המוח הישראלי אף פעם לא נח: מחסור חמור בתקנים, תשישות של אנשי צוות רפואי, מחלקות בתפוסה של 100 אחוזים ויותר ואלפי חולים שנותרים ללא טיפול תרופתי אל מול סל בריאות דל. אבל על אף הקשיים הרבים וההשקעה הנמוכה בבריאות התושבים, רמת המחקר המתקדמת וההון האנושי מובילים לפיתוחים מתקדמים, שאנחנו גאים לייצא לעולם.
לרגל יום העצמאות, הבאנו כמה מהפיתוחים הישראליים של השנים האחרונות. פיתוחים שהם פריצת דרך אבחונית וטיפולית, וכמובן - גאווה ישראלית.
האולטרסאונד שמפסיק את הרעד
מאות ישראלים סובלים מרעד בלתי נשלט בידיים, שנגרם ממחלות נוירולוגיות שונות. מנתחי המוח יודעים מזה שנים, שמחלות כמו פרקינסון, רעד ראשוני וכאב נוירופתי, ניתנות לטיפול באמצעות צריבת או כריתת אזורים זעירים במוח שהמחלה גורמת להם לתפקוד יתר.
החברה הישראלית "אינסייטק" פיתחה טכנולוגיה חדשה שהופכת את קרינת האולטרסאונד לכלי יעיל ומדויק שמחליף את סכין הניתוחים, ומאפשרת למנתח להיכנס אל תוך מוחו של המטופל בלי הרדמה חתכים או ניסור הגולגולת. הטכנולוגיה שפותחה בשיתוף בית החולים רמב"ם הובילה עד כה לעשרות טיפולים מוצלחים שהעלימו את הרעד לחלוטין.
איך מתבצע הטיפול?
החולה שוכב ללא תנועה בתוך מכשיר ה-MRI, בעוד הנוירוכירורג המנתח יושב מטרים ספורים ממנו, מעבר לחלון זכוכית, ומפעיל באמצעות עכבר מחשב את הקסדה שמשגרת גלי אולטרסאונד לתוך המוח, לאחר שהוא מזהה באמצעות ה-MRI את הנקודה המדויקת שצריכה לעבור את הטיפול.
במשך כל אותו זמן החולה מצוי במצב של ערות מלאה, והוא נשאל מדי כמה דקות איך הוא מרגיש, כדי לברר אם חלה הטבה ברעד ולוודא שאינו סובל מתופעות לוואי. המנתח מגביר בכל פעם את עצמת הקרניים (החימום), ובהפסקות בין הפעולות ניגשים נוירולוגים אל מיטת המטופל, כדי לבדוק את איכות השיפור במחלה.
כבר אחרי עשר דקות של טיפול ניתן לראות שחולה שלא היה מסוגל לצייר קו ישר בלי רעידות – מצליח להשתלט על תנועות העיפרון. אחרי כמה סדרות של שיגור גלי אולטרסאונד, הטיפול מסתיים ויד החולה נותרת כעת יציבה וללא רעד.
כך מתבצע הטיפול. צפו:
(עופר גולן)
משאף קנאביס רפואי
קנאביס רפואי הפך בשנים האחרונות כלי טיפולי חשוב עבור אלפי חולים כרוניים בישראל, אולם הדרך השכיחה ביותר לצרוך אותו, באמצעות גלגול סיגריה, אינו מדויק, דורש מיומנות מוטורית, וכולל עישון מדיף ריח שקשה במיוחד לאלה שאינם מורגלים בעישון.
חברת סאיקי הישראלית, פיתחה משאף המאפשר מתן טיפול בקנאביס רפואי בצורה אחידה ומדויקת באמצעות שאיפה. המשאף מכיל מחסנית עם 60 שבבי נידוף שכל אחד מהם מכיל מנה טיפולית אחת של קנאביס רפואי במינון הנדרש למטופל הספציפי. הרופא המטפל בוחר את המינון המותאם למטופל ששואף את מנת הקנאביס שמועברת לריאות ומשם נספגת אל מחזור הדם.
