בעולם וגם בישראל שואלים מומחים בכירים את השאלה הגדולה: האם בינה מלאכותית מסוגלת להחליף רופאים? עבור פרופ' עידו וולף, שמסיים בימים אלה ארבע שנים בתפקיד ראש בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, השאלה היא לא אם - אלא מתי. "הרופא הבינוני השחוק, שלא בדיוק מכיר את החומר, שלא בדיוק מחדש, לא יהיה נחוץ בעוד עשר שנים, כי הוא יוחלף בידי AI", הוא קובע בריאיון עם ynet.
פרופ' עידו וולף מסכם ארבע שנים כראש בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב
ארבע השנים שמאחוריו לא היו שגרתיות בשום קנה מידה: מהוויכוח סביב המהפכה המשפטית ועד 7 באוקטובר והמלחמה המתמשכת והשלכותיה - מאות סטודנטים שגויסו למאות ימי מילואים, בתי ספר שנאלצו להתאים את עצמם למצב המשתנה, והחשש המתגבר מחרם אקדמי על ישראל. "אלה היו ארבע שנים משוגעות, רכבת הרים - אין דרך אחרת לתאר את זה", הוא אומר.
כשנכנס לתפקיד עמדו לפניו שני אתגרים משמעותיים: להשלים בהצלחה את הליך האקרדיטציה הבינלאומי, שמהווה תנאי הכרחי להשתלבותם של בוגרי הרפואה הישראלים במערכת הרפואית האמריקנית, ולהגדיל את מספר הסטודנטים בפקולטה בהתאם לדרישת משרד הבריאות, בניסיון להתמודד עם השלכותיה של "רפורמת יציב" (שמחקה ממפת הלימודים הישראלית שורת מוסדות אקדמיים, בעיקר במזרח אירופה).
השינויים, מדגיש פרופ' וולף, נעשו בעבודת צוות: פרופ' קרן אברהם, דיקנית הפקולטה; פרופ' מיכל חוברס, ראש התוכנית הארבע-שנתית ומובילת השינויים בתוכנית הפרה-קלינית החדשה; ופרופ' נעה אלייקים-רז, ראש התוכנית השש-שנתית ומובילת התוכנית הקלינית החדשה.
"אלה היו ארבע שנים משוגעות, רכבת הרים - אין דרך אחרת לתאר את זה". פרופ' עידו וולף
(צילום: ריאן פרויס)
"קיבלנו, כמו כל הפקולטות, דוח ענק של דברים שצריך ליישם, בין השאר בתוכנית ההוראה ובאופי ההוראה", מסביר פרופ' וולף. לדבריו, במסגרת ההליך קוצצו כ-25% מהחומר הלימודי בשנים הפרה-קליניות. "כבר שנים שמלמדים ערמות של חומר, והחומר רק הולך וגדל, אבל אי אפשר - המוח נשאר באותו גודל. הקיצוץ לא פגע בתוכן הלימודים, להפך". במקביל שונתה גם התוכנית הקלינית, ובדצמבר 2025 קיבלה המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) הכרה מלאה מהפדרציה העולמית לחינוך רפואי (WFME). המשמעות המעשית: בוגרי בתי הספר לרפואה בישראל ימשיכו להיות זכאים לגשת לבחינות הרישוי האמריקאיות, ולהתקדם למסלולי התמחות והשתלמות עמיתים בארה"ב, ללא חסם רגולטורי.
תוך כדי כך רוכזו מאמצים גם להיערכות ל"רפורמת יציב", שהסדירה את סטנדרט ההכשרה של סטודנטים ישראלים לרפואה בחו"ל. "רפורמת יציב הוכרזה ב-2019, אבל מדינת ישראל התחילה להיערך רק לקראת 2023-2022, ואז היה לחץ גדול להוסיף עוד סטודנטים, ובהתאם לארגן את השדות הקליניים" - ההכשרה המעשית לצד מיטת החולה.
