בחוכמת הבדיעבד, אורנה בנאי אוכלת את הלב על שנתנה צ'אנס לרפואה המשלימה, שלא זו בלבד שלא שיפרה את מצבה, אלא דרדרה את בריאותה למשך שנה שבמהלכה התייסרה מכאבי צוואר קשים ומגבילים. "כבר שנים שפה ושם אני סוחבת כאבי גב עליון וצוואר, מהסוג שעדיין מאפשר לחיות חיים מלאים, אבל לפני קצת יותר משנה חלה התדרדרות משמעותית במצבי, כשלכאבים נוספו תופעות לוואי מעצבנות ומביכות: האחיזה שלי הפכה רפה וכתוצאה מכך נשמטו לי חפצים מהידיים, הרגשתי זרמים בגפיים, ההליכה שלי השתנתה, וחיי הפכו לסבל מתמשך".
"חיי הפכו לסבל מתמשך". אורנה בנאי
(צילום: ענת מוסברג)
היא עברה פיזיותרפיה שלא הועילה, קיבלה זריקות אפידורל שלא עזרו, ופנתה למומחים מתחום הרפואה המשלימה. "מתוך אמון מלא, הלכתי לאוסטאופתים, לכירופרקטורים, למעסים ולכל מי שקשור בתחום, בתקווה שיעזרו לי, אבל לצערי זה לא קרה". במקביל פנתה, לדבריה, לשלושה רופאים מומחים ומוכרים בעמוד שדרה, שיישרו קו עם אותה המלצה לניתוח. "פחדתי פחד מוות, לא יודעת אם מהניתוח עצמו או מהידיעה שלמשך חודש אהיה מנוטרלת ומקובעת בסד צווארי".
ככל שחלפו הימים ועוצמת הכאב התגברה, פנתה בנאי ליוסי ערבליך, מייסד ויו"ר עמותת "למענכם" העוסקת בייעוץ רפואי. בזכות המלצותיו הפנימה שחלון הזמן נסגר כבר מזמן, ושעליה למהר ולהתמסר לניתוח עמוד שדרה צווארי לטיפול בהיצרות התעלה (Spinal Stenosis), שמטרתו העיקרית היא שחרור עצבי. "לפני כחצי שנה ניצחתי את הפחדים ועליתי על מיטת הניתוחים. ד"ר נחשון קנולר, נוירוכירורג בכיר ולשעבר מנהל המחלקה הנוירוכירורגית בשיבא, ניתח אותי והחזיר לי את איכות חיי. כל כך הופתעתי מהתוצאה הטובה של הניתוח, שהחזירה אותי לתפקוד מלא ולאיכות חיים, שרק הצטערתי על הזמן היקר ועל הכספים שבזבזתי על מטפלים שונים, ועל כמות האנרגיה המטורפת שהשקעתי לשווא בפחדים".
אורנה בנאי: "ניצחתי את הפחדים ועליתי על מיטת הניתוחים. כל כך הופתעתי מהתוצאה הטובה של הניתוח, שהחזירה אותי לתפקוד מלא ולאיכות חיים, שרק הצטערתי על הזמן היקר ועל הכספים שבזבזתי על מטפלים שונים, ועל כמות האנרגיה המטורפת שהשקעתי לשווא בפחדים"
במהלך ההחלמה, כשהיא כבר לא כאובה אך עדיין עם סד שמקבע את צווארה מלפנים ומאחור, התארחה בנאי - חברת פאנל בתוכנית "ערב עם שי שטרן" המשודרת בכאן 11 - ובהומור המיוחד לה סיפרה: "עברתי ניתוח של עמוד שדרה צווארי, ממש פירקו והרכיבו אותי מחדש. אני מרגישה כבר הרבה יותר טוב, וכבר מתכננת טיול אחרי צוואר".
למול ניסיונה הלא-מוצלח של בנאי, ושל רבים המחפשים מרפא בעולם הרפואה המשלימה, יש אחרים שמעידים דווקא על שיפור, ואף על דחייה או ביטול של ניתוח. בכתבה זו, חשוב לציין, איננו נוקטים עמדה, אלא עושים סדר בבלבול הרווח: כיצד יידע האדם הסביר והכאוב מתי לפנות - ואל מי?
מתי חובה למהר לרופא
"לא אחת קורה שבעקבות פנייה למטפלים מתחום הרפואה המשלימה, אבחנות מתעכבות, והמטופל עלול להגיע לניתוח כשהוא כבר בהחמרה", אומר ד"ר דוד פלזנשטיין, נוירוכירורג בכיר מבילינסון. "יחד עם זאת, לפעמים גם אנחנו, רופאי התחום, מפנים אליהם מטופלים שלנו - כשאנחנו יודעים מיהו המטפל, איזו הכשרה עבר וכמה ניסיון צבר".