הטיפול מאפשר מתן מינון של החומר הפעיל THC של 1.5 מיליגרמים ליום שלם, מינון נמוך משמעותית מזה המגיע באמצעות עישון. המשאף, שכבר משווק בעולם ובישראל, מתאים לכל מטופלי הקנאביס הרפואי מגיל 18 ומעלה.
מחיר המשאף הוא כ-2,000 שקלים, ועלות המחסנית עומדת על כ-750 שקלים בחודש, עלות הדומה לסכום המינון השכיח של קנאביס – 30 מיליגרמים בחודש.
צנתור מרחוק
רפואה מרחוק הפכה חלק בלתי נפרד מהטיפול הרפואי בעידן הקורונה, אבל טכנולוגיה ייחודית ישראלית לקחה את היכולת הזו לקצה: לפני כשלוש שנים נערך בהודו צנתור לב, כשהמצנתר היה ממוקם במרחק 32 קילומטרים מהמטופל.
הפיתוח של חברת קורדינוס הישראלית, החל בשנת 2002 ביוזמת הקרדיולוג פרופ' רפי ביאר, לשעבר מנכ"ל בית החולים רמב"ם, יחד עם שותפו טל וונדרוב. תחילה פותח רובוט שנועד לסייע למצנתרי הלב לבצע פעולות צנתור מדויקות יותר, ולמנוע חשיפה של הרופאים המצנתרים לקרינת רנטגן בכמויות גדולות.
ההצלחה של הרובוט סללה את הדרך לפיתוח החדש שמאפשר לרופא המצנתר לתפעל את הרובוט במרחק רב. על בסיס תוצאות הטיפולים החברה החלה לפתח את המערכת הטלרובוטית גם לטיפול בשבץ ופעולות כירורגיות נוספות.
הבדיקה שתפחית את השימוש באנטיביוטיקה
מגפת הקורונה לימדה את העולם עד כמה אלימים עלולים להתגלות נגיפים שהדרך היחידה להתמודד מולם היא התחסנות. אולם מרבית מקרי ההדבקה הוויראלית בעולם נגרמים דווקא מנגיפים שאינם קטלניים, אולם הם גוררים שימוש יתר באנטיביוטיקה שמוביל למכת עמידויות חמורה לחיידקים, כאשר נגד חלק מהם כבר כמעט שאין טיפול.
בדיקה חדשה, פרי פיתוח ישראלי, מבטיחה לצמצם את שימוש היתר באנטיביוטיקה ולזהות במהירות האם מדובר בזיהום ויראלי נגדו אנטיביוטיקה אינה משפיעה, או שמדובר בזיהום חיידקי הדורש טיפול אנטיביוטי מיידי.
בשנת 2009 ייסדו ד"ר ערן אדן וד"ר כפיר עובד את חברת מי-מד, שפיתחה את פריצת הדרך שמחוללת מהפכה בעולם.
הבדיקה החדשנית שלהם מסוגלת לזהות בדיוק גבוה אם זיהום בחולה עם מחלת חום הוא ממקור חיידקי או ממקור נגיפי, ובכך מסייעת לו להחליט בדיוק גבוה אם יש צורך לתת למטופל אנטיביוטיקה.
איך מתבצעת הבדיקה?
הבדיקה לא מתבססת על דגימת הגורם המזהם, אלא על התגובה של המערכת החיסונית. יתרון זה מאפשר לבצע את הבדיקה באמצעות בדיקת דם פשוטה, בלי צורך להגיע למקור הזיהום שיכול להיות קשה להגעה או לא ידוע, תוך קבלת תוצאות בתוך כרבע שעה במקום ימים. הבדיקה מתאימה מגיל 3 חודשים ומעלה.
לאחר שנים של ניסויים רבים, קיבלה החברה לאחרונה את אישור ה-FDA למכשיר הבדיקה שנוסה גם בישראל, וכבר הוצב במרכזים רפואיים בארצות הברית.