החלטה קשה - למען חיילי המילואים
על רקע האתגרים האלה פרצה מלחמת 7 באוקטובר, ובתי הספר לרפואה נדרשו להתמודד גם עם השלכותיה בתוך הפקולטות - מסטודנטים שאיבדו בני משפחה, ועד רבים שגויסו למילואים ונשלחו לחזית. "כשהתחילה המלחמה היינו צריכים לקלוט עשרות סטודנטים תלמידי חו"ל שהתגייסו למילואים ולא יכלו לחזור לאיפה שלמדו. יצאנו גם בהחלטה לקבל חיילי מילואים בלי פסיכומטרי. זו הייתה החלטה קשה, אבל לא הייתה לנו ברירה, והשתמשנו במדד אחר", אומר פרופ' וולף. "עצם העובדה שכל חיילי המילואים סיימו את הלימודים ובצורה נהדרת - זה הישג אדיר".
במקביל, בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב ביקשו להמשיך ולהרחיב את הנגישות ללימודי הרפואה לאוכלוסיות מגוונות - ובהן אתיופים, מצטייני פריפריה וחרדים. "אלה אוכלוסיות שהפסיכומטרי לא עושה להן טוב. לא יודע אם לקרוא לזה הקלות - הקריטריונים לכניסה קצת אחרים. ככל שהאווירה יותר רב-תרבותית, הסטודנטים יהיו רופאים יותר טובים", אומר פרופ' וולף.
"כבר שנים שמלמדים ערמות של חומר, והחומר רק הולך וגדל, אבל אי אפשר - המוח נשאר באותו גודל"
(צילום: shutterstock)
בתקופה האחרונה עלה לדיון ציבורי שילובם של החרדים בהשכלה הגבוהה, בייחוד על רקע אישור הצעת החוק של חברת הכנסת לימור סון הר-מלך (עוצמה יהודית) להפרדה מגדרית בתארים מתקדמים באקדמיה. "סטודנטים ינתחו רק גופות של גברים וילמדו רק אנטומיה של גברים, ונשים ילמדו רק אנטומיה של נשים, ואתה תלמד לפי המגדר גם אם אלה מרצים פחות טובים, ואז במחלקה רופא גבר יטפל רק בגברים, ולהפך - ואיפה הסוף? איפה זה נגמר? זה בלתי אפשרי. לא חושב שיש מדינה אחת בעולם שיש בה כזו הפרדה, גם לא באיראן", אומר פרופ' וולף.
סטודנטים ינתחו רק גופות של גברים ונשים ילמדו רק אנטומיה של נשים, ואתה תלמד לפי המגדר גם אם אלה מרצים פחות טובים, ואז במחלקה רופא גבר יטפל רק בגברים, ולהפך - ואיפה הסוף? זה בלתי אפשרי. לא חושב שיש מדינה אחת בעולם שיש בה כזו הפרדה, גם לא באיראן
לדבריו, באוניברסיטת תל אביב מיוצגים באופן מוצלח כלל המגזרים בחברה הישראלית. "בסוף רופאים ורופאות מטפלים בכולם. לכולם ברור שזה חוק הזוי. זה רק מלהיט את היצרים, ורק מקשה יותר על העבודה".
באשר לשילוב חרדים בפקולטות לרפואה, הוא מדגיש כי האתגר המרכזי אינו הקבלה עצמה, אלא הרחבת מעגל המועמדים. "יותר חרדים צריכים להגיע עם בגרות מלאה ולימודי ליבה. אם יהיו חמישים מועמדים חרדים מעולים, אז כל החמישים יתקבלו. הם צריכים לעמוד בתנאי הסף, פשוט. היום יש הרבה פחות מועמדים חרדים - כלומר שהבעיה לא אצלנו, הבעיה הרבה לפנינו".
גם אמא שלי שואלת את צ'אט GPT
בשנים האחרונות, עם כניסתה של הבינה המלאכותית לחיינו והטמעתה במגוון רחב של תחומים, עולה גם השאלה כיצד צריכים לימודי הרפואה להשתנות. לצד התומכים בשילוב הטכנולוגיה, יש גם מי שמזהירים מפני הסתמכות יתר עליה, וחוששים מפגיעה באיכות הטיפול הרפואי. "אני לא בעד ולא נגד ה-AI. אני לא נלחם במה שממילא יהיה פה", אומר פרופ' וולף. "אמא שלי, בת 88, כל דבר שמעניין אותה היא שואלת את הצ'אט GPT. זה יכול להיות מתכון לעוגת גבינה, וזה יכול להיות גם בעיה רפואית. אמא שלי בת 88 עושה את זה כל הזמן, וכולם מסביב עושים את זה. אפילו העליתי שאלה בטוויטר מה אתם עושים כשיש בעיה רפואית, וההתפלגות הייתה זהה בין אנשי צוות רפואי וכאלה שלא. לכן אני לא בעד או נגד - זה כמו להגיד 'תעצור את השמש', זה לא הגיוני".
