הרבנים הראשיים זעמו על "הפגיעה החמורה בשלמות עם ישראל", הפוליטיקאים הזהירו כי מדובר בפסיקה "הרת אסון" שתגרום "למחלוקת וקרע קשה בעם" - והקואליציה הבאה, שבעצמה עדיין לא יודעת שהיא כזו, כבר מקדמת חוק או פסקת התגברות "שירסנו את בג"ץ".
ההחלטה הדרמטית של בית המשפט אמנם צפויה להשפיע רק על כמה עשרות מתגיירים בשנה, ובניגוד לזעקות השבר של החרדים - איננה נוגעת לענייני הלכה, אך "בג"ץ נטליה דהן" (זה כינויו) הוא ללא ספק צעד היסטורי בעל משמעות לאומית סמלית, הנוגע בעצבים החשופים הרגישים ביותר של יחסי הדת והמדינה.
איך נולד בג"ץ הגיור ומי זו נטליה דהן?
חוק השבות קובע כי כל יהודי או אדם שהתגייר זכאי לקבל אזרחות ישראלית, אך הוא אינו מגדיר מיהו יהודי ומהו גיור. הלקונה הזו עוררה מחלוקת פרשנית הנמשכת כבר עשרות שנים, והפכה לאחת הסוגיות הדתיות הנפיצות בחברה הישראלית וביחסים שבין מדינת ישראל ליהדות התפוצות. בנוסף, מערך הגיור הממלכתי, הכפוף לרבנות הראשית, מעולם לא זכה למעמד בחוק, ולכאורה מבחינה משפטית אין לו עדיפות על בתי הדין הפרטיים.
על רקע זה נטליה דהן, שעברה גיור רפורמי, עתרה לבג"ץ בשנת 2005 בבקשה שיאמץ את הפרשנות הליברלית לחוק, ויורה למשרד הפנים להכיר בה כיהודייה לעניין השבות.
מה הייתה הפרשנות המקובלת בעניין זה עד אז?
במשך עשרות שנים המדינה הכירה בפועל רק בגיורים שנעשו על פי ההלכה ושאושרו על ידי הרבנות, אף שלא הוסמכה לכך. ב-1989 סדק בג"ץ לראשונה בססטוס-קוו כאשר קבע כי אם הגיור הוא מבית דין של קהילה מוכרת בחו"ל - יש לקבלו גם אם הוא רפורמי או קונסרבטיבי. בשנת 2002 הכיר בית המשפט גם בגיורים לא אורתודוכסיים שנערכו בארץ – אך לעניין רישום אוכלוסין בלבד (עניין הצהרתי שאין לו נפקות משפטית). ואז באה עתירת דהן, וביקשה הכרה גם לעניין זכאות חוק השבות.
מדוע ההכרעה ניתנה רק אחרי 15 שנה?
במרוצת השנים עתרו מתגיירים נוספים לבג"ץ בבקשה לסעד דומה, אך בית המשפט לא שש להכריע בסוגיה העקרונית. השופטים הבינו כי לקבלת העתירות עלולות להיות השלכות חברתיות ופוליטיות דרמטיות, ומנגד תעביר דחייתה מסר בעייתי ליהדות התפוצות, שברובה ליברלית, ועלולה לגרום למשבר חריף בינה לבין מדינת ישראל.
בג"ץ ציפה, אפוא, שהמחוקק הוא זה שיפרש בעצמו את חוק השבות, וייתר את העתירות, אך גם הממשלה והכנסת לא מיהרו לאחוז בתפוח האדמה הלוהט. במקום זאת הקימו הפוליטיקאים ועדות שונות בניסיון להגיע לפשרה מוסכמת – אך כל המאמצים בעניין נכשלו.
מתי אירעה פריצת הדרך?
לפני כמה שנים עתרה לבג"ץ מתגיירת מבית הדין של הרב קרליץ - בין דין חרדי פרטי - בדרישה להכיר בה כיהודייה, ובשנת 2016 קיבל בית המשפט את העתירה וקבע תקדים. בעקבות אותה פסיקה גבר החשש במפלגות החרדיות כי בג"ץ יכריע באופן דומה גם בתיק נטליה דהן, שכן לאחר שכבר בוטלה הסמכות הבלעדית של המערך הממלכתי, השופטים לא יוכלו להצדיק אפליה בין בית דין פרטי אורתודוכסי-חרדי לבין זה של הזרמים הליברליים.
המענה שגיבשה הקואליציה לדרישת החרדים, הייתה לעגן לראשונה בחקיקה את מונופול הרבנות הראשית בתחום הגיור, באופן שיימנע את התערבות בית המשפט. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כבר החל לקדם הצעת חוק בעניין - אך כעבור זמן קצר, בעקבות לחץ אדיר שהופעל עליו מצד היהדות הרפורמית בארה"ב, הקפיא את המהלך והורה על הקמת ועדה בראשות השר לשעבר משה ניסים, על מנת לגבש מתווה מוסכם על הצדדים. הניסיון כשל, אך בגלל המשבר הפוליטי והבחירות החוזרות בג"ץ דחה שוב ושוב את הכרעתו – עד שכעת סבלנותו פקעה.
אז מעתה אין הבדל בין גיור רפורמי לגיור של הרבנות הראשית?
למרות ההתנגשויות הרבות בין הצדדים בסוגיות דת-מדינה, בג"ץ מקפיד תמיד שלא להתערב בענייני הלכה, ולכן ההכרה שקבע בתיק נטליה דהן ובעתירות נוספות, היא רק לעניינים אזרחיים – זכאות חוק השבות ורישום אוכלוסין. בהם, לפי הפסיקה החדשה, אין הבדל בין גיור ממלכתי לבין גיור פרטי, או בין גיור שנעשה על פי ההלכה לבין גיור של בתי דין רפורמים וקונסרבטיבים, או בין גיור שבוצע בישראל לגיור שנעשה בחו"ל.
עם זאת, לעניינים הדתיים, שעיקרם הוא הכרה על ידי הרבנות ביהדות המתגיירים לצורך נישואים וגירושין כדת משה וישראל – מוכר רק הגיור הממלכתי שנעשה בארץ, או כזה שבוצע על ידי רבנים אורתודוכסים מחו"ל ואושר על ידי הרבנות.
בג"ץ הפך את ההכרה בגיורים הרפורמיים לעובדה מוגמרת?
לא. בית המשפט עצמו דחף במשך שנים לכך שהממשלה, כריבון, היא שתכריע בעניין זה, והאפשרות לכך קיימת גם בדיעבד. ואכן הרבנים הראשיים לישראל וראשי המפלגות החרדיות והדתיות כבר הצהירו כי בכוונתם לקדם חוק עוקף בג"ץ, שיגבר על הפרשנות החדשה שנקבעה אתמול (יום ב') ויהפוך אותה לחסרת משמעות - בין אם באמצעות עיגון מעמדו של מערך הגיור הממלכתי, ובין אם בתיקון חוק השבות.
יו"ר ש"ס, השר אריה דרעי, שהנושא מונח לפתחו כאחראי על משרד הפנים ועל רשות האוכלוסין וההגירה, התחייב כי הצעה כזו תאושר, ויו"ר יהדות התורה, ח"כ משה גפני, הכריז: "בלי זה לא ניכנס לשום קואליציה". מהלך שכזה צפוי לגרום שוב למשבר בין מדינת ישראל לחלקים גדולים וחשובים ביהדות העולם, והחרדים מקווים כי הפעם נתניהו יעמוד בלחץ.
פורסם לראשונה: 23:52, 01.03.21