ד"ר דוד פלזנשטייןצילום: דוברות בילינסוןאז מתי קריטי להגיע מיד לרופא ולא למטפל? "כשכאב מעיר משינה, וכשמתחילות בעיקר התופעות הנוירולוגיות הבאות: נימול בידיים, חולשה, זרמים בגוף, הפרעה בהליכה, וקושי עד אי-יכולת להטיל שתן. התסמינים האלה מלמדים על סיכון מוגבר לפגיעה כשפונים לטיפול המשלים". לדבריו, גם במצבים הבאים מסוכן לפנות למטפל ולא לרופא: כאבי צוואר שקורנים לזרועות, תחושת חשמל בגוף ועקצוצים - המעידים על נזק עצבי, שמניפולציה בצוואר שעושה המטפל עלולה להסב נזק בלתי הפיך.
"אנשים טועים לחשוב שכל הטיפולים המשלימים תמימים, ברמת 'לא יועיל ולא יזיק', אבל זה ממש לא נכון, בעיקר עבור מטופלים מכל קשת הגילים שיש להם גורמי סיכון: עישון, סוכרת ועוד", מסביר ד"ר פלזנשטיין.
"כל דחייה הייתה סיכון מיותר"
אסף, בן 38, לא חשב פעמיים לפני שפנה לאוסטאופת. "אני ההגדרה של גבר צעיר: בריא, פעלתן, מתאמן ומקפיד על תזונה מאוזנת, דוגמן בריאות. ולכן לפני כחודש וחצי, כשנתקפתי בכאב בעקבות הרמת משקולות במכון הכושר, לא חשדתי במשהו רע". עשר שניות חלפו מרגע שישבתי לנוח בין התרגילים, עד שנתקפתי בכאב חד בצדו השמאלי של הגב התחתון. "למה שאעשה מזה עניין? כואב קצת, אמרתי לעצמי, והמשכתי להתאמן. בלילה, כשהלכתי לישון, הסתיים מבחינתי אירוע הכאב. אבל בבוקר שלמחרת הופתעתי כשהתעוררתי עם אותה תחושה מציקה גם מימין. ניסיתי לקום אבל היה לי קשה, גם את כיפוף שרוכי הנעליים לא יכולתי לבצע, וכשבקושי נעמדתי, הכאב הקרין באופן סימטרי לכיוון הבטן והישבן".
"הוא לחץ על נקודות בעמוד השדרה ובבטן, ובהמשך עבר לדיקור". אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
באמצעות ChatGPT הוא איתר אוסטאופת, שיתרונותיו הבולטים היו קרבת מקום וזמינות בשבת. "הוא לחץ על נקודות בעמוד השדרה ובבטן, ובהמשך עבר לדיקור 'לאורך המסלול העצבי', כדבריו - פעולה שחזרה על עצמה מספר פעמים. שילמתי 400 שקל וקיוויתי לטוב. בבוקר כבר לא יכולתי לקום מהמיטה, סבלתי מכאב מטורף שניצח כל משכך שדחפתי לפה. התייסרתי בכל תנועה ובכל שינוי תנוחה, ומצאתי את עצמי כמו פסל, נמנע מכל תזוזה". מודאג, הוא התקשר למטפל, שהרגיע אותו כי תחושותיו הן ריאקציה לטיפול, והבטיח הקלה בתוך יומיים. "וכך היה. כלומר, הכאב העוצמתי מהטיפול אכן חלף, אבל נשארתי עם הכאבים המקוריים שבגללם הגעתי אליו מלכתחילה".
אסף מתאר: "בבוקר כבר לא יכולתי לקום מהמיטה, סבלתי מכאב מטורף שניצח כל משכך שדחפתי לפה. התייסרתי בכל תנועה ובכל שינוי תנוחה, ומצאתי את עצמי כמו פסל, נמנע מכל תזוזה"
חלף שבוע, והפעם פנה אסף למעסה. הטיפול שקיבל שחזר אחד לאחד את הקודם: "כאבים בעוצמה מתגברת למשך שלושה ימים, והרגעה מהמטפל שזו 'רק' ריאקציה ושאני אשתפר". אחרי שהתאכזב מהמטפלים מתחום הרפואה המשלימה, החליט אסף לנסות את הרפואה הקונבנציונלית. אורתופד של הקופה המליץ על CT וצייד אותו במרשם לתרופה נוגדת דלקת. "מהצומת הזה השתנו חיי לטובה, כשפניתי לפרופ' צבי לידר, נוירוכירורג בכיר ורב ניסיון, מנהל היחידה לניתוחי עמוד שדרה במערך הנוירוכירורגי של המרכז הרפואי איכילוב. הוא בדק אותי, פענח את הדיסק והפנה אותי ל-MRI להמשך בירור".
