אחרי תשע שנים במצטבר, משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות היוצא, סיכם הבוקר (שלישי) את כהונתו במסיבת עיתונאים מיוחדת. במוקד עמדו בין השאר השיפור במערך בריאות הנפש, ההתמודדות עם אירועי החירום ושיפור המיגון בבתי החולים, לצד האתגרים שעוד נותרו, ובהם יישום התכנון הלאומי להתמחויות רפואיות, צמצום הפערים בנגישות לשירותי בריאות בין המרכז לפריפריה והצורך בהתמודדות מערכתית עם מגפת ההשמנה. "יש פה באמת עבודה לשנים ואין סוף. המערכת הזאת אדירה, מגוונת ומלאת עשייה, ואפשר לעשות פה באמת אין סוף שנים של עשייה משמעותית", אמר בתדרוך לכתבים.
במהלך שתי הקדנציות של משה בר סימן טוב כמנכ"ל משרד הבריאות (2015–2020, 2023–2026) קודמו שינויים שנועדו לחזק את מערכת הבריאות הציבורית, לשפר את השירות לאזרח ולבנות את יכולותיה של המערכת לעשורים הבאים. "אלה היו שנים מאוד מאתגרות לחברה הישראלית, שהשתקפו גם במערכת הבריאות. התפיסה שלנו אף פעם לא הייתה 'אנחנו רק רוצים לעבור את התקופה הזו בשלום', אלא 'אנחנו באמת רוצים לראות איך אנחנו מתעצמים, איך אנחנו בונים תשתיות שבסוף יהיו פה במערכת לאורך שנים', וככה פעלנו", אמר בר סימן טוב. "אני מאוד אוהב את המשרד, את המערכת וגם מאוד אוהב את התפקיד. יש לי גם צער על זה שאני עוזב, אבל אני עוזב עם שלמות. אני מרגיש שיש את היסודות הנכונים כדי שהמערכת תמשיך לשגשג ולהיות מוקד אמון לאומי מאוד מאוד משמעותי".
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב
"שנים מאוד מאתגרות לחברה הישראלית, שהשתקפו במערכת הבריאות". בר סימן טוב
(צילום: עידו ארז)
על אף חוסר היציבות הפוליטית, והעובדה שעל מערכת הבריאות מופקד השר חיים כץ, המשמש במקביל כשר בארבעה משרדים, הדגיש בר סימן טוב כי מערכת הבריאות יציבה. "הדרג המקצועי במשרד הבריאות ובמערכת הבריאות מסתובב עם תחושת אחריות וצורך גם להיות בעשייה, גם לייצר יציבות וגם לייצר המשכיות. יש פה אנשים עם שנים לא מעטות במערכת הבריאות, ויש בסך הכול יציבות בתפיסת עולם ובתוכניות שמקודמות. אלה לא דברים שמשתנים, ואני אומר את זה לטובה. זו בעיניי אחת מנקודות העוצמה של מערכת הבריאות. הבריאות פה היא לא נושא שנוי במחלוקת פוליטית. אם תלכו לארצות הברית, זה לגמרי נושא פוליטי. זו אולי הנקודה הכי קיצונית לשיח פוליטי שמעוות מערכת, אבל יש לזה עוד דוגמאות. אני חושב שהעובדה שישראל, עם כל המורכבויות שלה, יצרה בסוף יציבות בתפיסת הבריאות שלה, היא חשובה, והדבר הזה גם מאפשר באמת לעבור תקופות מורכבות כאלה".

