ריאיון מיוחד באולפן עם בכיר פייזר ישראל
(צילום: אבי חי)
"החיסונים מראים יעילות גבוהה ובטיחות, ובהחלט ניתן לומר שהבוסטר עובד", כך אומר הבוקר (ה') לאולפן ynet , ד"ר גבריאל מירקוס, מנהל יחידת החיסונים של פייזר. "עבודות שונות שמתבצעות בישראל מראות כי כשנותנים את הבוסטר, מקבלים הגנה שבעצם משחזרת את ההגנה הגבוהה שהכרנו מהתקופה הראשונה אחרי שתי המנות הראשונות".
לא פחדתם בפייזר, כשישראל החליטה לתת את הבוסטר לפני כל העולם?
"אנחנו מכירים את הנתונים על הבוסטר מהניסויים שערכנו. היו לנו נתונים שאותם העברנו למשרד הבריאות כדי שהם ישקלו ויקבלו את ההחלטה. ידענו שהפרופיל של הבטיחות גבוה ואנחנו רואים את זה גם עכשיו, הפרופיל של המנה השלישית דומה מאוד למנה השנייה".
קראו עוד:
כמה זמן נמשכת היעילות של הבוסטר?
"גם כאן אנחנו לומדים מהניסיון. יש הרבה מאוד חיסונים שניתנים בשלוש מנות בפערים של עד חצי שנה, בחלקן ההגנה היא ארוכת טווח, 10 שנים ויותר, בחלקן צריך מנת דחף אחרי שלוש או חמש שנים. וכאן בגלל שלא חלף הזמן, נצטרך לחכות וללמוד. אנחנו רואים שרמות הנוגדנים המנטרלים אחרי מנת הדחף הן גבוהות בהרבה מאשר אחרי שתי המנות הראשונות".
זה הכל עניין כמותי? כלומר, ככל שיש יותר נוגדנים בגוף, כך השחיקה היא איטית יותר או לוקחת יותר זמן?
"מערכת החיסון היא מערכת מורכבת. אני יכול להגיד שכמות היא לא הדבר היחיד. יש גם עניין של איכות. יש בני אדם שמפתחים נוגדנים אבל הם לא מנטרלים ביעילות גבוהה. צריך לבדוק כל דבר לגופו. אבל בהחלט רואים שהתגובה לבוסטר חזקה יותר מאשר אחרי שתי המנות הראשונות".
יש טענה שאצל המתחרה העיקרי שלכם – מודרנה – החיסוניות מחזיקה יותר זמן?
"הנתונים על מנות בוסטר נבדקים גם בחברות הנוספות שמפתחות חיסונים, וגם הם כבר הגישו הגשה רגולטורית למנות דחף. אנחנו בעצם החברה הראשונה שהגישה בקשה ל-FDA, גם לרשות האירופית, שהמליצה לקבל את המנת דחף מגיל 18 ומעלה ונמשיך לעקוב".
אז יש סיכוי שהמנה השלישית שקיבלנו, היא המנה האחרונה לתקופה ארוכה?
"כן. סיכוי כזה יש, אנחנו נדע את זה ככל שיעבור הזמן. כפי שלא ידענו מלכתחילה אם שתי המנות הראשונה יחזיקו לחצי שנה או לשנה או אולי ליותר, אבל הסיכוי קיים".
מה בנוגע לחיסוני הילדים?
"בדקנו את יעילות ובטיחות החיסון בילדים מגיל חצי שנה עד גיל 5, ומגיל 5 עד גיל 15, בעצם הגילאים שעוד החיסון לא נרשם עבורם. הגשנו ל-FDA את הנתונים מילדים מגיל 5 עד 11, ובילדים הקטנים יותר המחקר עוד נמשך. מהנתונים הראשוניים אנחנו רואים שהחיסון בקבוצה הזאת בטוח, פרופיל הבטיחות דומה למה שהכרנו מהקבוצה הצעירה בניסוי של המבוגרים. אנחנו מחכים לאישורים הרגולטוריים. הדיון בנושא נקבע דיון ל-26 באוקטובר, ב-FDA".
מה אתה עונה לאימהות שטוענות שמחלת הילדים קלה בדרך כלל?
"אני מבין את החשש, גם אני אב לילדים בגיל הזה. אבל צריך לזכור, אמנם המחלה בילדים היא יותר קלה, יכולה להיות ללא סימפטומים אבל בכל זאת יש ילדים שמפתחים מחלה עם סימפטומים ומחלה קשה, יש את ההשפעות של הלונג קוביד, ונכון שזה נדיר, אבל זה קורה. הדבר השני זה שהילדים יכולים להוות וקטור ולהעביר את זה גם לאנשים אחרים. החיסון כרגע מראה לפי הנתונים שיש לנו מהפאזה הקלינית פרופיל בטיחות דומה מאוד למה שהכרנו. אין תופעות לוואי מיוחדות שצצו או התגלו בעקבות הניסוי הקליני".
מה קורה עם תופעות הלוואי של החיסון?
"אנחנו יכולים להגיד היום שמניסיון של מעל 1.7 מיליארד מנות שסופקו ברחבי העולם את מה שאנחנו אומרים תמיד, יש תופעות לוואי שאנחנו מכירים אותן, הן לרוב קלות עד בינוניות, חולפות. בכל מקרה, רשויות הבריאות בישראל ובעולם עוקבים אחרי הדיווחים והדברים האלה נבחנים".
יש טענה שאף מצוטטת מפי בכירים של פייזר, שישראל היא "מעבדה" של פייזר, האם זה נכון?
"לא. מי שיודע איך מתנהל ניסוי יודע שישראל היא לא מעבדה ולא מתנהל כאן ניסוי. מה שיש כאן זה קודם כל יישום של תוכנית חיסונים לאומית. בנוגע למעקב, כפי שמתנהל בקשר לכל החיסונים שגם ילדים מקבלים בילדות ומבוגרים, יש עוד חיסונים חוץ מהחיסון לקורונה, מתנהל מעקב.
"בגלל היעילות שבה רשויות הבריאות והציבור פעלו, וצריך לתת כאן קרדיט לציבור, חשוב מאוד ללמוד מזה. הנתונים שנאספים עוזרים לרשויות הבריאות לקבל החלטה, החלטה על חיסון מנת הדחף, אבל גם למדינות אחרות בעולם, לראיה ה-FDA".
ובכל זאת, יש אנשים שחוששים או מהססים. אתה יכול להרגיע אותם, לומר להם, 'אתם לא שפני ניסוי'?
"בוודאי שאנחנו לא שפני ניסוי. מה זה "אתם", זה אנחנו, גם אני, גם המשפחה שלי, ההורים שלי. זו מדינה שמיישמת תוכנית חיסונית לאומית".
ולסיום, מה לגבי אנשים שנדבקו, מתי הם יכולים להמשיך ולהתחסן?
"זאת המלצה של משרד הבריאות, זו לא המלצה שלנו, היא משתנה ממקום למקום והיא יכולה להשתנות מעת לעת. אם אני לא טועה היום זה שלושה חודשים".
