"דיפלומטיית החומוס" עולה שלב: אחרי הקריאה לחרם על מסעדות שהביעו תמיכה בישראל וההשחתה של חלקן, מעל ל-900 שפים, מסעדנים ואנשי תעשיית מזון מובילים בצפון אמריקה, חתמו על עצומה הקוראת להחרים מסעדות ואוכל ישראלי כמחאה על התקיפות בעזה.
כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך:
העצומה, Hospitality for Humanity, קוראת להשתמש בחרם על עסקי מזון מישראל ואירועים קולינריים שמקדמים את ישראל כמנוף לחץ להפסקת אש. מעבר לטענות הרגילות ל"אפרטהייד" ו"טבח עם", החותמים טוענים שישראל גם מנכסת לעצמה את המטבח הפלסטיני ומנסה למחוק אותו מהעולם הקולינרי, בדיוק כפי שהיא מנסה כביכול למחוק את העם הפלסטיני.
בין החותמים כמה שמות יהודים בולטים כמו כתבת האוכל של ה"ניו יורקר", הלן רוזנר, והשפית האקטיביסטית - ואחת היוזמות של העצומה - אורה וייז, וגם כמה בעלי מעדניות יהודיות ברחבי המדינה.
בנוסף ברשימה נמצאים גם מחברת ספרי הבישול ובעלת טור האוכל לשעבר ב"ניו יורק טיימס", סאמין נוסראט, כמו גם מנחה סדרת הדוקו-אוכל בנטפליקס, High on the Hog, סטיבן סאטרפילד. גם מי שנחשבת ל"פנים של המטבח הפלסטיני" באמריקה, מחברת ספרי הבישול וכתבת ה"ניו יורק טיימס" וה"וושינגטון פוסט" רים קסיס, נמצאת כאן.
עמוד האינסטגרם של אורה וייז, אחת מיוזמות העצומה:
קסיס, עבדה בעבר בצמוד עם השף הישראל מייקל סולומונוב, שאיבד את אחיו בהיתקלות עם החיזבאללה בלבנון בשנת 2003. לפי הדיווחים, מאז ה-7 באוקטובר השניים ניתקו את יחסיהם. עוד ברשימת החותמים שפים בולטים כמו מייסון הרפורד ממוסד הסנדוויצ׳ים המיתולגי של ניו אורלינס, Turkey and the Wolf והשף-סלבריטי הטבעוני בראיינט טרי. גם מנהלי המטבח והקונדיטוריה של מלון Wythe Hotel הפופולרי בברוקלין ברשימה, והמנהלים והאופים של רשת המאפיות הפופולרית בשווקי איכרים בניו יורק, She Wolf Bakery. לא מפתיע למצוא כאן כמובן גם את ועד העובדים של רשת בתי הקפה "סטארבאקס" שכבר חטף אש - ותביעה משפטית - על תגובתו הרשמית הצוהלת אחרי מתקפת החמאס.
"ישראל הרסה אלפי עצי זית"
"עלינו לשבור את השתיקה סביב רצח העם בעזה", הם כותבים בעצומה. "נכון להיום, יותר מ-7,000 פלסטינים נטבחו תוך פחות משלושה שבועות. לאחר שיגמר הדלק בבתי החולים, מספר ההרוגים יעלה באופן אקספוננציאלי. בכל שנייה שאנחנו בוחרים לשתוק, מבלי לדרוש מהממשלה שלנו להפסיק לחמש את ישראל במיליארדי דולרים מהמס שלנו - אנחנו מאפשרים לעוד טבח להתרחש".
אבל העצומה, לא מתייחסת למתקפת החמאס ספציפית, אלא מבהירה כי "אנחנו מתאבלים על אובדן של כל חיים תמימים. עם זאת, אלימות מולידה אלימות, ואנחנו יודעים שההתפרצות האחרונה הזאת לא התרחשה בחלל ריק. במשך 75 שנה פלסטינים נהרגו, נכלאו, עונו ונשדדו מארצם ובתיהם. עבור המתגוררים בעזה, העשור האחרון היה רצח עם איטי".