בריאות הנפש: המהפכה והאתגרים

בריאות הנפש היא אחד התחומים שבהם קודם שינוי רחב במודל השירות בתקופת כהונתו. בעקבות 7 באוקטובר והמלחמה גובשה תוכנית לאומית בהיקף של יותר מ-1.4 מיליארד שקל, שנועדה להרחיב את המענה הציבורי ולהתאים את סוג הטיפול ועוצמתו לצורכי המטופלים. לאורך שתי הקדנציות הושקעו כמיליארד שקל בבינוי במרכזים לבריאות הנפש. "מעבר לתוספת הכסף, עברנו לטריאז' יותר חכם, שנועד להתאים את המענה לצרכים", אמר בר סימן טוב. "כלומר, אם בעבר כולם עמדו באותו תור וכולם קיבלו את אותו שירות בקהילה, עכשיו עשינו מהלך שנקרא ריבוד מענים. יש לנו הרבה מאוד סוגי מענים: משלוש שיחות טלפוניות, דרך רופא משפחה שיודע לתת מענה בתחום בריאות הנפש ומאמני חוסן, ועד מגוון טיפולים כמו CBT, שהוא טיפול קצר טווח".
במסגרת התוכנית נוספו למערכת יותר מ-1,000 מטפלים חדשים, יותר מ-1,000 מתמחים בפסיכולוגיה ויותר מ-100 מתמחים בפסיכיאטריה. לפי נתוני המשרד, הושג היעד להכפלת המגעים הפסיכותרפיים. "כשאנחנו מסתכלים קדימה, ברור שבשנים 2027 ו-2028 יהיה צריך לעשות עוד קפיצה בהיקף המשאבים שניתנים לקופות החולים עבור בריאות הנפש", הדגיש בר סימן טוב. "אנחנו נרצה לראות המשך גידול במגעים, וגם להטמיע את כל התמיכה הגדולה הזאת, לשים אותה בבסיס הסל ולפקח על הקופות שייתנו את השירות הזה".
אינפו פוסט-טראומה בישראל
הוא הוסיף כי יהיה צורך גם בשיפור הניהול הקליני של הטיפול. "לנהל טיפול זה אומר שבתחילת הטיפול המטפל והמטופל מגדירים יעדי טיפול ועוקבים אחריהם לאורך זמן, וכך אנחנו באמת נבטיח שהמשאב הזה, שקוראים לו טיפול פסיכותרפי, נעשה בו השימוש הטוב ביותר. זה לא נעשה כדי לחסוך משאבים, זה נעשה באמת כדי לראות שהטיפול הוא מה שהמטופל צריך בדרך להשגת היעדים". את הדברים אמר גם בהמשך לביקורת שהועלתה בחודשים האחרונים מצד ארגוני בריאות הנפש על חוזר מנכ"ל חדש להסדרת הטיפול הנפשי במערכת הציבורית, שבמסגרתו הוחלט להגביל את הטיפול הפסיכותרפי כברירת מחדל לעד 15 מפגשים.

מיגון בתי החולים: מ-30% ל-65% מהמיטות

במהלך כהונתו של בר סימן טוב התמודדה ישראל עם משברים עולמיים ולאומיים משמעותיים: מהקורונה ועד מלחמת "חרבות ברזל" ושני סבבים מול איראן. במקביל לניהול האירועים קודמו מהלכים להרחבת יכולות החירום של המערכת. בין השאר הוקצו כ-730 מיליון שקל למיגון בתי החולים. שיעור מיטות האשפוז הממוגנות עלה מכ-30% לכ-65%, נכון למבצע "שאגת הארי", והיעד הוא להגיע ל-70% לפחות בתוך פחות מחמש שנים. כמו כן, פותחו פתרונות להפעלת שירותי אשפוז במרחבים מוגנים ותת-קרקעיים, לרבות שימוש בתשתיות בבעלות פרטית.
"הסדרנו את השימוש בתשתיות פרטיות. בתי החולים הציבוריים הלכו וביצעו את הפעילות הניתוחית שלהם בבתי החולים הפרטיים הממוגנים", אמר. "לא השלמנו את המלאכה", הדגיש. לדבריו, בשנים הקרובות, לאחר השלמתם של פרויקטים נוספים, ובהם מגדל האשפוז באיכילוב, פרויקטים בסורוקה ובשערי צדק והרחבת המיגון בבתי חולים נוספים, שיעור המיטות הממוגנות יגיע ליותר מ-75%. "זה יאפשר למערכת לתפקד בכל מתאר. אבל תרחישי קיצון באים בהרבה מאוד צורות. אנחנו בהחלט צופים שגם בעתיד נופתע בתרחישים אחרים, וכל עוד אנחנו לא מקובעים ולא הולכים רק למנגנוני הפעלה אוטומטיים שפעלנו בהם עד עכשיו, אני מאמין שהמערכת תדע להתמודד גם עם התרחישים האלה".
הוא ציין כי המהלכים בתחום החירום מבטאים תפיסה שלפיה יכולתה של מערכת הבריאות לתפקד בתנאי קיצון תלויה בחוזקה בשגרה וביכולת לשלב ניהול מרכזי עם גמישות ויכולת ביצוע של הארגונים והצוותים בשטח.