"איך אני יכול לעצור רופא מלהשתמש בצ'אט GPT? אין דרך. הדבר היחיד שאני יכול לעשות זה לוודא שיש כלים", הוא מוסיף.
בבתי החולים פועלים במרץ להטמיע במערכות הפנימיות כלי בינה מלאכותית שיסייעו לרופאים. באיכילוב, שם משמש פרופ' וולף כראש המערך האונקולוגי, עובדים כעת על כלי חדש שנותן המלצות רפואיות על סמך התיק הרפואי. "יש יתרון בכך שהכלים האלה מאובטחים מבחינת פרטיות המטופלים ומתקפות סייבר - לפחות רופא לא יצלם מסמכים של חולה ויעלה לצ'אט".
לגבי איכות ההמלצות של כלי הבינה המלאכותית, התמונה לדבריו מורכבת יותר. "יכול להיות שהכלים האלה יתנו המלצות ברמת דיוק של 80%. אני לא בטוח שרופא ממוצע באמצע הלילה הוא ברמת דיוק של 80%, מאוד יכול להיות שהוא פחות. ואם הכלי יעלה ל-90% כי המודלים מתפתחים, אז בכלל - יש כאן כלי שאולי חזק יותר מהרופא העייף בשתיים בלילה".
"איך אני יכול לעצור רופא מלהשתמש בצ'אט GPT? אין דרך"
(צילום: shutterstock)
פרופ' וולף סבור כי בעוד עשר שנים הבינה המלאכותית תהווה חלק בלתי נפרד מהרפואה בישראל. "הרופא הבינוני השחוק, שלא בדיוק מכיר את החומר, שלא בדיוק מחדש, לא יהיה נחוץ בעוד עשר שנים, כי הוא יוחלף בידי AI", הוא אומר. "לעומת זאת, הרופא שמחדש, שחוקר, שפורץ גבולות ונותן ערך מוסף לבינה המלאכותית, יהיה חיוני. הרופאים בעוד עשר שנים יהיו חייבים להיות הרבה יותר חזקים, או שהם לא יהיו".
יכול להיות שכלים של AI יתנו המלצות ברמת דיוק של 80%. אני לא בטוח שרופא ממוצע באמצע הלילה הוא ברמת דיוק של 80%, מאוד יכול להיות שהוא פחות. ואם הכלי יעלה ל-90% כי המודלים מתפתחים, אז בכלל - יש כאן כלי שאולי חזק יותר מהרופא העייף בשתיים בלילה
לדבריו, בשעה שבינה מלאכותית מסוגלת לפתור שאלות מורכבות בתוך שניות, הרופאים עדיין נדרשים להשקיע שנים רבות בלמידה. "הבינה המלאכותית עושה בשנייה וחצי מבחני שלב ב', ואצלנו הרופאים זה עשר שנים. אני מאמין שזה ייצור בעתיד תסכול לא נורמלי אצל הרופאים. ברור לי שתהיה מחשבה 'מה פתאום אני צריך ללמוד משהו בעל פה?', כשאפשר לבדוק צ'יק-צ'ק מול החולה מה כותב ה-AI. אבל בסוף, כדי לפתח ניסיון, כישורים ואינטואיציה, אתה צריך לטפל במיליון חולים - ולא שהבינה המלאכותית תגיד לך מה לעשות".
לצד אלה, סבור פרופ' וולף כי יש צורך בשינויים נוספים בתוכנית הלימודים, ובהם צמצום נוסף של חומר הלימוד ובחינה מחדש של שנת הסטאז'. "יש הרבה מדינות בעולם שאין בהן סטאז'. אם אתה הולך להיות פנימאי, ותתעסק רק במבוגרים - מה עוזר לך שהיית חודשיים בילדים? כל המוסכמות הישנות של פעם, של הרופא הכללי, כבר לא רלוונטיות".