לדבריהם, ישראל משתמשת במזון ככלי נשק ומנכסת לעצמה את המטבח הפלסטיני: "כאנשי תרבות במדינה הזאת, יש לנו את הכוח להתמודד עם הדה-הומניזציה של הפלסטינים. ישראל משתמשת במזון כנשק, וממזמן מחקה את הפלסטינים תוך שהיא תובעת את המטבח שלהם. ניכוס מזון פלסטיני כ'ישראלי' הוביל ליותר מאשר עשיית רווח מהתרבות הפלסטינית - זאת מחיקה שיש לה השלכות אמיתיות על הפלסטינים. היא מאפשרת לשלול את המטבע התרבותי שלהם, ולהפנות את הגב בקלות רבה יותר כשרואים מוות פלסטיני".
אורה וויז, כאמור - אחת מיוזמות העצומה, ישראלית אמריקאית שגדלה על הקו שבין מינסוטה לירושלים, הסבירה שהיא מונעת מאהבה לארץ ישראל: "חונכתי לחגוג ולכבד את הארץ הזאת - להכיר בשבעת המינים הקדושים המוזכרים בתורה, כולל זיתים, רימונים, תמרים ושעורה. כל אלה הם יבולים עתיקים שהפלסטינים מנהלים במשך דורות, ומושמדים על ידי מתנחלים ישראלים. מדינת ישראל הרסה אלפי עצי זית. אני דואגת ואוהבת את הארץ הזאת. ובדיוק בגלל זה אני הולכת להילחם כמו שדה נגד הדרך שבה מדינת ישראל הורסת אותה, וכל מה שאני אוהבת ומעריכה בה".
לדבריה, "מיתוג של אוכל פאן-ערבי וצפון אפריקאי כ'ישראלי' הוא משהו שצריך לפרק אותו באותו אופן שבו עולם האוכל בחן כיצד שפים לבנים שיתפו פעולה עם מאכלים שונים של תפוצות אסיה או מאכלים מקסיקנים או מאכלים שחורים, מיתגו אותם מחדש, תיקנו אותם והרוויחו מהם. זה ממש לא הגיוני כשאנשים טוענים, 'אוי, זה רק חומוס', או שאלה רק 'מלחמות חומוס'. אנחנו לא מדברים רק על ריב טריוויאלי על בעלות. מה שאנחנו מדברים עליו הוא שעם אחד שולט בעם אחר. גדלתי לאכול, להכין ולאהוב את המאכלים האלה, ואני ממשיכה לעשות זאת. אבל אני מאוד מחויבת למיקור מיצרנים פלסטינים ולוודא שבעלות הפלסטינית של המזונות האלה ברורה לחלוטין".
את העצומה חותמים אנשי תעשיית המזון בשבועה לשלושה צעדים מעשיים: "אנחנו מבקשים מחברינו לקהילת המזון והמשקאות לנקוט עמדה נגד רצח עם וטיהור אתני: ראשית, להתקשר לנציגי הקונגרס שלך כדי לדרוש הפסקת אש מיידית והפסקת המימון האמריקאי ללא תנאי לישראל.
שנית, להימנע ממוצרים, אירועים וטיולים שמקדמים את ישראל עד שתפרק את שיטת האפרטהייד והכיבוש הצבאי שלה. ואחרון, להשקיע באירועים ובפרויקטים המקדמים צדק לפלסטינים".
אנשי הקולינריה מסכמים בהתייחסות ישירה לביקורת הצפויה על העצומה: "טקטיקות מקארתיסטיות אינן יכולות לדחוק אותנו לשוליים ולפלג אותנו - אנחנו יודעים שאנחנו לא לבד מכיוון שכל העולם מתקומם נגד אי צדק ורצח עם. אלפי אמנים ברחבי העולם תמכו בפומבי ב-BDS ובחרם התרבותי על ישראל, כולל מוזיקאים, תקליטנים, יוצרי סרטים ושחקנים, אמנים חזותיים, אמנים שחורים, אמנים לטינו-אמריקאים ועוד אינספור אחרים בכל התחומים והיבשות. זאת, למרות המאמצים שעשו קבוצות לובי הקשורות לממשלת ישראל לדכא את הסולידריות הזו". לסיכום, הם מצטטים מדבריו של מרטין לות'ר קינג: "'בסופו של דבר, לא נזכור את דברי אויבינו, אלא את שתיקת חברינו'".