חשש מכניסת בעלי הון

בר סימן טוב פעל גם לחיזוק המערכת הציבורית. בתדרוך ציין את הרפורמה במתן רישיונות לפתיחת חדרי ניתוח פרטיים. "עברנו מאיזושהי ריאקטיביות לבקשות שהיו מגיעות אלינו על ידי יזמים, לפעולה שבה אנחנו אומרים לשטח איפה אנחנו רוצים שיהיו תשתיות פרטיות", אמר. הוא הוסיף כי משרד הבריאות פרסם קול קורא להקמת תשתיות לחדרי ניתוח בצפון ובדרום. "אנחנו לא צריכים יותר חדרי ניתוח פרטיים במרכז. הוצאנו לדרום, כי שם יש חוסר, ואתמול הוצאנו לצפון".
העברת חולים למתחם תת-קרקעי ממוגן בבית החולים שיבא בתל השומר במלחמת שאגת הארי
העברת חולים למתחם תת-קרקעי ממוגן בבית החולים שיבא בתל השומר במלחמת שאגת הארי
מתחמים ממוגנים תת קרקעיים. בית החולים שיבא במהלך שאגת הארי
(צילום: Jack GUEZ / AFP)
הוא הדגיש כי התנאי לקבלת הרישיון הוא ששיעור הפעילות הציבורית לא יפחת מ-55%. "מי שייתן יותר יקבל ניקוד יותר גבוה בבחירה, ויש גם העדפה לבעלות ציבורית. אלה דברים מאוד משמעותיים".
כמו כן, במהלך הקדנציה הראשונה קודמה תוכנית בהיקף של מיליארד שקל לקיצור תורים ולהסטת פעילות מהרפואה הפרטית לציבורית, ואילו בקדנציה הנוכחית הועברו 800 מיליון שקל לבסיס התקציב של קופות החולים. במקביל קודמו שני שינויים ביחסים שבין המערכת הציבורית לפרטית: רפורמת ביטוחי הבריאות, שנועדה לצמצם כפל כיסויים ולתעדף את הביטוחים המשלימים של קופות החולים, ורפורמת הסדרי הבחירה, שהרחיבה את אפשרויות הבחירה של המבוטחים בבתי החולים, במטרה לשפר את הנגישות לשירותים.
בר סימן טוב הדגיש את החשש שלו מפני כניסתם של בעלי הון למערכת. "אני באמת מרגיש שהמערכת בנויה היטב להתמודד עם כל אתגר. מאידך, יש הרבה מאוד סיכונים שנובעים ממבנה המערכת. אחד היתרונות של המערכת הישראלית הוא שהיא מאוד מאוד ריכוזית בניהול שלה. לריכוזיות יש גם צד בעייתי", הסביר. "אנחנו חושבים שהאחזקות במערכת הבריאות צריכות להיות ציבוריות כמה שיותר, וממש פעלנו בנושא באופן אקטיבי".

"אי אפשר בלי האוכלוסייה הערבית"