מעקב פוריות מהבית
ישראל נחשבת למעצמה עולמית בתחום של טיפולי הפוריות: מדי שנה מבוצעים כאן כ-50 אלף מחזורי טיפול, כשעד גיל 45 רשאיות נשים לעבור טיפולים ללא הגבלה. מדובר בתהליך מורכב ומתיש, שכולל לא רק הזרקות הורמונים, אלא גם ביקורים תכופים אצל הגינקולוג - לפחות שלושה בחודש, ולעיתים גם חמישה או שישה - לצורך בדיקות אולטרסאונד.
חברת פלסאנמור הישראלית, פיתחה מכשיר אולטרסאונד חדשני שמאפשר לנשים שעוברות טיפולי פוריות לעקוב אחר הביציות מהבית, מה שיאפשר להן להימנע מהגעה לבדיקות אולטרסאונד תכופות אצל גינקולוג.
פיתוח ישראלי: אולטרסאונד ביתי לטיפולי הפרייה
איך מתבצע התהליך?
מכשיר האולטרסאונד מגיע למטופלת עם מתמר וגינאלי, שאותו היא מחדירה בעדינות. על המסך מתקבלת תמונה של הזקיקים השחלתיים שבכל אחד מהם נמצאת הביצית. מעקב אחר הזקיקים וגודלם מאפשר לתזמן את מועד הפוריות האופטימלי שמשפר את סיכוי הצלחת הפוריות: ביום ה-14 למחזור החודשי הזקיק גדל עד שהביצית שבתוכו פוקעת ומשתחררת, פנויה למפגש עם הזרעון. החידוש במכשיר האולטרסאונד הביתי הוא ביכולתו למדוד את גודלם של הזקיקים. הנתונים מועברים לגינקולוג המטפל שמחליט על המשך הטיפול.
זרוע מכשיר האולטרסאונד דומה לזו שנמצאת במכשירי האולטרסאונד הוותיקים, אבל עם מספר שינויים: הותקנו בו חיישנים המנחים את המטופלת בכל שלב של הסריקה, כך שאם היא לא התבצעה כראוי, מתקבלת התראה - למשל, ליישר את המתמר או להצמידו.
הסריקה כוללת שלושה שלבים מרכזיים: סריקת זקיקים בשחלה הימנית, סריקה בשחלה השמאלית וסריקה של עובי רירית הרחם. התהליך מתחיל בהחדרה עדינה של המתמר, בדומה לטמפון, והצמדתו לדופן הנרתיק. המתמר שולח גלי קול לכיוון השחלה, ומתקבלים גלים שחזרו מאזור השחלה. מערכת מפענחת אותם ויוצרת תמונה על טלפון סלולרי או טבלט. עם סיום הסריקה, סרטי הסריקה עולים אוטומטית לענן של קופת החולים, שם מתבצע עיבוד נוסף של המידע. לאחר הזיהוי מתבצע סימון של הזקיקים ומספורם.
כעת מופעלת מערכת המבוססת על אינטליגנציה מלאכותית, המתאימה מבנה גאומטרי לצורת הזקיק וממדיו ומנפיקה דוח מדידות לרופא כדי שיחליט אם להתחיל מחזור הפריה או להמתין כמה ימים. אם גודל הזקיק הגדול הוא כ-15 מ"מ, למשל, רופאים יעדיפו להמתין עד שהוא יגיע לקוטר 18 עד 21 מ"מ. אם גודל הזקיק מתאים, תתקבל התראה אצל הרופא והמטופלת לצורך החלטה מיידית בנוגע להפריה. בקרוב מסתמן הסכם עם חלק מקופות החולים לרכישת אלפי יחידות מהמכשיר למטופלות.
שידור חי מהמעי
בשנת 2001 חברה קטנה מיקנעם עילית בשם גיוון אימג'ינג, הדהימה את עולם הרפואה כשהציגה את הפיתוח המהפכני – גלולת וידאו למעי. הגלולה שכוללת מצלמת וידאו זעירה, נבלעת ושטה לאורך מערכת העיכול כשהיא מצלמת את המעיים ומעניקה מידע רב לרופאים על מגוון מחלות.