האבחנה, שמדובר בפריצת דיסק, טלטלה אותו. "פתאום נפל לי האסימון שכל דחייה בדרך לקבלת אבחנה רפואית הייתה בפירוש בזבוז של זמן וכסף, וגם מקור לסבל ולהסתכנות מיותרת. עוד לחיצה, ואולי הייתי עלול להסתכן בנזק בלתי הפיך, או ארוך טווח בהרבה".
שוק פרוץ
תחום הרפואה המשלימה בישראל הוא שוק שרובו פרוץ, מתנהל בלי כל פיקוח ותנאי סף, ואליו כל מאן דהוא, גם חסר ידע בסיסי בגוף האדם ובטיפול, יכול להצטרף בקלות לא מועטה.
לא תמיד מדובר במתחזים שבודים תעודות או עוטים חצי חלוק לבן כדי לשוות לעצמם מראה מקצועי מוסמך, ולא תמיד במטופלים שבחרו במודע להפקיד את בריאותם, כספם וזמנם בידי "מטפלים" בלתי מוסמכים. פעמים רבות מדובר דווקא באנשים תמימים, שלא טרחו לבדוק את הכשרתו, ניסיונו, אמינותו ומקצועיותו של המטפל - ובמקרה הרע אף נפגעו ממש, מטיפול שהותיר בהם נזק, שלעיתים נותר איתם לצמיתות.
משרד הבריאות, האחראי על בריאות הציבור, מודע היטב לבעיית השוק הפרוע, ומסיבותיו אינו פועל להסדרה חוקית של חלקים ניכרים בו. זו הייתה תגובתו לפנייתנו: "תחומים אלו אינם מוסדרים בחקיקה, ולכן משרד הבריאות אינו מעניק רישיונות לעוסקים בהם. מטבע הדברים ולאור זאת, מעסיקים רשאים לקבוע דרישות מקצועיות או תנאי סף כתנאי להעסקה, בהתאם לשיקול דעתם".
בהיעדר רגולציה ממסדית, קופות החולים - המעסיקות (גם) מעסים, אוסטאופתים ובעלי מקצועות רלוונטיים מהתחום - לקחו על עצמן את תפקיד המבוגר האחראי. הן מציבות תנאי קבלה מחמירים, ומחייבות את המטפלים בתעודה ממוסדת המוכרת בישראל.
ד"ר עומר הירשצילום: אתר האיגוד הישראלי לכירופרקטיקהיוצאים מן הכלל, שזכו בהכרה ובהסדרה ממסדית - וגם זאת רק לאחר מאבקים משפטיים מייגעים, לרבות שתי עתירות לבג"ץ - הם הכירופרקטים. "נלחמנו מול משרד הבריאות על זכותנו להכרה, וזכינו. מ-2024, רק מי שברשותו תעודת מקצוע מורשה לטפל באנשים, וכך העלינו את המקצוע לאותה סקאלה של הפיזיותרפיסטים. יחד עם זאת, ההסדרה לא הצליחה לבער את תופעת השרלטנים המתחזים, שמוציאים שם רע לענף הכירופרקטיקה. לכן אני ממליץ לכל מי שפונה לטיפול כירופרקטי להקדים ולבקש מהמטפל להציג תעודת הסמכה ממשרד הבריאות", אומר ד"ר עומר הירש, נשיא האגודה הישראלית לכירופרקטיקה.
מעסים ואוסטאופתים רבים נותרו, למורת רוחם, מחוץ להסדרת משרד הבריאות, כשהיעדר הפיקוח מזמן, כאמור, מתחזים רבים ומסב נזק לתדמיתם. "שנים שאנחנו עושים הכול כדי שמשרד הבריאות יאשר אותנו, בעיקר אחרי שכבר קיבלנו לגיטימציה מהקופות, שמעסיקות אוסטאופתים לפי סטנדרטים מחמירים ובתנאי קבלה קשוחים. ומשרד הבריאות עדיין קופא על שמריו", מצרה רותי לנצט, אדמיניסטרטורית איגוד האוסטאופתים בישראל, וממליצה לחפש מומחה תחום באתר האיגוד.
מאיגוד מקצועות העיסוי לא נמסרה תגובה.