בהמשך התדרוך התייחס בר סימן טוב גם לאמירות הגזעניות שהופנו באחרונה כלפי אנשי צוות רפואי מהחברה הערבית, בין השאר באירוע שהתרחש ברמב"ם ובתגובות הקשות ברשת שספג רופא ערבי מהמרכז הרפואי שמיר. "העבודה המשותפת במערכת הבריאות של יהודים וערבים היא עובדה יסודית מאוד במערכת. אף אחד לא יכול להשלות את עצמו שהמערכת יכולה לעבוד בלי האוכלוסייה הערבית", אמר בר סימן טוב. "אין דבר כזה. אלה דברים נוראים. אנחנו עובדים ביחד, ובחלקים מהמערכת הם מהווים 20% ובחלקים 30%, וזה באמת לא משנה. בעיניי המגוון האנושי הזה במערכת הוא חלק מהעוצמה שלנו. הציפייה שלי היא בעיקר שנזכור שיש לנו מטרה אחת שמאפשרת לנו לשים את כל המחלוקות וההבדלים הסוציולוגיים והחברתיים האלה בצד, וזו באמת הצלת חיים".
מפגן תמיכה בבית החולים שמיר אסף הרופא בד"ר וליד סלאח שסרטון עליו חולל סערה גזענית
מפגן תמיכה בבית החולים שמיר אסף הרופא בד"ר וליד סלאח שסרטון עליו חולל סערה גזענית
מפגן התמיכה בבית החולים שמיר למען ד"ר וליד סלאח
(צילום: ירון ברנר)
הוא שיתף באירוע שהתרחש בימים הראשונים שלאחר 7 באוקטובר. "כמה ימים אחרי 7 באוקטובר הגעתי לבית החולים בנהריה, ובדיוק הגיע חייל פצוע מלבנון לחדר הטראומה. זה היה כל כך טבעי שכל הצוותים הרפואיים פשוט התנפלו על אותו חייל כדי לטפל בו. זה היה נורא בולט בתמונה: היו שם יהודים, ערבים, נוצרים, דרוזים, עולים חדשים. יש משהו בתמונה הזו שמזקק בעיניי את מערכת הבריאות. זה האתגר וצריך לשמור עליו. ביסודו הדבר הזה קיים, אבל צריך גם לעבוד בזה".

השמנה, עישון ורשתות חברתיות

בר סימן טוב ציין כי לצד השינויים שקודמו, מערכת הבריאות נמצאת בעיצומם של תהליכים ארוכי טווח, שחלקם טרם הושלמו. בין השאר מדובר ביישום התכנון הלאומי להתמחויות רפואיות, הרחבת תשתיות האשפוז והשיקום, השלמת מיגון בתי החולים, המשך פיתוח שירותי בריאות הנפש והשלמת הרפורמה בהתפתחות הילד, תוך מתן מענה לזמני ההמתנה ולרצף הטיפולי. אתגר נוסף הוא יישום תוכניות הפיתוח בצפון ובדרום וצמצום הפערים בנגישות לשירותים רפואיים בין אזורי הארץ.
בר סימן טוב הצביע גם על תוכניות לאומיות נדרשות, ובהן תוכנית לאומית להתמודדות עם השמנת ילדים. "קידום בריאות זה משהו שיש בו בוודאי עוד עבודה", אמר. "אנחנו צריכים תוכנית לאומית להשמנת ילדים, להתמודד עם סוכר ומשקאות ממותקים. זה לא סוד שהמשרד תמך וממשיך לתמוך במיסוי מזון מזיק ושתייה מתוקה בפרט". את הדברים אמר בהמשך למהלך למיסוי משקאות מתוקים שבוטל על ידי הממשלה היוצאת. הוא ציין עוד כי המשרד לא הצליח לקדם מול ועדת הכספים תוכנית למניעת עישון ויוזמה למיסוי סיגריות אלקטרוניות.
ילד שסובל מהשמנה
ילד שסובל מהשמנה
ילד שסובל מהשמנה
(צילום: shutterstock)
אתגר נוסף, לדבריו, קשור בשימוש ברשתות חברתיות. "אנחנו מסתכלים על המסכים והרשתות החברתיות כמשהו מאוד משמעותי בשנים הקרובות. נוצר כבר איזשהו גוף. מצד אחד נתנו המלצות להורים, שזה צעד חשוב, אבל הצעד שבעיניי יותר משמעותי הוא לפעול בהתאם למה שאנחנו רואים שקורה במדינות אחרות בעולם, וזה הגבלות על שימוש ברשתות חברתיות בקרב ילדים". הוא הדגיש כי ישנה השפעה הולכת וגדלה של המסכים והרשתות על הבריאות הפיזית והנפשית של הילדים, "שמחייבת התערבות".
"אני חושב שישראל יכולה להיות כמה צעדים קדימה ביחס לאיפה שהיא היום, גם להיות חלק מקבוצת המדינות שבאמת מובילה את הרגולציה בנושא ואפילו לפתח אמצעי רגולציה משלה. צריך לומר ביושר, המלחמה גם עיכבה דברים מסוימים, וגם על זה אנחנו מצטערים".