מאז עברה גלולת הווידאו שכלולים וחיקויים, וכיום חברות שונות המתבססות על טכנולוגיה דומה כבר מציעות צילום של מערכת העיכול ב-360 מעלות, בשליטה מרחוק על תנועת הגלולה, לצד יכולות נוספות של עריכת מדידות טמפרטורה, רמת חומציות ותנועתיות המאפשרים לאבחן גם את אחת הבעיות השכיחות ביותר בעולם - עצירות.
גלולת הווידאו מאפשרת במקרים מסוימים לבצע הדמיה מדויקת של המעיים במקום אמצעי הדמיה כמו CT שמגיעים עם קרינה עצומה לגופו של המטופל או MRI, הדורש זמן המתנה ממושך בשל המחסור במכשירים אלו בישראל. חלק מהגלולות החדשות מסוגלות לבצע הדמיה של המעי גם ללא שימוש בחומרים משלשלים הנדרשים בשאר ההדמיות.
המגנט הישראלי שמטפל בדיכאון ועשוי לגמול אתכם מעישון
בשנת 2000 הציגה חברת בריינסווי, פיתוח כחול לבן שגרם להרמת לא מעט גבות: קסדה שמעבירה גירוי מגנטי למוח לטיפול בדיכאון. רבים בעולם הרפואה הטילו ספקות בפיתוח, אולם לאחר שנות מחקר רבות שהחלו בישראל, וההוכחה שהמכשיר יעיל בטיפול בחלק מהסובלים מדיכאון - החברה קיבלה את האישורים המיוחלים של ה-FDA, משרד הבריאות הישראלי ומדינות נוספות לטיפול במכשיר.
כיום, מותקן המכשיר כבר במאות מרכזים רפואיים ומרפאות בארה"ב, וגם בישראל מספר בתי חולים מציעים את הטיפול החדשני.
לאחר ההצלחה בטיפול בדיכאון, המשיכה החברה במחקרים בבעיות נפשיות נוספות, ובשנה האחרונה הצליחה להראות יעילות גם בטיפול בתסמונת טורדנית כפייתית – OCD, בגמילה מעישון ובהפחתת השתייה אצל אלכוהוליסטים.
הטיפול בדיכאון מאתגר פסיכיאטרים וחוקרי מוח רבים ברחבי העולם. על פי ההערכות כ-30% מהאוכלוסיה במערב סובלת מדיכאון, כשליש מהחולים לא מגיבים לתרופות המצויות בשוק, והדיכאון ייחשב בשנים הקרובות למחלה המובילה באובדן ימי עבודה. כ-15% מכלל החולים ינסו לשלוח יד בנפשם.
טכנולוגיית הגירוי האלקטרומגנטי של קליפת המוח מוכרת קרוב ל-30 שנה והתבססה בעבר על סליל שיכולת הגירוי שלו היא לעומק של 1.5 ס"מ. עומק כזה מגיע רק לקליפת המוח, ולא לאזורים הקשורים בדיכאון ונמצאים עמוק יותר בגולגלת.
בשנת 2000 התחיל ד“ר אברהם צנגן, אז ראש המעבדה לחקר המוח במכון ויצמן, יחד עם עמיתיו הפסיכיאטרים, ד"ר ערן ואדים הראל, ד"ר חיליק לבקוביץ, ופרופ' לאון גרינהאוס לשדרג את הטכנולוגיה האלקטרומגנטית כך שתוכל לגרום לגירוי מוחי עמוק יותר. בשיתוף עם ד“ר יפתח רוט, פיזיקאי מהמרכז הרפואי שיבא, הם פיתחו מכשיר שיכולת הגירוי המוחית שלו מגיעה לעומק של 5.5 ס"מ.
וכך זה עובד: החולה יושב על כיסא וחובש לראשו למשך 15 דקות מעין קסדה ובתוכה סליל המעביר זרם בעוצמה של אלפי אמפר. הזרם יוצר שדה אלקטרומגנטי משתנה ש"חודר" דרך קליפת המוח לאזורים העמוקים יותר שלו וגורם לעוררות מקומית של רקמת המוח. הטיפול ניתן מדי יום במשך חמישה שבועות, ובמהלכו החולה חש זרם קל בקרקפת, הדומה לזה שחשים בעת ייבוש השיער.
