הדרך את כל האוכל רחוב האפשרי שקיים, וברוך השם, עם המונית זה הרבה יותר פשוט.
העגלה של "בורקס בכפר" משכה את עיניי מזמן כבר. גיליתי ששמעון, הבעלים, נע ונד עם המשאית, כשהוא לוקח אחריו את המטבח הנייד שלו. אפשר למצוא אותו בכמה מיקומים, ויש אפילו קבוצה בטלגרם שבה הוא מדווח לבולסים היותר קבועים איפה הוא חונה. אני מצאתי אותו הפעם כאן, על הדרך, כמו שאומרים, בצומת הטייסים על דרך לוד בתל אביב. חוכמת ההמונים תמיד מנצחת את הביורוקרטיה.
בשביל דוכן שכל הזמן בתזוזה, יש לשמעון יותר מדי מנות בתפריט: פלאפל, סביח, טוניסאי, קציצות ירק וחביתת ירק, בורקסים מכל הסוגים הרגילים, יש גם חילבה וסחוג אסלי. בניגוד למה שאולי מתבקש לקחת, לא הלכתי על הבורקס. הזמנתי דווקא את מנת השקשוקה המדהימה בבגט.
צפו במונה טועם ממליץ על שקשוקה
(צילום: קובי רובין)
למה היא מדהימה - אם אתם שואלים? אז ככה: מדובר בחצי בגט אמיתי על מלא, צוללת עמוסה כל טוב מקצה לקצה. גם צורת ההכנה מרתקת: קודם כל, שמעון מתחיל בהעמסה בלתי נגמרת, עד כדי כך שהערתי לו לעצור לרגע, למה לא יהיה מקום לסלטים, ואני כאן צריך לאכול צבעוני.
עוד אוכל רחוב:
אז הוספתי סלט כרוב ופלפלים ירוקים מטוגנים וחריפים, כאלו שברור לך שתקבל מהם כוויה על בטוח. לפינוק הוספתי זיתים שחורים בעיגולים, ואני חייב להודות, זה הולך מעולה עם שקשוקה עבה ומלאה טעם, עמוסה עגבניות מתובלות. כל זה נארז לכם בתוך בגט קריספי, אותו שמעון מחמם על המקום בתנור החם תמידית של הבורקס. תענוג!
שקשוקה "בורקס בכפר". הכי טוב לאכול אותה בתוך הבגט הקריספי של שמעון
(צילום: קובי רובין)
שקשוקה "בורקס בכפר". שמעון מעמיס מכל טוב
(צילום: קובי רובין)
ארזו לי את המנה וחזרתי למונית. הסנפתי את הבגט לפחות דקותיים, עד שהחום ירד לו למצב שבו כבר אפשר לבלוס בשקט. מה אגיד לכם? השקשוקה חמה, הנגיסות מענגות וכל זה יחד עם הבגט הקריספי, יצרו אצלי בפה הנאה כפולה ומכופלת. אז לפני שאתם יוצאים מתל אביב לכיוון מזרח, ומאחר שגם ככה אין מה לאכול עד ירושלים, תעצרו אצל שמעון לשקשוקה, חבל שתפספסו מנה מעולה.
