ניסיונות הרזיה יכולים להיות מוצלחים ונעימים, אך לעתים גם קשים ומתסכלים. לרוב, מדובר בדבר-מה גנטי או פיזיולוגי, אך ידוע כי בהשמנה קיים גם מרכיב פסיכולוגי והתנהגותי. כיום, יותר מתמיד, אנו מודעים לכמויות האוכל שאנו אוכלים, לקלוריות, לערכים התזונתיים, וככל הנראה נדע הרבה לפני שמזון נכנס אלינו לגוף האם הוא בריא או מזיק. אז איך ניתן להסביר חוסר שליטה אל מול אוכל?
מצב של חוסר שליטה, הן בסוג המזון והן בכמויות המזון שאנו צורכים, ייקרא לרוב 'אכילה רגשית'. במצב זה אכילה מונעת מתוך מצבים רגשיים מעיקים, ומטרתה היא הקלה בתחושה באמצעות אקט האכילה. חשוב להדגיש שלא כל התנהגות אכילה לקויה מוגדרת כאכילה רגשית. מצב יומיומי בו אנו צורכים שתיה מתוקה, או חוזרים מהעבודה ואוכלים ארוחה דשנה אל מול מסך הטלוויזיה וכו', אינה מתוייגת כאכילה רגשית, אלא כהתנהגות אכילה לקויה, שבטיפול מתאים ותחת מודעות ניתן לרוב לשנותה.
אכילה רגשית, כאמור, היא מצב בו מעורבים רגשות, ובו נחווית תחושה של חוסר שליטה. הקשר בין אכילה ורגשות הוא בסיסי בהתפתחות התקינה של כל אדם. כולנו צורכים מדי פעם מזון שלא רק מסיבות פיזיולוגיות ומתחושת רעב, אלא מתוך מניעים רבים אחרים, ביניהם מפגשים חברתיים, חשיבה על מזון, ומצבים רגשיים שונים.
אכילה ליליתאכילה לילית
אכילה רגשית: כתוצאה ממצבים רגשיים מעיקים
(אילוסטרציה: ShutterStock)
מחקרים מצאו כי אנשים הסובלים מהפרעות אכילה שונות רגישים יותר לגירויים אימוציונליים. בתוך כך, אנשים הסובלים מעודף משקל קיצוני מתרגמים את הגירויים האמוציונאליים הללו לאכילה מוגברת. אכילה זו מוגדרת כאכילה רגשית. במקרי השמנה שונים, ובייחוד אצל אנשים הסובלים מהשמנת יתר חמורה, ניכרו הפרעות תפיסתיות הקשורות לפירוש הגירויים הפנימיים-גופניים שהם חווים.
במצב בו אכילה באה כתגובה לסימני מתח אמוציונאליים שונים, נוצר כשל בזיהוי תחושת הרעב האמיתית של כל אחד מאיתנו. מצב זה עלול להופיע בכל מצב רגשי חזק, וזוהי אכילה שהופכת למצב תגובתי נלמד, המובילה בסופו של דבר את האדם להרגלי אכילה לקויים. באותה מידה, ניתן לקשור השמנת יתר לרגשות כמו פחד, אשמה וכעס, שלא מתאפשרים לבוא לידי ביטוי בצורה אחרת אצל האדם הסובל ממנה.
אכילה רגשית חוצה את כל השכבות הסוציאליות ואת כל המינים, ומופיעה גם בקרב אנשים שאינם סובלים מעודף משקל קיצוני. עם זאת, בקרב אנשים בעלי עודף משקל, שכיחותה של אכילה רגשית נעה בין 75 ל-90 אחוזים, לעומת שכיחות של 10 אחוזים בקרב אנשים בעלי משקל גוף תקין.
האכילה הרגשית מאופיינת באפיזודות אכילה שאינן על בסיס קבוע. היא נעשית לרוב בסתר ובמרחב הביתי. היא קשורה לרגשות שונים, ומאופיינת בערך קלורי גבוה או בצריכת פחמימות מרובות. אכילה זו נפוצה יותר בקרב אנשים בודדים, ובדרך כלל מתרחשת בשעות אחר-הצהריים והערב, סביב ארוחת הביניים או ארוחת הערב.
הספרות המחקרית בנושא מראה שבעת מצבי רוח שליליים רבים פונים לצריכת פחמימות. על פי הספרות 97 אחוזים מהנשים ו-67 אחוזים מהגברים מדווחים על תשוקה למזון, כאשר הנשים הן בעלות דחף גבוה יותר לפחמימות. זאת, ככל הנראה, מאחר שנשים סובלות יותר מהפרעות ושינויים במצבי רוח. ארבע התגובות השכיחות שנצפו לפני אכילה רגשית הן חרדה, עייפות, רעב ודיכאון. לאחר צריכת המזון הנחשק הרגשות השכיחים הם סיפוק, שמחה, רוגע ואנרגטיות.

דיאטהדיאטה
אכילה רגשית: גם באנשים שלא סובלים מעודף משקל
(צילום: shutterstock)

הדרך למנוע אכילה רגשית: פעילות גופנית

בנוסף לצד התזונתי, לפעילות גופנית יש השפעות מיטיבות רבות על הנפש. ממחקרים רבים עולה כי אנשים שמתאמנים באופן קבוע חווים עלייה במצב הרוח וצמצום תחושת עצבות או אפילו דיכאון. אלה הנוהגים לעסוק בפעילות גופנית אירובית (כמו למשל ריצה), מדווחים על תחושה של "התמכרות" להרגשה הטובה שלאחר הפעילות.
מדובר בבשורה חשובה, שהרי מדובר בדרך פשוטה ובריאה להעלאת מצב רוחנו, שגם תעזור למנוע אכילה רגשית. תפריט וידע לגבי תזונה הם כלים חשובים בתוך תהליך שינוי הרגלי אכילה והרזיה, אך חשוב לזכור שספורט הוא חלק אינטגרלי ומשמעותי בתוך הטיפול והמניעה מאכילה רגשית.
איילת נדיב היא דיאטנית קלינית, M.Sc, בסטודיו סי