ביום שישי האחרון ישבנו עם חברים לארוחת ערב. לקינוח חילקה המארחת לכל הילדים שוקולד פרה. שלושה ימים לאחר מכן התברר שהממתק התמים שאכלו הוא בין עשרות המוצרים שמורדים כעת מהמדפים בחשד שהם מזוהמים בסלמונלה, בריקול המזון הגדול בתולדות המדינה.
מאות אלפי משפחות מצאו עצמן בימים האחרונים במצב דומה, חוששות מנזק בריאותי שאולי נגרם להן כתוצאה מאכילת ממתקים. אין כמעט משפחה בישראל שהמוצרים האהובים של קבוצת שטראוס לא נמצאים בתפריט הקבוע שלה – שוקולד, מעדני חלב, ופלים וחטיפים רבים אחרים, ובמהלך החג הצריכה אף גדלה. זו בדיוק הסיבה שהזיהום החמור במה שהם בפועל מוצרי צריכה בסיסיים היה צריך להגיע לידיעת הציבור הרבה קודם.
1 צפייה בגלריה
המידע על הימצאות סלמונלה במוצרים היה ידוע בחברה שבוע לפחות
המידע על הימצאות סלמונלה במוצרים היה ידוע בחברה שבוע לפחות
המידע על הימצאות סלמונלה במוצרים היה ידוע בחברה שבוע לפחות
המידע הראשוני על מציאת סלמונלה בקווי הייצור ידוע בחברה שבוע לפחות. למרות החשד לנוכחות חיידק אלים בסביבה רגישה של ייצור מזון, אירוע בעל פוטנציאל בריאותי משמעותי, לא טרחה שטראוס ליידע את הצרכנים והעדיפה לבצע עוד ועוד בדיקות, בזמן שהמזונות החשודים כמזוהמים ממשיכים להימכר – ולהיאכל – כרגיל.
את חשבון הנפש על הפרת האמון המקוממת הזו בין ענקית המזון הישראלית ללקוחותיה יעשו בסופו של דבר הצרכנים. אבל הבגידה באמון הציבור, חמורה ככל שתהיה, היא רק משנית לבעיה הגדולה יותר: הפיקוח הרופף של המדינה על המזון שאנחנו אוכלים.
קראו עוד:

משרד הבריאות - התנהלות שיטתית מטרידה

בהודעה שפירסם אתמול אישר משרד הבריאות, האחראי על הפיקוח על המזון בישראל, כי ההודעה הראשונה על הימצאות הסלמונלה התקבלה כבר ביום שלישי שעבר. דוברות המשרד הסבירה כי הבחירה לא לאסוף מהמדפים את המוצרים החשודים כמזוהמים נעשתה מאחר שהחשד לנוכחות סלמונלה בחומר הגלם התעורר בעקבות בדיקה מהירה ולא בדיקת מעבדה מלאה. במסיבת עיתונאים שהתקיימה אתמול, דווקא בנושא הפוליו, אמרה ראש שירותי בריאות הציבור, ד"ר שרון אלרעי־פרייס, מי ששירות המזון כפוף לה, כי "אי אפשר בכל פעם שמוצאים ממצא חיובי במשטח לעשות ריקול לכל המוצרים, כי יכול להיות שזה לא בעל משמעות". גם שר הבריאות ניצן הורוביץ הסביר אתמול בראיון כי "לא על כל חשד עושים ריקול. צריך לעשות לא מוקדם מדי ולא מאוחר מדי".
אבל מאחורי כל המילים היפות מסתתרת התנהלות שיטתית מטרידה. משרד הבריאות כבר כשל בעבר בשורה של אירועים בריאותיים גדולים שנגרמו כתוצאה מפיקוח לקוי על המזון. החמור בהם היא פרשת רמדיה, שגרמה למותם של חמישה תינוקות ולפגיעה מוטורית וקוגניטיבית במאות נוספים. למרות הפרשה האיומה ההיא, ואירועים נוספים שהתרחשו במשך השנים, לא הופקו הלקחים הנדרשים ושירות המזון הוזנח בשנים האחרונות עד לכדי חוסר תפקוד כמעט מוחלט.
את חשבון הנפש על הפרת האמון המקוממת הזו בין ענקית המזון הישראלית ללקוחותיה יעשו בסופו של דבר הצרכנים. אבל הבגידה באמון הציבור, חמורה ככל שתהיה, היא רק משנית לבעיה הגדולה יותר: הפיקוח הרופף של המדינה על המזון שאנחנו אוכלים
הפתעה אין כאן. המערכת שאחראית כיום על הפיקוח על המזון בכל מדינת ישראל מונה עשרות עובדים בלבד, בדרגות שכר נמוכות. ראש השירות החדשה, פנינה אורן־שנידור, נכנסה לתפקידה לפני פחות מחודש, וזאת כשנה וחצי לאחר פרישת ראש השירות הקודם, תקופה ארוכה שבה משרד הבריאות לא טרח למנות מנהל חלופי.
כתוצאה מהמחסור בכוח אדם נסמך מערך הפיקוח על המזון בישראל, באופן אבסורדי ממש, על היצרניות עצמן, שהאינטרסים שלהן אינם חופפים תמיד את אלו של הציבור. במקרים רבים בהם מתגלות תקלות מעדיף המשרד החלש לשתף פעולה עם ענקיות המשק, במקום לאכוף עליהן את הפעולות הנדרשות. הציבור מקבל הודעה רק במצבים של אין ברירה, וגם אז עסוקים הגורמים המעורבים, במקרה הזה משרד הבריאות ושטראוס־עלית, בשבחים הדדיים, בבחינת "שמור לי ואשמור לך". וכך, השר הורוביץ טען אתמול ש"גם המפעל וגם משרד הבריאות נהגו באחריות למען בריאות הציבור", והוסיף בנחרצות, כדרכו: "עד שלא נהיה בטוחים שהמפעל בטוח לא נאפשר את פתיחתו מחדש". אבל בפועל, סביר להניח שהמפעל ייפתח מחדש כששטראוס תחליט על כך, ולא משרד הבריאות.
במקום להמשיך להציג את הפארסה המצערת הזו כהצלחה, מוטב לפרסם בהקדם את הרשימה המלאה של המוצרים שעלולים להיות מזוהמים, כדי למנוע פגיעה נוספת. אחרי שנתיים של מגפה, שבהן נפגע האמון במשרד הבריאות באופן אנוש, מוטב היה שהשר העומד בראשו ובכיריו יזכרו שהם עובדי ציבור, ולא עובדים בחטיבת השוקולד.