הרופאים הכי חזקים הם אלה שעוזבים
מהשלכות המלחמה אי אפשר להתעלם גם מעזיבתם של רופאים ישראלים לחו"ל, בעקבות חוסר היציבות הביטחונית והאירועים הפוליטיים. "כל הזמן רופאים מדברים על זה. יש כאלה שנמצאים כאן או בחו"ל, ואומרים שהם מחכים לראות את תוצאות הבחירות כדי לקבל החלטה. אני מודאג, כי מי שנוסע בסוף לחו"ל אלה הרופאים הכי חזקים - אלה שאמורים לחזור לנהל פה יחידות, מחלקות. כל אחד שלא חוזר משמש מודל לעוד כמוהו".
לדבריו, לא הכול קשור למצב הפוליטי, שכן בדומה לישראל, כיום יש מחסור גדול ברופאים גם בארצות הברית, ובחלק מהמדינות שם כבר הודיעו שהן מוכנות לקבל רופאים אחרי התמחות בלי בחינות. "במדינות האלה מציעים משכורות שפה אפשר רק לחלום עליהן. האם ישראל יכולה להיות תחרותית מול משרות מאוד יוקרתיות במדינות אחרות? לא בטוח. זה אומר שיהיה מתישהו צורך לחשוב ברצינות גם על המשכורות של הרופאים".
"להכשיר את הרופא הסופר-שפיץ, המומחה בתחומו, זה בערך 20 שנה. אם אתה מאבד בן אדם כזה, אין לו באמת תחליף"
(צילום: shutterstock)
למרות החששות, לא נרשמו עד כה גלי עזיבה גדולים של רופאים. "תמיד תראה מולך מנהל מחלקה, אבל אם יעזבו 2,000 רופאים סופר-מיומנים, בסוף הרמה תרד. להכשיר את הרופא הסופר-שפיץ, המומחה בתחומו, זה בערך 20 שנה. אם אתה מאבד בן אדם כזה, אין לו באמת תחליף".
יש כאלה שנמצאים כאן או בחו"ל, ואומרים שהם מחכים לראות את תוצאות הבחירות כדי לקבל החלטה. אני מודאג, כי מי שנוסע בסוף לחו"ל אלה הרופאים הכי חזקים - אלה שאמורים לחזור לנהל פה יחידות, מחלקות. כל אחד שלא חוזר משמש מודל לעוד כמוהו
"המאבק צריך להיות על הכי חזקים. כל רופא שלנו שאנחנו שולחים לפלושיפ (התמחות-על) ומצטיין בחו"ל, רוצים לקחת אותו", הוא מוסיף. "יש לי רופאים שמשובצים לתפקידים מאוד בכירים בחו"ל, וכדי להחזיר אותם לפה צריך לראות מה אפשר לתת להם. אני מצליח להחזיר - לא את כולם. צריך לתת להם תפקיד שעונה על האתגרים, אפשרות לקידום אישי-מקצועי, להשקיע כסף במחקר. הכסף לא חייב להיות כסף למשכורת. אפשר לתפור כאן חבילות נהדרות".
"אנחנו מגינים על המדינה"
אחד הנושאים שמעסיקים את מערכת ההשכלה הגבוהה ואת מערכת הבריאות מאז פרוץ המלחמה הוא החשש מחרם אקדמי. "זה מפחיד מאוד. יש מספר איגודים רפואיים שקוראים לעשות עלינו חרם, גם עכשיו, ומצבנו לא משתפר", אומר פרופ' וולף. לדבריו, הסערה הנוכחית קשורה למצבו של ד"ר חוסאם אבו ספיה, מנהל בית חולים בעזה, שעצור בישראל כבר יותר משנה וחצי. "מצבו הרפואי לא לחלוטין ברור, ואני לא בטוח שאזרחי מדינת ישראל מודעים לעוצמה התקשורתית האדירה שזה עושה".
חילופי תפקידים בצמרת הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב
(צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב)
לפני כחודש וחצי פרסם כתב העת הרפואי The Lancet, אחד משני כתבי העת החשובים ביותר בעולם, קריאה להשעיית ההסתדרות הרפואית הישראלית (IMA) מההסתדרות הרפואית העולמית (WMA). גם בכתב העת BMJ (קיצור של British Medical Journal) פורסמו כמה מכתבים בנושא. "את המכתבים האלה רואים מאות אלפי רופאים בעולם, אם לא יותר, והדברים האלה מחלחלים - לא יעזור כלום".
לדברי פרופ' וולף, לאחר 7 באוקטובר נרשם גל אהדה חסר תקדים כלפי ישראל, אולם בהמשך התהפכה המגמה, ומאז היא נותרה בעינה. "הקריאות האלה הולכות וצוברות תאוצה מיום ליום", הוא אומר. "אנשים אומרים 'אז מה, שיחרימו את ההסתדרות הרפואית', אבל הם לא מבינים - זה אומר להחרים את כל הרפואה בישראל. מה יהיה עם המחקר הקליני, תרופות חדשות לחולים, שיתופי פעולה, שליחת אנשים למרכזים מצטיינים בחו"ל? בסוף אנחנו חלק מהקהילה הרפואית הבינלאומית, ויהיה מאוד מסוכן לאבד את זה".
אנשים אומרים 'אז מה, שיחרימו את ההסתדרות הרפואית', אבל הם לא מבינים - זה אומר להחרים את כל הרפואה בישראל. מה יהיה עם המחקר הקליני, תרופות חדשות לחולים, שיתופי פעולה, שליחת אנשים למרכזים מצטיינים בחו"ל? בסוף אנחנו חלק מהקהילה הבינלאומית, ויהיה מאוד מסוכן לאבד את זה
"מדינת ישראל חייבת לעשות שורת צעדים בסיסיים של נראות כלפי העולם", הוא מוסיף. "עכשיו אנחנו מנסים לראות איך להוריד את הרעש סביב ד"ר אבו ספיה. אם הוא יגיע למשל לבית חולים כללי, וכל העולם ידע שקיבל טיפול באיכילוב או בשיבא, או לפחות נבדק שם - זה בטוח ישנה".
פרופ' וולף מתייחס גם לעתירה לבג"ץ שהגישו כמה ארגוני זכויות אדם, בדרישה לפתוח מחדש את המסדרון ההומניטרי הרפואי ולאפשר לחולים ולפצועים מעזה גישה לטיפולים שאינם זמינים ברצועה, בבתי החולים בגדה המערבית ובמזרח ירושלים. בג"ץ החליט שלא להתערב, והמליץ לעותרים להפנות את מאמציהם לעידוד מדינות אחרות שיקלטו אותם. "עם הזמן יש סיפורים של ילדים שמתו מסרטן בעזה. בתקשורת בישראל זה לא מתפרסם, בחו"ל זה כבר יצא. אנשים כועסים עלינו שאנחנו מעלים את זה, אבל הם לא מבינים שאנחנו מנסים להגן על המדינה".
הקריאות לחרם עלולות להנחית מכה קשה על הרפואה הישראלית
(צילום: shutterstock)
לקראת כניסתה לתפקיד של פרופ' ענת גפטר-גוילי, אומר פרופ' וולף כי בתקופת כהונתו נעשו שינויים מבניים רבים, וכעת יש צורך להיכנס לשינויי עומק. "לוודא שהסטודנטים שלנו הם הכי טובים בארץ - זו המטרה. בכל זאת, בית הספר לרפואה של תל אביב, לא יכול להיות שלא נהיה הכי טובים. צריך לוודא שאנחנו בונים את המנהיגות הרפואית של המדינה".
"לא עצוב על סיום התפקיד, זה היה מתיש, אני צריך לנשום קצת", הוא מוסיף בחיוך. "להיות בתפקיד כזה בארבע השנים האלו של מדינת ישראל, זה לא פשוט. עמדנו בכל האתגרים, וחושב שהצטיינו בהם. ועכשיו צריך לקחת את זה לרמה הבאה - יש עוד המון עבודה".
